רבי אליעזר נחום
| לידה | ה'תכ"ב | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
1744 (בגיל 82 בערך) חשון ה'תק"ה | ||
| מקום פעילות | אדירנה (טורקיה) וארץ ישראל. | ||
| חיבוריו | אותיות אליעזר, חזון נחום ועוד. | ||
| רבותיו | רבי יעקב שטרימר | ||
| תלמידיו | החיד"א, רבי בנימין קזיס, רבי שלמה שלם, רבי חיים אביגדור ורבי אברהם בן אביגדור. | ||
|
| |||
| תפקידים נוספים | |||
| הראשון לציון, אב בית דין, ראש ישיבה. | |||
רבי אליעזר נחום (תכ"ב - חשון תק"ה; 1662–1744) היה אב בית דין וראש ישיבה בעיר אדריאנופול שבטורקיה. מספר שנים לאחר שעלה לארץ ישראל נבחר לכהן בתפקיד "הראשון לציון", וכיהן בו עד לפטירתו.
ביוגרפיה
נולד באיסטנבול לרבי יעקב. בצעירותו למד אצל רבי יעקב שטרימר[1] עד גיל 17. רבו זה נדד מפולין למצרים ולבסוף התיישב באדריאנופול שם עמד בראשות ישיבה גדולה. רבי אליעזר נחום נודע בזכות ענוותנותו הרבה ושקדנותו על לימוד התורה. שימש מספר שנים בתור אב בית דין וראש ישיבה בעיר אדריאנופול שבטורקיה אחד מתלמידיו היה רבי בנימין קזיס. תקופה מסוימת נאלץ לנדוד לקושטא הבירה, שם הקים ישיבה גדולה והרביץ תורה לתלמידים רבים ביניהם רבי חיים אביגדור. שם הושפע מתורתו ומדרך לימודו של רבי יהודה רוזאניס בעל "משנה למלך". כן שימש כרב קהילת אינדירני בקושטא.
בהיותו בטורקיה נתבקש על ידי קהילת צפת לשמש שד"ר עבורה בערי טורקיה, ואכן בשנת תע"ה הוא נמצא בשליחות צפת בסלוניקי.
בסביבות שנת ה'תצ"ה עלה הרב אליעזר נחום לישראל. בדרכו באוניה פרצה סערה בלב הים וכמעט שנשברה האוניה. על מאורע זה חיבר פיוט הודיה לזכר הנס:
אזמר בתרועה/לפוצה מרעה/ומרוח טועה/כמו חרש
לחכם הרזים/ועושה חזיזים/כמו מים עזים/נתיבה הוא נותן
ירצה את רחשי/כשיר מחלי מושי/ומהר גם חושי/ואך יאמר המתן
עדי נצח ועד/ארון הוא ואני עד/והוא תומך סועד/ובי הוא יתחתן
זכור כי נחנו מה/ומאין נדמה/ואדם סוף רמה/ ועתיד ליתן דין
רפא נא את צירי/ושלח נא את צירי/ובמלאך אכזרי/געור בי אל ישטן
עלייתו הייתה בתקופה שסבלו מפרעות הערבים ובכל זאת לא נמנע מלעלות. על אף עניותו הרבה שקד על לימוד התורה בעיר ירושלים. כעבור מספר שנים, ולאחר פטירתו של הראשון לציון רבי בנימין הכהן מעלי, בנראה בשנת תצ"ה, נבחר למלא את מקומו כראשון לציון, תפקיד בו החזיק עד יום פטירתו.
החיד"א שראהו בבחרותו מעיד ״ועיני ראו תוקף גדולת תורתו ושקידתו ורב ענוותנותו ועד סוף ימיו ממש היה כותב פסקים ומפלפל בישיבה". נפטר בירושלים בשנת ה'תק"ה ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים[2].
אשתו בזיווג שני הייתה אלמנת רבי רפאל קארו, מצאצאי רבי יוסף קארו. ואימץ את בנו רבי אברהם שאף היה תלמידו. אך הוא נפטר עליו בגיל צעיר.
לקריאה נוספת
- הקדמה לספרו חזון נחום, על סדר זרעים - הוצאת מכון הרב פרנק, ה'תש"ס
חיבוריו
- חזון נחום - פירוש על המשנה, שלושה חלקים, על קדשים וטהרות. פירושו על סדר זרעים עדיין בכתב יד.
- אותיות אליעזר - הערות וקושיות על ש"ס ופוסקים, כתב יד, חלקים ממנו נדפסו בקבצים תורניים שונים
- פירוש הסיפרי, יד הרב נסים, תשנ"ג
- מלבד עולת פירוש על עשרה מאמרות מספר העיטור.
- משנת רבי אליעזר - שו"ת להלכה ולמעשה
- פירוש המכילתא - יצא לאור לראשונה מכתב ידו של המחבר, יד הרב נסים, תש"ס
קישורים חיצוניים
- חיבוריו
- ר' אליעזר נחום, חזון נחום על קדשים, באתר היברובוקס
- ר' אליעזר נחום, חזון נחום על טהרות, באתר היברובוקס
- פירוש המכילתא לרבי אליעזר נחום, באתר אוצר החכמה
- פירוש ספרי לרבי אליעזר נחום, באתר אוצר החכמה
- אודותיו
- אריה ליב פרומקין, רבי אליעזר ב"ר יעקב נחום, 'תולדות חכמי ירושלם', באתר היברובוקס
- משה דוד גאון, "אליעזר ב"ר יעקב נחום", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 460–461, באתר HebrewBooks
- חכם אליעזר נחום, באתר החכם היומי
- יעקב גליס, רבי אליעזר ב"ר יעקב נחום, אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ - ישראל א, ירושלים, תשל"ה - תשל"ח, עמ' רי, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ↑ אחיו של רבי שבתי בס בעל שפתי חכמים
- ↑ אברהם מנחם מענדיל מאהר, מבשרת ציון עמ' 30
| תקופת חייו של רבי אליעזר נחום על ציר הזמן |
|---|
 |
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] אליעזר נחום23104752
- ראשונים לציון
- מחברי ספרי שו"ת
- אנשי עליות קדומות לארץ ישראל
- פרשני המשנה
- האימפריה העות'מאנית: רבנים
- יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת הספרדים
- פרשני המכילתא
- פרשני הספרי
- אדירנה: רבנים
- נפטרים ב-1744
- רבנים משנות ה'ת' - ה'ת"ק
- רבנים טורקים משנות ה'ת' - ה'ת"ק
- רבנים ארץ-ישראלים משנות ה'ת' - ה'ת"ק
- ראשי ישיבת בית יעקב (פירירא)
- בוגרי ישיבת בית יעקב (פירירא)