אלביראו
 | |
 | |
| מיקומו של אלביראו בקבוצת הכוכבים ברבור | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | ברבור (Cygnus) |
| שמות נוספים | β בברבור |
| עלייה ישרה | 19ʰ 30ᵐ 43.3ˢ מילי-שניות קשת בשנה |
| נטייה | 35″ 57′ 27°+ מילי-שניות קשת בשנה |
| מאפיינים פיזיים | |
| מרחק |
385 שנות אור 118.04 פארסק |
| מערכת | |
| כוכבים נלווים | אלביראו A1 / A2 / B |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| סוג | ענק כתום וכוכב הסדרה הראשית - כחול |
| בהירות נראית | 3.3 / 5.5 |
| סיווג ספקטרלי | B9 V / K3 II |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 2.06- / 0.14 |
| רדיוס | 50 / 3 רדיוסי שמש |
| מסה | 5.0 / 3.2 מסות שמש |
| עוצמת הארה | פי 950 / 75 מהשמש |
| טמפרטורה | 4,400 / 11,000 K |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| סוג | כוכב הסדרה הראשית כחול |
| בהירות נראית | 5.1 |
| סיווג ספקטרלי | B8 V |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 0.26- |
| רדיוס | 3.1 רדיוסי שמש |
| מסה | 3.3 מסות שמש |
| עוצמת הארה | פי 110 מהשמש |
| טמפרטורה | 12,100 K |
| מהירות סיבוב | 250 ק"מ/שנייה |
אלביראו או β בברבור הוא כוכב בקבוצת הכוכבים ברבור (סיגנוס), שבהירותו היא החמישית בעוצמתה בקבוצה. בעין בלתי מזוינת אלביראו נראה ככוכב בודד. אולם בצפייה בטלסקופ או במשקפת איכותית, הוא הופך לכוכב כפול, האחד צהוב (בהירות מדרגה 3.1) והשני כחול (בהירות מדרגה 5.1). מופרדים בזווית של 34 שניות. שני הרכיבים מהווים את אחת הדוגמאות הטובות ביותר לכוכב כפול בעל ניגוד צבעים.
אלביראו מסמל את "ראש הברבור", ולעיתים מתייחסים אליו כאל "כוכב המקור". אלביראו יוצר יחד עם הכוכבים האחרים של קבוצת הברבור: דנב (α בברבור), γ בברבור (סאדר), δ בברבור ו-η בברבור (גיינה) את צורת "צלב הצפון". אף על פי שבהירותו של אלביראו נמוכה משל כל כוכבי "צלב הצפון", הוא זה שקיבל את ציון באייר β.
שם הכוכב הוא תוצאה של אי הבנות ותרגומים שגויים. שמו המקורי של הכוכב בערבית היה "אל-מינהר אל-דאג'אג'ה" (מקור התרנגולת). המלומדים שתרגמו את השם ללטינית חשבו כי מדובר בסוג של צמחי תבלין ותרגמו אותו ל"אב אירו" (ab ireo מה-אירו). הכוכב קיבל את שמו הנוכחי כשמאוחר יותר החליטו האסטרונומים כי נפלה שגיאה בהדפסה וכי התרגום מערבית צריך להיות "אלביראו" (al-bireo).
תכונות
מערכת אלביראו מרוחקת כ-385 שנות אור מכדור הארץ. בעבר נחשבו שני הכוכבים כוכב כפול אופטי, משום שלא נראה שהם מקיפים מרכז משותף כבכוכבים זוגיים אמיתיים. עם זאת, למרות המרחק הגדול ביניהם, מראות התצפיות כי שני הכוכבים נמצאים באותו המרחק ונעים יחד כך שייתכן שהם מהווים מערכת זוגית. במקרה כזה זמן ההקפה שלהם הוא לפחות 75,000 שנים. כמו כן, אלביראו A, הכוכב הצהוב והבהיר מבין השניים, הוא בעצמו כוכב זוגי.
תכונות אלביראו A
אלביראו A הוא כוכב זוגי המורכב מענק כתום מסוג ספקטרלי K3 ומכוכב הסדרה הראשית כחול מסוג ספקטרלי B9. הכוכבים מקיפים זה את זה במרחק ממוצע של כ-40 יחידות אסטרונומיות ובזמן הקפה של כ-100 שנים. לא ניתן להפריד בין שני הכוכבים בטלסקופ חובבים ונדרש ציוד מקצועי לשם כך. הרדיוס של אלביראו A1 הוא פי 50 מרדיוס השמש ומסתו כ-5 מסות שמש. הטמפרטורה על פניו נמוכה יחסית, כ-4,400 קלווין, והוא מאיר בעוצמה של כמעט פי 1,000 מעוצמת ההארה של השמש ובכך הוא מאפיל לחלוטין על אלביראו A2 העמום יותר.
לאלביראו A2 מסה נמוכה יותר של 3.2 מסות שמש ורדיוסו גדול פי שלושה מרדיוס השמש. בשל הטמפרטורה הגבוהה שלו, כ-11,000 קלווין הוא מאיר בעוצמה של פי 75 מהשמש באור נראה ופי 100 בצרוף הקרינה בתחום העל-סגול.
תכונות אלביראו B
אלביראו B הוא כוכב הסדרה הראשית כחול מסוג ספקטרלי B8, דומה לאלביראו A2. מסתו וקוטרו גדולים במעט משל אלביראו A2 והטמפרטורה על פניו גם כן גבוהה במעט, כ-12,000 קלווין. ההפרש הקטן בקוטר ובטמפרטורה מספיק כדי שעוצמת ההארה שלו ביחס לעוצמת ההארה של אלביראו A2 תהיה גדולה פי 1.5 בתחום הנראה וכמעט פי שניים בצרוף התחום העל-סגול.
קישורים חיצוניים
- אלביראו באתר של ג'ים קלר
| הכוכבים הבולטים בקבוצת ברבור | ||
|---|---|---|
|
