אכילה לפני התפילה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יהודי מתפלל תפילת שחרית

איסור אכילה לפני התפילה הוא איסור לאכול לפני תפילת שחרית, במקורו נחלקו ראשונים אם הוא מדאורייתא או מדרבנן.

מקור האיסור וטעמו

מקור האיסור הוא מהגמרא במסכת ברכות שם מובאים דברי רבי יוסי ברבי חנינא בשם רבי אליעזר בן יעקב שדרש את הפסוק ”לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם” (ויקרא יט כו) - לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם ומשמעותו שאסור לאכול קודם התפילה. ודרשה נוספת מהפסוק ”וְאֹתִי הִשְׁלַכְתָּ אַחֲרֵי גַוֶּךָ - אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לְאַחַר שֶׁנִּתְגָּאָה זֶה קִבֵּל עָלָיו מַלְכוּת שָׁמַיִם”.

דין זה נפסק להלכה וישנה מחלוקת בראשונים האם איסור זה הוא מדאורייתא או דרבנן, מספר החינוך[1] משמע שהאיסור הוא מדאורייתא, אולם במאירי וברבנו יונה ובדברי רוב הראשונים מבואר שהאיסור הוא מדרבנן והדרשה היא אסמכתא[דרוש מקור].

טעם האיסור הוא משום גאווה, שדואג לצרכי גופו ורק אחר כך מקבל עליו עול מלכות שמים[2]. עוד טעם מובא באחרונים משום שאין ראוי לעסוק בהנאות הגוף לפני שמבקשים עליהם בתפילה[3]. השלכה הלכתית בין שני הטעמים והדרשות[4], היא במקרה של אדם שקיבל עליו מלכות שמים בקריאת שמע ועדיין לא התפלל שהטעם הראשון לא שייך, ולטעם השני עדיין אסור באכילה כיון שלא התפלל.

פרטי האיסור

אסור לאכול או לטעום כל מאכל לפני תפילת שחרית אמנם מים מותר כיוון שלא שייך בזה גאווה. וכן התירו הפוסקים שתיית קפה או תה כיון שאין בהם גאוה[5].

בעניין טעימה לפני התפילה מלשון הרמב"ם[6] משמע שאסורה[7]. וכן הכרעת המשנה ברורה.

זמן האיסור

זמן האיסור הוא מעלות השחר, בנוסף אסורה האכילה חצי שעה לפניו בחומרה שווה לשאר התפילות. לפי הקבלה אין לאכול לאחר שקם משנתו אפילו זמן רב לפני עלות השחר, במשנה ברורה כותב לנהוג כחומרה זו אם אין צורך הכרחי באכילה לפני התפילה, ובנוסף מסתפק האם הדברים אמורים אף לגבי שתיה.

איסור האכילה בשאר התפילות

לפני שאר התפילות אין את טעמי האיסור של גאוה ו'לא תאכלו על הדם', אמנם ככל המצוות שקבוע להם זמן ישנו חשש שמא ימשך בסעודה ויעבור זמן התפילה.

תפילת מנחה

אכילה לפני תפילת מנחה שנויה במחלוקת. להלכה, לדעת השולחן ערוך אסורה כל סעודה החל מחצי שעה לפני זמן מנחה גדולה, למעט אכילת פת עד כביצה ושאר מאכלים מותרים ללא הגבלה[8]. לדעת הרמ"א אסורה רק סעודה גדולה חצי שעה לפני זמן מנחה קטנה[8], ההיתר לאכילת סעודה קטנה סמוך למנחה קטנה מותנה במנהג שהיה מקובל בזמנם שהגבאי קורא לציבור לבא לתפילה.

הגדרת סעודה גדולה

סעודה גדולה היא סעודה מרובת משתתפים, כמו סעודת נישואין או סעודת ברית מילה[8] וכן סעודת פדיון הבן[9]. סעודה קטנה היא סעודה רגילה הכוללת אכילת פת יותר מכביצה, סעודות שבת ויום טוב מוגדרות כסעודה קטנה[9].

תפילת ערבית

לפני תפילת ערבית מותרת אכילה, למעט אכילת פת יותר מכביצה שאסורה החל מחצי שעה קודם צאת הכוכבים.

היתרים

שומר

במקרה שמינה האוכל אדם שיזכיר לו את חובתו להתפלל לפני שיעבור זמן התפילה. ניתן לאכול קודם תפילת מנחה וערבית[10], כיון שטעם האיסור בהם הוא שמא יימשך. לעומת זאת בתפילת שחרית שישנו איסור מצד הגאווה שבאכילה לא מועיל שומר.

חולה

במקרה שישנו צורך רפואי באכילה מותר לאכול לפני התפילה, כיון שאין זה גאוה. אדם שרעב או צמא ברמה שקשה לו לכוון בתפילה רשאי לאכול ולשתות בכדי שיוכל לכוון בתפילתו[11].

התחיל בהיתר

במקרה שהתחיל לאכול קודם זמן האיסור והגיע עלות השחר, הביא השולחן ערוך[12] מחלוקת האם צריך להפסיק או שאין צריך להפסיק. לדעת המשנה ברורה אף לדעה השניה צריך להפסיק לקריאת שמע והנחת תפילין ורק אחר כך יכול להמשיך בסעודה. למעשה הכרעת האחרונים כדעה הראשונה שצריך להפסיק מחמת איסור לא תאכלו על הדם.

בשאר התפילות

בתפילת מנחה אפילו אם התחיל באיסור אם ישאר זמן לאחר הסעודה להתפלל אינו צריך להפסיק, ובמקרה שלא ישאר לו זמן לאחר הסעודה צריך להפסיק כשמגיע זמן מנחה קטנה, ויש סוברים שיכול להפסיק רק סמוך לשקיעה. בתפילת ערבית כשמגיע זמן קריאת שמע - צאת הכוכבים צריך להפסיק ולקרוא, אך אינו צריך להתפלל אם ישאר לו זמן לאחר הסעודה.

ראו גם

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. ^ ספר החינוך, ‏מצוה רמ"ח
  2. ^ תואם לדרשה השניה
  3. ^ תואם לדרשה הראשונה
  4. ^ ביאור הלכה, סימן פ"ט, סעיף ג', ד"ה ולא יאכל
  5. ^ במשנה ברורה התיר דווקא ללא סוכר ובזמנינו שהרגילות לשתותם עם סוכר התירו הפוסקים אף את המתקתם בסוכר
  6. ^ ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק ו', הלכה ד'
  7. ^ אולם בשו"ת שאלת יעבץ סימן מ' כתב שטעימה בעלמא מותר, וממידת חסידות ראוי להיזהר בזה.
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 אורח חיים, סימן רל"ב, סעיף ב'
  9. ^ 9.0 9.1 משנה ברורה, סימן רל"ב, סעיף קטן כ"ד
  10. ^ משנה ברורה, סימן רל"ה, סעיף קטן י"ח
  11. ^ ואינו חייב כיון שבזמנינו בדרך כלל אין הכוונה בתפילה מושלמת
  12. ^ אורח חיים, סימן פ"ט, סעיף ה'

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.