איריינה, נסיכת הולנד

איריינה, נסיכת הולנד
שם מלא	איירין אמה אליזבת, נסיכת הולנד, נסיכת אוראניה-נסאו ונסיכת ליפה-ביסטרפלד; Irene Emma Elisabeth, Prinses der Nederlanden, Prinses van Oranje-Nassau, Prinses van Lippe-Biesterfeld
מדינה	הולנד
בן זוג	קרלוס הוגו, דוכס פארמה
שושלת בית אוראניה-נסאו
תואר	נסיכת הולנד
אב	ברנהרד, נסיך הולנד
אם	יוליאנה, מלכת הולנד
צאצאים	ראו בהמשך

איירין אמה אליזבת, נסיכת הולנד (בהולנדית: Irene, Prinses der Nederlanden‏; נולדה ב-5 באוגוסט 1939), היא בתה השנייה של יוליאנה, מלכת הולנד ואחותה של ביאטריקס, מלכת הולנד.

ביוגרפיה

הנסיכה איירין נולדה ב-5 באוגוסט 1939 בארמון המלכותי בבארן, הולנד, ליוליאנה, מלכת הולנד ולברנהרד, נסיך ליפה-ביסטרפלד. מכיוון שנולדה בתקופת המתיחות שקודם למלחמת העולם השנייה, והוריה ציפו לפתרון בין המדינות שלחמו הם קראו לבתם על שם אירנה, אלת השלום היוונית. לאחר הפלישה הגרמנית להולנד נמלטה משפחת המלוכה לבריטניה והיא הוטבלה לנצרות בארמון בקינגהאם.

בשנת 1962 היא הייתה שושבינה בחתונה של חואן קרלוס, נסיך ספרד וסופיה, נסיכת יוון ודנמרק. הנסיכה איירין למדה באוניברסיטת אוטרכט ולאחר מכן נסעה למדריד ללמוד ספרדית, שם פגשה במהלך לימודיה את קרלוס הוגו, נסיך בורבון-פארמה. בשנת 1963 המירה איירין את דתה מנצרות פרוטסטנטית לנצרות הקתולית בחשאיות, ודבר זה התגלה לראשונה כאשר צלם של עיתון מקומי באמסטרדם פרסם תמונה שלה בכנסייה קתולית. אמה התנגדה לבן זוגה של איירין, ומערכת יחסים זו הביאה את הנסיכה להיות במרכז תשומת לב התקשורת העולמית.

ב-29 באפריל 1964 התחתנה איירין ברומא עם קרלוס הוגו, אולם אף אחד מבני משפחת המלוכה ההולנדית לא הגיעה לחתונה. בני הזוג התגוררו במדריד, ונולדו להם ארבעה ילדים, שני בנים ושתי בנות. לאחר החתונה היו בני הזוג פעילים בקבוצות ימין, אולם עם הזמן עברו לאהוד קבוצות שמאלניות, ובשל כך גורשו בשנת 1977 מספרד. באותה שנה מת חמיה סאווריו, נסיך בורבון-פארמה, ובעלה ירש את תאריו. בסוף שנת 1977 הותר לבעלה לחזור לספרד, ובתחילת 1978 קיבלה גם איירין היתר לחזור לביתה. בשנת 1981 התגרשה איירין מבעלה, וחזרה להתגורר בהולנד. איירין פעילה בהרבה פעילויות חברתיות וארגוני צדקה, וחזרה למלאות תפקידים בחצר המלוכה ההולנדית.