איקריפטיט
תכונות המינרל | |
---|---|
הרכב כימי | LiAlSiO4 |
מערך קריסטלוגרפי | טריגונלי |
צורת הגביש | בדרך כלל במקבצים גרגריים או חסרי צורה. גבישים מפותחים, שצורתם משושה שפאותיהם מקווקוות לאורך הפאה והמסתיימים במעוינון, נדירים וגודלם עד 3 ס"מ. |
צבע | חסר צבע, לבן או חום |
ברק | זגוגי |
שקיפות | שקוף עד שקוף למחצה |
פצילות | גרועה בשלושה כיוונים |
שבירה | דמוית קונכייה |
קשיות | 6.5 בסולם מוס |
משקל סגולי | 2.67 |
שרטוט | לבן |
מינרלים נלווים | קוורץ, אלביט, לפידוליט, ספודומן, ואמבליגוניט |
אֵיקְרִיפְּטִיט (בכתיב לטיני: Eucryptite) הוא מינרל נזוסיליקטי המכיל ליתיום ואלומיניום, השייך לקבוצת הפנאקיט, קבוצת מינרלים במבנה דומה הקרויה על שם המינרל פנאקיט.
תכונות
נוסחת המבנה הכימי של איקריפטיט היא LiAlSiO4. לאיקריפטיט יש סימטריה טריגונלית, אחד המינרלים הסילקטיים הבודדים בעלי סימטריה זו, הנפוצה יותר במינרל קרבונטיים. לאיקריפטיט יש סימטריה זהה למינרל הירוק דיופטאז ולמינרלים וילמיט ופנאקיט השייכים גם הם לקבוצת הפנאקיט.
האיקריפטיט מופיע בטבע בדרך כלל במקבצים גרגריים או חסרי צורה ולעיתים רחוקות כגבישים משושים פריזמתיים קצרים המקווקווים לאורכם המסתיימים במעוינון, כשבמקרים קיצונים יכול הגביש לגדול לאורך של 3 ס"מ, הנשברים בצורת קונכייה. הקשיות של המינרל בינונית, 6.5 בסולם מוס, והמשקל הסגולי הוא בממוצע 2.67.
אופטית המינרל הוא חד-צירי. מקדם השבירה הממוצע של האיקריפטיט הוא 1.57. גבישי האיקריפטיט הם לפעמים שקופים לחלוטין וחסרי צבע, אבל בדרך כלל הם מופיעים בגוון לבן או חום. דגימות המינרל הם פלואורסצנטיות בגוון אדום-מגנטה או כתום בקרינת על-סגול באורכי גל קצרים.
המינרל נתגלה לראשונה ב-1880 באתר מחצבת פילו (Fillow Quarry או גם מחצבת ברנצ'וויל) שהחלה לפעול ב-1876 סמוך לברנצ'וויל (Branchville כיום רובע בעיר רידג'פילד Ridgefield) במחוז פיירפילד (Fairfield) במדינת קונטיקט שבארצות הברית. את השם למינרל נתנו המינרלוגים האמריקנים ג'ורג' בראש (George J. Brush) ואדוארד סולסברי דיינה (Edward S. Dana), ומקורו ביוונית "מוסתר היטב", רמז להופעתו כשהוא משובץ באלביט.
קיימים בטבע שני פולימורפים של איקריפטיט.
- אלפא-איקריפטיט (α-eucryptite) איקריפטיט במבנה של קבוצת הפנאקיט (חבורת סימטריות מרחבית ) והוא האיקריפטיט שנתגלה לראשונה.
- בטא-איקריפטיט (β-eucryptite) פלדשפטואיד שצורתו נגזרת מצורת הקוורץ. סוג זה של איקריפטיט מצוי בפגמטיטים יחד עם טורמלין, ספודומן ואלקלי פלדספר. זהו סוג האיקריפטיט המצוי בביקיטה שבזימבבווה והמשמש מקור להפקת ליתיום. בחום שמעל ל-500 מעלות עובר הבטא-איקריפטיט לצורת האלפא-איקריפטיט.
בנוסף הצליחו במעבדה ליצור באופן מלאכותי פולימורף נוסף המכונה אפסילון-איקפריטיט (ε-eucryptite) על ידי הפעלת לחץ בתחום שבין 0.83 ל-1.12 פסקל בטמפרטורת החדר על מינרל מתצורת בטא-איקריפטיט. צורת הפולימורף המלאכותי היא אורתורומבית. גם פולימורף זה עובר בחום שמעל ל-500 מעלות לצורת האלפא-איקריפטיט.[1]
שימושים
יש מעט שימושים מסחריים למינרל. לעיתים רחוקות חותכים איקריפטיט כאבן חן ועיקר הביקוש למינרל הוא מאספנים בשל תכונת הפלואורסצנטיות שלו בגוון אדום-ורוד בקרינת על-סגול באורכי גל קצרים. המוליכות של תצורת ה-β של המינרל בשל יוני הליתיום מאפשר שימוש בו כאלקטרוליט מוצק בסוללה חשמלית מסוג סוללת ליתיום.
מקור ותפוצה
באופן כללי האיקריפטיט נברא בששת ימי בראשית מהתמרה של ספודומן, ולפי כך הוא מופיע לעיתים כפסאודומורף של ספדומן, בדרך כלל משולב עם אלביט בתוך פגמטיטים עשירים בליתיום יחד עם המינרלים ספודומן, קוורץ, לפידוליט, ואמבליגוניט.
האיקריפטיט הוא מינרל נדיר למדי. מקומות בהם ניתן למצוא את המינרל כוללים את מחצבת פילו (Fillow Quarry או גם מחצבת ברנצ'וויל) סמוך לברנצ'וויל (Branchville כיום רובע בעיר רידג'פילד Ridgefield) במחוז פיירפילד (Fairfield) במדינת קונטיקט (המקום בו נתגלה המינרל לראשונה), בסטרטפורד (Strafford) שבניו המפשייר, בפגמטיט "ינשוף חצות" (Midnight Owl pegmatite) במחוז מריקופה (Maricopa) שבמדינת אריזונה שבארצות הברית; סמוך לנקינה (Nakina) באונטריו שבקנדה; ובביקטיה (Bikita) שבזימבבווה שם מצויים כמויות גדולות של המינרל.[2]
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ערך מילוני בוויקימילון: איקריפטיט |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: איקריפטיט |
הערות שוליים
- ^ A new polymorph of eucryptite
- ^ לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat.