אינטרנציונליזציה מבית
אינטרנציונליזציה מבית (לעיתים גם "בינאום מבית") היא תהליך המשלב את הממד הבין-לאומי, הבין-תרבותי והגלובלי ביעדי ארגון או מוסד, בתפקודו ובפעילויותיו, אשר מתרחש מתוך הארגון או המוסד עצמו. המונח מתייחס לרוב למוסדות חינוך.
רקע והגדרה
אינטרנציונליזציה בחינוך היא תהליך המשלב את הממד הבין-לאומי, הבין-תרבותי והגלובלי ביעדי הארגון, בתפקודו ובפעילויותיו. המונח אינטרנציונליזציה מבית הוא אסטרטגיה אחת באינטרנציונליזציה בחינוך המתרחשת במוסד החינוכי עצמו. ניתן לראות ניצנים ראשונים לבינאום בחינוך מבית בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 כאשר כתבו מבחן בגרות בינלאומית. בסוף שנות ה -80 החלו להפעיל ברחבי אירופה בחלק ממוסדות ההשכלה תוכניות בינלאומיות מבית, כמו ארסמוס, שעודדו מרצים ומורים להפגש עם עמיתיהם ממדינות שונות במטרה ללמוד מהם על שיטות הוראה ותוכניות לימוד שונות. הנציבות האירופית שבאיחוד האירופי היא זו שיזמה והציעה את התוכניות. תוכניות אלו, החלו בעיקר במוסדות חינוך להשכלה גבוהה והם השתנו עם הזמן ועברו גם לבתי ספר. בעשור האחרון עלה הצורך לבסס תוכנית לימודים מוסדרת אשר שמה לה למטרה להביא לתלמידים ערכים בינלואמיים. המונח "אינטרנציונליזציה מבית", אשר הוגדר באופן רשמי על ידי קראוטר כ"כל פעילות בינלאומית למעט תנודות מורים וסטודנטים", לוקה בחסר[1]. כיום מקובל להגדיר את המונח כ"שילוב של מרחבים בינתרבותיים ובילאומיים לתוכנית הלימודים הרשמית והלא רשמית עבור כלל התלמידים במוסדות הלימוד השונים." מונח זה הוטבע ב 2015 על ידי ג'ו בילין ואלספת' ג'ונס[2]. מחד תהליכים של אינטרציונליזציה מבית מאפשרים מוביליות חברתית על ידי מעבר ומפגש בין מדינות ומאידך במקומות בהם האפשרויות למוביליות חברתית מצומצמות האסטרטגיה של אינטרנציונליזציה מבית מנסה להקנות ערכים בינלאומיים בעזרת תוכנית לימודים בינלאומית.
תהליך האינטרנציונליזציה מבית בבתי ספר
בבתי ספר שונים בעולם מתקיימים תהליכים של אינטרנציונליזציה מבית בכמה אופנים בהתאם לריבוי התלמידים מלאומים שונים בבית הספר, למיקום הגאוגרפי של בית הספר, למוטיבציה של צוות בית הספר, הורי התלמידים והתלמידים. תמיכה של המדינה במהלכים אלו יכולה גם כן להשפיע על תהליך האינטרנציונליזציה מבית.
האינטרנציונליזציה באה לידי ביטוי בבתי ספר שונים באופנים שונים. בחלק מבתי הספר שמים דגש על שימוש בטכנולוגיות חוצי גבולות כמו שיחות זום או סקייפ עם תלמידים ממדינות רחוקות. בחלק מבתי הספר האינטרנציונליזציה באה לידי ביטוי בתוכנית הלימודים (Curriculum) באמצעות שיעורים המכינים את התלמידים להתנהל בכלכלה גלובלית תחרותית ולדבר שפות שונות.
ישנם נושאים הבולטים בבתי ספר רבים ומקבלים ביטוי בתוכניות הלימודים המחנכים לאינטרנציונליזציה. חינוך למודעות ומניעת בעיות סביבתיות כלל עולמיות כמו ההתחממות הגלובלית, חינוך לערכים של זכויות אדם המבוססים על חירות ושוויון. נושאים כמו שיח בין תרבותי וצדק חברתי וחלוקתי גם כן נכנסים לתוכנית הלימודים בבתי ספר רבים. במקביל לצמיחה בבינאום בחינוך מבית ישנם אתגרים שצוותי בתי ספר מתמודדים איתם. חוסר דרישה ממסדית ללמד נושאים אלו ובהתאם לכך חוסר תמיכה ותיקצוב מטעם הממסד, מיעוט המורים המוכשרים ללמד נושאים אלו ומיעוט הכשרות המורים בתחום. במקומות מסוימים ישנו אתגר אידאולוגי נוסף: יש הטוענים שבינאום בחינוך מרחיב את הפערים בין בתי ספר פרטיים ממעמד גבוה שיכולים לאפשר לעצמם להשקיע את הזמן והמשאבים לשיעורים אלו בעוד בתי ספר ציבוריים מתקשים יותר לעשות זאת.
תהליך האינטרנציונליזציה מבית בישראל
בישראל אין מדיניות ברורה מצד משרד החינוך לגבי בינאום בחינוך מבית[3]. בהתאם לכך בתי ספר פועלים באופן עצמאי בנושא. המצב החברתי בישראל הוא ייחודי בהקשר זה. עולים רבים שהגיעו לישראל ממדינות שונות ומגוונות הביאו סל ערכים מגוון. בשנים האחרונות עולים רבים אינם מגיעים ממדינות שחירות ושוויון עומדות בראש סולם הערכים שלהן. עולים אלו, יחד עם ציבור דתי מסורתי גדול מאוד החי בארץ לרוב יעדיפו להשקיע את המשאבים הכספיים והזמן בקידום ערכים כמו לאומיות, משפחה, דאגה לאחר וערכים מסורתיים נוספים. אלו רואים את הלאומיות והחינוך הלאומי כבעל ערך רב יותר מחינוך בינלאומי. דבר זה מקבל ביטויים רבים בשיעורי אזרחות, היסטוריה ואף באופן בו מלמדים שיעורי תנ"ך ויהדות. מצד שני, קבוצות העולים באים עם מטען תרבותי ולאומי מגוון מה שיוצר דה פקטו בכתות מרחב אינטרנציונלי.
ישנם קבוצות אחרות בישראל, לרוב חילוניות, שבינאום החינוך תואם את עולם הערכים הליברלי שלהם. בתי ספר בקרב קהילות כאלו לעיתים קרובות יקבלו תמיכה מקרב ההורים והסביבה וצוות ההנהלה אף הוא יהיה עם מוטיבציה לחנך את התלמידים לערכים כמו חירות ושוויון והיכרות עם לאומים אחרים. בשנים האחרונות בישראל, בדומה לשאר העולם, ישנם יותר בתי ספר וצוותי הוראה שמחנכים לאינטרנציונליזציה, לרוב אלו יוזמות מוקמיות, פרטיות שאינם זוכים לתמיכה מצד הממסד.
ראו גם
לקריאה נוספת
- Adrian Curaj • Liviu Matei
Remus Pricopie • Jamil Salmi Peter Scott, The European Higher Educaion Area: Between Critical Reflections and Future Policies, Springer Open, 2015
קישורים חיצוניים
- [https://ec.europa.eu/programmes/erasmus-plus/node_en], באתר האיחוד האירופי.
- [https://portal.macam.ac.il/article/אינטרנציונליזציה-במערכת-החינוך-העל־/], באתר מכון מופת.
הערות שוליים
- ^ Crowther, P., Joris, M., Otten, M., Nilsson, B., Teekens, H., & Wächter, B. (2001). Internationalisation at home: A position paper. Amsterdam: EAIE.|הכותב=crowther|כותרת=Internationalisation at home: A position paper
- ^ file:///home/chronos/u-4e6a4859eef3c5033312e48ed40c17722c546fe0/MyFiles/Downloads/1001901.pdf
- ^ ימיני (2012). אינטרנציונליזציה (בינאום) במערכת החינוך- האם מדינת ישראל מוכנה לעולם הגלובאלי? קו לחינוך.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "אינטרנציונליזציה מבית".
31846780אינטרנציונליזציה מבית