אימרה שיל
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית רופא ריקה. אימרה שיל (בהונגרית: Schill Imre; בודפשט, 31 במאי 1888[1] – בודפשט, 11 באוקטובר 1954)[2] היה דוקטור לרפואה (MD) רופא פנימי, יהודי-הונגרי, רופא בית חולים ראשי, פרופסור באוניברסיטה, דוקטור (PhD) במדעי ברפואה (1952).
ביוגרפיה
נולד במשפחה יהודית כבנם של שאלאמון שיל (1849–1918), פילולוג קלאסי, מורה בסגל בית המדרש לרבנים בבודפשט, ושל ז'ני פרוֹמר (1868–1954).
סיים את בחינות הבגרות בהצטיינות בבודפשט ברובע 7 בבגימנסיה המלכותית הממלכתית ההונגרית (1905). את השכלתו הגבוהה השלים בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בודפשט (1905–1910) (שמה כיום אוניברסיטת אטווש לוראנד). כסטודנט הוא השלים את העבודה המעשית במעבדות בין 1908 לבין 1910 ב"מכון לחיים ופתולוגיה" תחת ניהולו והדרכתו של פרופסור פרנץ טנגל.
לאחר שסיים את לימודיו, הוא התקבל לקליניקה בניהולו של שאנדור קוראני כמתמחה ללא שכר. כאשר רז'ה באלינט קיבל את ניהולו של "הקליניקה הפנימית" (Belklinika) הוא לקח איתו את שיל שעבד בקליניקה זו עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה.
מתחילת המלחמה עד 1916 שימש שיל כרופא פלוגתי ואחר כך הועבר לתפקיד סגן ראש המחלקה המיוחדת של בית החולים ברוז'אהאג', שהיה באחריות "לשכת הנכים". הרופא הראשי של המכון היה מיקלוש טייאי רוט, שגם הוא היה תלמידו של קוראני
לאחר המלחמה חזר שיל כמתמחה בשכר לקליניקה הפנימית. מספטמבר 1919 עבד אומנם כמתמחה בשכר, אך מונה גם למרצה, בלא שכר. בשנת 1922 היה מרצה בשכר ומספטמבר 1925 היה מרצה בכיר של מרפאה 1. בשנת 1928 מונה כפרופסור חבר (כמרצה חוץ) לנושא "מחלות אברי בית החזה".[3] הבוחנים שלו במנויו היו שאנדור קוראני ורז'ה באלינט.
באותה שנה נבחר לרופא הראשי של פוליקליניקת-קסב (מרפאה רב תחומית) של הקהילה היהודית של פשט.[4]
ארבע שנים לאחר מכן מונה גם כראש המחלקה הפנימית בפוליקליניקה. בשל יהדותו נלקח במלחמת העולם השנייה לשרות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודיים עבור הצבא ההונגרי). שם הועסק בחפירת מלכודות טנקים ובניית סוללות עפר, אך הצליח להימלט ועבד תוך הסתתרות ב"בית החולים חירום" בגטו בודפשט שהוקם ברחוב אקצפה (Akácfa utca). הוא טיפל שם בחולים עד השחרור בתום המלחמה.
לאחר המלחמה הוענק לו תואר פרופסור מן המניין באוניברסיטה כהוקרה על פועלו הן בספרות המדעית והן בשל פועלו בתחום החינוך האוניברסיטאי.[5]
בשנת 1949, עקב חילוקי דעות אישיים, הוא התפטר מבית החולים היהודי וקיבל לידיו את ניהול המחלקה הפנימית מס' 1 של בית החולים סנט רוקוש (בית החולים המרכזי אז בבודפשט).
אשתו הייתה קלרה ליגטי (1889–1967), איתה התחתן ב-1951. הוא הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה (חלקה 5B, שורה 7, קבר 1). בהלווייתו, הספיד אותו אנדרה קובאני בשם רופאי בית החולים רוקוש ופרנץ גראף בשם ההסתדרות הרפואית.
מחקריו ופרסומיו
- A phloridzin-hatás lényege. A phloridzin hatása a szőlőczukor égésére. (Orvosi Hetilap, 1914, 48.)
- Könnyebb tüdőbetegek szabadságolása alkalmával szerzett tapasztalatok. Statisztikai tanulmány. (Orvosi Hetilap, 1917, 38.)
- Mellkasi folyadékfelhalmozódást utánzó májtályog esete. (Orvosi Hetilap, 1917, 43.)
- A mesterséges pneumothorax befolyása a contralateralis tüdőfélre. (Orvosi Hetilap, 1920, 21–22.)
- Felhasználható-e Basedow-kórnál respiratiós vizsgálat helyett az adrenalinérzékenység meghatározása? Csépai Károllyal. – A vérnyomás befolyásolása vízkísérlettel. Patai Józseffel. – Streptothrix által előidézett pleuropneumonia esete. (Orvosképzés, 1924, 3.)
- A vér maradéknitrogenjének mesterséges befolyásáról intravénás ureuminjectiókkal. Kunze Jánossal. (Magyar Orvosi Archívum, 1924, 25.)
- A mesterséges pneumothorax-szal kezelt tüdőbetegek vitalcapacitásának, pneumothorax nyomásának és tüdőcollapsusának összefüggéséről. (Orvosképzés. 1925, 1.)
- Polymyositis esete. (Orvosi Hetilap, 1925, 38.)
- Az alsó tüdőhatár topographikus kopogtatásáról. (Orvosi Hetilap, 1927, 28.)
- A vörösvérsejtek felismeréséről vizeletüledékben. (Orvosi Hetilap, 1927, 29.)
- Adatok a respiratiós vizsgálatok methodikájához I. A légzés mélységének változásáról respiratiós vizsgálat közben. Doleschall Frigyessel. – Adatok a respiratiós vizsgálatok methodikájához. II. A respiratiós vizsgálat befolyásáról az alveolaris CO2-tensióra Basedow-kóros és normális egyénen. Weiss Istvánnal. (Magyar Orvosi Archívum, 1927, 28.)
- Adatok a respiratiós vizsgálatok methodikájához. III. A Krogh-féle eljárás hatása a légzés egyenletességére. Baitz Gézával. – Adatok a respiratiós vizsgálatok methodikájához. IV. A respiratiós anyagcsere viselkedése hosszantartó kísérletben. (Magyar Orvosi Archívum, 1928, 29.)
- Az adrenalin hatásáról a respiratiós gázcserére Addison- és Basedow-kórnál. (Magyar Orvosi Archívum, 1929, 30.)
- A statika munka hatása a gázcserére. Ernst Zoltánnal. – A hypophysis hátsólebenykivonatának hatása a gázcserére. Fernbach Józseffel. (Magyar Orvosi Archívum, 1930, 31.)
- Az insulin-kezelés alatt fellépő anaphylaxiaszerű állapot megelőzéséről. (Orvosi Hetilap, 1931, 28.)
- Addison kór mellékveseetetésre javult, 2½ éve észlelt esete. (Orvosi Hetilap, 1931, 29.)
- A classikus physikalis vizsgálómódszerek és a Röntgen-vizsgálat határairól a tüdő és mellhártya betegségeinek diagnostikájában. (Orvosi Hetilap, 1932, 3.)
- A „vicariáló emphysema“. (Orvosi Hetilap, 1935, 45.)
- Látszólagos positiv venapulsus. (Orvosi Hetilap, 1938, 7.)
- A pneumothoraxnyomás izzadmány mellett. (Orvosi Hetilap, 1938, 14.)
- Centrális eredetű múló hypertonia agyvérzés kíséretében. (Orvosi Hetilap, 1939, 25.)
- Sorozatos sinusextrasytolék vezetési zavarral. (Orvosi Hetilap, 1942, 23.)
- A háború- és az ostromokozta nélkülözések és túlerőltetések hatása a belgyógyászati betegségekre. (Orvosok Lapja, 1946, 1.)
- Az ágyéki és kereszttáji fájdalom diagnosztikája. (Orvosok Lapja, 1946, 25.)
- Megfigyelések extrasystoliás bigeminiában. (Orvosok Lapja, 1947, 25.)
- A vérátömlesztés complicatióinak elkerüléséről. (Orvosok Lapja, 1947, 52.)
- A mesterséges pneumothorax és a normális tüdő kopogtatási hangja. (Orvosi Hetilap, 1948, 21.)
- Megfigyelések a vénás pulsusról. (Orvosok Lapja, 1948, 32.)
- A diagnostics májpunctio. (Orvosok Lapja, 1948, 33.)
- A mellkas hintamozgása. (Orvosi Hetilap, 1950, 18.)
- A balneo-physikotherapia indikációi a nem rheumás belgyógyászati betegségekben. (Orvosi Hetilap, 1950, 31.)
- A kyphoskolitikusok légzésmechanizmusa. (Orvosi Hetilap, 1951, 17.)
- Az epigastrialis pulsatió. (Orvosi Hetilap, 1951, 39.)
- A gyakorlatból a gyakorlatnak. (Orvosi Hetilap, 1952, 23.)
- Cardialisan decompensált diabetes insipidus víztelenítése. (Orvosi Hetilap, 1952, 32.)
- Megfigyelések a vérnyomásról. (Orvosi Hetilap, 1952, 37.)
- A Basedowkórosok lehető gyors és biztonságos műtéti előkészítése. (Orvosi Hetilap, 1952, 44.)
- A hypertonia betegség befolyásolhatóságának megítélése. (Orvosi Hetilap, 1953, 17.)
- Az Rh-factor és jelentősége. (Orvosi Hetilap, 1954, 18.)
פרסים והוקרה
- צלב הזהב המוכתר על סרט מדליית האומץ והאבירות
- מדליית ההצטיינות של הצלב האדום דרגה 2
לקריאה נוספת
- נתוניו במאגר המידע של המוזיאון הספרותי פטפי
- אנדראש גרגיי: לקסיקון של רופאים יהודים הונגרים מפורסמים ומצטיינים. בודפשט, הוצאת מכבי, 2001
- Magyar életrajzi lexikon II. (L – Z) (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש. 1969)
- Kenéz János (1979-05-06). "Schill Imre, a fizikális vizsgálatok mestere". Orvosi Hetilap. 120 (18): 1092–1094.
- Ki-kicsoda? Kortársak lexikona, h. n. [Budapest], Béta Irodalmi Rt., é. n. [1937] (מיהו מי? לקסיקון אנשים בני זמנינוץ 1937)
- Magyar orvoséletrajzi lexikon. Összeáll. Kapronczay Károly–Közrem. Tóth Magda. Budapest: Mundus Magyar Egyetemi Kiadó. 2004. ISBN 963-950-132-8 (לקסיקון ביוגרפי רפואי הונגרי)
- Új magyar életrajzi lexikon V. (P–S). Főszerk. Markó László. Budapest: Magyar Könyvklub. 2004. ISBN 963-547-414-8 (לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש)
הערות שוליים
- ^ "Születési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség születési akv. 1079/1888. folyószáma alatt".
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest VIII. kerületi állami halotti akv. 2203/1954. folyószáma alatt".
- ^ Hivatalos Közlöny, 1928. október 15. (36. évfolyam, 21. szám)
- ^ "הרופאים הראשיים החדשים בבית החולים היהודי". Egyenlőség. 1928-07-07.
- ^ Magyar Közlöny, 1946. június 9. (130. szám)
34040872אימרה שיל