לדלג לתוכן

איי טלאוד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
איי טלאוד
נתונים מדיניים

איי טלאודאינדונזית: Kepulauan Talaud) הם ארכיפלג בצפון-מזרח אינדונזיה הממוקם בים הפיליפינים וגובל במזרח בים מולוקה, בין סולאווסי בדרום-מערב, מורוטאי בדרום-דרום-מזרח ובמינדנאו (הפיליפינים) בצפון-מערב.

הארכיפלג בנוי משישה עשר איים. החל משנת 2002 האריכפלג מהווה יחדיה מנהלית עצמאית של הפרובינציה סולאווסי הצפונית בשם עוצרות איי טלאוד. בירתה מלונגואנה (אנ') נמצאת על האי הגדול ביותר בקבוצה, קרקלונג (אנ').[1]

גאוגרפיה

הארכיפלג הוא החלק הצפוני ביותר של הפרובינציה סולאווסי הצפונית ובכך האזור הצפוני ביותר של אינדונזיה.

שטחו של האריכיפלג הוא 39,051.02 קמ"ר, מתוכם תופס שטחם היבשתי של שישה עשר האיים 3.21%. הארכיפלג הוא השישי בגודלו בפרובינציה סולאווסי הצפונית, כאשר שטחו תופס 6.98% משטח הפרובינציה.

האי הגדול ביותר הוא קרקלונג (גר') ששטחו 1,025 קמ"ר. דרומית לו נמצאים האיים סלבאבו וקבורואנג (באינדונזית: Kaburuang) בצפון-מזרח נמצאים איי נאנוסה (באינדונזית: Nanusa) וצפונית יותר האי מיאנגס (באינדונזית: Miangas), הנקודה הצפונית ביותר בארכיפלאג.

מיקומם של איי טלאוד באינדונזיה

נתונים דמוגרפיים

הנתון איי טלאוד פרובינציה

סלאווסי אוטרה

אוכלוסייה מתחת לקו העוני (באלפים) 8.84 192.37
שיעור ה"אוכלוסייה הענייה" (%) 9.49 7.62
מובטלים (%) 2.64 7.37
תוחלת חיים בלידה (שנים) 70.16 71.69
מדד הפיתוח האנושי 69.40 72.93
שיעור האנאלפביתיות (%) (בקבוצת 15+ שנים) 0.12 0.21
לפי קבוצות גיל ממשי באחוזים
ילדים (<15שנים) 21,672 22.93
אוכלוסייה בגיל העבודה (15–64 שנים) 65,207 68.99
פנסיונרים ופנסיונרים (>65 שנים) 7,642 8.08

קבוצות אתניות

הטלאוד מהווים את הקבוצה האתנית העיקרית, שהיא גם הקבוצה האתנית הילידית. לקבוצה יש שפה ותרבות המבוססות על מסורת עתיקת יומין הכוללת חגיגות מיוחדות בזמן הקציר וטקסים הקשורים בים. השפה הטלאודית היא שפה אזורית הנמצאת בשימוש יום-יומי, במיוחד באזורים הכפריים.[2][3]

קבוצה אתנית נוספת הגיעה מאיי סאנג' השכנים (אנ') וגם להם שפה ותרבות מיוחדות.

בנוסף לקבוצות האתניות המקומות מתגוררים באיי טלאוד שבטים שהגירו מאיים סמוכים באינדונזיה ואף בפיליפינים.[4]

נתונים מינהליים

בעוצרות איי טלאוד יש 19 מחוזות המחולקים ל-153 יישובים, מתוכם אחד עשר מסוג עירוניים.

קוד 1 מחוז מרכז מנהלי שטח

(קמ"ר)

תושבים

2010

מפקד אוכלוסין 2020 מספר
תוש

בים

צפיפ

ות

יחס

M/F

(1)

כפ

רים

ערים
71.04.01 Lirung Lirung 31,11 6.137 6.330 203,5 108,67 4 3
71.04.02 Beo Beo 70,93 5.521 5.985 84,4 106,17 3 3
71.04.03 Rainis Rainis 80,68 5.959 7.183 89,0 105,58 11 -
71.04.04 Essang Essang 94,76 3.397 3.869 40,8 108,46 8 -
71.04.05 Nanusa Karatung 58,4 3.333 3.405 58,3 106,61 9 -
71.04.06 Kabaruan Mangaran 66,03 5.472 5.856 88,7 103,62 12 -
71.04.07 Melonguane Melonguane 77,39 10.463 11.920 154,0 104,21 10 3
71.04.08 Gemeh Gemeh 137,71 5.470 6.426 46,7 105,90 15 -
71.04.09 Damau Damau 49,58 4.127 4.531 91,4 109,19 8 -
71.04.10 Tampan' Amma Dapalan 124,18 5.497 6.451 52,0 110,34 11 -
71.04.11 Salibabu Salibabu 21,8 5.566 6.331 290,4 105,65 6 -
71.04.12 Kalongan Kalongan 24,81 3.060 3.456 139,3 105,96 5 -
71.04.13 Miangas Miangas 2,39 728 810 338,9 100,00 1 -
71.04.14 Beo Utara Lobbo 144,85 3.609 4.353 30,1 108,18 6 2
71.04.15 Pulutan Pulutan 58,81 1.953 2.346 39,9 101,89 5 -
71.04.16 Melonguane Timur Bowombaru 48,35 2.964 3.749 77,5 107,70 6 -
71.04.17 Moronge Moronge 20,35 3.505 3.880 190,7 104,86 6 -
71.04.18 Beo Selatan Tarohan 63,87 3.475 3.964 62,1 108,41 7 -
71.04.19 Essang Selatan Sambuara 75,02 3.198 3.676 49,0 108,15 9 -
71.04 סה"כ 1.251,02 83.434 94.521 75,6 106,45 142 11

(1) יחס בין גברים לנשים המחושב על פי M*100/F

דת ומצב משפחתי

בסוף 2024, 47.98% (35.37%) מתוך האוכלוסייה היו רווקים; 46.69% (58.02%) היו נשואים; 0.62% (0.77%) היו גרושים, ו-4.70% (5.85%) היו אלמנים. הנתון בסוגריים מציין את השיעור בקרב אנשים מעל גיל 15 שמהווים 19.52% מהאוכלוסייה.

ההשתייכות הדתית בשנים 2020 ו-2024[5]
דת 2020 2024
שיעור% מבני דת מאמינים שיעור%
אסלאם 3,98 6 3.247 3,23
פרוטסטנטים 92,61 121 93.933 93,58
קתולים 3,41 11 2.937 2,93
הינדו 8 0,01
מספר התושבים לפי מגדר
שנה סה"כ תושבים גברים % נשים %
2016 100.454 51.787 51,55 48.667 94.40
2017 101.084 52.097 51,86 48.987 95.02
2018 96.161 49.534 49,31 46.627 90.44
2019 97.098 50.002 49,78 47.096 91.35
2020 97.586 50.334 50,11 47.252 91.65
2021 98.455 50.786 50,56 47.669 92.46
2022 100.265 51.643 51,41 48.622 94.31
2023 101.140 52.076 51,84 49.064 95.17
2024 100.645 51.869 51,63 48.776 94.61

הטבלה מעלה מציגה את תוצאות עדכון סוף השנה שפורסמו על ידי משרד האוכלוסין האינדונזי.[6]

כלכלה ותחבורה

עוצרות איי טלאוד מיצאת עץ אבוני, קופרה, שמן קוקוס ואגוזי קוקוס, סאגו (עמילן מיוצר מליבת עצי דקל) ואגוז מוסקט.

כלכלת עוצרות איי טלאוד מבוססת על דייג, גידול דגים ותיירות ימית' ובמידה מסוימת, חקלאות.[7] רוב תושבי האיים עובדים כדייגים בים העשיר במינים שונים של טונה ודגי שוניות.

הגידולים העיקריים באיים הם אגוזי קוקוס, תירס ובננות.[8]

יופיו של העולם התת-מימי מזמין תיירים רבים שאוהבים לצלול' אך על מנת להפוך את תיירות החופים לענף מניב נדרשת השקעה בפרסום ופיתוח נרחב של תחום התחבורה.

חינוך

באיים יש 74 גני ילדים, 117 בתי ספר יסודיים, 43 בתי ספר תיכוניים, 24 בתי ספר לחינוך גבוה ו-13 בתי ספר מקצועיים. מתוך 24 בתי הספר לחינוך גבוה חמישה הם בתי ספר פרטיים קתוליים המנוהלים על ידי משרד הדתות. גם הקולג' למדעי המחשב הוא מוסד לימוד פרטי.[9] כל יתר מוסדות החינוך נמצאים באחריות משרד החינוך.

תחבורה

האורך הכולל של הכבישים בעוצרות הוא 470,771 ק"מ, מתוכם 265,44 ק"מ מרוצפים באספלט. האחריות על הכבישים מתחלקת בין השלטון המקומי, שלטון הפרובינציה והשלטון המרכזי.

נמל הים העיקרי באיים נמצא בעיר מלונגואנה. בנמל נמצא גם בסיס צבאי של הצי האינדונזי. במקומות שונים בעוצרות קיימים נמלים קטנים נוספים. בעיר מלונגואנה נמצא גם נמל התעופה של העוצרות.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איי טלאוד בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. Badan Pusat Statistik Kabupaten Kepulauan Talaud, Kabupaten Kepulauan Talaud Dalam Angka 2021, talaudkab.bps.go.id (באינדונזית)
  2. "Talaud Language (TLD) – L1 & L2 Speakers, Status, Map, Endangered Level & Official Use | Ethnologue Free". Ethnologue (Free All) (באנגלית). נבדק ב-2026-01-27.
  3. Edwin Aldrin Essing, PERAN MASYARAKAT TALAUD DALAM MENINGKATKAN KEBUDAYAAN ALAM PORODISA DITINJAU DALAM PERSPEKTIF EKOLOGI
  4. Burhan Niode, POPULATION DYNAMICS IN THE AREAS OF STATE BORDER: STUDY ON POPULATION MIGRATION IN THE DISTRICT OF TALAUD ISLANDS
  5. Michael Jacobsen, To be or what to be – that is the question. On factionalism and secessionism in North Sulawesi Province, Indon
  6. Kementerian Dalam Negeri Republik Indonesia, PELITA, pelita.kemendagri.go.id
  7. Prilly Pontororing, Ita Pingkan F. Rorong, Krest D. Tolosang, KAJIAN POTENSI PEREKONOMIAN KABUPATEN TALAUD PERIODE 2017-2021, Jurnal Berkala Ilmiah Efisiensi 23, 2023-01-11, עמ' 49–60
  8. Badan Pusat Statistik Kabupaten Kepulauan Talaud, Neraca Ekonomi - Tabel Statistik - Badan Pusat Statistik Kabupaten Kepulauan Talaud, talaudkab.bps.go.id (באינדונזית)
  9. Badan Pusat Statistik Kabupaten Kepulauan Talaud, Kabupaten Kepulauan Talaud Dalam Angka 2021, talaudkab.bps.go.id (באינדונזית)

איי טלאוד42686446Q15844