איי זיילה
 | |
| האי סקדין, בארכיפלג | |
| נתונים מדיניים | |
|---|---|
| מדינה |
 סומלילנד |
ארכיפלג זיילה (ידוע גם בתור איי סעאד א-דין (בערבית: جزر سعد الدين) או איי סקדין (בסומלית: Jasiiradda Sacadaddiin)) הוא ארכיפלג במפרץ עדן, מול החוף הצפון-מערבי של סומלילנד, ובסמוך לעיר זיילה (אנ').[1]
ארכיפלג זיילה מורכב משישה איונים, כולם נמוכים ובעלי חופים חוליים.[2][3] הגדולים מבין האיים הללו הם סקדין ואייבט,[4] בו קיים מגדלור.[5]
הארכיפלג קרוי על שמו של סולטאן יפאט סעאד א-דין השני, שנהרג על ידי קיסר חבש בסקדין, האי הראשי בארכיפלג, בשנת 1403.[6][7]
בארכיפלג אין כיום תושבים קבועים והוא אינו מיושב, אם כי עדיין מבקרים בו מדי פעם תיירים, דייגים מקומיים ואנשים המעוניינים לכבד את זכרו של סעאד א-דין השני.[8]
היסטוריה
בשנת 1403 נהרג על האי הראשי בארכיפלג, סקדין, סולטן יפאט סעאד א-דין השני, על ידי קיסר חבש.
מגלה הארצות הערבי אחמד איבן מג'יד (אנ') כתב על הארכיפלג.[9]
אל הארכיפלג גלו כוחותיו של שייח' בשיר (אנ') לאחר כישלון מרד שייח' בשיר (אנ') ב-1945.[10]
סביבה
איי זיילה בשוניות האלמוגים המרהיבות שלהם, בעלות הדמיון לאלו שנמצאות בחוף הדרומי של עומאן.[1] שוניות אלו הן השוניות המגוונות והבנויות ביותר בחופי מפרץ עדן,[11] וייתכן שהן הגדולות ביותר באזור.[12] מספירות מסוימות, נמצאו בארכיפלג 99 מינים שונים של אלמוגים מ-43 סוגים טקסונומיים שונים.[1]
בנוסף נספרו 132 מינים שונים של דגי אלמוגים (אנ') בארכיפלג. רבים מהמינים הללו כוללים מצויים גם בים סוף, בשאר מפרץ עדן ובאוקיינוס ההודי.[13]
האיים סקדין ואייבט נחשבים לאתרי מושבות ציפורים (אנ') מרכזיים.[14] באי סקדין לבדו נרשמו יותר מ-100,000 זוגות רבייה.[4]
בעקבות רעידת האדמה והצונאמי באוקיינוס ההודי בשנת 2004, האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע וארגונים לא ממשלתיים אחרים פעלו עם הרשויות המקומיות במטרה להקים בארכיפלג שמורות טבע ולפעול להגבלת כמות הדייגים באיים.[15]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 McClanahan, Sheppard & Obura 2000, p. 273.
- ↑ ReefBase 2000.
- ↑ PERSGA: Seabirds.
- ^ 4.0 4.1 PERSGA: Survey, pp. 20, 29.
- ↑ NGIA 2007, p. 176.
- ↑ Briggs 2012b, p. 10.
- ↑ Abdullahi 2001, p. 16.
- ↑ Briggs 2012a.
- ↑ MSTM Encyclopedia 2005, p. 252.
- ↑ Annual CO Report 1948, p. 31.
- ↑ Environmental Profile, p. 8.
- ↑ PERSGA: MPAs, p. 745.
- ↑ McClanahan, Sheppard & Obura 2000, p. 274.
- ↑ Nigel Redman 2009, p. 29.
- ↑ UNEP 2005, p. 132.
איי זיילה41056943Q17069917