איזט נאניץ'
| לידה |
4 באוקטובר 1965 בוז'ים, קנטון אונה-סאנה, בוסניה והרצגובינה |
|---|---|
| פטירה |
5 באוגוסט 1995 (בגיל 29) בוז'ים, קנטון אונה-סאנה, בוסניה והרצגובינה |
| מדינה | בוסניה והרצגובינה, הרפובליקה הסוציאליסטית של בוסניה והרצגובינה |
| כינוי | איגמן |
| השתייכות |
 הכוחות המזוינים של בוסניה והרצגובינה |
| דרגה |
 בריגדיר גנרל |
| עיסוק | איש צבא |
| פרסים והוקרה |
  |
איזט נאניץ' (בוסנ. Izet Nanić; 4 באוקטובר 1965 – 5 באוגוסט 1995) היה מפקד חטיבה בוסנית בצבא הבוסני במהלך מלחמת בוסניה והרצגובינה.
משפחה
איזט נאניץ', מוסלמי מבוסניה, נולד לאיברהים נאניץ' (1939–2000) ולראסימה (ילידת 1945) ביישוב בוז'ים[1] והיה השני מבין שבעה ילדים[2].
הוא היה נשוי לספיה רמטיץ' מווארושקה רייקה. היו להם שלושה ילדים: בת ושני בנים[2].
קריירה
איזט נאניץ' סיים את לימודיו בגימנסיה צבאית בשנת 1984 בזאגרב ולאחר מכן נסע לבלגרד, שם נרשם לאקדמיה הצבאית. לאחר שנתיים של לימודים באקדמיה הצבאית, הוא נסע לסרייבו לשנה אחת. לאחר מכן חזר לזאגרב בשנת 1987, שם סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית.
עד ינואר 1991 היה נאניץ' קצין בצבא העם היוגוסלבי, ואז חזר לבוז'ים עקב רגל שבורה[3]. הוא היה סגן בחיל האוויר היוגוסלבי וביחידת ההגנה האווירית בקראגויבאץ, סרביה. בתחילת מלחמת בוסניה הוא הצטרף לצבא הרפובליקה של בוסניה והרצגובינה. אחיו הצעיר נבזט נהרג ליד העיירה בוסנסקה קרופה ב-30 ביוני 1992, זמן קצר לאחר תחילת מלחמת בוסניה[4]. בתחילה, עסק נאניץ' באימון ובהקמת יחידות חדשות בצבא, אך לאחר מות אחיו, הוא הפך למפקד חטיבת בוז'ים ה-505 של החיל ה-5, בראשות גנרל החטיבה אטיף דודאקוביץ'[5]. איזט נאניץ' פיקד על החטיבה מהקמתה בשנת 1992 ועד מותו. נאניץ' נהרג במהלך מבצע «סופה» ב-5 באוגוסט 1995, חמישה חודשים בלבד לפני הסכם דייטון וסוף מלחמת בוסניה[6].
מורשת
).jpg)
הבוסנים מחשיבים את נאניץ' כמפקד אגדי, מכיוון שהחטיבה שלו שחררה והשתלטה על כמה ערים וכפרים, כולל וליקה קלדושה במהלך מבצע «נמר»[7] וסאנסקי מוסט, בוסנסקה קרופה, בוסאנסקי פטרובץ וקליוץ' במהלך מבצע «סאנה». בשנת 1994 הוענק לאיזט נאניץ' עיטור שושן הזהב, ובשנת 1998 לאחר מותו עיטור גיבור מלחמת השחרור, שהוא תואר הכבוד הגבוה ביותר המוענק על ידי צבא הרפובליקה של בוסניה והרצגובינה[8].
ברובע סרייבו של חרסניצה, בעיר אילידזה, נמצא רחוב הנקרא «גנרל איזט נאניץ'».
(בוסנ. Ulica Generala Izeta Nanića) הממוקם ממש מתחת להר איגמן, הרמז לכינוי הקריאה שלו "איגמן". רחובות דומים הנושאים את שמו ניתן למצוא בעיר הולדתו בוז'ים, ליד מאוזוליאום שחלק עם אחיו, בעיר צאזין ובעיירה בוסנסקה קרופה. בנוסף, לרחוב בקליוץ' (בוסנ. Ulica Izeta Nanića) אין את הקידומת "גנרל".
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ "Rasima Nanić, majka šehida Nevzeta i generala Izeta". Preporod. 2017-07-29. נבדק ב-2019-08-22.
- ^ 2.0 2.1 "Memorijalni centar Sarajevo - Heroj Izet Nanić". Memorijalni centar Sarajevo. נבדק ב-2016-11-29.
- ↑ "Izet Nanić, vitez iz Bužima: Antologijski snimak otkriva svu njegovu veličinu". Dnevni avaz. 2019-08-04. נבדק ב-2019-08-22.
- ↑ "Sjećanje na istinskog heroja: Na današnji dan 1992. godine poginuo je Nevzet Nanić". Cazin. 2018-06-30. נבדק ב-2019-08-22.
- ↑ "Heroj BiH: 22 godine od pogibije generala Izeta Nanića". Source. 2017-08-05. נבדק ב-2019-08-22.
- ↑ Wakchoi (2021-12-16). "Who was Izet Nanić?". The Cyber Bedouin (באנגלית אמריקאית). אורכב מ-המקור ב-2021-12-17. נבדק ב-2022-01-10.
- ↑ Anthony Loyd (1 בפברואר 2001). My War Gone By, I Miss It So. Penguin (Non-Classics). ISBN 0-14-029854-1.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ "Birthday of the Hero (In Bosnian)". stav.ba. STAV. נבדק ב-2020-02-20.
איזט נאניץ'41453011Q6101935