אורושי-אה
אורושי-אה (ביפנית: 漆絵, תרגום מילולי: תמונת לכה) מתייחס לשלוש טכניקות שונות באמנות יפנית. למרות שאורושי-אה מזוהה בעיקר עם הדפסי עץ בסגנון האוקיו-אה, המונח אורושי-אה אינו בלעדי למדיום זה. המונח יכול להתייחס גם לציור ועיטור בלכה על עצמים תלת-ממדיים - קופסאות, כלים, חפצי אמנות, וציורים מסורתיים על נייר או משי בהם נעשה שימוש ידני בלכה.
טכניקה
בהדפס עץ יפני, אורושי-אה מתייחס בדרך כלל לטכניקת צביעה ידנית. הדפסת עץ יפנית נעשתה כך. האמן חורט ציור על גוש עץ, את החלקים החקוקים צובעים בדיו או בחומר צבעוני, כולל לעיתים לכה, לוחץ על הדף מעל לוח העץ, וכך נוצרה ההדפסה. כאשר מדפיסים בלכה, יש למרוח אותה על לוח העץ, ואז להדפיס באמצעותו – כלומר, הלכה מועברת אל הנייר דרך תהליך ההדפסה.
בשיטת אורושי-אה במקום לעבור דרך לוח הדפסה, הלכה נמרחה ישירות ביד על הנייר לאחר ההדפסה או אפילו בלי קשר להדפסה. כלומר, הציור או האלמנטים המבריקים נעשו במכחול – ידנית, כמו ציור. משמעות הדבר הייתה שתמונות אורושי-אה יכלו להיות צבעוניות יותר מרוב ההדפסים של התקופה.[1] חמישה צבעים היו זמינים כאשר הטכניקה פותחה לראשונה; חום, צהוב, ירוק, אדום ושחור.[1] בנוסף ללכה צבעונית, צבעי זהב יושמו לעיתים על עבודות אורושי-אה באמצעות עלי זהב ואבקות.[1]
מריחת הלכה הידנית, לרוב לא שימשה ליצירת ההדפס כולו, אלא רק לשיפור אלמנט מסוים, כמו אובי או שיער של דמות, כדי להעניק לו ברק ולהפוך את התמונה ליוקרתית יותר באופן כללי.[2]
הדפסי אורושי-אה עשויים לכלול גם שימוש בנציץ, אבק מתכת ואלמנטים אחרים אשר שיפרו את המראה, האיכות והערך של העבודות. הטכניקה הייתה פופולרית ביותר ביפן של תחילת המאה ה-18, בתקופת אדו, וניתן לראות אותה בעבודותיהם של אמנים רבים באותה תקופה.
אמנים
האמן שיבאטה זשין (1807–1891) ידוע בחידושיו בתחום זה, ויש הסבורים שהוא הראשון שהשתמש בלכה לא רק כאלמנט דקורטיבי בצביעת קופסאות, רהיטים וכלי חרס אלא כמדיום למגילות מצוירות. זשין התנסה רבות בחומרים שונים, אותם ערבב עם לכה כדי ליצור מגוון אפקטים, כולל הדמיית מראה של מתכות שונות (ברזל, זהב, ברונזה, נחושת), וחיקוי המרקם של צבעי שמן מערביים.[3]
אמנים נוספים שהתבלטו בשימוש בטכניקה כוללים:
- טוריי קיונובו הראשון (1664–1729) ממיסדי אסכולת טוריי. [4]
- טוריי קיומאסו, חבר נוסף באסכולת הטוריי, יצר גם הוא חמישה אורושי-אה פיגמנטיים.[5]
- אמן אחר, נישימורה שיגנאגה, השתמש באבקת פליז בכמה.[6]
- אוקומורה מסאנובו התנסה וחידש טכינקות שונות בסגנון האוקיו-אה, בכלל זה התנסה באורושי-אה.[7]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 "JAANUS / urushi-e 漆絵". www.aisf.or.jp. נבדק ב-2019-10-24.
- ↑ "Honolulu Museum of Art » A Parody of the Immortal Kinkö". honolulumuseum.org. נבדק ב-2019-10-24.
- ↑ Earle, Joe. "THE GENIUS OF JAPANESE LACQUER: MASTERWORKS BY SHIBATA ZESHIN". Japan Society.
- ↑ "The Actor Sanogawa Mangiku I as Sanada, the daughter of the spinner Itoya, with an attendant in the play "Hiragana Yomeiri Izu Nikki," performed at the Nakamura Theater in the eleventh month, 1718". The Art Institute of Chicago (באנגלית). נבדק ב-2019-10-24.
- ↑ "The Actor Yamashita Kinsaku I as a peddler of tooth-blackening dye". The Art Institute of Chicago (באנגלית). נבדק ב-2019-10-24.
- ↑ "Courtesan Riding a Carp (parody of the Daoist Immortal Kinko [Chinese: Qin Gao])". The Art Institute of Chicago (באנגלית). נבדק ב-2019-10-24.
- ↑ "Saigyo Hoshi". The Art Institute of Chicago (באנגלית). נבדק ב-2019-10-24.
אורושי-אה41600961Q13422166