אוורו 504

אוורו 504
Avro 504

מאפיינים כלליים
סוג	מטוס קל דו-כנפי
מדינת מקור
יצרן	אוורו
טיסת בכורה	18 בספטמבר 1913
תקופת שירות	1913–1948 (כ־35 שנים)
צוות	2
יחידות שיוצרו	11,303
תרשים

אוורו 504 (באנגלית: Avro 504) היה מטוס קל, דו-כנפי בריטי, שפותח ערב מלחמת העולם הראשונה על ידי חברת אוורו.

האוורו 504 נחשב לאחד המטוסים הבריטיים החשובים והנפוצים ביותר בעשור השני של המאה ה-20, הן בשל תרומתו המבצעית בראשית הלחימה האווירית והן בשל תפקידו המרכזי בהכשרת טייסים. ה-504 היה בין המטוסים הראשונים שביצעו תקיפות אסטרטגיות ארוכות-טווח יחסית, ובהמשך הפך למטוס האימון הסטנדרטי של בריטניה ובעלות בריתה, תוך השפעה משמעותית על התפתחות תורת ההדרכה האווירית.

היסטוריה

אוורו 504K באיסלנד, סביב 1919.

האוורו 504 טס לראשונה בשנת 1913 ותוכנן כמטוס ספורט ופנאי, אך עם פרוץ המלחמה הוסב במהירות לשימוש צבאי. גרסאות מוקדמות סופקו לגיס התעופה המלכותי ולשירות האוויר של הצי המלכותי. בנובמבר 1914 השתתפו מטוסי אוורו 504 בפשיטה על בתי החרושת לצפלינים בפרידריכסהאפן שבגרמניה, שנחשבת לאחת מפעולות ההפצצה האסטרטגיות הראשונות שבוצעו על ידי מטוסים. במהלך המלחמה פותחו תתי-דגמים רבים, ובהם ה-504A, ה-504B וה-504K, זה האחרון היה הנפוץ ביותר ואיפשר התקנת מנועים שונים בהתאם לזמינות. בהמשך, עם התפתחות מטוסי קרב מהירים וחמושים יותר, הוסט המטוס ממשימות מבצעיות והפך בעיקר למטוס אימון.

בריטניה הייתה המפעילה העיקרית של ה-504, אך המטוס יוצא ונבנה ברישיון במדינות רבות. לאחר הקמת חיל האוויר המלכותי בשנת 1918, שימש ה-504K כמטוס אימון בסיסי עיקרי של החיל, תחתיו הוכשרו אלפי טייסים והוא היה לדגם הנפוץ ביותר עם ייצור 6,350 מטוסי דגם 504K. המטוס הופעל גם על ידי מדינות נוספות, ובהן קנדה, אוסטרליה, יפן ומדינות בדרום אמריקה, ובחלקן יוצר ברישיון מקומי. ביפן, למשל, שימש כבסיס לפיתוח תעשיית התעופה הצבאית בראשיתה. במהלך מלחמת העולם הראשונה מילא תפקידים מגוונים, ובהם סיור, הפצצה קלה, גרירת מטרות והדרכה, אך תרומתו העיקרית הייתה בהנחת היסודות למערך אימון טייסים סדור ורחב היקף. ייצורו נמשך גם לאחר המלחמה, והוא נותר בשירות פעיל במדינות שונות עד ראשית שנות ה-30, נתון ההופך אותו לאחד המטוסים ארוכי השירות של תקופתו.

דגמים עיקריים

דגם הייצור המקומי ביפן, יוקוסוקה K2Y, המבוסס על האוורו 504N, ‏1938.

• אוורו 504: דגם הייצור הראשוני, בעל מנוע 80 כוחות סוס (60 kW) גנום למבדה
  • אוורו 504A: דגם בעל מאזנות מוקטנות ותומכות מוגדלות לשיפור יציבות מבנה המטוס
    • אוורו 504J: דגם מותאם לשימוש במנוע משודרג בעל 100 כוחות סוס
  • אוורו 504B: דגם מותאם לשימוש זרוע האוויר של הצי המלכותי בעל סנפיר מוגדל
    • אוורו 504G: מטוס אימון של זרוע האוויר מבוסס על ה-504B
  • אוורו 504C: דגם חד-מושבי ללוחמה בצפלינים של זרוע האוויר, בעל מיכל דלק נוסף
  • אוורו 504D: דגם דומה לשירות גיס התעופה המלכותי
  • אוורו 504K: דגם אימון והכשרה בעל מנוע קלרט 9B (‏130 כ"ס), גנום מונוסופף (‏100 כ"ס), או לה רון 9J (‏110 כ"ס)

מפרט טכני (אוורו 504K)

תכונות כלליות

• צוות: 2
• אורך: 8.97 מטר
• מוטת כנפיים: 10.97 מטר
• גובה: 3.18 מטר
• שטח כנפיים: 31 מטר רבוע
• משקל ריק: 558 ק"ג
• משקל מלא: 830 ק"ג
• הנעה: מנוע לה רון 9J ‏9 צילנדרים, המספק 110 כוחות סוס (82kW).

ביצועים

• מהירות מרבית: 153 קמ"ש בגובה פני הים; 137 קמ"ש בגובה 10,000 רגל (3,000 מטר)
• טווח: 250 מייל (400 ק"מ)
• רום מרבי: 16,000 רגל (4,900 מטר)
• מטען כנף: 27 ק"ג למטר רבוע

חימוש

• 1 מקלע לואיס (0.303 אינצ') מותקן על הכנף

ראו גם

• סופווית' קאמל
• פוליקרפוב Po-2

קישורים חיצוניים

שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים

מדיה וקבצים בנושא אוורו 504 בוויקישיתוף

• Avro 504, History Learning

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוורו 50443242410Q730283