אווה פאהידי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. אווה פאהידי-פוסטאי (במקור פאהידי, בהונגרית: Fahidi Éva;‏ 22 באוקטובר 1925 – 11 בספטמבר 2023) הייתה סופרת ושחקנית יהודייה-הונגרייה, ניצולת שואת יהודי הונגריה.

אבני נגף מול ביתה של משפחת פאהידי בדברצן

ביוגרפיה

אווה פאהידי נולדה למשפחה יהודית בורגנית בדברצן, הונגריה. הוריה הוטבלו ככל הנראה לנצרות בשנת 1936 (אין תיעוד לכך). ב-1943 סיימה את לימודיה במכון לחינוך בנות בעיר הולדתה. היא הוכשרה להיות פסנתרנית, אבל העבודה הבלתי אנושית שביצעה לאחר מכן, גרמה לה לפגיעה משמעותית בגב.

במהלך השואה ב-29 באפריל 1944 אולצה המשפחה על ידי הז'נדרמים ההונגרים, ששיתפו פעולה עם הנאצים וביצעו את הוראות "קומנדו אייכמן" של גירוש יהודי הונגריה מערי השדה ומהכפרים להיכנס לגטו דברצן יחד עם שאר תושבי העיר היהודים (כ-10,000 יהודים).[1] ב-14 במאי הם גורשו בקרונות בקר למחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו. במהלך ה"סלקציה" שביצע יוזף מנגלה בעצמו, נשלחו אחותה בת האחת עשרה של פאהידי, גילי, ואמן (אירמה וייס), מיד לתאי הגזים, ואביהן, דז'ה, איבד את חייו בשל תנאי המחנה. 49 מבני משפחתה נרצחו במהלך השואה. ב-13 באוגוסט 1944 הועברה אווה פאהידי למחנה מינכמילה (Münchmühle) באלנדורף, שהיה חלק ממחנה הריכוז בוכנוולד, שם נאלצה לעבוד במפעל לחומרי נפץ. כשמלחמת העולם השנייה הסתיימה ב-1945, הצליחה פאהידי לברוח מצעדות המוות מבוכנוולד. לאחר השחרור נדדה כאדם ש"נאלץ לעזוב את ביתו", עד שהצליחה לחזור הביתה להונגריה באוגוסט 1945. שם בדברצן דירת הוריה כבר נתפסה על ידי הונגרים נוצרים, דודה הרופא לקח אותה תחת חסותו ולביתו.[1]

ב-1947, לאחר שבוע בלבד של היכרות, היא נישאה לבעלה הראשון, שהיה העורך הראשי של עיתון המפלגה הקומוניסטית של מחוז היידו-ביהר. לאחר מכן הוא הורשע במשפט ראווה והוצא להורג. בינתיים עסקה במשחק. בעלה השני איתו חיה 27 שנים חזר למפלגה ב-1956, בעוד פאהידי, עם ידיעותיה באנגלית, בגרמנית ובצרפתית, קיבלה עבודה בסחר חוץ. חברת ילדות שלה נפטרה בגיל חמישים. פאהידי אימצה את בתה בת ה-16, ולימים היא הפכה לפסנתרנית.

ספריה

כפי שהייתה הציפייה הבלתי כתובה במשטר הקומוניסטי עד לחילופי המשטר, כניצולת שואה, היא לא דיברה על גירוש יהודי הונגריה במשך 45 שנה. בשנת 1990 הוזמנו האסירים לשעבר של מחנה שטאטאלנדורף (Stadtallendorf) לבקר באנדרטה במחנה אושוויץ, שם ביקרה פאהידי לבסוף ב-2003. לבקשת מוזיאון שטאטאלנדורף כתבה פאהידי ספר זיכרונות בגרמנית, ולאחר מכן החלה לכתוב את זיכרונותיה בכלל. הם פורסמו ב-2005 בשם "נשמת הדברים" (Anima Rerum – A Dolgok Lelke). הספר יצא לאור גם בגרמניה. גרסאות באנגלית ובאיטלקית יצאו ב-2019.

בשנת 2019 יצא לאור ספרה של פאהידי "הנושא והמושא של האהבה" (A Szerelem Alanya és Tárgya), המציג את תקופת הסוציאליזם דרך סיפורה האישי של הסופרת. שני הספרים עוסקים למעשה בהגינות, כבוד, אהבה והתנהגות אנושית, אשר ניתן היה לשמר גם במצבים הנואשים ביותר.

מעורבותה הציבורית

פאהידי הייתה פעילה ביותר עד לגיל מתקדם: היא השתתפה באירועים שונים כעדה, ופגשה, בין היתר, את נשיאי גרמניה ואוסטריה ואת קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל. היא השמיעה את קולה בקביעות נגד הגזענות והאנטישמיות בעיתונות הבינלאומית וההונגרית. היא גם מילאה תפקיד בעבודתן של כמה קרנות זרות והעבירה הרצאות הן בהונגריה והן מחוצה לה. היא ראתה את שליחותה בכך שהדור הצעיר ישמור את זיכרון השואה ויילחם באופן פעיל נגד כל צורות הגזענות.

ב-11 בספטמבר 2023 הלכה לעולמה.[2]

כתביה

  • Die Seele der Dinge. Aus dem Ungarischen übersetzt von Doris Fischer. Hrsg. im Auftrag des Internationalen Auschwitz-Komitees, Berlin, und der Gedenkstätte Deutscher Widerstand, Berlin: Lukas-Verlag 2011. ISBN 978-3-86732-098-6
  • Anima rerum, meine Münchmühle in Allendorf und meine wahren Geschichten. Stadtallendorf: Magistrat der Stadt Stadtallendorf 2004.
  • Anima Rerum – A Dolgok Lelke; Tudomány, Budapest, 2005
  • A Dolgok Lelke; Ariel Könyvek, Pilisszentlászló, 2015
  • A Szerelem Alanya és Tárgya; Ariel Könyvek, Pilisszentlászló, 2019

ספרות

  • "Das Geheimnis der Versöhnung heißt Erinnerung" : Dokumentation der Internationalen Tage der Begegnung in Stadtallendorf, KZ-Außenlager Münchmühle, Nobel ; vom 21. bis 26. Oktober 1990. Magistrat der Stadt, Stadtallendorf 1991.
  • Thomas Gonschior, Christa Spannbauer: Mut zum Leben. Die Botschaft der Überlebenden von Auschwitz. Europa Verlag, Berlin u. a. 2014, ISBN 978-3-944305-57-8.
  • Életútinterjú Fahidi Évával. Budapest, 2010. január. Az interjút készítette: Bartha Ákos és Hosszú Gyula (ראיון עם פאהידי)

קישורים חיצוניים

  • "Stiftung Gedenkstätten Buchenwald und Mittelbau-Dora" (קרן Buchenwald and Mittelbau-Dora Memorials) https://web.archive.org/web/20190325115904/https://www.buchenwald.de/en/1244/
  • Eine Auschwitzüberlebende blickt zurück, ביי Dradio, 9. נובמבר 2011
  • Jankovics Márton, Kling József (2015-01-27). "Nincs olyan nap, hogy ne gondolnék Auschwitzra". Origo.hu. אורכב מ-המקור ב-2015-09-24.
  • Horeczky Krisztina (2015-10-24). "A túlélés eleganciája". Népszabadság Online.
  • אליסון סמייל: ניצולת שואה מספרת על אושוויץ בגיל 18 ושוב, בגיל 90, הניו יורק טיימס, 2015
  • Christa Zöchling: Bühne : Auschwitz-Überlebende Eva Fahidi dances ihre Lebensgeschichte, profil.at, 2016
  • ג'ני סטארס: ניצולת שואה בת 90 הופכת טרגדיה לריקוד, הוושינגטון פוסט, 2016
  • פרח מלח - או אופוריית הקיום בצד תיאטרון הקומדיה של בודפשט
  • אופוריית הקיום, פרופיל IMDb
  • Die Entstehung und Erarbeitung der Blettperformance wird searcht: Sea-Lavender oder die Euphorie des Seins (תיעוד ב-3sat)

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Kerstin Krupp: Dem Unsagbaren eine Stimme geben. In: Frankfurter Rundschau, 5. Oktober 2013, S. 25. Textgleich in der Berliner Zeitung
  2. ^ סוכנות הידיעות AP, ‏ניצולת השואה שנלחמה נגד אפליית מיעוטים ברחבי אירופה נפטרה בגיל 97, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 9 בדצמבר 2023
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37089505אווה פאהידי

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אווה_פאהידי&oldid=2367758"