אובליסק קיסריה
 | |
| אובליסק קיסריה. במרחק ניתן לראות את ארובות תחנת הכוח אורות רבין |
האובליסק בקיסריה הוא אובליסק גרניט הממוקם בקיסריה. האובליסק הוא אחד הממצאים המרשימים בגן הלאומי קיסריה והיחיד מסוגו שהתגלה בארץ ישראל. בנוסף, הוא נחשב לאחד הבודדים בעולם שנותרו ניצבים במיקומם המקורי (In situ) בתוך מבנה היפודרום עתיק, בניגוד לאובליסקים רבים אחרים שהועברו במהלך ההיסטוריה לכיכרות ערים מרכזיות באירופה. הוא ניצב במרכזו של ההיפודרום המזרחי (מבנה המרוצים) העתיק שהקים המלך הורדוס.
פרטים טכניים והנדסיים
חומר ומשקל
האובליסק עשוי מאבן גרניט אדומה שהובאה מאסואן שבמצרים העליונה. הוא מורכב משני חלקים עיקריים, כאשר כל חלק באורך של כ-7 מטרים ובמשקל של כ-50 טון (כלומר, המשקל הכולל של האובליסק הוא כ-100 טון).[1] גובהו הוא 12 מטרים (10.5 + 1.4 מטר).
עיצוב
המבנה מתחדד בשיעור של 2.5 ס"מ לכל מטר גובה. בראשו נמצא ה"פירמידיון" (הקצה הפירמידלי), שבעת העתיקה היה מצופה לעיתים קרובות באלקטרום (סגסוגת זהב וכסף) כדי לנצנץ בשמש.[1]
האובליסק הוקם בהיפודרום של העיר הרומית קיסריה מריטימה, שנבנתה מחדש על ידי הורדוס הגדול, שהיה מלך יהודה ומייסד שושלת בית הורדוס. ככל הנראה האובליסק עצמו נבנה לאחר תקופת שלטונו של הורדוס, במאה ה-2 לספירה.
האובליסק נמצא בהיפודרום המזרחי (Eastern Circus). בקיסריה היו שני מבני מרוצים: המוקדם יותר שבנה הורדוס על שפת הים (שהיה אמפיתיאטרון שהוסב להיפודרום) והמאוחר יותר, הגדול והמרשים יותר, שנמצא מזרחית לעיר העתיקה ושם ניצב האובליסק.[2]
היסטוריה של האובליסק בקיסריה
נפילה ושבירה
לא ידוע בדיוק מתי האובליסק נפל. יש עדויות לכך שבמאה ה-7, בזמן הכיבוש הערבי של ארץ ישראל, הוא עדיין עמד. לעומת זאת, 500 שנה לאחר מכן, הוא כבר תועד כשוכב על הקרקע, שבור לשלושה חלקים.
זיהוי נוצרי
בתקופת ימי הביניים, כשחלקי האובליסק שכבו על הקרקע, המקום הפך לאתר עלייה לרגל נוצרי שזכה לכינוי "שולחן האדון" (The Lord’s Table).
חלקים של האובליסק התגלו בשנת 1974 במהלך חפירות של משלחת החפירות JECM - (The Joint Expedition to Caesarea Maritima), כאשר הוא שבור לשלושה חלקים וקבור בהריסות ההיפודרום המזרחי, שם במקור היה האובליסק מאפיין מרכזי. בניגוד לאובליסקים מצריים אחרים, על אובליסק זה לא נמצאו כתובות או הירוגליפים, מה שיכול להעיד על כך שהאובליסק הוזמן במיוחד ממצרים על ידי הרומאים עבור קיסריה, ולא "נלקח" כמצבה קיימת של פרעה מסוים.[2] הוא שוחזר והוקם מחדש ביוני 2001.[3]
תהליך השחזור המודרני
הרעיון לשחזר ולהציב מחדש את האובליסק נולד ב-1993 ביוזמת מאיר סטול, איש עסקים וחובב ארכאולוגיה, שפנה לרשות העתיקות והציע לתרום לטובת הפרויקט. השחזור בוצע באמצעות מנופים כבדים בלב פרדסי הבננות ממזרח לקיסריה העתיקה. כדי לחבר את החלקים השבורים, קדחו חורים בחלק העליון והתקינו פינים מטיטניום בחלק התחתון וכן השתמשו בדבק אפוקסי. המבצע היה מורכב וארך זמן רב שכן היה צורך לבצע חיבורים מדויקים.[1] מאחר שחלקים מהאובליסק היו חסרים, השתמשו בבטון כדי להשלים את הצורה המקורית ולחבר את הגושים.[2]
רקע
מקור המנהג
הקיסר אוגוסטוס היה הראשון שהחל להציב אובליסקים מצריים במבני ציבור רומיים (כמו הקירקוס מקסימוס ברומא) לאחר שביקר במצרים והתרשם מהם. הורדוס, בבניית קיסריה, אימץ את המגמה הזו כדי לפאר את ההיפודרום שלו.[1]
בעבר הפטרונים הרומאים של הורדוס נהגו לבנות אובליסקים מפוארים במקומות שהיו ערים מיושבות. אובליסק תאודוסיוס הוקם בהיפודרום של קונסטנטינופול (היום כיכר סולטאן אחמד באיסטנבול) נותר עומד במקומו המקורי. מדובר באובליסק מצרי עתיק מאוד שהוקם במקור על ידי פרעה תחותמס השלישי בכרנכ אשר במצרים העתיקה לפני כ-3,500 שנה. הקיסר הרומי תאודוסיוס הראשון העביר אותו לקונסטנטינופול במאה ה-4 לספירה והציב אותו במרכז ההיפודרום כדי לפאר את העיר.[4] בניגוד לאובליסק של קיסריה, שנפל ונשבר במהלך השנים ושוחזר רק בעשורים האחרונים, האובליסק באיסטנבול שרד כמעט בשלמותו באותו מקום כבר מעל ל-1,600 שנה.
שני האתרים (קיסריה ואיסטנבול) נבנו בסגנון רומי דומה, שבו הציבו אובליסקים במרכז מסלול המרוצים כדי להפגין עוצמה וקשר לתרבויות עתיקות ומפוארות.
אובליסק אחר, שהיה בעבר בקירקוס של נירון ברומא, הועבר לכיכר פטרוס ה"קדוש" במאה ה-16.
קישורים חיצוניים
- הקירקוס בעולם הרומי, באתר מכון ישראלי לארכאולוגיה
איתן לשם, בין עצים ובין קוצים, בתוך שדה חקלאי של קיבוץ, מתחבא האובליסק העתיק היחיד בישראל, באתר הארץ, 4 במאי 2026
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 David Jaffe, ERETZ Magazine -- Obelisk of Caesaea, www.eretz.com
- ^ 2.0 2.1 2.2 Caesarea Obelisk, Israel, www.obelisks.org
- ↑ קיסריה - האובליסק שב לעמוד - ישראל, באתר מסע אחר
- ↑ Mark Cartwright, The Hippodrome of Constantinople, World History Encyclopedia, 2017-11-28
| קיסריה העתיקה | |
|---|---|
|
אובליסק קיסריה43220137Q5017022