אובול

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אוֹבּוֹליוונית עתיקה: ὀβολός) או אובולוס הוא מטבע יווני בשווי שישית הדרכמה. באתונה הקדומה האובול היה מחולק לשמונה כלקוי (פיסות נחושת).

אטיקה, אתונה; מאוחר מ 449 לפנה"ס
לוקניה, מטפונטיום; בין 350-425 לפנה"ס

לדברי פלוטרכוס לספרטנים היה אובול עשוי ברזל שערכו ארבעה כלקוי.

האובול הוא גם מידת משקל. ביוון העתיקה אובול הוגדר כשישית הדרכמה או חצי גרם. ברומא העתיקה משקל האובול הוגדר כ 1/48 אונקיה רומאית, 0.57 גרם לערך. האובול מעולם לא הונפק במערכת המטבעות הרפובליקאית הרומאית הקדומה. ביוון המודרנית האובול שקול לעשירית הגרם.

משמעות המילה אוֹבּוֹלוּס או אוֹבֵּלוֹס היא מוט ברזל דק כגון שיפוד. ביוונית משמעות המילה אובליסק היא אובלוס קטן. האובול, כמו שקל הכסף, הפך למטבע עובר לסוחר משום שייצג מטיל נחושת או ברונזה ונסחר תחילה לפי הערך המשקלי של המתכת שלו. השלטון בספרטה בחר להמשיך להשתמש באובול הכבד והמסורבל במקום מטבעות של ממש מתוך כוונה לדכא את הנטייה לרכושנות ותאוות הבצע של הציבור, אך ללא הועיל.

למטבע האובול חלק בטקס הקבורה היווני העתיק. לאחר המוות הונח אובול אחד מתחת ללשון הנפטר או על עיניו. היוונים האמינו כי כאשר אדם מת ויורד לשאול עליו לעבור את נהר האכרון ולצורך זה עליו לשלם לכארון הספן כדי שישיט אותו בסירתו לגדה השנייה. מתים שלא יכלו להרשות לעצמם אובול או שנקברו ללא אובול מסיבות אחרות נידונו לבצע מעקף בן מאה שנים מסביב לנהר על מנת לעבור לצידו השני.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אובול בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30131058אובול