רבי אהרן תאומים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אהרן תאומים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אהרן תאומים
לידה ה'ש"צ~
פטירה ב' באב ה'ת"ן
רב העיר וורמס

רבי אהרן תאומים (~1630, ה'ש"צ בערך – 8 ביולי 1690, ב' באב ה'ת"ן) היה רב ומחבר ספרים אשכנזי. רבן של וורמס וקרקוב.

ביוגרפיה

נולד כנראה בפראג לאביו ר' משה אב"ד במוראביה, לאחר שאביו נפטר בעודו ילד קטן בז' בניסן ה'שצ"ט, גדל כיתום בבית סבו, ר' שמעון תאומים מווינה.

לפני ניסן ה'ת"י (1650) נישא לבת אברהם ניישטטל, מפראג.

בשנת ה'תי"ט (1659) התמנה כדרשן בקהילת פראג, משרה אותה נשא במשך אחת עשרה שנים.

במשך תקופה היה רב בפרנקפורט[1].

בשנת ה'ת"ל-1670[2] נפטר בוורמס "רב המדינה" הרב משה שמשון בן שמואל בכרך, והקהילה המקומית בחרה ברב אהרן תאומים למלא את מקומו, ונעשה לאב"ד וורמס והמדינות.

כך מתאר יוזפא שמש את פקודת הרב מוורמייזא:

ולא לבד על בני קהילתינו, רק גם יש לו יד ושם במדינה על בני הכפרי' שסביבות קהילתינו. גם מעבר לנהר רינוס, כל המקומות הדרים יהודים, בכל מדינת דרמשטט, גם הדרים אן דער גילד"י ב"ך (אנ'), וכן שפייאר והסביבות ולהלאה וכל מדינת עלזוז איבר עלזוז ואונטר עלזוז, ומדינת שווייץ וסביבותיהן, ומדינות נעקיר, ומדינת פרורויא וסביבותיהן, כולן תחת ממשלת אדונינו הרב.

— יוזפא שמש, מנהגים דק"ק וורמיישא, מכון ירושלים תשמ"ח, סימן רצ"ג עמ' קפב-קפג.

לרב בכרך המנוח היה בן צעיר, הרב יאיר חיים בכרך, שלימים התפרסם כאחד מגדולי האחרונים באשכנז[3], אבל לפי הנוהג המקובל בקהילות אשכנז, לא למנות רב שיש לו קירבה אל בני הקהילה. והקהילה העדיפה את הרב תאומים על פניו. בהמשך אנו מוצאים אותם דנים יחד בהלכה, ובתשובות חוות יאיר נדפסה תשובתו של הרב תאומים אל רבי חיים בכרך, במענה על שאלתו אליו[4], ואף ישבו לדון יחד בבית הדין[5].

מאוחר יותר מתח הרב בכרך מתח ביקורת חריפה על חיבורו של הרב תאומים "מטה אהרן" - פירוש להגדה של פסח, והעלה אותה על הכתב בחיבור בעל שם זהה - "מטה אהרן". רבי חיים בכרך בחר בכל זאת שלא הוציא את ספרו זה לאור, ואף אסר לפרסמו גם בעתיד. חלקים מהמאמר התפרסמו רק במאה ה-19 במאסף "ביכורים" של אהרן ילינק.

לאחר 17 שנות רבנות בוורמס, פרצה מלחמת תשע השנים והוא נאלץ לעזוב את וורמס שעמדה תחת מצור, הוא קיבל הצעת רבנות בקרקוב, נענה לה בחיוב, אך הצליח להגיע אל העיר רק לאחר שלוש שנות נדודים. בחודש ניסן ה'ת"ן (1690) הגיע לקרקוב והתמנה כרב העיר. כבר בתמוז של אותה שנה, נסע לחמלניק לכינוס של ועד ארבע ארצות, ובעת שהותו שם התנפלו עליו אנשיו של אציל פולני בשם סטראוניק באשמה כלשהי, כנראה למטרת סחיטה מן הקהילה, והוא נאסר. במהלך המעצר הוא נפצע אנושות ונפטר בדרכו לחקירה.

מקום קבורתו

הביאו את גופתו לעיר הסמוכה פינטשוב ושם נקבר[6].

בשנת ה'תצ"ג (1733) הודפס ההבראיסט יוהאן כריסטוף וולף (אנ'), את ספרו "Bibliotheca Hebræa" ובכרך רביעי, עמ' 1203, כתב בכותרת "מצבה של ר' אהרון משה תאומים, רבה של קרקוב", ואחר זה העתיק את נוסח מצבתו.

ורבי יחיאל מתתיהו צונץ, ב"הערות והוספות ותיקונים" לספרו "עיר הצדק", לבוב 1874, עמ' 63-64, העיר שלא נמצא המצבה בעיר קראקא.

תפילת אל מלא רחמים מיוחדת עליו נכתבה בפנקס הזכרת נשמות של קהילת קרקוב.[7]

משפחתו

חיבוריו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ספריו

הערות שוליים

  1. ↑ תבנית:אוה למושב
  2. ↑ לפי המבורגר לא התמנה עד שנת ה'תל"ב.
  3. ↑ מחבר ספר חוות יאיר.
  4. ↑ חוות יאיר, סימן קכ"א.
  5. ↑ שו"ת נשאל דוד, חלק ג', יורה דעה, סי' ט.
  6. ↑ כן העיד הרב פינחס קצנלנבוגן, יש מנחילין, סימן פה, עמ' קפא ובסימן קיח, עמ' ריב.
  7. ↑ פנקס הזכרת נשמות בקהלת קרקוב, דפים יח:–יט:, באתר הספרייה הלאומית.
  8. ↑ שם הגדולים, מערכת ספרים, האות ח, אות קטו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אהרן תאומים40341359Q4662591

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רבי_אהרן_תאומים&oldid=2972751"