אהל הגבישים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןאהל הגבישים
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
משפחה: חיעדיים
סוג: אהל
מין: אהל הגבישים
שם מדעי
Mesembryanthemum crystallinum

אֲהַל הַגְּבִישִים (שם מדעי: Mesembryanthemum crystallinum ) הוא צמח חד-שנתי בסוג אהל ממשפחת החיעדיים.

מאפיינים

האהל המצוי הוא צמח בשרני נמוך, הגדל בסביבה מדברית ובמלחות.

לפרח עשרות של עלי כותרת חוטיים. עלים אלה מתפתחים מאבקנים מנוונים.

הצמח גדל בצפיפות ויוצר מרבדים פרחוניים. הצמח פורח בחודשים פברואר, אפריל, מאי ויוני. צבעי עלי הכותרת לבן או ורוד, והפרחים דו מיניים.

עלי הצמח נגדיים, שני עלים גדלים בכל מפרק. צורת העלים דמוית גליל.

ברפואה העממית מייחסים לריר של עלי האהל סגולה רפואית לטיפול במחלות עור ובכוויות קלות.

שימוש כמזון

עלי הצמח וזרעיו אכילים, והוא שווק בעבר למשך תקופה קצרה בארצות הברית ובאירופה כירק הדומה לתרד. ביפן הוא שווק מסחרית בשנת 2009.

בישראל היה נהוג בעבר להגיש את עלי הצמח בסלטים ועם מנות דג. הוא התגלה מחדש והוכנס למספר מנות שהגיש השף תומר ניב במסעדת "המטבח של רמה" בנטף, שנהרסה בגל השרפות בישראל (2016).[1] ניב שילב את עלי הצמח במנות סשימי, סטייק טרטר, גספצ'ו, וכן לצד סרטנים כחולים, ארטישוק ירושלמי וגבינת לבנה. אחד המאפיינים העיקריים של הצמח הוא יכולתו להעצים את טעמם של דגים ומאכלי ים. העלים פריכים יש להם טעם מלוח ורענן עם רמזים של לימון.[2]

הוא אחד משני המאכלים הישראלים היחידים המופיעים בקטלוג תיבת הטעמים.

גלריה

ראו גם

הערות שוליים

  1. ↑ אופיר האוזמן, תיקי גולן, "לא היה סיכוי להציל את המסעדה", באתר ynet, 25 בנובמבר 2016
  2. ↑ Erba cristallina - Arca del Gusto, Fondazione Slow Food (באיטלקית)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אהל הגבישים בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אהל הגבישים41176760Q161473

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אהל_הגבישים&oldid=3437769"