אה"מ ארק רויאל (91)
 | |
| ארק רואיל ב-1939 | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | נושאת מטוסים |
| צי |
 הצי המלכותי הבריטי |
| סדרה קודמת | נושאות המטוסים מסדרת קורייג'וס |
| סדרה עוקבת | נושאות המטוסים מסדרת אילסטריוס |
| ציוני דרך עיקריים | |
| תחילת הבנייה | 1934 |
| תקופת הפעילות | 1938 – 14 בנובמבר 1941 (כ־3 שנים) |
| אחריתה | טובעה על ידי U-81 |
| מלחמות וקרבות | מלחמת העולם השנייה |
| מידות | |
| הֶדְחֶק | 22,000 טון; מקסימלי: 27,720 טון |
| אורך | 240 מטר |
| רוחב | 28.8 מטר |
| שוקע | 8.4 מטר |
| נתונים טכניים | |
| מהירות | 30 קשרים |
| גודל הצוות | 1,580 מלחים וקצינים |
| טווח שיוט | 14,100 ק"מ |
| הנעה | 6 דוודים בהספק 102,000 כ"ס |
| צורת הנעה | 3 מדחפים |
| אמצעי לחימה | |
| שריון |
חגורת השריון: 4.5 אינץ' (11.4 ס"מ) סיפון: 3.5 אינץ' (8.9 ס"מ) |
| חימוש |
8 תותחים רב-תכליתיים כפולים 4.5 אינץ' (110 מ"מ) 4 תותחי נ"מ QF מרובעים (40 מ"מ) "פום-פום" 4 מקלעי נ"מ ויקרס 0.5 אינץ' מרובעים |
| מטוסים | 50-60[1] |
אה"מ ארק רויאל (באנגלית: HMS Ark Royal; מספר צי: 91) הייתה נושאת מטוסים ששירתה בשורות הצי המלכותי.
הארק רויאל נכנסה לשירות בשנת 1938 ונחשבה לאחת מנושאות המטוסים המתקדמות ביותר של תקופתה. היא הייתה נושאת המטוסים הבריטית הראשונה שתוכננה מראש ככלי ייעודי מודרני, ולא כהסבה של אוניית או סיירת מערכה קיימת, כפי שהיה מקובל עד אז. תכנונה שילב סיפון טיסה והאנגרים כחלק אינטגרלי מגוף האונייה, מאפיין שנחשב חדשני באותה עת והעניק לה מבנה מודרני ועמידות משופרת. במהלך מלחמת העולם השנייה השתתפה ארק רויאל בכמה מהמבצעים הימיים החשובים של בריטניה, לרבות המערכה בנורווגיה, הקרב נגד אוניית המערכה הביסמרק והמערכה בים התיכון. בשל הישרדותה ממספר תקיפות כבדות זכתה לכינוי "הספינה בת המזל" (The Lucky Ship)[2][3].
פיתוח
ארק רויאל הוזמנה בשנת 1934 כחלק מתכנית ההתחמשות המחודשת של בריטניה בשנות ה-30. היא נבנתה במספנות קמאל לירד והושקה באפריל 1937 לפני שנכנסה לשירות בדצמבר 1938. תכנונה הושפע ממגבלות תשתית במספנות ובמבדוקים של מלטה וגיברלטר, ולכן אורכה הוגבל יחסית, בעוד שסיפון הטיסה בלט מעבר לגוף האונייה באמצעות שלוחות גדולות. האונייה כללה שני סיפוני האנגר ושלוש מעליות מטוסים, שאפשרו תפעול רציף של כלי טיס. כחלק ממאמצי הגדלת שרידותה שולבו שריון על סיפון הטיסה ובאזורי ההאנגרים, וכן מערכת הגנה נגד טורפדות בדפנות הגוף[4].
חימושה כלל 8 תותחי 4.5 אינץ' דו-תכליתיים כפולים, מערכות נ"מ מסוג "פום-פום" ומקלעים כבדים (ויקרס 0.50 אינץ'). האונייה נשאה בדרך כלל כ-50 עד 60 מטוסים של זרוע האוויר של הצי המלכותי, בהם מפציצי הטורפדו פיירי סורדפיש ומטוסי בלקברן סקואה. היא הייתה גם בין נושאות המטוסים הראשונות שעשו שימוש בקטפולטות ובמערכות עצירה מתקדמות להמראה ונחיתה[2].
היסטוריית שירות
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939 הוטלה על ארק רויאל משימת ציד צוללות גרמניות באוקיינוס האטלנטי. מטוסי בלקברן סקואה שהמריאו ממנה השיגו את ההפלה האווירית הבריטית הראשונה של המלחמה, כאשר הפילו מטוס ימי גרמני מדגם דורניה דו 18. זמן קצר לאחר מכן הותקפה האונייה מן האוויר, ובגרמניה אף פורסמו דיווחים שגויים על טיבועה. בהמשך צורפה לכוח ימי בריטי שנשלח לדרום האוקיינוס האטלנטי במרדף אחר הסיירת הגרמנית אדמירל גרף שפה. המצוד הסתיים לאחר שהאונייה הגרמנית נכנסה לנמל מונטווידאו והוטבעה בידי צוותה בדצמבר 1939.
בשנת 1940 השתתפה ארק רויאל במערכה בנורווגיה, שם סיפקו מטוסיה חיפוי אווירי לצי המלכותי, תקפו מטרות חוף וסייעו לפעולות סביב נרוויק. במהלך המערכה ניסתה האונייה, ללא הצלחה, לפגוע בסיירות המערכה הגרמניות שארנהורסט והגנזייזנאו לאחר הטבעת אה"מ גלוריוס. ביוני 1940 הועברה לים התיכון, שם פעלה במסגרת "כוח H" נגד הכוחות האיטלקיים. היא השתתפה בקרב כף ספרטיבנטו וסיפקה ליווי לשיירות ואספקת מטוסים למלטה הנצורה, משימה שהפכה לאחד מתפקידיה המרכזיים בשנים 1940–1941[2][4].
ארק רויאל מזוהה במיוחד עם המרדף אחר ביסמרק במאי 1941, כאשר 15 מטוסי סורדפיש שהמריאו ממנה (מטייסות 810, 818 ו-820) ביצעו את תקיפת הטורפדו שפגעה בהגה של ביסמרק ושיבשה את יכולת התמרון שלה, צעד שאפשר לצי הבריטי להשיג ולהטביע את אוניית המערכה הגרמנית למחרת. הפעולה נחשבת לאחד הרגעים המרכזיים בתולדות התעופה הימית הבריטית במלחמה. ב-10 בנובמבר 1941, במהלך חזרתה ממבצע ליווי שיירה למלטה, נפגעה ארק רויאל מטורפדו ששיגרה הצוללת הגרמנית U-81. הפגיעה גרמה להצפה חמורה ולנטייה גוברת לימין. נעשו ניסיונות להציל את האונייה ולהפעיל צוות בקרת נזקים מצומצם, אך מצבה הידרדר בהדרגה. מרבית אנשי הצוות חולצו, ורק מלח אחד נהרג באירוע. למחרת, בעת ניסיונות לגרור אותה לנמל, התהפכה האונייה וטבעה כ-30 מייל מגיברלטר. אובדנה הוביל לבחינה מחודשת של נהלי בקרת נזקים, מערכות חשמל גיבויות והגנה מפני הצפות בצי הבריטי[4].
שרידיה אותרו בשנת 2002 במהלך הפקת סרט תיעודי תת-ימי[3].
קישורים חיצוניים
- José M. Rico, The Aircraft Carrier Ark Royal, K Bismark
הערות שוליים
- ↑ במקום אה"מ ארק רויאל פותחה לשאת 72 מטוסים, בפועל היא הפעילה רק בין 50 ל-60 (תלוי בתקופה ובסוג המטוסים).
- ^ 2.0 2.1 2.2 HMS Ark Royal (91), Military Factory, 26 במרץ 2020
- ^ 3.0 3.1 HMS Ark Royal, Battleship Cruisers
- ^ 4.0 4.1 4.2 HMS ARK ROYAL, Key Military, 25 ביולי 2016
אה"מ ארק רויאל (91)43325612Q1333909