אדיפוס
 |
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
| |
| ערך שניתן לשפר את מקורותיו |
אדיפוס (ביוונית: Οἰδίπους, מבוטא אוֹיְדִיפּוּס) הוא מלך תבאי – דמות טרגית מן המיתולוגיה היוונית.
דמותו
המלך פלופס גזר קללה על ליוס, אביו של אדיפוס, על שהרג את בנו. בקללה הזהירו שלא יישא אישה, פן ייוולד להם בן שירצח אותו, את אביו, ויישא את אימו לאישה. ברבות הימים נשא ליוס את יוקסטה, ורק לאחר לידת בנם, אדיפוס, גילה לה את סודו, ומחשש להתגשמות הנבואה החליטו הוריו להורגו. הם הפקידו את אדיפוס בידי יד ימינו של המלך, שציווה להרוג את הילד. יד ימינו של המלך, ריחם על התינוק ומסר אותו לרועה של פוליבוס, שמסר אותו (את אדיפוס) למלך קורינתוס, שהיה חשוך ילדים. אדיפוס גדל כבנם של המלך והמלכה, והיה בטוח שהם הוריו הביולוגיים. כשהתבגר, שמע אדיפוס מפי האורקל של דלפי כי עתיד הוא להרוג את אביו ולהינשא לאימו, ואדיפוס, מתוך אמונה שפוליבוס ומרופה הם הוריו, החליט לברוח מחשש שיגשים את הנבואה, והתרחק מקורינתוס לכיוון תבאי.
במהלך נדודיו ביוון, נתקל בקבוצת אנשים שהתווכחו איתו על זכות המעבר. אדיפוס הרג את רובם, מבלי לדעת שאחד מהם הוא אביו הביולוגי, ליוס. היחיד שלא נהרג היה הרועה טוב הלב שהצילו, ולמעשה חציה הראשון של הנבואה שניסה למנוע, הוגשם. בהמשך דרכו הגיע אדיפוס לתבאי, עיר הולדתו, שם שמע שמלך העיר מת בנסיבות מסתוריות. באותה עת הייתה העיר נתונה במצור על ידי ספינקס, יצור ענקי בעל כנפיים, גוף של אריה וראש של אישה, שהעמיד את פתרון חידתו כתנאי לביטול המצור; חידתו הייתה: "מיהו שבבוקר מהלך על ארבע, בצהריים על שתיים ובערב על שלוש?" אדיפוס פתר את החידה: האדם, אשר בצעירותו זוחל על ארבע, בבגרותו הולך על שתיים, ובזקנתו מתווספת לו רגל שלישית בדמות מקל הליכה. בכך שחרר את תבאי מן המצור, וכפרס על תושייתו ניתנה לו לאישה אלמנת המלך, הלא היא אימו. בזאת התגשמה הנבואה במלואה.
לאחר מספר שנים, כאשר לאדיפוס ולאשתו-אימו נולדו ילדים, פרצה בתבאי מגפה נוראה. אדיפוס המלך שלח שליחים לכל רחבי יוון במטרה להבין את סיבת המגפה, והגיע למסקנה שיש חוטא בקרב בני תבאי, ועל מנת לעצור את המגפה יש להעניש את החוטא.
בשלב זה של קורות חיי אדיפוס מסתיימת האגדה המיתולוגית ומתחילה זו המחזאית. תחילה חושד אדיפוס בתושבי תבאי השונים, אולם, לקראת סיום המחזה, אדיפוס ואשתו-אימו מבינים את האמת המרה. סופוקלס מתאר צעד אחר צעד את גילוי התעלומה, שבסופה מבין אדיפוס כי הניצול שנמלט מידיו הוא למעשה הרועה שהציל את חייו בינקותו.
יוקסטה מבינה את האמת המרה לפני אדיפוס, ומתאבדת. ואילו הוא עוקר את שתי עיניו בסיכות זהב שהוציא מבגדיה[1], ויוצא לגלות יחד עם שתי בנותיו – איסמנה ואנטיגונה, בעוד שני בניו – אטאוקלס ופוליניקס – נשארים בעיר, כדי להיאבק על ירושת אביהם. אדיפוס גוזר על עצמו לנדוד בכל הארץ כקבצן רעב ומנודה.
במחזה השני בטרילוגיה, "אדיפוס בקולונס", אדיפוס יושב בחורשה שבקולונוס, בקרבת אתונה, שם מוצא אותו בנו, פוליניקס, לבקש את עזרת אביו נגד אחיו, אטאוקלס. אדיפוס מקלל את שני בניו שזנחו אותו, ומנבא להם שיהרגו זה את זה במלחמת אחים. אדיפוס עצמו מתקרב לקץ חייו, ותזאוס, מלווה אותו אל העולם התחתון, שם ימצא את מנוחתו.
מחמת הפצעים שברגליו, אדיפוס נותר צולע כל חייו, ומכאן גם שמו, שפירושו "רגל נפוחה".
על פי סיפור זה טבע זיגמונד פרויד את המונח תסביך אדיפוס, לאדם האוהב את אמו ושונא את אביו. התסביך המקביל לו (אצל בנות) נקרא תסביך אלקטרה, על שם אלקטרה בתו של אגממנון.
הביטוי "נבואת אדיפוס" מתייחס לנבואה המגשימה את עצמה, מכיוון שליוס, אביו של אדיפוס, מסר את בנו כדי לחמוק מגורל הנבואה שלפיה ליוס ייהרג על ידי אדיפוס, אך בזאת בעצם גרם לנבואה להתממש.
עץ משפחה
| ליוס | יוקסטה | קריאון | אורידיקה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אדיפוס | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פולינייקס | אטאוקלס | איסמנה | אנטיגונה | היימון | מגרוס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
38318579תבנית:עץ משפחת אדיפוס
ראו גם
לקריאה נוספת
- גוסטאב שוואב, אלים וגיבורים, (מגרמנית: חנה לבנת), אור יהודה: דביר, 2007. עמ' 257–275.
- מעין מזור, אדיפוס – לידתו של מיתוס, הוצאת כרמל, 2011
- רות נצר. הקומפלקס האדיפלי - תסביך אדיפוס. מתוך: מסע הגיבור. עמ' 162–165. מודן. 2011.
- ולדיסלב אוזרוב - עֶדיפ בעיר אתונא - שעשוע־אבל בחמש מערכות. העתקה חֹפשית מאת ישעיה הארילאווסקי. סדרת "סְדָר - לספרות גנוזה", הוצאת 'דחק', 2022.
קישורים חיצוניים
תכניית ההצגה "אדיפוס תיאור מקרה", תיאטרון "הבימה"
- אדיפוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אוידיפוס (דמות מיתולוגית), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ סופוקלס, תרגום: אהרן שבתאי, אדיפוס המלך, ירושלים ותל אביב: הוצאת שוקן, 1994, עמ' 87
| המיתולוגיה היוונית ודת יוון העתיקה | ||
|---|---|---|
| אלילים אולימפיים | זאוס • הרה • פוסידון • דיוניסוס • אפרודיטה • אתנה • אפולו • ארטמיס • ארס • הפייסטוס • הרמס • דמטר | |
| אלילים אולימפיים לשעבר | האדס • הסטיה | |
| אלילים כתוניים | האדס ופרספונה • גאיה • דמטר • הקטה • לקחוס • טרופוניאוס • טריפטולמוס • האריניות | |
| גיבורים | אליל למחצה • אגממנון • אדיפוס • אודיסאוס והאודיסיאה • אוינופיון • איאס • אכילס ומלחמת טרויה • אנטיגונה • בלרופון • דאוקליון • הקטור • הרקולס • טינדראוס • יאסון והארגונאוטים • מינוס • מנלאוס • פאריס • פריאמוס • פרסאוס • קדמוס • תסאוס • הרו ולאנדרוס | |
| מקומות | אולימפוס • ארגוס • אתונה • דלפי • טרויה • טרטרוס • כיוס • לאקוניה • הלבירינת • ספרטה • השאול • תבאי | |
| יצורים מיתיים | אורתוס • אכידנה • אלמנטלים • ארגוס • גורגונות • גיגאנטים • האריה מנמאה • הידרה • היפוקמפוס • הרפיה • טיטאנים • טיפון • כימרה • מדוזה • מוזות • מינוטאורים • סאטירים • סטימפליה • סלמנדרה • סקילה וכריבדיס • פגסוס • קאמפה • קיקלופים • קנטאורים • קרברוס | |
| סופרים | אוריפידס • אייסכילוס • אפולוניוס • אריסטופאנס • הומרוס • הסיודוס • סופוקלס | |
38930065אדיפוס