אדולף אלטמן

אדולף אלטמן
Adolf Altmann

דיוקן של אדולף אלטמן בסביבות 1912. מתוך דרשתו שפורסמה: שלושה מיני פסח באוסף מכון ליאו באק
לידה	8 בספטמבר 1879 הונקובצ'ה, אוסטריה-הונגריה
פטירה	יוני 1944 (בגיל 64) אושוויץ
עיסוק	רב סופר

אדולף אלטמן (בגרמנית: Adolf Altmann; נולד ב-8 בספטמבר 1879 בהונקובצ'ה, אוסטריה-הונגריה; נספה ביוני 1944 באושוויץ) היה רב אוסטרי-גרמני. בשנים 1920 עד 1938 היה רבה הראשי של טריר. נרצח יחד עם אשתו ושניים מילדיהם במחנה ההשמדה אושוויץ.

ביוגרפיה

אדולף אלטמן, בנם של מקס והנה אלטמן, למד מ-1893 עד 1899 בישיבת אונסדורף, ולאחר מכן מ-1900 עד 1902 בית הספר לרבנות הממלכתית בברטיסלאבה. הוא היה ציוני נלהב ועסק בעיתונאות, בין היתר מ-1904 עבור השבועון ההונגרי. ב-1903 נשא את מלווינה וייס (נולדה ב-17 בספטמבר 1881), עמה היו לו חמישה ילדים (אלכסנדר אלטמן, ארווין, הילדה, מנפרד וווילהלם).

לאחר תקופה קצרה כמורה דת בבית ספר יהודי, למד מ-1906 עד 1910 פילוסופיה, היסטוריה וגרמנית באוניברסיטת ברן וקיבל את הדוקטורט שלו ב-1 במרץ 1912 עם עבודת גמר בנושא ההיסטוריה של היהודים בעיר ובכפר סאלצבורג, אותה פרסם בגרסה מורחבת בספר ב-1913. מאוגוסט 1907 היה רב בזלצבורג ותרם באופן משמעותי להקמת קהילת יהודים עצמאית בעיר ב-1911. לפני כן, זלצבורג השתייכה לקהילת לינץ. ב-1914 מונה לרב במרנו ושירת כרב צבאי בצבא האוסטרי מ-1915 עד 1918.

ב-1920 אלטמן מונה לרב בעיר טריר ועמד בראש קהילת יהודים בת כמעט אלף חברים. הוא שמר על קשרים טובים עם הכנסייה הנוצרית, בין השאר עם הבישוף של טריר פרנץ רודולף בורנוואסר. הוא גם היה חבר של לודוויג קאס, פוליטיקאי ממפלגת המרכז הגרמנית. באפריל 1938 נאלץ לעזוב עם משפחתו את גרמניה הנאצית ולברוח להולנד עקב רדיפות אנטישמיות. עד ספטמבר 1940 שהה בסכוונינגן, לאחר מכן בחרונינגן ומסביבות מרץ 1943 בגטו אמסטרדם. משם, לאחר שהועבר דרך תחנות ביניים למחנות ריכוז בוסטרבורק וטרזינשטט, הוא הועבר ב-16 במאי 1944 למחנה ההשמדה אושוויץ. הוא נפטר שם לאחר מספר שבועות מרעב וחולשה. גם אשתו ושניים מילדיהם נספו במחנה ההשמדה.

ב-1958 נקרא רחוב ד"ר-אלטמן בעיר טריר, וכך גם רחוב דר. אדולף אלטמן בעיר זלצבורג, על שמו. בנו, אלכסנדר, היה גם הוא רב.

ב-2 ביולי 2014 גונטר דמניג הניח אבן נגף לזכרו מול בית הכנסת בזלצבורג ברחוב לאסר.

יצירותיו

מצבתו מול בית הכנסת של זלצבורג.

• ציונות ואנטי-ציונות. 1903.
• תולדות היהודים בעיר ובארץ זלצבורג מהזמנים הקדומים ביותר ועד ימינו.
  • כרך 1, 1913.
  • כרך 2, 1930.
  • מהדורה חדשה (בכרך אחד): Otto Müller Verlag, Salzburg 1990, מסת"ב 3-7013-0749-0.
• השקפת עולמו של רוברט המרלינג, אופטימיות. מחקר היסטורי-ביקורתי, ספרותי-פילוסופי. 1914.
• עולם ופרספקטיבות חיים יהודיות. 1926.
• מעולמות נאבקים. שירים, 1930.
• ההופעה המוקדמת ביותר של יהודים בגרמניה. 1932.
• דרשות ליהדות היום. 1935.
• אנשים בתנועה – תפוצות בתנועה. 1936.
• הנפש הלאומית היהודית. 1937.

הופעתו בספרות

• ג'רלד שטינאכר: הרב אדולף אלטמן: זלצבורג, מרן, טריר, אושוויץ. בתוך: תומאס אלבריך (עורך): סיפורי חיים יהודיים מטירול. מימי הביניים ועד ימינו. אינסברוק 2012, עמ' 235–259.
• לקסיקון ביוגרפי של טריר. מינהלת ארכיון המדינה של ריינלנד-פאלץ, קובלנץ 2000, עמ' 3–4 (מאמר מאת גרד מנגן).
• אלכסנדר אלטמן: אדולף אלטמן (1879–1944). בתוך: ספר השנה של מכון ליאו באק. 26 (1981), עמ' 145–167.
• דר. לזכרו של אדולף אלטמן. לשכת העיתונות והמידע של העיר טריר, 1980.
• אלטמן, אדולף. בתוך: לקסיקון סופרים יהודים-גרמנים. כרך 1: A–Benc. נערך על ידי ארכיון ביבליוגרפיה יודאיקה. סאור, מינכן 1992, מסת"ב 3-598-22681-0, עמ' 134–137.
• אביילין אדונקה: אדולף אלטמן 1879–1944. אינדקס ביוגרפי של אנשי הרוח באוסטרליה. מינכן 1980.
• אלטמן, אדולף, בתוך: ורנר רודר, הרברט א. שטראוס (עורך): ספר ביוגרפי להגירה דוברת גרמנית לאחר 1933. כרך 1: פוליטיקה, כלכלה, חיים ציבוריים. מינכן: סאור 1980, עמ' 13

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אדולף אלטמן41180942Q360743