אגודת העיתונאים ירושלים
 | |
| תחום | עיתונאות |
|---|---|
| מטה הארגון |
 רחוב הלל, ירושלים |
| מקום פעילות | מדינת ישראל |
| יושב ראש | עפרה סתת-מילוא, מיקי קליין |
| תקופת הפעילות | יוני 1933 – הווה (כ־91 שנים) |
 אתר האינטרנט הרשמי של האגודה | |
אגודת העיתונאים ירושלים היא ארגון עובדים מקצועי שהוקם בשנת 1933. האגודה משמשת אגודתם המקצועית של עיתונאים, של עיתונאיות ושל עובדי ועובדות תקשורת במדינת ישראל.
מטה האגודה שוכן בבית אגרון שברחוב הלל, ירושלים.
היסטוריה ורקע
אגודת העיתונאים ירושלים נוסדה בחודש יוני 1933 בשם "התאגדות העיתונאים בישראל – ירושלים".[1] האגודה הוקמה בזמן שבו עדיין לא גובשו בישראל כללי בסיס להעסקתם של עיתונאים ושל עורכים, ולמעשה אגודה זו הייתה האיגוד המקצועי הראשון בישראל בתחום התקשורת.
אגודת העיתונאים ירושלים מייצגת עיתונאים ועיתונאיות ועובדים ועובדות באמצעי התקשורת במדינת ישראל, והיא גשר על-דורי בין עיתונאים ועובדים בכלי התקשורת במרשתת, במקומונים, בטלוויזיה וברדיו, הן בתחילת דרכם, הן ותיקים שלמדו את המקצוע. הנהלת האגודה מורכבת מחברים ומחברות מכל קשת העיתונות בישראל.
בעבר זוהתה אגודת העיתונאים ירושלים בעיקר עם עובדי ועובדות הרדיו והטלוויזיה של רשות השידור, שהיו רוב מקרב חבריה, ולפי זה נטתה האגודה להיאבק ולעסוק בעיקר בנושאים הקשורים לשידור הציבורי. כך למשל הייתה האגודה אחראית לפריצת שביתת השידורים בישראל (1987)[2] (שביתה שהביאה למחלוקת בינה ובין אגודת העיתונאים בתל אביב, שסירבה להשבית כאות הזדהות את פעילות העיתונים), ודאגה להיאבק בתוכניות לקיצוץ ולהפרטת השידור הציבורי.
בחודש מארס 2003 הכריזה אגודת העיתונאים ירושלים על סכסוך עבודה ברשות השידור, בעקבות כוונתו של מנכ"ל הרשות דאז, יוסף בראל, לבצע קיצוצים נרחבים בתקציב.[3] לצורך המאבק בתוכניתו של בראל שכרה אגודת העיתונאים את שירותיו של משרד יחסי ציבור, שבהודעה מטעמו אף הצהיר כי יעסוק בשתדלנות בממשלה ובכנסת. בשנתיים שעברו מאז פרוץ המאבק נגד בראל ועד הדחתו בידי הממשלה בחודש מאי 2005[4] האשימה אגודת העיתונאים ירושלים את מנכ"ל רשות השידור במינוי מקורבים ובמתן "שוחד מסך", כלומר - הענקת זמן מסך לפוליטיקאים הממונים עליו, בהדחת עיתונאים מסיבות שאינן מקצועיות וכיוצא בזה.
כיום, רבים מחברי ומחברות אגודת העיתונאים ירושלים הם עובדי תאגיד השידור הישראלי, שהוקם עם סגירת רשות השידור, ו-4 מחברי ומחברות ועד האגודה הם עובדים פעילים בתאגיד.
מטרות האגודה
המטרות העיקריות של אגודת העיתונאים ירושלים כפי שנוסחו בתקנון[5] הן:
- שיפור יכולותיהם המקצועיות של העיתונאים ושל העובדים בכלי התקשורת במדינת ישראל, טיפוח הכשרתם, חיזוק האתיקה המקצועית שלהם, שמירה על מעמדם בחברה וייעול שירותם בהפצת ידיעה, דעה ודעת.
- טיפול בענייניהם המקצועיים, הכלכליים והחברתיים של העיתונאים ושל העובדים בכלי התקשורת, שיפור תנאי עבודתם ושכרם ברמה הקיבוצית וברמה האישית והגנת תעסוקה.
- טיפוח חופש עיתונות, זכויות אדם וחירויותיו של האזרח.
הצטרפות לאגודה
על פי התקנון[5], לאגודת העיתונאים ירושלים יכול להצטרף כל עיתונאי ועיתונאית בישראל בגיל 18 ומעלה העובדים עבודה עיתונאית, ובלבד שעיקר פרנסתם מעבודה עיתונאית בעיתון יומי, בשבועון, בסוכנות ידיעות, באמצעי תקשורת אלקטרוני ובעיתונים מקוונים, הקיימים לפחות שנה אחת, או ממתן שירותים עיתונאיים לכלי תקשורת כאמור.
לחטיבה המקצועית שליד אגודת העיתונאים ירושלים יכול להתקבל כל איש ואישה בישראל מגיל 18 ומעלה, העובדים בעיתון או בכלי תקשורת ואינם עיתונאים. על חברי וחברות החטיבה המקצועית חלות כל הזכויות והחובות של חבר באגודה.
מוסדות האגודה
הוועד
ועד האגודה הוא המנהל את האגודה, ובו 9 חברות וחברים הנבחרים בבחירות חשאיות על ידי כלל חברי האגודה. הוועד הוא זה שמנהל את סדר יומה של האספה הכללית וזה שמודיע על התכנסותה.
בעשורים האחרונים כיהנו כיושבי ראש ועד האגודה, בין השאר, יעקב אסל, יעקב קצב ודן בירון.
2004 עד 2007: ורד ברמן וירון אנוש
2008 עד 2010: אחיה (חיקה) גינוסר
2011 עד 2013: דני זקן
2014 עד 2019: אחיה (חיקה) גינוסר
2020 עד היום: עפרה סתת-מילוא ומיקי קליין. עימם חברים וחברות בוועד האגודה: נפתלי מנשה, אילן הירשפלד, ישעיהו (שייקה) קומורניק, אודליה זימור, ציפי רומן, ידידיה תנעמי וחיים שיבי.
האספה הכללית
על פי התקנון[5], האספה הכללית מתכנסת בכל שנה קלנדרית בחודשים ינואר או פברואר. אחת ל-3 שנים האספה הכללית בוחרת את מוסדות האגודה, ובראשם הוועד, המנהל את ענייני האגודה ואחראי לייצוג ציבור העיתונאים ועובדי כלי התקשורת, ובו לכל היותר 9 חברים וחברות. באספה הכללית השנתית מוגשת הצעת התקציב השנתית של האגודה, וכן דו"ח ועדת הביקורת, דו"ח כספי ופירוט הכספים שנצברו בקרנות האגודה, לשם אישורם. הוועד רשאי לזמן אספה כללית. הוועד מחויב לזמן אספה כללית לפי דרישתם של לפחות 10% מחברי ומחברות האגודה. האספה הכללית אמונה על בחירתה של נשיאות האגודה, המופקדת על ניהול האספה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- "על עיתונאים ועיתונאות: ארבעים שנה לאגודת העיתונאים בירושלים", עורך יצחק טישלר, ירושלים תשל"ו, 1976.
- נועה פרייס, באגודת העיתונאים לא מוותרים: "דורשים לראות את פרוטוקול ישיבת ההנהלה של התאגיד", באתר וואלה!, 10 באוגוסט 2016
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של אגודת העיתונאים ירושלים
אגודת העיתונאים ירושלים, ברשת החברתית פייסבוק
אגודת העיתונאים ירושלים, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אגודת העיתונאים ירושלים, ברשת החברתית אינסטגרם- אגודת העיתונאים ירושלים בטלגרם
הערות שוליים
- ^ אגודת העיתונאים ירושלים באתר העין השביעית
- ^ טל לוי, 18.11.1987 איגוד עיתונאי ישראל: לא לדווח על שמיר ופרס, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2009
- ^ רוני קורן-דינר, ועדת הכלכלה אישרה קיצוץ של 200 מ' ש' בתקציב רשות השידור, באתר וואלה!, 22 במאי 2003
- ^ רועי הולר ואטילה שומפלבי, סופו של עידן בראל, באתר ynet, 2 במאי 2005
- ^ 5.0 5.1 5.2 תקנון האגודה - אגודת העיתונאים ירושלים, 2024-08-29
39931172אגודת העיתונאים ירושלים