אברהרד שראדר

אֶבֶּרְהַרְד שְׁרַאדֶר (בגרמנית: Eberhard Schrader; ‏7 בינואר 1836 – 4 ביולי 1908) היה חוקר תנ"ך גרמני ומזרחן שייסד את לימודי האשורולוגיה בגרמניה.

קורות חיים

שראדר נולד בבראונשוויג ב-1836. הוא למד באוניברסיטת גטינגן, שם הצטרף לאחוות הסטודנטים הפרוגרסיבית הרציניה גטינגן (Hercynia Göttingen) ב-1856,^[1] כתלמידו של היינריך אוולד. ב-1858 קיבל את הדוקטורט שלו בשפות אתיופיות. ב-1863 הפך לפרופסור לתאולוגיה באוניברסיטת ציריך.

לאחר שכיהן כפרופסור באוניברסיטאות גיסן (אנ') (1870) וינה (1873), הוא התמנה לפרופסור לשפות שמיות באוניברסיטת פרידריך וילהלם בברלין ב-1875. באותה שנה, הוא נבחר כחבר מן המניין באקדמיה הפרוסית למדעים (אנ').^[2] בדצמבר 1874, הוא הצטרף לחברה המלכותית הסקסונית למדעים (אנ').^[3] אחד מתלמידיו היה לזרוס גולדשמידט.

אף על פי שפנה תחילה לביקורת המקרא והוציא לאור את המהדורה השמינית של הספר "Einleitung in das Alte Testament" ("מבוא לברית הישנה") מאת וילהלם מרטין לברכט דה וטה, הישגיו העיקריים היו בתחום האשורולוגיה, שבה היה חלוץ בגרמניה ורכש מוניטין בינלאומי. עיקר פעילותו הייתה בחקר כתובות מלכי אשור והגאוגרפיה ההיסטורית של המזרח הקדום. ספריו "Die assyrisch-babylonischen Keilinschriften" ("כתובות בכתב־יתדות אשוריות-בבליות"), "Die Keilinschriften und das Alte Testament" ("כתובות בכתב־היתדות והברית הישנה"), "Die Höllenfahrt der Istar" ("מסע אשתר לשאול") ו-"Keilinschriften und Geschichtsforschung" (כתובות בכתב־היתדות והמחקר ההיסטורי") היו מאבני הבניין של מדע זה. הוא יסד והוציא לאור יחד עם חוקרים אחרים את כתב העת "Keilinschriftliche Bibliothek" ("ספרייה של כתובות בכתב־היתדות"), שבמסגרתו יצאו בין השנים 1888 ל-1915 שישה כרכים של טקסטים באכדית בתעתיק לגרמנית ועם תרגום.^[4]

אברהרד שראדר נפטר בברלין בשנת 1908 בגיל 72 ונקבר בבית הקברות הישן של מתיאס הקדוש (אנ') בשנברג. במהלך "היישור" הנאצי של בית הקברות בשנים 1938–1939, שרידיו של שראדר נקברו מחדש בבית הקברות הדרום-מערבי של שטאנסדורף (אנ') שליד ברלין. מצבתו שם נשתמרה.

כתביו

Studien zur Kritik und Erklärung der biblischen Urgeschichte (1863)
8. Edition von De Wettes Einleitung in das Alte Testament (1869)
Die assyrisch-babylonischen Keilinschriften (1872)
Die Keilinschriften und das Alte Testament (1872; 3. Ausgabe von Zimmern und Winckler, 1901–1902)
Keilinschriften und Geschichtsforschung (1878) online
Die Höllenfahrt der Istar (text, trans., notes; Ricker, Gießen, 1874) (online)
Die Namen der Meere in den assyrischen Inschriften, Berlin 1878 (online)
Zur Frage nach dem Ursprung der altbabylonischen Kultur (1884)
Keilinschriftliche Bibliothek (1877), mit anderen Gelehrten.