לדלג לתוכן

רבי אברהם אבוש ורשנר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אברהם ורשנר)
רבי אברהם אבוש ורשנר
לידה ה'תקנ"ו
רוגוזין (פולין)
פטירה כ"ח בכסלו ה'תרל"ו (בגיל 79 בערך)
מקום קבורה פודביץ
חיבוריו שארית יעקב
עיסוק רבה של ז'רקוב (אנ')
רבותיו רבי יעקב משעפס; רבי ישראל ורשנר; רבי עקיבא אייגר
בת זוג שיינע
אב רבי שמשון
אם בילכע
חותנים רבי משה שיינפלד
נוסח מצבת קברו
מצבת הרב המה"ג צדיק תמים מנעוריו
כל ישעו וחפצו בתורה ויראת שמים כל היום
תלמיד מובהק וחביב לפני רבו רשכבה"ג כמ' עקיבא איגר
כמהו' אברהם אבוש הגאב"ד דק"ק צערקאוו
הלך לעולמו כ"ח כסליו תרלו והוא בן פ' שנה
איך נאסף צדיק נקי כפים
בדורנו זה איך תמצא בערכך
רק תורה ויראת שמים היו שעשועיך
הן הנה אהבת ולא תענוגי עולם
מי בדור יתום ימלא מקומך
תנצבה

רבי אברהם אבוש ורֶשנֶר (בכתב יידי: וורעשנער; ה'תקנ"ו - כ"ח בכסלו ה'תרל"ו) היה רבה של ז'רקוב (אנ') שבפולין. תלמידו המובהק של רבי עקיבא אייגר.

קורות חייו

נולד בכפר רוגוז'נו (רוגוזין) שבפרובינציית מזוביה שבפולין לרבי שמשון ולבילכע בת רבי יעקב משעפס (בעל ה"נחלת יעקב")[1]. בגיל 7 נסע ללמוד אצל זקנו רבי יעקב משעפס עד גיל 14 ולימים העיד על עצמו שידע אז בעל פה חצי מהש"ס[2]. אחר כך נסע לליסא ללמוד אצל רבי יעקב לורברבוים בעל ה"חוות דעת" אך מכיוון שרבי יעקב היה אז טרוד בעריכת חיבוריו למד שם אצל רבי ישראל ורשנר במשך תקופה קצרה ומשם עבר לפוזנא ללמוד אצל רבי עקיבא אייגר[1] ולמד אצלו כ-10 שנים[2]. לימים כתב עליו רבו שנחשב אצלו כבן ממש[3]. בזמן שהותו בישיבה היה גם מלמד בחורים צעירים[2].

נשא את שיינע בת רבי משה נייפלד מהעיר שרים שבפולין. אחר נישואיו התגורר בזאנדמישל בביתו של אב חמיו רבי נתן אשר תמך בו כלכלית[2].

בה'תקפ"ח התקבל לכהן כרבה של ז'רקוב (אנ') שפולין, שם כיהן עד ה'תרל"ג אז נפטרה אשתו והוא עבר להתגורר אצל בנו בפודביץ.

נודע לאיש קדוש[4]. רבו רבי עקיבא אייגר מאוד העריכו וכשנכנס אליו רבי אברהם אבוש קם בפניו[1].

נפטר בגיל 80 בכ"ח בכסלו ה'תרל"ו ונטמן בפודביץ[1].

ספרו

השאיר אחריו כתבי יד רבים מחידושי תורתו[1]. מעט מאלו יצאו לאור בקונטרס שארית יעקב (ה'תרס"ח) מסונף לספר נחלת יעקב של זקנו רבי יעקב משעפס.

צאצאיו

  • בנו רבי בועז שמשון, דיין בפוזנא.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 נוה צדיקים יברך, תשפ"ה, עמ' ל"ג, פרקי חיים.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 נחלת יעקב, תרס"ח, הקדמת בנו רבי נחום זאב.
  3. נחלת יעקב, תרס"ח, הסכמת רבי עקיבא אייגר בראש הספר.
  4. אברהם שמואל בנימין סופר-שרייבער, כתב זאת זכרון, תשל"ו, עמ' 41.