אברהם גרינבאום
 | |
| לידה |
15 בפברואר 1855 כ"ז שבט תרט"ו וייסנפלד (גר') |
|---|---|
| פטירה |
16 במרץ 1921 (בגיל 66) ו' אדר ב' תרפ"א שערי צדק הישן |
| מקום קבורה | הר הזיתים חלקת הפרושים |
| מדינה | גרמניה |
| מקום מגורים | נירנברג |
| השתייכות | יהדות נירנברג, קהילת עדת ישראל (גר'), אגודת ישראל |
| רבותיו | ר' יצחק דב במברגר, ר' הילה וכסלר |
אברהם גרינבאום (בגרמנית: Abraham Gruenbaum; כ"ז שבט ה'תרט"ו, 15 בפברואר 1885 – ו' אדר ב' ה'תרפ"א, 16 במרץ 1921) היה עסקן חרדי בארגון הפקידים ואמרכלים ואגודת ישראל, מראשי עדת ישראל(גר') בנירנברג. התפרסם בין השאר בשל יומנו המתעד את מסעו לארץ ישראל ב־1885 כדי לרכוש בניין לבית החולים שערי צדק.
ביוגרפיה
נולד ב־15 בפברואר 1855 לקלונימוס ולאה גרינבאום בעיר וייסנפלד(גר') בגרמניה.[1] בילדותו עבר לשוואבך שם הפך לתלמידו וחברו הקרוב של הילה ווכסלר. בגיל 13 עבר לווירצבורג שם למד בבית הספר "מקס" והיה מקורב לרב יצחק דב במברגר[2] ממנו הושפע בדעותיו האורתודוקסיות. בשבתו בווירצבורג הרבה לבקר בצל אם מיין(גר') הסמוכה שבישיבתה רצה ללמוד ושם הכיר את אשתו לעתיד, לאה לבית גולדשמידט, נינת הרב מנדל רוזנבאום. תוכניתו ללמוד בישיבת צל נגנזה עקב מחלתה של אימו, שריתקה אותו לוייסנפלד.[3] חייו הכלכליים התחילו בעת לימודיו אצל הילה ווכסלר אשר הכניסו לעסקי המשפחה, הלווה לו כספים וסידר לו מקומות עבודה, מה שאפשר לו ללמוד בנחת.[4] בבגרותו היה מגדולי סוחרי המתכות בבוואריה בשליש האחרון של המאה ה-19,[5] הפך למומחה למתכות[6] והקים מפעל לרקיעת מתכות יקרות.[7] ההיסטוריון מרדכי ברויאר מציין[8] שהוא נודע כאחד מהאורתודוקסים בעלי הכח בגרמניה בזכות העסק שהיה לו, מה שסייע למאבקי האורתודוקסים בנירנברג בפרט ובבוואריה בכלל. בגיל 21 נישא ללאה גולדשמידט ממנה נולדו לו 10 ילדים ובשנת 1892[9] עבר משוואבך לנירנברג. תוך זמן קצר הוא היה מעורב בעסקנות היהודית בגרמניה,[10] נבחר לפרנס הקהילה והיה מנאמני הפקוא"מ במגביותיהם בדרום גרמניה. הוא היה חבר "הוועד להקמת בית חולים יהודי בירושלים" שהיה בנשיאות הגרי"ד במברגר ואחריו בנשיאות הרב להמן, בשנת 1884 הוא נשלח על ידי הוועד[11] יחד עם אברהם רוז לרכוש את בניין הקונסוליה הגרמנית ברובע המוסלמי שעמד למכירה. במהלך המסע הם לא הצליחו לקבל אישור להקמת בית חולים בבניין הקונסוליה, אך לפני שעזבו גרינבאום הספיק לרכוש את המגרש שעליו עמד שערי צדק הישן,[12] כיום ברחוב יפו. גרינבאום מסר את המגרש יחד עם סכום כסף לד"ר וולך והוא אכן הקים את בית החולים לאחר שערך מסע התרמה בגרמניה.[13] יומנו שכתב במהלך המסע מהווה תיעוד נדיר של יהודי ירושלים וחברון ומנהגיהם[14] הכתוב מתוך רגש של אוהב הארץ והעם,[15] הוא תורגם לעברית על ידי מרדכי אליאב ופורסם בכתב העת "סיני".[16]
בגרמניה, שמעו יצא והלך כאחד מעסקני היהודים,[17] משעבר לנירנברג היה מראשי הקהילה הנפרדת שבה (עדת ישראל), ומשקמה אגודת ישראל בשנת 1912 הוא היה ממנהיגיה[18] ואף נשלח לגליציה על מנת לשכנע אדמו"רים חסידיים ולקבל את תמיכתם.[19] הוא היה בין הפעילים המרכזיים למען תיקון חוקת היהודים בבוואריה, ונבחר ל"הנהלה הגרמנית הולנדית של ענייני א"י", הגלגול המאוחר של הפקוא"מ. הוא פעל רבות למען החינוך היהודי בגרמניה ולטיפוחה של אגודת ישראל, אך לא היה מהקיצוניים ונטה לשיתוף פעולה עם הציונות. לאחר מלחמת העולם הראשונה נותרו במזרח אירופה אלפי יתומים ופליטים יהודים, ואגודת ישראל עשתה מאמצים רבים לסייע להם. במסגרת זו נסע גרינבאום למזרח אירופה פעמים רבות.[20] בסוף 1918 קיבל מהרב קליין סמיכת "מורנו".
בשנת 1921 הוא נשלח על ידי אגודת ישראל לשליחות בארץ, אך לקה בהתקף פתאומי בדרך בקנטרה. הוא נפטר לאחר ימים ספורים בבית החולים שערי צדק אשר הוא דאג להקמתו. בהלווייתו השתתפו כל יהודי ירושלים, והספידוהו: הרב זוננפלד, הרב זאב פאפנהיים, הרב ד"ר יהודה ברגמן מנירנברג,[21] משה בלוי, ר' יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי, ר' בן ציון יאדלר, הרב ישראל פורת, הרב שלמה אהרן ורטהיימר והרב ניסים יהודה דנון. על מצבתו נכתב: ”פ"נ הרב המופלא יקר ערך ואיש נבון רדף אחרי צדקה וחסד כל ימיו והרבה להיטיב עם זולתו ביתו היה פתוח לרוחה והי' עניים בני ביתו עסקן כללי וציבורי לבני הגולה ולבני ארץ ישראל פרנס ומנהיג דעדת ישראל בעיר נירנבערג אשר באשכנז ה"ה מר אברהם בר קלונימוס גרינבוים נלב"ע ביום רביעי ו' אד"ש תרפ"א פה ירושלים ת"ו והובל לקברות ביום דנא תנצב"ה”. המצבה נשארה במקומה ולא הוזזה כלל בימי השלטון הירדני. לאחר קבורתו אשתו חזרה לנירנברג ונפטרה שם. בשנת תשל"ה (1973) יצאה אוטוביוגרפיה שלו על ידי פרופ' אהרן קלרמן, ובשנת תשנ"ח (1998) יצאה חוברת "צאצאי אברהם גרינבוים" על ידי נכדו הנושא את שמו.
הקמת בית החולים שערי צדק
בסוף המאה ה-19 לא היו ליהודי ירושלים בתי חולים מסודרים, והתנאים הנחותים אילצו את היהודים להיזקק למרפאה המסיונרית של הבריטים דבר אשר הביא להקמת ה"וועד להקמת בית חולים יהודי בירושלים" על ידי יהודי גרמניה.[22] בשנת תרמ"ב נודע לר' משה יצחק גולדשמידט, נציג הפקוא"מ בירושלים ומראשי כולל הו"ד, שהקונסוליה הגרמנית מציעה למכירה את הבניין שלה. מבלי לבדוק את מצב הבניין או אם יינתן רישיון להקים בבניין בית חולים הוא חתם על חוזה קנייה של הבניין ב־11.9.1882. בנובמבר 1884 נשלחו שני שליחים לירושלים: אברהם גרינבאום מטעם "הוועד" ואברהם רוז מטעם הפקוא"מ. גרינבאום מונה לשליחות המסובכת למרות גילו הצעיר עקב ההנחה כי פקחותו תעמוד לו בעת צרה והוא יוכל לפתור את הבעיות שיתעוררו. הם הגיעו ליפו בשבת י"ח כסליו תרמ"ה, (6.12.1884), והתקבלו בהתלהבות רבה בקרב יהודי המקום.[23] ביומנו הוא מראה שבתחילת המסע הוא היה אופטימי והאמין שיצליח להקים את בית החולים, אך ככל שעברו הימים והאישורים לא ניתנו הוא הלך והתייאש. מלבד התנגדות השלטונות הטורקיים להקמת בית חולים יהודי מחוץ לרובע, היישוב היהודי בארץ גם לא התלהב מהרעיון של הקמת בית חולים, דבר שיגרום לתחרות מיותרת עם ביה"ח ע"ש רוטשילד, משגב לדך וביקור חולים. ביומן אחר שלו, מקוצר יותר, הוא מספר שבניין הקונסוליה גם היה מחוסר אויר ואור, מה שלא התאים לבית חולים המתוכנן שיועד להיות מתקדם ומודרני, לכן הוא ויתר עליו וקנה מגרש מחוץ לעיר, אותו נתן לד"ר וולך שינהל את בניית בית החולים, וכך נבנה שערי צדק הישן, שהיה בית החולים היהודי המודרני הראשון בירושלים.[24]
לקריאה נוספת
- צאצאי אברהם גרינבוים אלול תשנ"ח, ספטמבר 1998 ירושלים, נערך על ידי אברהם גרינבוים הנכד.
- מרדכי אליאב: מסע לירושלים בשנת תרמ"ה (פרקים מיומנו של שליח מצווה); כתב עת סיני כרך סז (ב-ג) אייר סיון תש"ל עמ' ק"מ- קס"ו.
קישורים חיצוניים
- כרטיס הקבר של אברהם גרינבאום, באתר הר הזיתים.
- מידע על אברהם גרינבוים בקטלוג הספרייה הלאומית.
הערות שוליים
- ↑ ערכו באתר גני.
- ↑ הרב להמן אף הביאו ברשימת המשתתפים החשובים בהלויית הרב במברגר. Der israeiit, 23. Okt. 78, p. 1052, מובא גם אצל: בנימין שלמה המבורגר, נשיא הלויים, בתוך "כתבי רבינו יצחק דב הלוי מווירצבורג", עמ' תקס.
- ↑ "בישוף היהודים מצל", מנדל רוזנבאום – מנהיגותו ופועלו בקרב יהודי גרמניה במאה ה-19- חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה מאת אריאל סמואל עמ' 140.
- ↑ אריאל סמואל, "בישוף היהודים מצל", עמ' 147.
- ↑ אריאל סמואל, "בישוף היהודים מצל", עמ' 21.
- ↑ כנראה עקב לימודיו בישיבת צל, שם התלמידים היו עובדים חלק משעות היום בייצור מסמרים. "בישוף היהודים מצל" עמ' 141.
- ↑ המפעל שלו עסק ביצירת "עלי זהב", זהב מרוקע שנועד לקשט דפי שער של ספרים חשובים או כריכות.
- ↑ מרדכי ברויאר, "עדה ודיוקנה" עמ' 198.
- ↑ על פי ההקדמה לחוברת "צאצאי אברהם גרינבוים".
- ↑ מרדכי ברויאר מציין שבהתפתחות אגודת בית הכנסת של עדת ישראל בנירנברג היה חלק מכריע לאברהם גרינבאום. עדה ודיוקנה עמ' 193. כמו כן בבחירות הקרטל ב-1887 גרינבאום נדד ונאם באסיפות בחירות רבות על מנת להביא קולות ליוהאן קרנר שהיה טוב לאורתודוקסים. עדה ודיוקנה עמ' 198.
- ↑ בשליחתו היה מעורב גיסו, הרב משה אריה במברגר. האוטוביאוגראפיה של אברהם גרינבוים, ירושלים תשל״ה, עמ׳ 6. מובא גם אצל: בנימין שלמה המבורגר, נשיא הלויים, בתוך "כתבי רבינו יצחק דב הלוי מווירצבורג", עמ' תקנ"ד.
- ↑ כך לפי יומן מקוצר שכתב, ותורגם על ידי אהרן קלרמן. מופיע בכרטיס הקבר של אברהם גרינבאום.
- ↑ מסע ההתרמה נערך בשנת 1900.
- ↑ ראה בנימין שלמה המבורגר, "שרשי מנהג אשכנז" חלק א' עמ' 330. כתב עת "בית אהרן וישראל"- ע"ד (שנה י"ג ב') עמ' קמ"ח; אברהם ברטורא, "בלב קשוב"- תולדות רבי אליעזר ברגמן עמ' 261; אבנר עפג'ין, "דברי שלום", תשס"ח, עמ' רצ"ו; זכריה שבתאי, "ירושלים הבלתי נודעת" עמ' 273.
- ↑ היומן מלא בתיאור רגשותיו, כגון: "יכולתי לראות את ירושלים לאור הפנסים וכל אחד צריך לבכות מרה בראותה כך." (עמ' קמח בסיני אייר סיון תש"ל),"אין להתגבר על המכאוב בעמדנו בגבול המקום שבו היה בשעתו בית תפארתנו" (עמ' קמט),"כאבנו גדל כפליים על שאלפים ורבבות מיהודי אירופה אוטמים לבם הקר"(עמ' קנא).
- ↑ מרדכי אליאב: מסע לירושלים בשנת תרמ"ה (פרקים מיומנו של שליח מצווה); כתב עת סיני כרך סז (ב-ג) אייר סיון תש"ל עמ' ק"מ- קס"ו.
- ↑ יעקב רוזנהיים מספר בזכרונותיו עמ' פ', שמתפקידו היה להכניס את אברהם גרינבאום לוועד הפועל של "התאחדות האורתודוקסים".
- ↑ הוא נמנה עם המשתתפים בוועידת קטוביץ, (יעקב רוזנהיים, זכרונות עמ' קלג).
- ↑ מרדכי אליאב במבוא לפרקים מהיומן שנדפסו ב"סיני".
- ↑ עדה ודיוקנה, מרדכי ברויאר.
- ↑ תקצ"ח- תרמ"ו, בנו היחיד של ר' אליעזר ברגמן, מעסקני כולל הו"ד, בנקאי ומדפיס.
- ↑ ראה אורייתא י"ד (בין המיצרים וירושלים), עמיהוד יצחק מאיר לוין, ניסיון להקים בית חולים בירושלים בתרמ"ב ופרשת מכירת המבנה לעכו"ם (השו"ת בעניין), עמ' קנ"ז- ק"ע.
- ↑ הם גם הביאו עימם כסף לעניים. עוד אירוע שהרים את קרנו של גרינבאום: בזמן שהותם בארץ התגיירה משפחת סובוטניקים אשר היו זקוקים להטפת דם ברית, מה שכל המוהלים המקומיים חששו לעשות, אך אברהם גרינבאום, בהיותו מוהל מומחה ביצע זאת בדייקנות ובמהירות. יומנו בתוך "סיני" אייר סיון תש"ל עמ' קס.
- ↑ מופיע בכרטיס הקבר שלו.
אברהם גרינבאום40922625Q131586021