אברהים חסקל
אברהים חסקל (בערבית: إبراهيم حسقيل, תעתיק מדויק: אבראהים חסקיל; נולד ב-3 בינואר 1950, בצרה, עיראק) הוא כימאי ודיפלומט יהודי-עיראקי אשר שירת במשרד המסחר בממשלתו של נשיא עיראק לשעבר סדאם חוסיין (עד לפלישה לעיראק בשנת 2003), שם אברהים מילא תפקידים כמו שליח עסקי, נספח מסחרי ונציב סחר של עיראק ונשלח כחלק ממשלחות סחר רבות מעיראק על ידי הממשלה, ובמיוחד לסין.[1] היה אחד היהודים הבודדים שמילאו תפקידים בממשלת עיראק, כאשר רוב היהודים היגרו והתנגד לישראל. היה גם חבר פעיל בוועדה המנהלית ליהודי עיראק והיהודי היחיד שמילא תפקידים כאלה בממשלת עיראק, מה שנחשב לגאווה בקרב יהודי עיראק שנותרו. נחשב אחד מהיהודים הבולטים האחרונים בעיראק, בתקופת הבעת' ולפני 2003.
ראשית חייו
חסקל נולד בשנת 1950 בבצרה, עיראק, למשפחה יהודית עיראקית. אביו עבד ברשות הנמלים בנמל בצרה, ותרם לתעשיית המסחר התוססת של העיר. אברהים בילה את ילדותו ברובע היהודי של בצרה, ליד בית הכנסת ההיסטורי טוויג, שהיה בית הכנסת הגדול ביותר בעיר.[2]
באותה תקופה, הקהילה היהודית בעיראק התמודדה עם רדיפות מצד הרשויות העיראקיות, עקב המתיחות הגוברת באזור.[2] הוא חווה מהומות ואלימות בקרב יהודים ומוסלמים.[2] זו הייתה תקופת מפלגת הבעת', כאשר הוסרה מדיניות הדיכוי נגד יהודים.[2] אברהים למד בבית הספר היהודי של בצרה.[2] לאחר שסיים את לימודיו היסודיים, המשיך ללימודים גבוהים וקיבל תואר ראשון בכימיה מאוניברסיטת בצרה בשנת 1973.[2]
קריירה
לאחר סיום לימודיו, הצטרף איברהים לשוק העבודה ככימאי, ועבד במפעל בבצרה.[2] הוא גם עזר לאביו בעסקיו.[2][3] הצלחתו משכה במהרה את תשומת ליבם של מנהיגים מקומיים. עבודתו ומוניטין של איברהים בתעשייה הובילו למעורבותו במפלגת הבעת'. השתייכותו הפוליטית של איברהים למפלגה סייעה לו לקדם את הקריירה שלו, למרות היותו יהודי.
במהלך מלחמת איראן-עיראק, בין השנים 1980 ל-1988, הממשלה יישמה שירות צבאי חובה, שחייב גברים צעירים רבים לשרת בכוחות המזוינים.[3] זה כלל גיוס חובה ומאמצי גיוס נוספים במהלך המלחמה.[3] למרות היותו חלק מהקהילה היהודית, איברהים, כמו יהודים עיראקים אחרים, גויס לשרת בכוחות המזוינים.[3] איברהים שירת לצד יהודים עיראקים בולטים אחרים, ביניהם אימד לוי, שלימים הפך לרב האחרון של עיראק, וסולה לוי, מבני משפחה יהודית ידועה בבגדד שהייתה בולטת בסחר.[3] שליטתו של איברהים בשיטות הסחר העולמי והבנתו המעמיקה בשווקים הבינלאומיים הפכו אותו לנכס מכריע למאמציה הדיפלומטיים של עיראק, במיוחד כאשר המדינה ביקשה לחזק את קשריה עם סין, שותפת סחר מרכזית במהלך מלחמת איראן-עיראק.[3]
יכולותיו הדיפלומטיות והרקע המקצועי של איברהים זכו להכרה על ידי סדאם חוסיין. הוא מונה כנספח מסחרי לעיראק, והוטל עליו פיתוח קשרי סחר בינלאומיים.[3] בשנת 1988 הוא נשלח כחלק ממשלחת סחר מתוקשרת לסין, שם עיראק שאפה לחזק את מעמדה הכלכלי בזמן הסכסוך המתמשך.[3][4] באותה תקופה סין הייתה אחת מיצואניות הנשק הגדולות ביותר לעיראק.[3][4] תפקידו של איברהים כנציב הסחר אפשר לו למלא תפקיד מרכזי באסטרטגית כלכלת החוץ של עיראק, במיוחד בטיפוח קשרי סחר חזקים יותר עם סין.[3] הייתה לו גישה לפקידים עיראקיים מרכזיים, כמו מוחמד מהדי סאלח, שר הסחר של עיראק, שתחתיו עבד איברהים.[3][4] איברהים הצליח להביא הסכמי סחר בין סין לעיראק וקידם תוכניות סחר ייצוא מטעם הממשלה כשהוא עובד תחת סמכותו של שגריר עיראק בסין בשגרירות עיראק בסין.
לפני כן, שימש כיועץ הממונה על השקעות (Conseiller chargé des investissements), שם עבד תחת נתיב המחסר.
עם זאת, לאחר פלישת עיראק לכווית ב-1990 ומלחמת המפרץ שלאחר מכן, היחסים הבינלאומיים של עיראק השתנו באופן דרסטי.[5][6] כתוצאה מכך, סין גינתה את הפלישה וניתקה את יחסי הסחר עם עיראק בהתאם לסנקציות של האו"ם.[6] גם על רקע אתגרים אלה, תפקידו של איברהים נותר משמעותי.[6][7] הוא ניווט את המורכבויות של הבידוד הדיפלומטי של עיראק, במיוחד במהלך תוכנית "נפט תמורת מזון", שאפשרה לעיראק לייצא נפט בתמורה לסיוע הומניטרי תחת פיקוח האו"ם. איברהים מילא תפקיד מרכזי בסיוע לחידוש חלק מהסחר של עיראק במסגרת זו.[7]
בעקבות מלחמת המפרץ והידרדרות מעמדה הבינלאומי של עיראק, נאלץ איברהים לנווט במים דיפלומטיים מורכבים.[7]בעוד שהסחר עם מדינות רבות הושעה, יחסי עיראק עם סין חודשו בהדרגה במסגרת הסכם הנפט תמורת מזון, כאשר איברהים עובד ללא לאות כדי לשקם קשרים אלה לנוכח הבידוד העולמי.[3] נעים דנגור, איש עסקים יהודי עיראקי המתגורר בבריטניה, תרם סכום כסף גדול לעיראקים החיים תחת סנקציות, וייתכן שאיברהים סייע לזרימת סיוע הומניטרי ממנו.
אברהים היה אחת הדמויות היהודיות הבולטות בעיראק של עד 2003 שעבודתיו זכו לשבחים רבים גם מצד הקהילה היהודית בעיראק, ואף דווחו רבות במגזין היהודי "The Scribe". נחשב כמי ששירת בנאמנות את ממשלת עיראק ואף יצא בכמה הצהרות המשבחות את מנהיג עיראק בזמנו, סדאם חוסיין. ב-1988 יצא בגינוי לתקרית הירי במטה הקהילה היהודית בבגדד [8] אך טען שהממשלה טיפלה והגנה על היהודים. [8] כחלק ממדיניות החוץ של עיראק בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני, התנגד לישראל ותמך בפלסטינים.[8] על פי ההצהרה שלו שנתמכה ע"י סגן ראש הקהילה היהודית, נאג'י סלמאן סאלח, ישראל היא אויבת של מדינות ערב [9] ואם תהיה מלחמה בין ישראל לעיראק, היהודים יתמכו בעיראק.[9] בנוסף, העיד כי כאשר ישראל השמידה את הכור הגרעיני של עיראק באוסיראק בשנת 1981, היהודים לא נתקלו בבעיות בעיראק עקב כך. [9]
מלחמת עיראק והתקופה שלאחר סדאם
במרץ 2003, כוחות הקואליציה בראשות ארצות הברית פלשו לעיראק וכבשו אותה, והפילו את משטרו של סדאם.[10] כתוצאה מהוראת הדה-בעת'יפיקציה של הרשות הזמנית של הקואליציה, איברהים איבד את עבודתו וגורש מהממשלה.[10] למרות ששמו היה ברשימת העיראקים הרצויים ביותר, איברהים חשש שיותקף, עקב המתיחות העדתית והקהילתית הגוברת בעיראק בהיותו אחד היהודים האחרונים שנותרו בעיראק. הוא ניצל את ההזדמנות, נמלט והתיישב בחו"ל.
חיים אישיים
חסקל נשוי ואב לשישה ילדים הוא התגורר תחילה בבצרה אך בהיותו פקיד ממשלתי, הוא נאלץ להתגורר בבגדד. במלחמת איראן-עיראק 1980–1988, בצרה היתה לזירת קרב פעילה, מה שגרם ליהודים רבים, כמו משפחתו של חסקל, להימלט. משפחתו גם עקרה לבגדד וחיה עמו בביתו שברובע רוסאפה בעיר. במהלך המלחמה, חלק מהרקטות שנורו מאיראן נחתו באופן מסוכן בקירוב לאזור מגוריו. לאחר תום המלחמה, משפחתו חזרה לבצרה וקיבלה חזרה את ביתה. עם זאת, לאחר מלחמת המפרץ והמרד ב-1991, משפחתו שוב עקרה לבגדד.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ يهود البصرة أقدم الطوائف اليهودية في العالم (בערבית)
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 https://medium.com/@haqi_786/الطوائف-والأديان-والقوميات-المختلفة-في-نظام-البعث-a73805aa9b4a
- ^ 3.00 3.01 3.02 3.03 3.04 3.05 3.06 3.07 3.08 3.09 3.10 3.11 http://www.dangoor.com/TheScribe29.pdf
- ^ 4.0 4.1 4.2 http://www.dangoor.com/TheScribe29.pdf
- ↑ https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/20578911221140690
- ^ 6.0 6.1 6.2 http://iq.china-embassy.gov.cn/eng/zygx/zygxgk/201304/t20130415_2517539.htm
- ^ 7.0 7.1 7.2 https://sldinfo.com/2012/06/china-iraq-ties-oil-arms-and-influence/
- ^ 8.0 8.1 8.2 https://www.baltimoresun.com/1998/11/13/in-iraq-respect-for-the-jews-baghdad-a-tiny-minority-that-has-seen-good-days-and-bad-is-treated-well-under-saddam-hussein/
- ^ 9.0 9.1 9.2 https://www.journeyman.tv/film_documents/1181/transcript/
- ^ 10.0 10.1 https://www.jstor.org/stable/1451490?seq=2
אברהים חסקל41826422Q131406890