מבצע אבק דרכים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אבק דרכים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מבצע אבק דרכים
סירת מחבלים המובילה שנתפסה בים מול קיבוץ געש, 30 מאי 1990
סירת מחבלים המובילה שנתפסה בים מול קיבוץ געש, 30 מאי 1990
מערכה: הלחימה במחבלים, בין מלחמות לבנון
תאריכים 7 בפברואר 1990 – 31 במאי 1990 (16 שבועות ויומיים)
מקום חוף ישראל בים התיכון - גזרה דרומית
תוצאה מניעת פיגוע בחופי ישראל שביית חוליות הטרור
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל

אש"ף

מפקדים

המטה הכללי של צה"להמטה הכללי של צה"לדן שומרון
מיכה רם

אבו עבאס

כוחות

ספינות טילים, ספינות סיור של פלגה 916 ופלגה 914, מערך הגילוי החופי, מטוסים ומסוקי קרב וכוחות צה"ל

החזית לשחרור פלסטין

אבדות

ללא אבדות

4 הרוגים, 12 שבויים

תרשים תנועת סירות מחבלים לתקיפת חופי ישראל מאי 1990
תרשים תנועת סירות מחבלים לתקיפת חופי ישראל מאי 1990

מבצע אבק דרכים היה פעילות סיכול ממושכת של חיל הים כנגד מחבלים פלסטינים, שכוונתם הייתה לפגוע בתושבים ומתרחצים ברצועת החוף בתל אביב, ובחופי ים נוספים בישראל. המודיעין הימי התמודד עם אחת הפרשיות המורכבות והמסובכות שידע אי פעם. המודיעין איתר את שיטת הביצוע עם הרבה סירות חמושות מהירות שיועברו לקרבת החוף על ידי אוניה מובילה, את מקום ההתארגנות במרחק רב מישראל ופרסם התרעה כתובה כיממה לפני מימוש הפיגוע, והתרעה נוספת כשש שעות לפני יציאת המחבלים לכיוון ישראל. עם פרסום ההתרעה, בבוקרו של 29 במאי 1990 החליט עמי אילון, סגן מפקד חיל הים, על תוספת סיורי דבורים, סטי"לים ומטוס סיור שפעלו לעצירת המחבלים. לאחר שאחת הספינות הצליחה לרדת בחוף סמוך לניצנים, הגיעו למקום כוחות גבעתי יחד עם כוחות אוויר וים, שעצרו את הספינה, ארבעה מחבלים חוסלו ושבעה נלכדו, בספינה נוספת בסמוך לגעש נעצרה ספינה טרם הגעתה לחוף, וחמישה מחבלים שאולצו לקפוץ למים נעצרו בידי חייל הים.

ספינות חיל הים ערכו סיורים במרחק רב מהחוף תוך סיוע במטוסי סיור. רוב המחבלים בכוח התקיפה נכנעו ללא קרב, חלקם נהרגו מאש מסוקי קרב. הסירות החימוש והציוד המתוחכם נלקחו לשימוש ואף ישראלי לא נפגע. האנייה המובילה הורידה את הסירות במרחק רב מאוד ולא התגלתה.

במערך הגילוי החופי היה "חור" משמעותי בגזרת העיר אשדוד. מכ"ם אשדוד כלל לא השתתף בסיכול הפיגוע אף על פי שהאירוע היה "מתחת לאפו". בדיקת לוח הזמנים של נתיב תנועת סירות המחבלים, מעלה שספינות חיל הים אשר פעלו לסיכול הפיגוע, לא גילו ולא עצרו אף לא סירת מחבלים אחת שהגיעה לקרבת החוף הישראלי, אף על פי שבמשך 7 שעות רצופות היו שלוש סירות מחבלים מערבית לאשדוד בטווח של עד 25 מיל מהחוף.(ראה מפת נתיב הסירות). זאת ועוד, מפקדי ואנשי צוות של ספינות "דבור" מפלגה 916 באשדוד, כלל לא הוזנקו מבתיהם לבסיס, עם פרסום התרעת "בזק" של המודיעין הימי בליל 29–30 במאי.

רקע ותוכניות

ב-1990 ארגוני המחבלים הפלסטינים היו נפוצים בעולם ויאסר ערפאת שהה בתוניס. בשטחים התחוללה האינתיפאדה הראשונה. ארגון החזית לשחרור פלסטין בראשות אבו עבאס נסתפח חזרה לפת"ח אך נתמך לוגיסטית וקיים אימונים בלוב ובסוריה. החוף הישראלי המאוכלס בצפיפות ומרחבי הים יצרו אצל המחבלים תחושה של אפשרות לפיגוע פוטנציאלי רב ממדים.

ההסתרה והמודיעין

מנתוני מודיעין מאוחרים עולה כי הרעיון לפיגוע באמצעות סירות מהירות התגבש אצל אבו עבאס, מנהיג החזית לשחרור פלסטין בשנת 1988, אך כשנודע על כך ליאסר ערפאת דחה את מועד הפיגוע. קבוצה של 20 מחבלים עסקו באימונים בהדרכה ופיקוח של הצי הלובי. ההכנות נמשכו מאוקטובר 1988 עד אפריל שנת 1990.

המפיק הראשי של הפיגוע אבו עבאס, הקפיד מאוד על מידור ושמירת סודיות. לדברי שגריר מצרים בישראל מוחמד בסיוני, גם ליאסר ערפאת לא היה מידע על ההכנות. בכל שלב האימונים הייתה הקפדה על ביטחון מידע. המטרה המדויקת של הפיגוע המתוכנן לא הייתה ידועה למתאמנים. אנשים ששאלו שאלות נחשדו והוחלפו באחרים. תוצאת המידור היו פערי מידע רבים למודיעין הימי הישראלי.

עיתוי הפעולה נקבע על ידי המתכננים במקביל לקיום פגישת מנהיגי מדינות ערב בבגדד בסוף מאי 1990. מתוך שאיפה להציג הישג של פיגוע ראווה על מנת להגביר את המודעות לנושא הפלסטיני. שיקול שני היה חג השבועות מתוך הערכה שבמהלך החג יהיו בעלי תפקידים מאנשי המגן בחופשות, ואילו חוף הים יהיה מלא במתרחצים שיהוו מטרה לפיגוע.

המודיעין הימי זיהה את ההתארגנות במרחק רב מחופי הארץ ואת שיטת הפעולה המתוכננת - מספר סירות תקיפה מהירות שיורדו מאנייה מובילה. כמו כן פרסם המודיעין הימי, בשיתוף עם זירת טרור באמ"ן, ב-29 במאי התרעה כתובה לחיל הים ולכלל צה"ל, לפיה הפיגוע צפוי החל מטווח הזמן המידי. המידע אודות ההתארגנות ליציאה לפיגוע תורגם למערכת סיורי כלי שיט ומטוסים. במשך מספר חודשים נערכה פעילות ביטחון שוטף מוגברת עם הודעות הרגעה והרמת מתח לסירוגין. המחבלים הצליחו להסתיר את היציאה לפעולה. העמסת הסירות לאוניית האם ויציאתה נעשו כנראה בבסיס של הצי הלובי ולא אותרו. העלאת המחבלים לאונייה נעשתה במרחק רב מבסיס האימונים. המחבלים הוסעו באוטובוס מזרחה זמן רב ועלו לאונייה המובילה בסירות גומי ממפרץ שומם מזרחית לבנגזי. בליל 29–30 במאי, פרסם המודיעין הימי התרעת בזק לחיל הים, לפיה הפיגוע מתבצע והסירות בדרכן לחופי ישראל.

המודיעין הימי העריך בתחילה שהפיגוע נועד לצאת לפועל בסביבות 24/25 באפריל 1990, לכבוד יום השנה ליסוד החזית לשחרור פלסטין. כנראה בלחץ המדינות התומכות - לוב ועיראק - נדחה הביצוע לסוף מאי מועד כינוס הליגה הערבית.

מגבלות המודיעין היו כאלה שלא ניתן היה לתכנן התקפה מקדימה. הסתרה פעלה היטב ולא היה ידוע באיזה אונייה יגיעו המפגעים וכן המועד המדויק של הביצוע.

התוכניות לפיגוע

תוכנית המחבלים הייתה להוביל שש סירות מהירות מאוד על אונייה שתצא מלוב ותוריד את הסירות בטווח 120 מיל ימי שנחשב מעבר לסיורי המטוסים הישראליים. סירות הנשק ינועו במהירות לכיוון חוף תל אביב תוך תדלוק בדרך מאחת הסירות, במטרה לפגוע ולהרוג מתרחצים בחוף הים ולהפגיז מטרות בחוף כולל את השגרירות האמריקאית. בנוסף, תוכנן לנחות ולהשתלט על בית מלון לצורך הרג. מטרה משנית הייתה לפגוע בכלי שיט של חיל הים הישראלי המסיירים מול חופי תל אביב. בהגעת המחבלים לחוף יפוצצו את הסירות, ימלטו בכלי רכב לשטחים או לרצועת עזה. העיתוי שנבחר לבצע את הפיגוע בחג השבועות, חג בו צפויים הרבה מתרחצים ונופשים בחוף הים.

האימונים וגיבוש כוח המחבלים נעשו בלוב בידיעה וסיוע השלטונות. מחנה האימונים נמצא בחוף הים התיכון במפרץ זליטן כ-50 מייל מזרחית לטריפולי (לוב).

פעולות המגננה

האינדיקציה הראשונה לכך שמתבצעות הכנות לפעולת חבלה ימית רבת ממדים הגיעה למודיעין הימי באמצע חודש פברואר 1990. הוגדרה שאיפה לפגוע באונייה המובילה בטווח רחוק עוד בטרם ישלחו ממנה סירות התקיפה. השערות לגבי מועד התקיפה לא היו מבוססות. ההערכה הייתה כי תידרש פעילות ממושכת ויש צורך בהשקעת שעות ים ואוויר רבות.

לאחר זיהוי בסיס האימונים בחוף הלובי הועלתה הצעה לבצע תקיפה מונעת על ההתארגנות בבסיס היציאה. התקיפה המונעת לא התממשה לוב אמנם מוגדרת כמדינת אויב ואף השתתפה במלחמות באמצעי לחימה וכוח אדם. אך לישראל לא היה עניין לפתוח חזית לחימה במרכז הים התיכון. תפיסת אוניית האם כאשר הסירות והמחבלים עליה נראתה דרך פעולה נקייה שתביא לתוצאות טובות, אלא שלא היה מידע מספיק על אותה אונייה.

אזור היירוט לתפיסת אוניית האם, חושב להיות כמאה מייל ימי מחופי הארץ. לגילוי וזיהוי הופעלו מטוסי שחף מטוס הוק איי בעומק הים וסיור מטוס עגור בקרבת החוף. מסוקי תקיפה הועמדו בכוננות בבסיס בקו החוף. ארבע ספינות טילים ושש ספינות בט"ש קיימו סיורים או הועמדו בכוננות מיידית. ההנחה הייתה שכיוון התקיפה יהיה מול מרכז המדינה אך נלקחו בחשבון אפשרויות שאוניית האם תגיע באיגוף מכיוון קפריסין או מחופי מצרים.

ספינות הביטחון השוטף - חיל הים הפעיל כ-20 ספינות דבור במימי הים התיכון שנרכשו בתחילת שנות ה-70 ואורגנו במסגרת שתי פלגות בט״ש, פלגה 916 ופלגה 914. הספינות וצוותיהן קיימו סיורים באופן רצוף ומנעו פיגועים רבים. עם זאת התברר שהמחבלים התקדמו ושיפרו את יכולתם ורכשו ספינות שמהירותן גבוהה יותר ממהירות הדבורים שהייתה עד 20 קשר. הצורך החיוני בכלי שיט מהירים הוכח אך הצטיידות חיל הים החלה רק באמצע שנות ה-80. בעת התנהלות המבצע היה חיל הים בתהליך הצטיידות של ספינות דבורה מתוצרת התעשייה האווירית וכן בתהליך שדרוג מנועים לספינות דבור על מנת לקבל מהירות של כ-30 קשר.[1] כחמש ספינות טילים נמצאו בים באופן רצוף.

מערך הגילוי החופי העומד בכוננות ומופעל כל ימות השנה ביצע רענון כשירות כולל בדיקות טווחי גילוי מכ"מים ואמצעי ראיית לילה. תחנות מכ"ם ניידות נפרשו באזורי התפר בחוף ותצפיות עין.

כוחות נוספים - חיל הים חשש כי לא יוכל להבטיח את עצירת המתקפה הרחק מחופי המדינה. לכן נתבקש המטה הכללי להעמיד זוג מסוקי קרב בכוננות ולבצע סיורי ג'יפים באופן רצוף בקו החוף. סיורי האוויר בוצעו על ידי מטוסי שחף מטוס דיה מטוס קל עגור עם צופים מחיל הים.

רגיעה ותגבור – בתחילת חודש מאי הייתה רגיעה וירד רצף הסיורים. בסוף החודש נערכה הערכת מצב לפני מפקד חיל הים והוחלט על תגבור סיורי סטי"לים ומטוסים. השקעת שעות הים של ספינות טילים ודבורים לצורך חסימת "אבק דרכים" עד צהרי 29 בספטמבר הייתה: אלפיים שעות ים ספינות הטילים ו-305 שעות ים דבורים, מעבר לסיורי ביטחון שוטף הרגילים.[2]

פעילות המחבלים

ההכנות והאימונים נעשו במחנה מיוחד בזליטן כ-50 מיל ימי מזרחית לטריפולי (לוב). המתקפה תוכננה באמצעות שש סירות מהירות דגם "פיקולו" תוצרת קפריסין.[3] מפקד הקומנדו הימי של חיל הים הלובי לשעבר פיקח על האימונים ואבו עבאס עצמו ליווה את ההכנות. ב-27 באפריל 1990, התקיים תרגיל מסכם בו השתתפו סירות התקיפה ושני כלי שיט של הצי הלובי שימשו מטרות לסירות המחבלים התוקפות.

תרשים תנועת אוניית האם של סירות המחבלים לתקיפת החוף הישראלי, מאי 1990

שיוט אוניית האם - האונייה יצאה מנמל במערב לוב ועליה שש סירות מהירות כאשר אחת מהן לא הייתה חמושה ומשימתה לשאת מכלי דלק לאחרות. ב-26 במאי יצאו המחבלים מבסיס הקבע בזליטן והוסעו באוטובוס כתשע שעות עד למפרץ שומם מזרחית לבנגזי. לאחר תדרוך שקיבלו מאבו עבאס עצמו, הועברו 18 מחבלים בסירות גומי לאונייה. משלחי הפיגוע באונייה היו מפקדי הכוח הצבאי והימי של ארגון החזית לשחרור פלסטין וקצין בכיר מהקומנדו הימי הלובי. ב-27 במאי בשעה 10:00 יצאה לדרך מזרחה לאורך החוף המצרי. רק בהיותם באונייה נודע למחבלים שתקיפת כלי שיט חיל הים הישראלי היא מטרה משנית ויעד התקיפה הוא חוף תל אביב. בנין השגרירות האמריקאית על חוף הים הוגדר כמטרה לרקטות.

נקודת ההורדה המחבלים הסיקו שהשיט באונייה הוא הקטע הקריטי בו הם עלולים להיתפס כולם יחד. לכן תוכננה הורדת הסירות במרחק כ-120 מיל ימי מהחוף הישראלי. המתקפה תוכננה לשעות הבוקר כדי לפגוע במתרחצים בחופים. מועד ההורדה תוכנן לפנות ערב כדי שכל שעות החשיכה ינוצלו לתנועה תוך חדירת הסיורים הימיים. מפקדי הפעולה מהחזית לשחרור פלסטין והקומנדו הימי הלובי ידעו שלא ניתן היה להסוות אונייה קטנה ועליה סירות מהירות באור יום ממטוסי תצפית ומכלי שיט מסיירים גם בלילה.

ב-29 במאי בשעה 17:00 הורידה האונייה את 6 הסירות ורק 17 מחבלים. מאחר שאחד סירב להמשיך בפעולה. ההורדה נעשתה בשעה המתוכננת אך המרחק היה גדול בהרבה מהמתוכנן מעל כ-150 מיל ימי מחופי ישראל. הדבר נעשה מתוך ההערכה למאמצי הסריקה שנעשו על ידי ישראל. לאחר ההורדה פנתה האונייה לאלכסנדריה וייתכן גם שחזרה ללוב.

תנועת סירות המחבלים בזירת הפעולה היה הים שקט, שררו ערפילים והתנועה נעשתה במהירות גבוהה. בדרכן עצרו פעמיים וקיבלו 4 מכלי דלק מלאים מהסירה המלווה. היות שאוניית האם הורידה אותם במרחק רב הדרך נעשתה ארוכה יותר באופן משמעותי והדלק לא הספיק. לאחר התדלוק השני שנעשה בשעה 22:00 פנתה סירת התדלוק מס' 6 שעליה מפעיל יחיד, דרומה לכיוון החוף המצרי.

זמן מה לאחר מכן התגלו תקלות מנוע בסירה מס' 2. אנשיה עברו לסירות האחרות והסירה טובעה בירי.[4] ארבע הסירות החמושות המשיכו מזרחה לכיוון החוף הישראלי. ההפלגה נעשתה במסדר 1 (הפלגה בטור) כאשר סירה מס' 3 עוקבת אחרי סירה מס' 1 וסירות 4 ו-5 עוקבות אחרי הסירה שלפניהן.

אובדן רוח הלחימה - מתוך 16 המחבלים שהגיעו למגע אף אחד לא נלחם. הערכת המודיעין שהדבר נבע משתי סיבות: הן בשל מידורם מתוכנית הפיגוע, שכן המטרה נמסרה להם רק בעת שעלו על האנייה; והן לנוכח העובדה כי שעות ההפלגה הרבות בסירות המהירות התישו אותם עד שנעשו עייפים מאוד.[5]

גלריה

  • קבוצת מחבלים בפוזה המייצגת את התוקפים בסירות הנשק מאי 1990.[6]
    קבוצת מחבלים בפוזה המייצגת את התוקפים בסירות הנשק מאי 1990.[6]
  • חלק מסירות המחבלים בתנועה לעבר חופי ישראל, 28 במאי 1990.
    חלק מסירות המחבלים בתנועה לעבר חופי ישראל, 28 במאי 1990.
  • קבוצת המחבלים במחנה בלוב לפני יציאה לפעולה, 25 במאי 1990.[7]
    קבוצת המחבלים במחנה בלוב לפני יציאה לפעולה, 25 במאי 1990.[7]

התרעה והיערכות

הערכת עיתוי המתקפה

המודיעין הימי איתר את המועד בו בשלה המוכנות להוצאת הפיגוע לפועל. והצביע על מועד יציאת הכוח המפגע של המחבלים מלוב בבוקר או צהרי יום 27 במאי. בישיבת גיחות ומבצעים אצל עמי אילון ב-29 במאי שעה 08:30 סוכם על תוספת סיורי דבורים ספינות טילים ומטוס סיור. שעתיים מאוחר יותר בישיבת גיחות מבצעיות בפני מפקד חיל הים הוצג שהסבירות לפיגוע נמוכה היות שמידע הראה שב-27 במאי המחבלים עדיין בבסיסם שליד טריפולי, כאשר זמן ההפלגה הוערך בכ-3.5 יממות כך שנטען כי הפעולה אינה צפויה להתרחש לפני ה-31 במאי. על כן תגבור הסיורים נדחה ביממה.[8]

בצהרי ערב חג השבועות - 29 מאי 1990 - הפיץ המודיעין התרעה שלפיה הפיגוע הגיע לשלב של מימוש בטווח הזמן המיידי[9]. ההערכה התבססה על הנחת המודיעין שהאנייה תצא מטריפולי שבלוב בצהריים או בערב ה-27 במאי הרי שעל "חלון הזמן" המדויק להתרחשות האירוע, ניתנה הערכה כי הסבירות למימושו, היא במהלך יום החג - ה-30 מאי 1990. עקב היציאה לחופשת חג הוציא המודיעין הימי את ההתרעה ב-11:59 ומיקוד חלון הזמן נמסר בהערכות מצב שהתקיימו בפורום המבצעי במהלך שעות אחרי הצהריים של ה-29 מאי כולל בפני מפקד חיל הים.

מפקד יחידת השליטה הימית סא"ל דרור אלוני וראש ענף מבצעים סא"ל חזי משיטה נכנסו לדריכות, הם נמצאו באירוע במושב עין איילה ולאחריו חזרו למפקדה.

בשעות הערב המאוחרות של אותו יום, 29 במאי, התקבלה אינדיקציה מודיעינית חדשה, על פעילות חריגה בארגון אבו אל עבאס. הקצין התורן ניר פרס הזעיק את רמ"ח מחקר אל"ם שלמה גואטה.[10] אף כי היה אפשר לייחס את המידע לנושאים אחרים החליט גואטה לראות בה סימן המעיד ”מימוש פיגוע אבק דרכים רלוונטי החל מהלילה”.[11] בעקבות זאת, ניתנה לכל גורמי הפיקוד ומערך הבטש והשליטה בחיל הים, התרעת בזק בכתב ובעל-פה, שלפיה: ההתרחשות של "אבק דרכים" היא רלוונטית עוד באותו ליל 29/30 למאי[12] אולם למרות זאת, התרעת בזק זו לא הגיעה בזמן אמת לידיעת מפקדי ספינות דבור הערוכים באשדוד והם הוזעקו לשוב לבסיסם רק אחרי שהתגלתה סירת המחבלים הראשונה מערבית לגעש.

בדיעבד הסתבר כי ההקדמה בלוחות הזמנים של המתקפה נבעה מכך שהמחבלים עלו על "אניית האם" במזרח החוף הלובי ולא באזור נמל טריפולי, כפי שהייתה הערכת המודיעין עד ערב 29 במאי. במספן המודיעין עלתה אכזבה מכך שההתרעה על הפיגוע הובנה כאילו הייתה צפויה להתרחש רק יממה מאוחר יותר, ולטעמם היה צורך להיערך למגננה באופן מיידי.[13]

היערכות כנגד המתקפה

אח"י קשת (סער 4.5) יצאה אחרי הצהריים לסיור שמטרתו לאתר את אוניית האם. בדרכה לאזור הסיור התעכבה לזהות 3 אוניות המתקרבות לחופי ישראל. בדיעבד נמצא שאוניית האם לא נכנסה לאזור סיורי האוויר וספינות הטילים ובשל כך לא התגלתה.

המטרה שונתה אפוא מתפיסת אוניית האם לגילוי הסירות המהירות. הסיורים בקרבת החוף בוצעו על ידי שש ספינות בט"ש. אזורי הסיור של ספינות הטילים הועברו ל-30 מיל ימי מהחוף במקום 60 מייל ימי שהיו קודם לכן.

מגע עם סירות המחבלים

במהלך חג השבועות 30 במאי נוצר מגע בין כוחות חיל הים לסירות המחבלים במספר גזרות כמעט במקביל.

תפיסת הסירה מול געש

סירות המחבלים לא נשאו אורות ניווט, וכך, באמצע הלילה שבין 29 ל-30 במאי הבחין המוביל "אבו יאסר" כי יתר הסירות אינן עוקבות אחריו וסירתו נעה מזרחה לבדה. לקראת אור ראשון נגמר הדלק בסירה המובילה והיא נעמדה במרחק גדול מהחוף מול געש. חמשת המחבלים בסירה הבחינו במטוס חיל האוויר שלא גילה את הסירה וניסו לפגוע בו באמצעות ירי של טיל סטרלה אך המשגר היה רטוב והטיל לא פעל.[14]

בשעת בוקר מוקדמת גילתה תחנת מכ"ם תל אביב מטרה במרחק 16 מיל ימי מהחוף מול קיבוץ געש ונתוני תנועה במקום.[15] בקרית המכ"ם הגדירה מטרה בלתי מזוהה מס' 182. מטוס קרנף היה בסיור אווירי אך בשל תנאי הראות הגרועים לא הבחין בסירה. דבור מס' 901 (בפיקוד שי שמש) מפלגה 916 שנמצא בסיור מול תל אביב עוד מיום הקודם הוכוון למטרה. הדבור שמהירותו המרבית הייתה 18 קשר הגיע כעבור ארבעים וחמש דקות. מטווח גדול ראה סירת מרוץ ירוקה חשודה מאוד. לאחר שהתקרב, זוהו אנשים במדים והסירה הוגדרה כפח"ע ודאי. הזיהוי הועבר לכל מערכת המגננה וצה"ל. מסוקי קרב הוזנקו והגיעו למקום על מנת ללמוד את צורת הסירה, כך שניתן יהיה לזהות על פיה גם כלי שיט מעורבים אחרים.

מפקד חיל הים, אלוף מיכה רם, שנמצא במוקד השליטה עמד בקשר ישיר עם מפקד הדבור שי שמש. מחשש לחגורות נפץ נדרשו חמשת המחבלים בסירה להוריד בגדים ולרדת למים. בינתיים הסירה הריקה נסחפה ברוח לכיוון החוף. דבורה 810 (בפיקוד אמיר אורן), נשלחה לקשור את הסירה והדבור נשאר עם האנשים במים.

אח"י יפו (סער 4) (בפיקוד עידו לדרר) ועליה מפקד הפלגה סא"ל זאב ינובסקי, עם צוות השתלטות משייטת 13 וחוקר שבויים שיצאה מחיפה לסיור הופנתה אל המטרה מול געש. כאשר הגיעה, החלה לאסוף את המחבלים מהמים לחקירה. הדבורה 810 נשלחה להמשיך בסיור גזרת חסימה שלה מול עתלית. בערך באותו זמן הגיע חוקר שבויים נוסף במסוק אנפה והורד אל הדבור 901. השאלות שנדרשה להן תשובה מידית היו: האם ישנן סירות נוספות וכמה? האם הסירות או האנשים שבהן מולכדו ועלולים להתפוצץ? וכן איתור פרטים על אודות אוניית האם.

תשובות המחבלים לחקירה הראשוניות הוערכו כמטעות. במהלך החקירה הגיע מסוק יסעור עם אנשי יחידה 669 ואסף ארבעה מהמחבלים להמשך חקירה בחוף. אח"י יפו (סער 4) יצאה לחפש אחרי סירות נוספות תוך המשך חקירה של המחבל החמישי.
הגוררת "הילה" של נמל אשדוד הגיעה מול געש וגררה את הסירה הנטושה לנמל אשדוד.

ציוד שנתפס בסירה מול געש

  • משקפת מגבר אור כוכבים ציוד מתקדם לראיית לילה בשימוש מפקד המחבלים.
    משקפת מגבר אור כוכבים ציוד מתקדם לראיית לילה בשימוש מפקד המחבלים.
  • מטול רקטות 4 קני מהסירה שנתפסה מול געש.
    מטול רקטות 4 קני מהסירה שנתפסה מול געש.
  • רקטות 107 מ"מ בארגזי פעולה.
    רקטות 107 מ"מ בארגזי פעולה.
  • מצפן דיגיטלי לניהוג הסירה.
    מצפן דיגיטלי לניהוג הסירה.
  • מכשיר קשר בתחום התג"ם.
    מכשיר קשר בתחום התג"ם.

רדיפה אחרי הסירה המתדלקת

בשעה 08:35 הבחין דבור 868 (בפיקוד דרור פשר) - שהיה עוד מהבוקר הקודם בסיור מול דרום רצועת עזה, הנמצאת בגזרת האחריות של פלגה 916 - בסירה שאינה סירת דיג הנעה במהירות לכיוון הגבול הימי עם מצרים. הגילוי היה 15 מיל ימי מהחוף. פשר קיבל מידע על סירת המחבלים שהתגלתה מול געש והמטרה שהתגלתה העלתה את חשדו. פשר החל אפוא לרדוף אחר הסירה וירה באוויר לאזהרה. מהירות המרבית של הדבור – 18 קשר לא עמדה בתחרות עם הסירה שהייתה ריקה, קלה ונעה במהירות בין ספינות הדיג המצריות. פשר ביקש סיוע מסוקי קרב אך פיקוד חיל הים לא אישר זאת. סירת התדלוק עברה את הגבול הימי ונמצאה כבר בשטח שמול החוף המצרי. הסירה המתרחקת נעלמה ממכ"ם הדבור לכיוון דרום מערב. המודיעין הימי הסיק שסירה זו הייתה חלק מכוח התקיפה והיא שהייתה אמונה על תדלוק ארבע הסירות האחרות בדרכן.

רדיפה והחפה בחולות שטח 608

המידור הרב שננקט על ידי אבו אל עבאס לא מנע מהמודיעין הימי לחשוף את ההיערכות לביצוע. נראה כי לחלק מהמחבלים לא הייתה מוטיבציה לביצוע התכנית, אשר פרטיה נודעו להם רק ברגע האחרון.[דרוש מקור] סירות המחבלים מס' 3, 4, ו-5, איבדו קשר עין עם הסירה המובילה, ובעקבות זאת שינוי כיוון ושטו בנתיב דרומי לכיוון רצועת עזה. בהיות הסירות כ-25 מייל ימי מול תל אביב, היו המחבלים מותשים והחליטו לנוח עד הבוקר. מבלי דעת סייעה להם העמידה בכך שסירותיהם הציגו מטרת מכ"ם קטנה בלבד. בבדיקה מאוחרת עלה שהן נמצאו בגזרת הסיור של אח"י קוממיות, אך לא התגלו משום שהספינה הועברה לגזרת חיפוש אחרת.

בבוקר לאחר המנוחה התרכזו אחד עשר המחבלים בסירה האחת שבה נותר עוד דלק והמשיכו לכיוון רצועת עזה, כדי למצוא מסתור בקרב האוכלוסייה המקומית. מסיבה לא ברורה הסירה לא התגלתה במכ"ם תחנת אשדוד. בשעה 09:55 התגלתה הסירה בתחנת מכ"ם ארז מטרה בטווח 11 מיל ימי ובטווח של 4.5 מיל ימי מהחוף בתנועה. דבור 909 (בפיקוד רוני שדה) מפלגה 916, שיצא מבסיס אשדוד לסיור, גילה סירה מהירה בעין ולאחר מכן גם במכ"ם. הדבור רדף אחרי המטרה, שהוגדרה כפח"ע ודאי, וביקש סיוע מסוקי קרב. מהירות הסירה הייתה במקור גדולה בהרבה ממהירות הדבור, אך משקל המחבלים הרבים גרם להאטתה. שדה פתח באש מתותח אורליקון בטווח רחוק מאוד. המחבלים התרשמו מהירי וראו מולם אנשים רבים בחוף שנראו כמי שממתינים להם. לאחר הירי פנתה הסירה דרומה ועלתה על חוף, שנראה היה שומם - שטח אש 608 - כק"מ וחצי מדרום לחוף הרחצה של ניצנים.[16]

במקביל לגילוי המכ"ם גילו את המטרה גם צופי האוויר, רב חובל ישעיהו מור וסימן טוב חממי, במטוס עגור שהוזנק משדה דב.[17] בתחילה התייחסו לדיווח המטוס כזיהוי של הדבור, אך בהמשך הובהר שהוא מזהה את הסירה המהירה. המחבלים בסירה נופפו למטוס לשלום, אך הטייס השתכנע שאלה מחבלים. סירת המחבלים הנרדפת על ידי הדבור ומוטרדת על ידי המטוס הקל ברחה לכיוון דרום. אל"ם ישראל בן חיים, שהיה מפקד הבסיס בשדה דב, שימש בעצמו כטייס, אם בגלל מגבלות מזג האוויר ואם משום שהיה זה יום ההולדת שלו.

בן חיים התקשר מהמטוס למפקדת חיל האוויר וביקש להזדרז עם שליחת מסוקי קרב. הוא ראה את המחבלים נוטשים את הסירה וספר אחד עשר מחבלים בחוף. הוא עקב אחריהם בורחים למקום מסתור בשיחים בין החוליות, וכשהגיעו מסוקי הקרב כיוון אותם למחבלים. חמישה מחבלים יצאו עם ידיים מורמות ונלקחו בשבי. מסוקי הקרב ירו אל השיחים ומהירי נהרגו 4 מחבלים. שניים אחרונים נתפסו בסריקות של חיילי גבעתי, שהוזנקו לשטח מבסיסם ברצועת עזה.

הפרשן לנושאי ביטחון של ערוץ 2 משה נוסבאום נמצא אז רוחץ בחוף ניצנים וסיקר את האירוע תוך כדי התרחשותו.[18]

ציוד שנתפס בסירה שהגיעה לחוף

  • סירת מחבלים מהירה שנרדפה על ידי ספינת דבור ננטשה בחוף בניצנים, 30 מאי 1990.
    סירת מחבלים מהירה שנרדפה על ידי ספינת דבור ננטשה בחוף בניצנים, 30 מאי 1990.
  • חימוש המחבלים נאסף על ידי חיילי צה"ל משטח החוליות.
    חימוש המחבלים נאסף על ידי חיילי צה"ל משטח החוליות.
  • גופות המחבלים נאספות משטח החוליות בניצנים.
    גופות המחבלים נאספות משטח החוליות בניצנים.
  • סירת המחבלים ואמצעי לחימה נטושים בחוף ניצנים 30 במאי 1990.
    סירת המחבלים ואמצעי לחימה נטושים בחוף ניצנים 30 במאי 1990.
  • חלק מהחימוש שנשאו המחבלים בסירות התקיפה.
    חלק מהחימוש שנשאו המחבלים בסירות התקיפה.
  • מטול רקטות דו קני 107 מ"מ מהסירה שהגיעה לחוף שטח אש 608.
    מטול רקטות דו קני 107 מ"מ מהסירה שהגיעה לחוף שטח אש 608.
  • הגה ובקרת המנועים של הסירה המהירה.
    הגה ובקרת המנועים של הסירה המהירה.
  • מכשיר קשר בתחום התג"ם.
    מכשיר קשר בתחום התג"ם.
  • חימוש המחבלים בסירה שהגיעה לחוף שטח אש 608.
    חימוש המחבלים בסירה שהגיעה לחוף שטח אש 608.

זיהוי סירות חשודות

מפקד סיירת הדבורים 'כריש', מפלגה 916, סרן זיו סלומון, הוזעק בבוקר לאשדוד יצא נעם הדבור המהיר 854 לאזור ההתרחשות והגיע ליד דבור 909 כאשר זה מול החוף. נתגלתה סירה מול אשקלון ודבור 854 ניגש וזיהה אותה כתמימה. משם בכיוון צפון מערב התגלתה סירה מהירה נעה אל החוף בקורס צפון מזרחי. תחנת המכ"ם בבסיס אשדוד לא גילתה את המטרה. המסקנה הראשונית הייתה שזו סירת מחבלים חלק מהמתקפה. סלומון פנה אחריה והדבור המהיר החל להשיג את הסירה. דרש ממנה לעצור תוך כדי ירי באוויר. כאשר עצרה התברר שהיו אלה שני חבר'ה שיצאו מנמל אשדוד לשיט וכך נמנעה טעות בזיהוי שכמעט והייתה קטלנית.[19]

המשך חיפושים

מטוס קרנף נשלח לסיור רחוק ואח"י קוממיות ואח"י תרשיש (סער 4) יצאו לסיור ארוך במגמה לאתר את האונייה שהורידה את הסירות. בשעה 15:15 גילה הקרנף 80 מיל ימי אונייה חשודה צפונית לפורט סעיד. אח"י קוממיות ניגשה לזיהוי אך התברר שזו אינה האונייה המבוקשת.

בצהרים גילה מטוס סיור ימי שחף זוג סירות נטושות כ-25 מיל ימי מערבית לתל אביב. אח"י יפו (סער 4) שחיפשה באזור הגיעה וזיהתה שתי סירות מרוץ דומות לסירה שנתפסה בבוקר בגעש כשהן עמוסות באמצעי לחימה. צוות ילת"ם לסילוק פצצות הגיע עם מסוק יסעור. אחת מהסירות שקעה והשנייה נבדקה, נמצא שאיננה ממולכדת ונגררה לבסיס אשדוד.

האונייה המובילה חמקה

האונייה המובילה שזהותה הוסתרה בהצלחה הייתה כנראה אוניית סוחר לובית שהופעלה על ידי אנשי צי לוביים. המחבלים שנתפסו לא ידעו או תודרכו לספק פרטים כוזבים. נמסרו שמות שונים "Tiny Star" או "Seven Star" או "אנטרטין" או "סיזירוס" שהניפה דגל של פנמה או דגל טורקי.
על כל פנים האונייה הייתה מספיק גדולה לשאת עליה שש סירות ומצוידת במנופים חזקים להוריד אותם בלב ים.

הסירות נאספו לאשדוד

  • שלוש סירות המחבלים נאספו על הרציף בנמל אשדוד
    שלוש סירות המחבלים נאספו על הרציף בנמל אשדוד
  • סירת המחבלים המובילה שנתפסה מול געש מורמת לרציף באשדוד.
    סירת המחבלים המובילה שנתפסה מול געש מורמת לרציף באשדוד.
  • סירת מחבלים שנתפסה בלב ים מול תל אביב והובאה לאשדוד.
    סירת מחבלים שנתפסה בלב ים מול תל אביב והובאה לאשדוד.
  • מבט אל תא המנועים שני מנועי וולוו פנטה 225 דיזל מאפשרים מהירות מעל 36 קשר.
    מבט אל תא המנועים שני מנועי וולוו פנטה 225 דיזל מאפשרים מהירות מעל 36 קשר.

תגובות בעולם הערבי

תקיפת המחבלים תוזמנה לכינוס הליגה הערבית בבגדד. כישלון התקיפה הרגיז את מנהיג לוב מועמר קדאפי שתמך סייע ואפשר את הפעילות מארצו. הפלסטינים הציגו כישלון מבצעי כהצלחה ואף טענו שהמחבלים שנתפסו לפחות מימשו את זכות השיבה לארץ ישראל. מאמרים בעיתונות הערבית פיארו את התוקפים.[20] הידיעה ששגרירות ארצות הברית בתל אביב הייתה בין יעדי המתקפה גרמה לרוגז זמני בין ארצות הברית לארגון השחרור הפלסטיני. שגריר מצרים בישראל מוחמד בסיוני העביר מידע כי יאסר ערפאת טען שלא ידע על הפיגוע המתרחש.

הפקת לקחים בצה"ל

בצה"ל בירכו על סיכול הפיגוע. לאחר האירוע נערכו תחקירים ביחידות המשתתפות. הרמטכ"ל דן שומרון, דרש לקיים בדיקת טווחי גילוי לסירות. הצלחת המודיעין להביא תמונה כוללת של שיטת האירוע ובהתרעה קצרה גם את מועדה. הכוונה לתפוס את המחבלים בעודם באונייה לא מומשה. עצם ביצוע הסיורים הימיים והאוויריים לאורך זמן רב הועיל בהרתעת המחבלים וגרם לסיכול המתקפה. הסירות הורדו במרחק רב מעבר לתכנון והן נשארו בלי דלק ולא הגיעו למטרתן.

חקירת המחבלים השבויים נערכה על ידי שירות הביטחון הכללי ותוצאותיה לא התפרסמו.

ביחידות חיל הים הישראלי

פעילות הסיכול ארכה זמן רב, השקעת שעות הים הייתה כ-2300 שעות ים ספינות טילים וכ-450 שעות ים לספינות הבט"ש.[21] במרבית היחידות נמצא מה לתקן ולשפר בפעילות הביטחון השוטף. המודיעין הימי ומערך הגילוי החופי של חיל הים דרוכים וערניים כדי למנוע פיגוע מהים.

המודיעין הימי - למרות פרסום ההתרעה המשותפת למודיעין הימי ולזירת טרור באמ"ן ב-29 במאי (יממה לפני גילוי הסירה הראשונה), והתרעת הבזק שהוציא המודיעין הימי בליל 29–30 במאי (כ-6 שעות לפני גילוי הסירה), האיחור בהסקת המסקנות לא שינה מאומה את תהליך הסיכול. עם התרעה מוקדמת יותר יכול היה חיל הים להשקיע יותר מאמצים אך אין תוצאות טובות יותר ממה שהושג.

חידוש מערך הגילוי

מערך תחנות המכ"ם שהפעיל חיל הים שופר באופן מתמיד ופעל בצורה טובה במהלך האירוע. בכל התחנות הקבועות הותקן מכ"ם חדיש מתוצרת אלתא שפותח במיוחד לגילוי סירות מטרות קטנות על רקע הגלים. ההצטיידות הוכיחה את עצמה כאשר בקרי השליטה במכ"ם תל אביב ומכ"ם ארז גילו את סירות המחבלים בטווח גדול מאוד.

הצטיידות בספינות בט"ש מהירות

עוד מתחילת שנות ה-80 נוכח חיל הים שהמחבלים מכינים סירות מהירות.[22] נערכו ניסויים בהעלאת מהירות ספינות הדבור על ידי החלפת המנועים בחזקים יותר. התעשייה האווירית עמדה על הצורך פיתחה ובנתה ספינות דבורה. ספינות אלה גדולות יותר ומהירותן מעל 30 קשר. בשנת 1985 החליט מפקד חיל הים אברהם בן שושן לרכשן. ספינות הוכיחו את יעילותן במפגשים עם סירות מחבלים באזור דרום לבנון. לאחר "אבק דרכים" הזמין מפקד חיל הים מיכה רם שש ספינות דבורה נוספות.[23] במספנות ישראל פותחה ספינת בט"ש מהירה שלדג (כלי שיט) שהוצעה לחיל הים. ראש המטה הכללי דן שומרון הורה לבדוק ישימותה. עם הזמן שודרגו כל ספינות הבט"ש של חיל הים לספינות מהירות.

ציונים לשבח

מפקד חיל הים אלוף מיכה רם היה מרוצה מאוד מהפעילות הימית בכללותה. לדבריו, התוכנית המסוכנת של המחבלים וההשקעה הרבה בביצועה לא הביאו נזקים לישראל. סירות המחבלים, החימוש והציוד המתוחכם נתפסו, למעט סירת התדלוק שפנתה לחוף המצרי ומהירותה אפשרה לה לברוח. רדיפת הדבור תוך ירי ויירוט באמצעות מטוס הקל עד לכניעה או השמדה במסוקי תקיפה נעשתה היטב, ובתווך גם נמנעה תקלה של תקיפת סירות אזרחיות. מפקד חיל הים סיכם כך: ”נכון שסירת מחבלים שנוגעת בחוף זה פחות מוצלח מהשמדה בלב ים, אולם כל המערך שלנו במקרה זה פעל היטב.”[24]

  • עבודת מחקר המודיעין ופיצוח פרשת "אבק דרכים" הביאו את הרמטכ"ל, דן שומרון, לשבח את מודיעין חיל הים.
  • על ערנות מודיעינית על החדירה המתבצעת מוקדם יותר מהערכה שהביאה להזעקת המערכת קיבל סרן ניר פרס[25] תעודת הערכה ממפקד חיל הים אלוף מיכה רם.
  • על פעילות באיתור המחבלים בחוף ניצנים והכוונת מסוקי הקרב אליהם צוינו טייסי המטוס עגור אל"ם ישראל בן חיים[26] ורס"ן יואש קושניר[27] לשבח על ידי מפקד חיל האוויר.
  • על גילוי סירת המחבלים מהאוויר - קיבלו הצופים במטוס הקל רב חובל ישעיהו מור וסימן טוב חממי מכתב הערכה ממפקד יחידת השליטה הימית סא"ל דרור אלוני. זכו גם לשיחת הערכה מהטייסים בן חיים וקושניר שרואים אותם שותפים לצל"ש שקיבלו הם עצמם.[28]

סוף דבר

סירת המחבלים שברחה והחיפה בשטח אש מדרום לניצנים מוצבת במוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה

אחד עשר המחבלים שנתפסו בסירה מול געש ובחוף שטח אש 608 הועמדו לפני בית דין צבאי. התובע עו"ד סרן ירון לוי דרש את העונש המרבי. בית המשפט הצבאי גזר עליהם 30 שנות מאסר.[29] בהמשך להבנות שארם א-שייח שוחררו מרבית המחבלים בשנת 1999.[30]

בעלי תפקידים בעת ההתרחשות

דרגה ושם תפקיד פעילות
רב-אלוף דן שומרון ראש המטה הכללי מעורב בתחקירים
אלוף אהוד ברק סגן הרמטכ"ל
אלוף מיכה רם מפקד חיל הים
אלוף אמנון ליפקין שחק ראש אגף מודיעין
תא"ל עמי אילון ראש מספן ים
תא"ל אלכס טל מפקד בסיס חיפה
תא"ל רפי אפל ראש מספן המודיעין
תא"ל גבי נווה ראש מחלקת כח האדם
אל"ם יוסי דסקל ראש זירת טרור באמ"ן מחקר
אל"ם אריה גביש ראש מחלקת מבצעים חיל הים
אל"ם גל עמית ראש מחלקת תורה והדרכה ריכוז תחקיר חילי
סא"ל דרור אלוני מפקד יחידת השליטה הימית דרש סיור מטוס קל
סא"ל חזי משיטה ראש ענף תכנון מבצעי כממלא מקום ראש מחלקת מבצעים, הכין את תוכניות הסיורים לירוט המחבלים
אל"ם חיים געש מפקד בסיס אשדוד
אל"ם רוני איכר מפקד שייטת ספינות הטילים
אל"ם שלמה גואטה ראש מחלקת מחקר במספן המודיעין נשא באחריות הכוללת להבניית הערכת המודיעין הימי.
רס"ן אריה ברק צוות מדור פח"ע/התרעה במחלקת מחקר בתאום עם זירת טרור באמ"ן, חקר וגיבש תמונת מצב מודיעינית ופרסם התרעה.[31]
סרן ניר פרס קצין תורן במודיעין הימי ב-29 במאי הבחין במידע חדש הזעיק את ראש מחלקת מחקר.
סא"ל אריה אהרון ראש זירה מזרחית במודיעין הימי התמנה כראש צוות בדיקה הגיש עמדה תואמת להערכת מחלקת מחקר.
סא"ל זאב ינובסקי מפקד פלגה 31 על אח"י יפו (סער 4)
סא"ל נתן אברהם סגן מפקד בסיס אשדוד
סא"ל אודי דביר סגן מפקד שייטת ספינות הטילים הזניק את צוותי הספינות ושלח לסיור.
רס"ן יהודה סיסו מפקד אח"י קשת (סער 4.5) סיור לאיתור אוניית האם
רס"ן יוני ורט מפקד אח"י מזנק (סער 2) סיור חוף בגזרה צפונית
רס"ן יעקב נקב מפקד אח"י קוממיות סיור בגזרה דרומית
רס"ן עמית לבני מפקד אח"י תרשיש הוזנק מבסיס אשדוד בבוקר חיפש את אוניית האם
רס"ן עידו לדרר מפקד אח"י יפו (סער 4)
סא״ל לוי שאפט מפקד פלגה 916
סרן זיו סלומון מפקד סיירת 'כריש' בפלגה 916 הוזעק והפעיל את דבור המהיר 854.
סרן רוני בר און מפקד סיירת 'ברבור' בפלגה 916 הזעיק את צוותי הדבורים.
סגן שי שמש מפקד דבור 901 עצר את המחבלים בסירה מול געש
סגן דרור פשר מפקד דבור 868 רדף את סירת התדלוק בגבול הימי עם מצרים
סגן רוני שדה מפקד דבור 909 רדף תוך ירי את סירת המחבלים עד שעלתה על החוף.
סגן אמיר אורן מפקד דבורה 810 ביצוע סיור חסימה מול עתלית.
סרן אבידן בר-סלע מפקד אח"י שמרית
רס"ן אסף בר מפקד אח"י עליה
רס"ן אברהמי סרולוביץ מפקד תורן במוצב השליטה הימית הזעיק את הפיקוד וקבע אזורי חיפוש לכלי השיט.
אל"ם ישראל בן חיים ורס"ן יואש קושניר טייסי מטוס העגור אתרו ושמרו על סירת המחבלים.
רב חובל ישעיהו מור וסימן טוב חממי צופי אוויר ים גילו את הסירה הבורחת לעזה.
מצד המחבלים
אבו יאסר מפקד כח התקיפה הגיע עם סירתו עד 16 מיל מהחוף ונכנע לדבור 901.
סא"ל עבדל סלאם זוהיר מפקד קומנדו ימי בצי הלובי המתכנן והמוביל המבצעי של המחבלים מטעם הלובים התלווה ככל הנראה לאניית האם

לוח אירועים

תאריך ושעה מקום תיאור האירוע ותוצאות
תחילת 1990 מזרחית לטריפולי (לוב) תחילת אימוני המחבלים לקראת התקיפה.
7 בפברואר מפקדת חיל הים הערכה על פיגוע העומד להתבצע ב-27 באפריל יום ייסוד החזית לשחרור פלסטין.
18 בפברואר המודיעין הימי הגדרת כוונת הפיגוע
19 במרץ מפקדת חיל הים הערכת מצב בפני ראש מחלקת מבצעים אל"ם אריה גביש ותחילת הכנת תוכנית מגננה ממושכת.
22 במרץ מפקדת חיל הים פרסום הערכת המודיעין הימי לגבי מתווה התקיפה- אנייה עם 4 סירות גומי.
3 באפריל מפקדת חיל הים גיבוש תוכנית סיורים לספינות טילים ספינות בט"ש וסיורי אוויר מעל הים. עד 120 מיל ימי מחופי ישראל. מסוקי קרב בכוננות 15 דקות להמראה.
8 באפריל גזרת הים התיכון תחילת סיורי מטוסים וספינות טילים לאיתור אוניית האם
12 באפריל מפקדת חיל הים הורדת פקודת הסיורים על ידי רמ"ח מבצעים אריה גביש לפני ראש מספן ים עמי אילון.
20 באפריל מחלקת מבצעים הערכת מצב בפני רמ"ח מבצעים מסקנה התוכנית טובה. תחילת הערכות מצב יומיות
24 באפריל המודיעין הימי דרך פעולה נוספת של ירי רקטות מכלי שיט בסמוך לחוף
27 באפריל גזרת הים התיכון יום יסוד החזית לשחרור פלסטין תאריך שנחשב כמועד תקיפה מועדף. נערך תרגיל מסכם, שש הסירות וספינות חיל הים של לוב.
29 באפריל מפקדת חיל הים סימנים מעידים שהפיגוע יוצא לדרך, העלאת כוננות בחיל הים.
3 במאי מפקדת חיל הים המודיעין הימי העריך שחל עיכוב בהוצאה לפועל של המתקפה, רמת הכוננות ירדה.
חודש מאי חיל הים הפחתת סיורי ביטחון שוטף על מנת לחסוך בשעות ים.
25 במאי נמל צבאי במערב לוב העמסת סירות התקיפה על אוניית האם ויציאתה לים
26 במאי בסיס זליטן נסיעת המחבלים באוטובוס 8 שעות מזרחה לחוף המפגש בלא קשר להעמסת הסירות.
ליל 26/27 במאי מפרץ מזרחית לבנגזי שיחה עם אבו עבאס ועלייה בסירות גומי לאונייה המובילה שעגנה בקרבת החוף.
בוקר 27 במאי מזרחית לבנגזי האונייה המובילה הרימה עוגן ויצאה מזרחה.
29 במאי 08:30 מפקדת חיל הים בישיבת גיחות ומבצעים בפני עמי אילון ראש מספן הים תגבור סיורים.
10:30 מפקדת חיל הים בישיבת גיחות ומבצעים פני מפקד חיל הים, הוצג הערכה שהאנייה בדרכה מטריפולי 3.5 יממות תגיע ל-31 במאי, הסבירות בחג השבועות נמוכה. לכן תוכנית הסיורים צומצמה.[32]
12:00 מפקדת חיל הים המודיעין הימי המודיעין הימי מפרסם התרעה לפיגוע החל מטווח הזמן המידי. תוך מיקוד מועד ההתרחשות ליום החג עצמו (30 מאי) הערכה זו ניתנה על ידי נציג המודיעין הימי גם בשעות אחה"צ בפורום ראש חטיבת מבצעים
16:40 בסיס חיפה אח"י קשת (בפיקוד יהודה סיסו) יצאה לסיור במגמה לאיתור אוניית האם. ומזהה אונייה טורקית 'ריזה' בדרכה לחיפה..
17:00 כ-150–180 מיל מחופי ישראל אוניית האם הורידה 6 סירות ועליהן 17 מחבלים.
18:30 ו-22:00 בדרך מחוף ישראל תוספת דלק - ביצוע שתי העברות מכלי דלק מסירה מספר 6 ליתר הסירות אחרי התדלוק השני עזבה סירת הדלק לכיוון דרום.
22:50 כ-30 מיל החוף אח"י קשת (בפיקוד יהודה סיסו) מזהה אונייה הולנדית 'נורדיק' בדרכה מאיטליה לאשדוד.
בערך 23:00 בדרך מחוף ישראל סירה מס 2 מתקלקלת אנשיה עוברים לסירות האחרות והיא מוטבעת.
23:00 כ-80 מיל מהחוף סיור מטוס שחף ללא מכשיר הדמיה טרמית שהיה מקולקל.
חצות ליל 29/30 במאי מפקדת חיל הים הערכת המודיעין הימי מצביעה על שינוי בהערכת הזמן, וכי הפיגוע בשלבי התממשות. הזעקת מפקד חיל הים וצוותי הספינות.
30 במאי 01:00 מפקדת חיל הים הערכת מצב על ידי מפקד חיל הים
בערך 01:00 כ-50 מיל ימי מול החוף פיצול לא מתוכנן בין סירות המחבלים. המובילה ממשיכה לבד. יתר שלוש הסירות יורדות דרומה.
01:13 כ-50 מיל מהחוף אח"י קשת זיהתה אוניית מכולות 'רות בורכרד' דגל קפריסין (חברה ישראלית) בדרכה מלימסול לאשדוד.
30/5 01:30 בסיס חיפה אח"י מזנק (סער 2) (בפיקוד יוני ורט ) יוצאת לסיור בקטע הצפוני.
03:00 בסיס אשדוד אח"י קוממיות (פיקוד יעקב נקב) יוצאת לסיור באזור הדרומי.
03:00 25 מיל ימי מול תל אביב לשתים משלוש סירות המחבלים נגמר הדלק והם נעצרים למנוחה.
05:00 גזרה מול מרכז החוף לפי דרישת חיל הים יוצא מטוס קרנף לסיור במקום מטוסי הסיור הימי שחף שאינם כשירים אך לא מגלה דבר.
06:00 תל אביב מגדל שלום תחנת מכ"ם תל אביב מדווחת על מטרה 16 מיל ימי מערבית לקיבוץ געש. דבור 901 (בפיקוד שי שמש) נשלח למטרה
06:45 בסיס חיפה אח"י יפו (סער 4) (בפיקוד ליאור נצר) יוצאת לסיור באזור המרכז, כשעליה עם מפקד הפלגה סא"ל זאב ינובסקי, חוקר שבויים וצוות השתלטות משייטת 13.
06:55 16 מיל ימי מול געש שי שמש מגדיר את המטרה כפח"ע ודאי 5 אנשים ואמצעי לחימה. ההודעה מועברת לספינות ולמפקדות.
07:20 בים מול עתלית דבורה 810 בפיקוד נשלחת לסייע לדבור 901 לתפוס את הסירה הנסחפת ברוח.
07:30 25 מיל ימי מול תל אביב שתים הסירות ללא דלק נעזבות, המחבלים מתרכזים בסירה אחת ויוצאים לכיוון רצועת עזה.
07:45 מרינות ומעגנים בחופי ישראל הנחיה לעצור יציאת כלי שיט קטנים לים כדי לא להיתקל במחבלים. למרות זאת נמצאו באזור החוף כחמש מטרות שדרשו זיהוי.[33]
07:55 16 מיל מול חוף געש מסוקי קרב חברו לשי שמש בדבור 901 קיימו תצפית ושוחררו.
08:11 בסיס חיפה אח"י אילת (סער 2) יצאה לסיור ביטחון שוטף.
08:30 בים 16 מיל ימי מול געש אח"י יפו (סער 4) מגיעה למקום סא"ל ינובסקי מקבל פיקוד הדבורה 810 מוחזרת לגזרת עתלית.
08:35 בים מול דרום רצועת עזה דבור 868 (בפיקוד דרור פשר) מגלה בטווח 1.5 מיל מהחוף סירה מהירה ורודף אחריה. הסירה מצליחה להתחמק לשטח הימי של מצרים..
08:40 בים 16 מיל ימי מול געש מסוקאנפה מוריד חוקר שבויים לשמש בדבור 901.
08:59 מול געש מחבל ראשון מועלה לחקירה לאח"י יפו (סער 4)
09:10 מול עזה עד 40 מיל מהחוף מטוס קרנף מבצע סיור לגילוי סירות מתקרבות לחוף.
09:40 בים 16 מיל ימי מול געש מסוק יסעור מגיע ואוסף 4 מחבלים לחקירה בחוף.
09:45 שדה דב מטוס עגור עם צופי ים עולה לסיור והופנה לגזרה הדרומית.
09:55 בים מדרום לאשדוד מכ"ם ארז ומטוס הסיור מגלים מטרה 5 מיל מהחוף בתנועה מזרחה. מזוהית כפח"ע ודאי. דבור 909 (בפיקוד רוני שדה) מכוון לירטה ומוזנקים מסוקי קרב.
10:09 שטח אש 608, קילומטר מדרום לחוף הרחצה ניצנים סירת המחבלים בורחת מדבור 909 היורה עליה ונוחתת בחוף, חמישה נכנעים ושבעה מנסים להסתתר בחוליות.
10:11 מול געש מחקירת המחבלים היו 6 סירות אחת נפגעה אחת שימשה לתדלוק ופרשה
10:17 שטח אש 608 מטוס עגור ספר 11 מחבלים נמלטו מהסירה לתוך הדיונות
10:15 נמל אשדוד גוררת "הילה" יצאה לגרור את הסירה בחוף געש
10:30 בסיס חיפה אח"י שמרית יצאה לסיור אבטחת החוף ונשלחה לאזור אשדוד
10:35 בסיס אשדוד אח"י תרשיש (סער 4) יצאה לחיפוש סירות מחבלים.
11:07 בים גזרת פורט סעיד מטוס קרנף

המריא לסיור והספינות אח"י קוממיות ואח"י תרשיש (סער 4) יוצאות לחיפושים אחרי אוניית האם.

12:35 מפקדת חיל הים סקירת מצב 11 מחבלים נחתו בחוף ויורטו על ידי מסוקי קרב. 4 נהרגו 5 נשבו ושניים נעדרים. מתקיימים חיפושים באזור
13:31 25 מיל ימי מול תל אביב מטוס שחף מגלה שתי סירות מרוץ נטושות ואח"י יפו (סער 4) נגשת לטיפול בהן. אחת הסירות טובעת.
13:35 25 מיל ימי מול חוף תל אביב מסוק יסעור הוריד שני חבלני ילת"ם לאח"י יפו (סער 4) לצורך בדיקת הסירות שנמצאו.
14:34 חוף רצועת עזה לפי דרישת חיל הים הוטל עוצר ימי וכלי שיט אינם רשאים לצאת לים.
15:15 80 מיל ימי צפונית לפורט סעיד מטוס קרנף מגלה אונייה חשודה, אח"י קוממיות ניגשת לזיהוי. זו אינה אוניית האם.
15:30 חוף שטח אש 608 מסוק יסעור מוריד מחלקה משייטת 13
17:37 80 מיל ימי צפונית לפורט סעיד אח"י קוממיות זיהתה שהאונייה סורית מטרטוס לאלכסנדריה ואינה קשורה לפיגוע.
18:09 25 מיל ימי מול תל אביב לפי בדיקת חבלני ילת"ם הסירה אינה ממולכדת נגררה לאשדוד
18:40 בסיס חיפה אח"י עליה יצאה לסיור חיפוש מחבלים ואוניית האם.
19:50 חופי ישראל אגם מבצעים משחרר פעילות כלי שיט אזרחיים בכל המקומות
31/5 12:20 הים התיכון ספינה אחרונה אח"י עליה נכנסת לבסיס חיפה. גמר מבצע אבק דרכים
26/6 חופי ישראל תרגיל חילי הפקת לקחים ובדיקת מערך הביטחון השוטף

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ גדי שכטר, תולדות הדבורה, 'מוזיאון העפלה וחיל הים' 2014.
  2. ^ ליאת לרר, "סיכול ניסיון פיגוע פח"ע", עמוד 34
  3. ^ לפי מקור אחר היו אלה סירות "מרינה – מרין" מתוצרת לוב.
  4. ^ קיימות סתירות בדברי השבויים לגבי הטבעת הסירה השישית. מחד נאמר שההטבעה נעשתה מיד לאחר ההורדה מהאונייה ומאידך לאחר התדלוק הראשון בדרך.
  5. ^ ליאת לרר ע' 54.
  6. ^ צילום מאתר כוויתי באדיבות פסח מלובני
  7. ^ פורסם בעיתון הכוויתי "אל קבס" 31 במאי 1990.
  8. ^ ליאת לרר ע' 33.
  9. ^ ליאת לרר ע' 34.
  10. ^ איתי גדסי, גילויים חדשים: 'אבק דרכים' – ניסיון הפיגוע ב'ניצנים', כל הזמן, 04.06.2015
  11. ^ ליאת לרר, ע' 58.
  12. ^ מבצע אבק דרכים סוגיית עתוי ההתרעה באתר משמר המורשת הימית.
  13. ^ התייחסות מדור פח"ע לסוגיית ההתרעה, באתר משמר המורשת הימית.
  14. ^ בבדיקות החימוש שנערכו לאחר האירוע נמצאו הטילים ראויים לשימוש.
  15. ^ טווח הגילוי היה גדול במיוחד, בניסוי טווחי מכ"ם שנערך לאחר האירוע התקבל טווח גילוי קצר בהרבה.
  16. ^ סיפור אישי של מפקד דבור 909 רוני שדה בחסימת סירת המחבלים באתר משמר המורשת הימית.
  17. ^ [איתי גדסי גילויים חדשים: 'אבק דרכים' - ניסיון הפיגוע בניצנים
  18. ^ איתי גדסי, אבק דרכים ניסיון הפיגוע ב'ניצנים', באתר כל הזמן, 4 ביוני 2015
  19. ^ זיו סלומון ודבור 854 באתר משמר המורשת הימית.
  20. ^ פסח מלובני תרגום מאמר בעיתון הכוויתי "אל קבס" מ-31 במאי 1990.
  21. ^ ליאת לרר ע'34 מציינת 2000 שעות ים לספינות הטילים ו-305 שעות ים לספינות הבט"ש עד לפני 29 במאי.
  22. ^ משה אורון על השמדת סירת מחבלים מהירה באתר משמר המורשת הימית.
  23. ^ גדי שכטר, תולדות הדבורה, מוזיאון ההעפלה וחיל הים, 2014, עמוד 32
  24. ^ בין גלים, חוברת 181 אוגוסט 1990.
  25. ^ סרן ניר פרס, באתר הגבורה
  26. ^ אל"מ ישראל בן חיים, באתר הגבורה
  27. ^ רס"ן יואש קושניר, באתר הגבורה
  28. ^ איתי גדסי גילויים חדשים: 'אבק דרכים' - ניסיון הפיגוע בניצנים.
  29. ^ שני פייס, ההכשרה הימית של המחבלים בין גלים 182, ינואר 1991, ע' 6 - 8.
  30. ^ פסח מלובני, מבצע ירושלים הימי באתר משמר המורשת הימית.
  31. ^ לפי דבריו של אריה ברק בדף השיחה פרסם בצהרי 29 במאי התרעה חמה אשר לא התייחסו אליה.
  32. ^ ליאת לרר ע' 33
  33. ^ סירה בחוף אשקלון שחייבה זיהוי על ידי דבור צולמה והצילום הוצג כסקופ במקום רדיפת הסירה שהגיעה לשטח אש 608. שלמה מן..בין גלים 181 ע' 6.
  34. ^ בסוף המאמר מובא סרט שצולם כביכול בחוף ניצנים בעת האירוע. זאת שגגה של הטלוויזיה. הסרט שנעשה אותו יום בחוף אשקלון דבור רודף אחרי סירה מהירה משמאל לימין כלומר צפונה. ולא דבור שרדף את הסירה שעברה מצפון לדרום בחוף שטח אש 608. המקור הסקופ המפוברק של הטלוויזיה בין גלים 181 אוגוסט 1990, עמוד 6.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37470523מבצע אבק דרכים

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מבצע_אבק_דרכים&oldid=2660169"