אבקת מרק
 | |
| אבקת מרק | |
אבקת מרק היא תערובת של תבלינים המשמשים כתחליף לציר ירקות או בשר בתבשילים ובמרקים.
אבקת המרק נחשבת כתחליף זול ומהיר וקל לשימוש. אבקת המרק משמשת פעמים רבות למטיילים שאין ברשותם האמצעים להכנת מרק.
ישנם עשרות סוגים של אבקות מרק, כמו אבקת מרק עוף, אבקת מרק בצל, אבקת מרק ירקות, אבקת מרק עגבניות, אבקת מרק פטריות ואבקת מרק בקר.
היצרניות הגדולות ביותר של אבקת מרק בישראל הן אסם, ויטה ויוניליוור (תחת המותג קנור).
ראשית הדרך
הרעיון לרכז טעמים עבור מרק קיים כבר מהמאה ה־17, כאשר באירופה נוצרו שיטות לצמצום נוזלי מרק לכדי תמציות מרוכזות. במאה ה־19 החלו לייצר גם "מרק ג’לטיני", שנשמר לאורך זמן והיה שימושי במיוחד עבור חיילים, ימאים ומטיילים.
קוביות כשלב ביניים
ב-1886 החל יוליוס מאגי (Julius Maggi), תעשיין שווייצרי, לייצר את קוביית המרק, מוצר מרכזי שקידם את רעיון המרק המיידי. קוביות המרק אומנם אינן אבקה, אך הן מייצגות שלב משמעותי בדרך לפיתוח אבקות מרק מסחריות.
המעבר לאבקה
בערך באמצע המאה ה־20, ובעיקר תקופת אחרי מלחמת העולם השנייה, סימנו את המעבר לשימוש נרחב באבקות מרק. התפתחות טכנולוגיות ייבוש (כמו ייבוש בהתזה) והקפאה אפשרו ייצור מסחרי של אבקות קלות לשימוש ועמידות לאורך זמן. חברות כמו Knorr, Maggi, Oxo ואחרות החלו לייצר מגוון רחב של אבקות בטעמים שונים.
אבקת מרק בישראל
אבקת המרק הפכה להיות מרכיב חשוב במטבח הישראלי החל מתקופת הצנע שבראשית ימי המדינה ומשמשת כתבלין כללי במאכלים רבים, ולא רק במרקים.[1][2]
בישראל, אבקות המרק הפכו לפופולריות במיוחד החל משנות ה־60 של המאה ה־20, עם עליית הצריכה של מזון מתועש ונוח. חברת אסם הייתה מהחלוצות בתחום, והחלה לייצר אבקות מרק בטעמים מגוונים, ביניהם מרק עוף, מרק בצל, מרק ירקות ועוד. בהמשך הצטרפו יצרנים נוספים לשוק, בהם גם מאמא עוף, סוגת, ויטה פרי גליל ועוד.
אבקות המרק השתלבו במהירות בבישול הביתי הישראלי, בעיקר בזכות קלות השימוש והטעמים המוכרים. הן הפכו גם לבסיס לתבשילים מסורתיים, כמו קציצות, ותבשילי אורז.
רכיבים
האבקה מורכבת מתבלינים, עשבי תיבול כפטרוזיליה ועלי סלרי, ותוספים כמלח בישול, סוכר, עמילן, שמרים ושמנים צמחיים. בחלק מהאבקות מוספים ירקות מיובשים כבצל, שום, סלרי ופטרוזיליה. האבקה יכולה לכלול אבקת בשר מיובש ושומן עוף.[3]
ערך תזונתי
הערך התזונתי של האבקה נמוך משום שמרבית האבקות המסחריות מורכבות מכמות תבלינים קטנה המוגדלת באמצעות שימוש בתוספים כעמילן, סוכר ושמן. חלק מהאבקות כוללות מונוסודיום גלוטמט שמעניק טעם אוממי, אך בעקבות ביקורת ציבורית כנגד השימוש ברכיב, הוא הוצא ממרבית האבקות.[4]
שינויים תזונתיים ומודרניזציה
החל משנות ה־70 ניכרת מודעות גוברת לנושאים תזונתיים, ובפרט לחשש מהשימוש במונוסודיום גלוטמט (MSG), כמו גם תכולת הנתרן הגבוהה במוצר. כפועל יוצא מכך, החלו יצרנים לפתח גרסאות "בריאות" יותר של אבקות המרק – עם פחות מלח, רכיבים טבעיים יותר, ולעיתים אף תוספות של ירקות מיובשים או תבלינים איכותיים.
בתחילת המאה ה־21 החלה מגמה של ייצור אבקות מרק אורגניות, טבעוניות, ונטולות גלוטן או תוספים מלאכותיים, כחלק מהרחבת השוק גם לקהלים בעלי צרכים תזונתיים מיוחדים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ תמי אדיב, "הטעם החמישי: מי צריך אבקת מרק?", אתה קופת חולים כללית, 9 בפברואר 2016
- ↑ פרק #136 – שף ישראל אהרוני אושיה קולינרית – ראיון עם ישראל אהרוני בפודקאסט גיקונומי
- ↑ ד"ר מאיה רוזמן, מהפכה באבקה: איך לבחור אבקת מרק בריאה, באתר ynet, 21 בפברואר 2016
- ↑ טופז דרזנר, במקום אבקה: כך תוסיפו טעם למרק בלי לפגוע בבריאות, באתר ynet, 16 בינואר 2019
אבקת מרק30605512Q937013