לדלג לתוכן

אבפרקציה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
איור השוואה בין צורות האבפרקציה (מימין לשמאל): מעורבת, צלחת, וטריז.
הצגה קלינית של אבפרקציה שאינה עקב ריקבון בשולי הצוואר של הניב העליון השמאלי והשן הטוחנת הקדמית

אבְּפְרקציהאנגלית Abfraction) היא תאוריה המסבירה את היווצרות נגעי שחיקה בצוואר השן שאינם נגרמים מעששת (NCCLs). משוער כי שחיקה זו נגרמת על ידי כוחות המופעלים על השיניים במהלך נשיכה, אכילה, לעיסה וחריקה; האמייל, במיוחד בצומת הצמנט-אמייל (CEJ), עובר כמויות גדולות של לחץ, הגורם לשברים זעירים ולאובדן רקמת השן. נראה שאבפרקציה היא תופעה מודרנית, כאשר דוגמאות של נגעים צוואריים שאינם עששתיים בדוגמאות ארכאולוגיות נגרמו באופן טיפוסי על ידי גורמים אחרים.[1]

הגדרה

אבפרקציה

אבפרקציה היא צורה של אובדן רקמת שן שאינה עששת המתרחשת לאורך מוך החניכיים.[2] במילים אחרות, אבפרקציה היא אובדן מכני של מבנה השן שאינו נגרם על ידי עששת, הממוקם לאורך קו החניכיים. ישנן ראיות תאורטיות התומכות ברעיון האבפרקציה, אך קיימות מעט ראיות ניסיוניות.[3]

נגעים בצוואר השן שאינם עששת ככלל, ואבפרקציה בפרט, נפוצים יותר בקרב אוכלוסייה המקפידה על הרגלי היגיינת הפה אך מבצעת אותם בצורה לא נכונה, בשילוב חשיפה לגורמים אחרים העלולים להוביל להתפתחות נגעים בצוואר השן, כגון תזונה חומצית רבה, שימוש בכוח מוגזם במהלך צחצוח שיניים, וליקוי סגר.[4] כתוצאה מגורמים אלו, רקמת השן נחלשת בהדרגה וגורמת לאובדן רקמות באמצעות שבר וסדיקה, או נשחקת בהדרגה, ומשאירה נגעי אבפרקציה על פני השן. נגעים אלה מופיעים הן בדנטין והן באמייל של השן ומופיעים בדרך כלל סביב האזורים הצוואריים של השן.[5]

המונח אבפרקציה פורסם לראשונה בשנת 1991 במאמר בכתב עת שהוקדש להגדרת הנגע תחת הכותרת "Abfractions: A New Classification of Hard Tissue Lesions of Teeth" מאת ג'ון או. גריפו.[6] מאמר זה הציג את הגדרת האבפרקציה כ"אובדן פתולוגי של רקמת שן קשה הנגרם מעומס כוחות ביו-מכניים". מאמר זה היה הראשון שקבע את האבפרקציה כצורה חדשה של נגע, השונה משפשוף (Abrasion), שחיקה (Attrition) וחֶשֶף (Erosion).[2]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אבפרקציה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. Towle, Ian; Irish, Joel D.; Elliott, Marina; De Groote, Isabelle (2018). "Root grooves on two adjacent anterior teeth of Australopithecus africanus" (PDF). International Journal of Paleopathology (באנגלית). 22: 163–167. doi:10.1016/j.ijpp.2018.02.004. PMID 30126662. נבדק ב-2019-01-09.
  2. ^ 2.0 2.1 Bartlett, D.W.; Shah, P (באפריל 2006). "A Critical Review of Non-carious Cervical (Wear) Lesions and the Role of Abfraction, Erosion, and Abrasion". Journal of Dental Research. 85 (4): 306–312. doi:10.1177/154405910608500405. PMID 16567549. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. Michael, JA; Townsend, GC; Greenwood, LF; Kaidonis, JA (במרץ 2009). "Abfraction: separating fact from fiction". Australian Dental Journal. 54 (1): 2–8. doi:10.1111/j.1834-7819.2008.01080.x. PMID 19228125. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. Morgana Favetti, Anelise Fernandes Montagner, Silvia Terra Fontes, Thiago Marchi Martins, Alexandre Severo Masotti, Patricia dos Santos Jardim, Fernanda Oliveira Bello Corrêa, Maximiliano Sergio Cenci, Francisco Wilker Mustafa Gomes Muniz, Effects of cervical restorations on the periodontal tissues: 5-year follow-up results of a randomized clinical trial, Journal of Dentistry 106, 2021-03, עמ' 103571 doi: 10.1016/j.jdent.2020.103571
  5. Sarode, Gargi S; Sarode, Sachin C (במאי 2013). "Abfraction: A review". Journal of Oral and Maxillofacial Pathology. 17 (2): 222–227. doi:10.4103/0973-029X.119788. PMC 3830231. PMID 24250083. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. Grippo, John O (בינואר–בפברואר 1991). "Abfractions: A New Classification of Hard Tissue Lesions of Teeth". Journal of Esthetic and Restorative Dentistry. 3 (1): 14–19. doi:10.1111/j.1708-8240.1991.tb00799.x. PMID 1873064. {{cite journal}}: (עזרה)

אבפרקציה41980759Q4055217