אבנר גילאי
 | |
| רב חובל אבנר גילאי קברניט האונייה שלום 1964 | |
| לידה |
4 בדצמבר 1911 י"ג בכסלו ה'תרע"ב ברלין |
|---|---|
| פטירה |
4 בפברואר 1978 (בגיל 66) כ"ז בשבט ה'תשל"ח חיפה |
| מדינה | ישראל |
| מקום קבורה | חיפה |
| מקום מגורים | חיפה |
| פעילות בולטת | ימאות וספנות |
| ידוע בשל | רב-חובל מוערך באניות נוסעים, מטען ומכלית בחברת צים. פיקד על רוב אניות הנוסעים של החברה, חלקן בהפלגת בכורה. |
| השכלה | בי"ס תיכון. הכשרה מקצועית: מסחר ועיצוב חלונות ראווה. |
| עיסוק | שייט מסחרי |
| תפקיד |
פיקוח על בניית אניות עבור חברת צים בהמבורג, ברמן בגרמניה וסנט נאזאר בצרפת מפקח סיפון ראשי מפקח בנציגות חברת צים בגרמניה ביקורת תאונות [א] |
| השקפה דתית | יהודי |
| בת זוג | לורה פרוידנברג לבית רוזנטל |
| פרסים והוקרה |
 עיטור לוחמי המדינהעיטור לימאי צי העזר הבריטי במלחמת העולם השנייה. |
אבנר גילאי (ורנר פרודנברג, 4 בדצמבר 1911 – 4 בפברואר 1978) היה רב-חובל ותיק מראשוני הימאים בארץ ישראל.
משפחה וילדות
ורנר פרוידנברג נולד ב-4 בדצמבר 1911. האב אדולף ישראל פרוידנברג האם רוזלי פרוידנברג לבית שלבינסקי. אדולף פרוידנברג לחם בחיל הרגלים בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה. הוא נפצע, החלים וחזר לחזית. נלקח בשבי הבריטי ושוחרר ב-1919.קיבל את צלב הברזל. בשנת 1940 נלקח לעבודות כפייה בברלין. רוזלי ואדולף פרוידנברג נרצחו באושוויץ. הורי לורה פרוידנברג לבית רוזנטל: אלברט וזלמה רוזנטל. אלברט היה קצין בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה נפצע, חזר לחזית. קיבל את צלב הברזל., אלברט וזלמה רוזנטל נרצחו באושוויץ.
פרוידנברג הצעיר למד בבי"ס יסודי בברלין ורכש הכשרה המקצועית בניידנבורג מ-1 באפריל 1928 עד 30 בספטמבר 1930. לאחר לימודים עבד בחברות מסחר שונות שהאחרונה הייתה בפישהאוזן לא רחוק מקניגסברג [ב] בבית מסחר זה עבד בעיצוב חלונות ראווה ושירות לקוחות במחלקת בגדי גברים בחנות. שהייתה בבעלות יהודי.
תחילת השירות ימי
ראשית דרכו הימית המתועדת הייתה בפישהאוזן, עיירת דיג קטנה לחוף הים הבלטי. בסופי שבוע נהג להצטרף לדייגים ויצא עמם לים. כאשר נדרש מעסיקו בחנות הבגדים למכור\למסור את החנות במאי 1935 ולפטרו בשל חוקי הגזע, קיבל מכתב המלצה בו הובעה שביעות רצון גמורה לחריצותו וכישרונו. בתנאים ששררו בגרמניה המכתב היה חסר ערך. כאן החלה התקשרותו עם אנשי תנועת החלוץ בברלין במיוחד עם נפתלי אונגר שהיה איש הקשר ומקור מידע ליהודים בגרמניה.
ככל הנראה במשרדי החלוץ בברלין שמע פרוידנברג על חברת הספנות Red Star Line, בבעלות יהודי בשם ארנולד ברנשטיין שישב בהמבורג. פרוידנברג עלה כנער סיפון על אחת מאניותיו -"פנלנד", שהפליגה בקו אנטוורפן ניו יורק. הוא הצטרף להכשרה בהמבורג בה היו ימאים יהודים נוספים, אך גם גברים שאינם ימאים לצד נשים וכן נוער. פרוידנברג גר בבית חלוץ יחד עם שאר חברי ההכשרה. בהכשרה פגש את לורה רוזנטל, שסיימה לימודי רפואה אך לא השלימה סטאז' שהורשתה לסיים רק כאחות הם נישאו בינואר 1939. ובהמשך השלימה לימודי אחות מוסמכת.
פרוידנברג הפליג על אניות נוספות כולל אניית צובר לחיטה בת 12.000 טון, בעלת גשר פתוח וללא מים זורמים. האנייה הפליגה בקו גרמניה-קונסטנצה ברומניה. לבסוף, לפני עלייתו לארץ הפליג על אניות חברת הגוררות "פיירפליי" שהפעילה גם אניות מטען. החברה הייתה בבעלות לוסי בורכרד, יהודייה שבעזרת קשרים עם השלטונות בהמבורג עשתה רבות להעלאת צעירים יהודים לארץ ישראל בשנות השלושים של המאה העשרים.
במאי 1939 יצאו לורה וורנר פרוידנברג מגרמניה לאנגליה ובדצמבר אותה שנה עלו על אניית נוסעים בריטית, שהוסבה לנושאת גייסות ושמה אורונסיי. במשך ההפלגה של אורונסיי הוסיפו משמרות על הגשר בשל הסכנות מהתקפת צוללות גרמניות ופרוידנברג תרם את חלקו במשמרות אלו. ב-6 בינואר 1940 עגנה אורונסיי בנמל חיפה וקרוב למאתיים עולים ירדו ממנה, ביניהם לורה וורנר פרוידנברג.
מעבר לארץ ישראל
ערך מורחב – חברה לשירות ימי עתיד
תחנתם הראשונה של הזוג פרוידנברג הייתה בקיבוץ גליל ים. באותה תקופה שלפני העלייה על הקרקע כונה הקיבוץ "קבוצת הבחרות הסוציאליסטית" בשכונת בורוכוב ליד הירקון. פרוידנברג עבד בבניית גדר תיל סביב הקיבוץ ואחר כך בהובלת גמלים נושאי זיפזיף לבנייה בתל אביב. המתנתו של פרוידנברג שיגיע תורו לעבוד על ספינת דיג של הקיבוץ התארכה והתארכה וכשנואש, עלה בנובמבר 1940 על "ורבניה" אניית מטען שהופעלה על ידי חברה לשירות ימי עתיד, כאיש צוות חוף לתקופת שיפוציה בנמל חיפה. בתום השיפוץ עלה פרוידנברג על "עגור" מפרשית ממונעת של החברה ולאחר מכן הפליג על אניות קיטור של עתיד.
בשנים 1941- 1949: הפליג פרוידנברג באניות עתיד עגור, ענטר, עליזה, עמל וריצ'רד בורכרד של חברת פיירליי. הוא החל את דרכו כמלח על עגור. בהמשך עבד כרב מלחים באנייה ענטר שטורפדה והופגזה עד אשר טובעה בספטמבר 1941 על ידי צוללת איטלקית. הצוות כולו ירד לסירת הצלה ונגרר לצור\צידון על ידי ספינת דייגים לבנונית.
בקיץ 1941 עזב הזוג את קיבוץ גליל ים ועבר לגור בקריית ביאליק. בשנת 1944 נסע לליברפול באנגליה, למד ונבחן לקצין שני. ובשנת 1946 נסע שוב ונבחן ולקצין ראשון. באוגוסט 1949 הוסמך כרב חובל במשרד התחבורה של מדינת ישראל. תעודה מס 20 .
בחברת צים
- ערך מורחב – צי הסוחר הישראלי
בשנת 1949 עבר גילאי לחברת צים פיקד על דרומית (מטען כללי), צפונית (מטען כללי), רימון (מטען כללי, נוסעים).
שימש כקברניט אוניית נוסעים נגבה א/ק 23 מדצמבר 1953 עד פברואר 1954.
בשנת 1954 יצא להמבורג בגרמניה ופיקח על אניות הנבנות במסגרת הסכם השילומים של גרמניה למדינת ישראל. ביניהן: ישראל, ציון. בשנת 1959 חזר לחיפה ועבד בפיקוח בצים.
אניית הנוסעים שלום
- ערך מורחב – שלום (אונייה)
בשנת 1964 לקראת קבלת הפיקוד על האונייה הועברה לחברת צים דרישה שפרוידנברג יעברת את שמו ובחר בשם גילאי. בהפלגת פתיחת הקרוז מניו יורק לאיים קריביים. נקלעה לאזור לערפל וגשם פגעה במכלית נורווגית Stolt Dagali וחתכה את ירכתיה. בתאונה נהרגו 19 ימאים נורווגים. הדבר היה בליל חג ההודיה ב-26 בנובמבר 1964 בשעה 02:00. בנקודה הנמצאת 36 מיל ימי דרומה מלונג איילנד ו-18 מיל ימי מזרחה מחוף ניו ג'רזי. ערפל כבד הקשה על הראיה ועקב הפרעות הגשם, הקצין משמרת גשר לא הבחין במכלית במכ"ם. הקברניט ר\ח גילאי שהה בעת התאונה בתאו וכשחש בהתנגשות עלה לגשר הוא הוריד סירת הצלה לחיפוש מלחים נורווגים בים וחמישה ניצלו. על כך צוינו הצוות המציל ורב החובל לשבח.
תפקידים נוספים
עם רדתו מהאונייה שלום ב־1965 עבר גילאי לפקד על תיאודור הרצל (אוניית נוסעים). מאוחר יותר נעשה מפקח סיפון ראשי בחברת צים מפקח מטענים של חברת צים בהמבורג בגרמניה.
גלריה
-
אוניית הנוסעים "נגבה" של חברת צים בפיקודו של ר/ח פרוידנברג 1954 -
הקברניט אבנר גילאי ור/ח ראובן סדנאי באניית הנוסעים שלום בנמל ניו יורק, 1964. -
ר/ח גילאי בגשר אונייתו. -
ר/ח גילאי עם קציני אונייתו.
משפחה ושארים
גילאי השאיר אחריו שתי בנות: דניאלה רן, עדנה אברהמי. 7 נכדים ו- 14 נינים.
אח בשם אפרים גילאי ממייסדי קיבוץ עין החורש (נשוי לחווה גילאי לבית שוורץ) איש חינוך מהמרכזיים בקיבוץ הארצי. לאפרים גילאי שלושה ילדים שמונה נכדים. כמוכן היו לפרוידנברג דוד בשם הרמן ואשתו רחל ברוק ובניהם ברוך ונחמן ברק.
מקורות וקריאה נוספת
- זאב הים, ספינות מספרות, הוצאת אחיאסף, 1968.
- דניאלה רן, תרומתה והשפעתה של העלייה הגרמנית על התפתחותה של הספנות בארץ ישראל, עבודת תזה לתואר שני, אוניברסיטת חיפה 1993
- נמרוד אשל, שביתת הימאים, עם עובד 1994.
- הילל ירקוני, 75 שנות ספנות עברית בארץ ישראל, הוצאת אפי מלצר בע"מ, 2005.
- הלל ירקוני. הים, האנייה ועם ישראל, פרדס הוצאה לאור, 2009, עמ' 72.
קישורים חיצוניים
- מיכאל סלברזה וכריסטופר ביבר, סטולט דגלי - טרגדיה בחג ההודיה (אורכב 04.09.2019 בארכיון Wayback Machine) התנגשות 'שלום' במכלית נורווגית באתר צילומים תת-מימיים, 30 בנובמבר 2006.
- המכלית סטולט דגלי וה'שלום' לאחר ההתנגשות, התנגשות 'שלום' במכלית נורווגית, סרטון של בריטיש פאטה 13 באפריל 2014.
ביאורים
31515963אבנר גילאי