אבל אעורר
מילות הקינה
|
---|
מאת רבי מנחם בן מכיר |
אֵבֶל אֲעוֹרֵר / אֲנִינוּת אֲגָרֵר: אוֹיָה לִי. בִּבְכִי אֲמָרֵר / בַּחֲמַת צוֹרֵר / דְּרָכַי סוֹרֵר: אַלְלַי לִי. גָּלוּת אָרַךְ / וְלִבִּי הֵרַךְ: אוֹיָה לִי. דָּרַךְ וּפָרַךְ / נָח שְׁרַךְ / וְצֵידוֹ חָרַךְ: אַלְלַי לִי. הַמְעַט מַבְאִישַׁי / וְחִלְּלוּ מִקְדָּשַׁי: אוֹיָה לִי. וְהִבְזוּ קָדָשַׁי / הֵחֵלּוּ מִמִּקְדָּשָׁי / וְזִחֲלוּ קְדוֹשָׁי: אַלְלַי לִי. זְמַן שְׁנַת תַּתְּנ"וּ / בְּיָ"א לְמַחְזוֹר רָנּ"וּ: אוֹיָה לִי. חֲיָלוֹת זִיְּנוּ / מְקוֹמָם פִּנּוּ / כָּאַרְבֶּה נִמְנוּ: אַלְלַי לִי. טָעוּת בִּקְשׁוּ / וְעֻלִּי הִקְשׁוּ: אוֹיָה לִי. יִרְאָתָם קִשְׁקְשׁוּ / וְאוֹתוֹת הִקִּישׁוּ / וְאוֹתִי עִקֵּשׁוּ: אַלְלַי לִי. כֹּפֶר מָאֲסוּ / נְפָשׁוֹת חָמְסוּ: אוֹיָה לִי. לְוִיַּי בּוֹסְסוּ / כֹּהֲנַי בּוֹשְׁסוּ / צְנוּעַי אָנְסוּ: אַלְלַי לִי. מְתֵי חֶרֶב מְהֻדָּמִים / בְּאֶפֶס דָּמִים: אוֹיָה לִי. נִבְלַת תְּמִימִים / בְּלִי מוּמִים / הָיוּ שׁוֹמְמִים: אַלְלַי לִי. סָחוֹב וְהַשְׁלֵךְ / עָרוֹם וְלַכְלֵךְ: אוֹיָה לִי. עוֹבְדֵי מֹלֶךְ / חֵיל יָרֶב מֶלֶךְ / וְרָדוּ בְּפֶלֶךְ: אַלְלַי לִי. פְּרִיעָה וּפְרִימָה / עַל תּוֹרָה תְמִימָה: אוֹיָה לִי. צָר בְּיָד רָמָה / הַמְסֻכָּן תְּרוּמָה / נָם לְהַחֲרִימָה: אַלְלַי לִי. קוֹל בָּתֵּי כְנֵסִיוֹת / וּבָתֵּי תוּשִׁיּוֹת: אוֹיָה לִי. רַחֲמָנִיּוֹת / בִּידֵיהֶן נְקִיּוֹת / זִבְחֵי רְאִיּוֹת: אַלְלַי לִי. שְׁלָמִים וְעוֹלוֹת / חֲתָנִים וְכַלּוֹת: אוֹיָה לִי. תּוֹדוֹת וּבְלִילוֹת / בַּחוּרִים וּבְתוּלוֹת / וְטוֹבֵי קְהִלּוֹת: אַלְלַי לִי. אַחִים גַּם יַחַד / נִשְׁפַּךְ דָּמָם כְּאֶחָד: אוֹיָה לִי. כֵּן אֲחָיוֹת בְּפַחַד / יִרְאַת שֵׁם הַמְיֻחָד / לַטֶּבַח לְהֵאָחַד: אַלְלַי לִי. מְלֻמְּדֵי סֵפֶר / נֶשֶׁף וָצֶפֶר: אוֹיָה לִי. חֵךְ אִמְרֵי שֶׁפֶר / מָלֵא חָצָץ וָאֵפֶר / וְאַיֵּה שׁוֹקֵל וְסוֹפֵר: אַלְלַי לִי. הֶהָיְתָה זֹאת מֵאָז / עָלָה גּוֹי עָז: אוֹיָה לִי. לְהַשְׁמִיד הוּעָז / וְאָסַף עַם נוֹעָז / בְּנֵי נָבָל וְלַעַז: אַלְלַי לִי. בִּקֵּשׁ עֵקֶר / רַק לַעֲקֹר וּלְעַקֵּר: אוֹיָה לִי. בְּקַו אַרְמָי מְשַׁקֵּר / יָזַם אֲרַמִּי לְעַקֵּר / וְלֹא לְגָרֵם לַבֹּקֶר: אַלְלַי לִי. מְקַיֵּם הַבְּרִית / לוּלֵי הוֹתִיר שְׁאֵרִית / בְּגֵיא נָכְרִית: אוֹיָה לִי. כְּשָׁר שַׁעֲרוּרִית / יְדִידוּת עִבְרִית / רִחֲמָם מֵהַכְרִית / וְיֵשׁ תִּקְוָה וְאַחֲרִית. |
אבל אעורר היא קינה הנאמרת ביום תשעה באב לפי נוסח אשכנז, האחרונה מתוך ארבע קינות שעוסקות בגזרות תתנ"ו ונכתבה על ידי רבי מנחם בן מכיר, שעבר בעצמו את הפרעות, בהן טבחו נושאי הצלב בקהילות וורמייזא ומגנצא שבאשכנז.
מבנה הקינה
הבתים מסודרים באקרוסטיכון אלפביתי וחתום בסופו בראשי תבות "אנכי מנחם העלוב ברבי מכיר"
תוכן הקינה
בקינה מתוארים הגירוש הביזוי וההריגה על קידוש ה' ומשווים את הנהרגים לקרבנות שהוקרבו בבית המקדש. משובצים בה פסוקים מהתנ"ך, בעיקר מירמיהו ומאיכה. בין היתר היא מדגישה את סירובם של ההרוגים להמיר את דתם, ומכנה את הצלבנים כ”חֵיל יָרֶב מֶלֶךְ” כלומר הבאים להילחם נגד מלך מלכי המלכים הקב"ה[1].
קישורים חיצוניים
"אבל אעורר", באתר הספרייה הלאומית
קינה אבל אעורר, סרטון באתר יוטיוב
אבל אעורר, עוז והדר, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים
- ↑ הרב בנג'י מאיירס, קינות תשעה באב, קיבוץ מגדל עוז: מכון שטראוס-עמיאל ׀ ברן-עמיאל, תשע"ט, עמ' 21