אבי אלקיים
| לידה | ירושלים |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| תחומי עניין | מחשבת ישראל, פילוסופיה יהודית, מיסטיקה |
| עיסוק | פילוסוף |
| https://biu.academia.edu/AvrahamElqayam | |
אבי (אברהם) אלקיים הוא פרופסור באוניברסיטת בר-אילן, ראש המחלקה למחשבת ישראל וראש מרכז שלמה מוסיוף לחקר הקבלה בפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטה. חוקר פילוסופיה יהודית וקבלה, מתרגם שירה ערבית מיסטית מימי הביניים ושירה ערבית מודרנית ונמנה עם מייסדי עמותת "דרך אברהם" לדיאלוג רוחני בין יהודים ומוסלמים.
ביוגרפיה
אלקיים, יליד הארץ. מצד סבתו הוא דור תשיעי בארץ ישראל.[1] סבא רבא שלו נסים אלקיים (1864–1930) נולד במרקש, מרוקו לרב משה אלקיים (שם המשפחה במקור, היה: אלקאיים), שבשנת 1866 מכר את כל נכסיו במרוקו ועלה לארץ ישראל יחד עם משפחתו. היה סוחר, ממקימי היישוב היהודי בעזה, באר שבע וחוות רוחמה ובהשפעתו של אליעזר בן-יהודה הקים בשנת 1910 בית ספר עברי בעיר עזה.
סבו, אברהם אלקיים, יליד הארץ, גדל בעזה ובבאר-שבע, הוסמך לרבנות בירושלים, התגייס לצבא הבריטי והיה חייל בגדוד נהגי הפרדות ונפצע בגליפולי. כשחזר לארץ, פיקד על יחידת פועלים מצריים שסללו את מסילות הברזל מתעלת סואץ מערבה, כחלק ממאמצי הצבא הבריטי לכיבוש ארץ ישראל מהטורקים. לימים התיישב בחווה בודדת, מצפון מערב לבאר שבע ונרצח, בקיץ שנת 1950, על ידי מסתננים שהגיעו מאזור חברון.[2]
אלקיים למד בבית הספר היסודי, ממלכתי דתי ביל"ו בתל אביב ובבית הספר התיכון, עירוני דתי ב' - צייטלין.
הוא למד תלמוד, הן בשיטה הליטאית מפי הרב שמעון פרידלנדר ובשיטה הספרדית מפי הרב יצחק טאויל, בנו של ראש הישיבה האחרון בעיר חלב שבסוריה, חכם משה טאויל.
לימים לימד אלקיים תלמוד במדרשת עיון בתל אביב, מייסודו של הרב רוברטו ארביב, רב הקהילה המסורתית נווה צדק במרכז נווה שכטר.
קריירה
למד לתואר ראשון, שני ותואר שלישי באוניברסיטה העברית בירושלים.[1] עבודת הדוקטוראט שלו הייתה על "סוד האמונה בכתבי נתן העזתי" (תשנ"ד, 1993).[3]
תחומי מחקריו
תחומי מחקריו ועיסוקיו האקדמיים נוגעים לתחומים רבים: חקר תורת הקבלה בימי הביניים, כמו חקר סוד השושנה וסוד הפתיחה בספרויות הזוהר. חקר הקבלה בשיטת האר"י ובשיטת רבי ישראל סרוג בראשית העת החדשה, כמו: חקר הפואטיקה של האר"י לפי פרשנותו של סרוג. חקר המשיחיות השבתאית וגלגוליה באסלאם. יחסי הגומלין בין המיסטיקה היהודית והמיסטיקה האסלאמית. הפרגמטיקה הלשונית והבנת השפה הקבלית. תרגום שירת השבתאים מלאדינו לעברית בת־זמננו, (יחד עם המשורר שלמה אביו). מתרגם מערבית לעברית בת־זמננו חיבורים מרכזיים במיסטיקה האסלאמית, כמו: גומחת האורות מאת אבּוּ חאמד אל־גזאלי, שירתו של המיסטיקן הצוּפי מנצור אל־חלאג' (יחד עם פרופ' מאיר בר־אשר).[4]
שיטת הוראתו
אלקיים נודע בשיטות הלימוד הייחודיות שלו, כמו: שילוב מוזיקה, ריקודים והתבוננות באור הנר במהלך הוראת ספר הזוהר.[1]
כתבי עת והוצאה לאור
אלקיים עורך משותף של "דעת", לפילוסופיה יהודית וקבלה, בהוצאת המחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בר-אילן וכן מייסד ועורך משותף של "קבלה" – כתב עת לחקר כתבי המיסטיקה היהודית. בנוסף, הוא ייסד, יחד עם ד"ר דפנא לוין, את הוצאת הספרים "אדרא", במטרה להוציא ספרי מחקר והגות בתחומי המיסטיקה והרוחניות.[5]
מוזיקה
אלקיים ניחן בכישרון מוזיקלי, ובנעוריו שימש כסולן במקהלתו של החזן והקומפוזיטור ניסן כהן מלמד, בבית הכנסת שבת אחים, מייסד קרוב משפחתו, הרב יעקב אלקיים, ממנהיגי העדה הספרדית בתל אביב, וממייסדי שכונת שבת אחים, בתל אביב.
הוקרה ופרסים
- ספרו "המסע לקץ הימין: בשורת הגאולה השבתאית למשורר משה בן גדעון אבּודיֶנטֵי" זכה בפרס שמואל טולידאנו לחקר קהילות ישראל בספרד מטעם האוניברסיטה העברית.
- כתב העת "Kabbalah Journal for the Study of Jewish Mystical Texts" הקדיש את גיליון 61, בשנת 2025 לכבוד היובל של אבי אלקיים. בין דברי המבוא המתארים את פועלו, נכתב: "מלומד, אינטלקטואל אמיתי, איש חזון, עורך ומו"ל... אברהם דוחה כל חלוקה חזקה בין לימודים אקדמיים לחיים רוחניים, ומזכיר לכולנו לעיתים קרובות שפרופסורים לפילוסופיה נחשבים בעצמם לפילוסופים... אינו חושש מאתגרים חדשים, אקדמיים ורוחניים.[6]
פעילות למען השלום
אלקיים פועל למען שלום בין-דתי, באמצעות יצירת דיאלוג רוחני לקידום שלום, אהבה והבנה, בין יהודים ומוסלמים בישראל, הרשות הפלסטינית וברחבי אירופה. בין היתר, הוא העורך הראשי של סדרת הכתבים "הסדרה לדיאלוג, סובלנות והבנה בין ֿדתית", בהוצאת אדרא.[7][8]
בין יוזמות השלום של אלקיים: הוא ממייסדי דרך אברהם ישראל הסופית. קבוצה זו פתוחה ליהודים ומוסלמים ומקיימת מפגשים דו-שבועיים ובסופי שבוע וסדנאות מוזיקה ושלום, המבוססים על הקבלה, החסידות והמסורת המיסטית האסלאמית הסופית. יחד עם הרב רוברטו ארביב והשייח' ע'סאן מנסר הוא פרסם את סידור "אדון השלום", אוסף של תפילות לשלום משלוש הדתות המונותאיסטיות הגדולות: יהדות, נצרות ואסלאם, בשלוש שפות - עברית, ערבית ואנגלית.[9]
כתבים
- קבלה, מיסטיקה ופואטיקה, המסע אל קץ החיזיון. בעריכת: שלומי מועלם, אבי אלקיים, 2016, הוצאת מאגנס.[10]
- גומחת האורות, מאת: אבו חאמד מוחמד אל־עׂזאלי, תרגום: אבי אלקיים, 2019, הוצאת מאגנס.[11]
חיים אישיים
אלקיים, נשוי, אב לבן וסב לשתי נכדות, גדל בירושלים ובתל אביב ומתגורר בגבעת שמואל.[1]
סבו מצד אמו היה המקובל הירושלמי חכם נסים יגן, מבוני בית הכנסת "ויאמר אברהם" לעדת הג'רמוקלים, היהודים יוצאי העיר צ'רמיק בטורקיה, ברחוב בצלאל 25 בירושלים.[12]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של אבי אלקיים- אתר אישי
- קטלוג הוצאת אדרא
- מבחר מהרצאותיו:
- כתביו וספריו באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 "הדיאלוג החשוב כיום הוא בין מכה לירושלים", באתר מקור ראשון, 2019-01-08
- ↑ Oded, סיפורי ארץ-ישראל - מצבות מדברות 1950 – 1850: אברהם נסים אלקאיים - יליד יפו שנרצח בידי ערבים על אדמתו, באתר סיפורי ארץ-ישראל - מצבות מדברות 1950 – 1850, יום שני, 11 בינואר 2010
- ↑ אברהם אלקיים, סוד האמונה בכתבי נתן העזתי, באתר nli.org.il, תשנ"ד, 1993
- ↑ אלקיים אברהם | המחלקה לפילוסופיה יהודית, באתר jphilosophy.biu.ac.il
- ↑ אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים, באתר אדרא - הוצאה לאור
- ↑ Editor: Daniel Abrams, The Avraham Elqayam Festschrift, קבלה, כתב עת למיסטיקה יהודית; Kabbalah Journal for the Study of Jewish Mystical Texts 61, לוס אנג'לס: A Cherub Press Publication, 2025 תשפ"ו (באנגלית, עברית)
- ↑ שוֹעִי רז, הייתכן דיאלוג מוסלמי-יהודי? התנועה הסופית-ישראלית מוכיחה שכן, באתר גלובס, 17 באוגוסט 2023
- ↑ יפיע קתרין רנדל, צופיות ויחסי יהודים-מוסלמים, דרך אברהם, הדרך הצופית הישראלית, באתר idra.org.il
- ↑ News 1, peaceacademy (באנגלית)
- ↑ ספרים חדשים (עמ' 16), באתר magnespress.co.il, 4 במרץ 2016
- ↑ גומחת האורות: אבו חאמד מוחמד אל־עׂזאלי: 978-965-7763-22-3 : magnespress.co.il : Books, באתר www.magnespress.co.il
- ↑ בית כנסת "ויאמר אברהם" לעדת הג'רמוקלים, באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
אבי אלקיים42117447Q118912580