הצגת המקור של הדף "שמאי הזקן"

{{אישיות רבנית
| שם = שמאי הזקן
| תואר =
| תמונה = [[קובץ:PikiWiki Israel 42189 Shamais tomb in Mt. Meron.jpg|250px|ללא|קבר המיוחס לשמאי בהר מירון]]
| כיתוב = קבר המיוחס לשמאי הזקן ואשתו ב[[חורבת שמע]]
| תאריך לידה =
| מקום לידה =
| תאריך פטירה =
| מקום פטירה =
| סיבת המוות =
| מקום קבורה =
| מקום מגורים =
| תאריך לידה עברי =
| תאריך פטירה עברי =
| מקום פעילות =
| השתייכות =[[בית שמאי]]
| תפקידים נוספים =
| רבותיו = [[שמעיה]] ו[[אבטליון (זוגות)|אבטליון]]
| תלמידיו = [[בית שמאי]]
| בני דורו = [[הלל הזקן]], [[מנחם (זוגות)|מנחם]]
|תפקיד1={{תפקיד מנהיג
| שם התפקיד = [[אב בית דין]]
| למניין = שמיני
| התחלת כהונה =
| סיום כהונה =
| הקודם בתפקיד = [[מנחם (זוגות)|מנחם]]
| הבא בתפקיד = לא ידוע, בשלב מאוחר יותר [[רבן יוחנן בן זכאי]]
| שותף לשלטון =
}}
| אב =
| אם =
| בן זוג =
| בת זוג =
|התחלת פעילות=דור חמישי ואחרון של ה[[תקופת הזוגות|זוגות]] תקופת שלטון [[הורדוס]]
|סיום פעילות=דור חמישי ואחרון של ה[[תקופת הזוגות|זוגות]] תקופת שלטון [[הורדוס]]}}
'''שמאי הזקן''' (בספרות ה[[ארץ ישראל|ארצישראלית]] נקרא גם '''שמיי'''; חי בסוף [[המאה ה-1 לפנה"ס]] ובתחילת [[המאה ה-1]]) היה [[תנא]], ו[[אב בית דין]]. יחד עם [[הלל הזקן]] [[נשיא הסנהדרין]] באותה תקופה הם היוו את הדור החמישי והאחרון ב[[תקופת הזוגות]]. תלמידיו "[[בית שמאי]]" היו [[אסכולה]] נגדית לתלמידי ה[[בר פלוגתא]] שלו הלל הזקן "[[בית הלל]]".
==ביוגרפיה==
[[קובץ:SHMAI1).JPG|250px|שמאל|ממוזער|250px|קבר המיוחס לשמאי הזקן]]
למד יחד עם חברו [[הלל הזקן]] מ[[שמעיה]] ו[[אבטליון (זוגות)|אבטליון]]{{הערה|{{משנה|אבות|א|יב}}.}}, ואף היה חבר הסנהדרין שבראשותם. בשנת 47 לפנה"ס, כאשר זימנו הסנהדרין לפניהם את [[הורדוס]] למשפט על ש[[הוצאה להורג ללא משפט|הרג ללא משפט]] את מנהיג המורדים בגליל, חזקיה הגלילי, בא הורדוס לפניהם כשהוא לבוש בגדי ארגמן וחגור בחרב, ועמו שומרי ראש שנועדו להטיל פחד על חברי הסנהדרין ועל המלך [[הורקנוס השני|הורקנוס]] - שזימן את המשפט בלחץ העם. בראותו כן - פנה שמאי אל חבריו הדיינים והזהיר אותם שלא יישאו לו פנים, משום שסופם ליהרג בידיו. לאחר עלות הורדוס לשלטון, שתים עשרה שנים מאוחר יותר, הוציא להורג את 21 מחברי הסנהדרין שהשתתפו במשפטו, חוץ משמאי שניבא על הריגת חבריו.

ב[[משנה]] מובא שכשעלה הלל לכס ה[[נשיא הסנהדרין|נשיאות]], שימש [[מנחם (זוגות)|מנחם]] כאב בית דין, ורק לאחר עזיבת מנחם, החליפו שמאי בתפקיד כבן זוגו של הלל{{הערה|שם=חגיגה|{{משנה|חגיגה|ב|ב}}.}}. יש שתארכו את זמן תחילת כהונת שמאי בראשית מלכות הורדוס{{הערה|[[רבי ישראל ליפשיץ]] מסביר ב"תפארת ישראל" על ה{{משנה|חגיגה|ב|ב}} בסעיף י"ז, לפי הזיהוי של מנחם האב-בית-דין עם מנחם המופיע ב[[קדמוניות היהודים]] (ספר טו, פרק י) שניבא להורדוס בילדותו שהוא יהיה מלך, על אף שאינו מבית חשמונאי, וכשאכן מלך הורדוס קרא למנחם לשמש בעבודת המלך, ולכן יצא מנחם.}}, ויש שאיחרו תחילת כהונתו לשנים ספורות אחר כך{{הערה|[[הרב יצחק אייזיק הלוי]], '''דורות הראשונים''', חלק ראשון כרך שלישי, עמ' כד.}}

כאשר הורדוס השביע את כל העם שיהיו נאמנים לו, הוא פטר את הלל ושמאי ותלמידיהם משבועה זאת, משום שידע שהם יסרבו לקחת חלק משלטונו ומלכותו{{הערה|'''[[קדמוניות היהודים]]''', הובא ב[[תולדות תנאים ואמוראים]], ח"ב, עמ' 285.}}. הוא אף תיקן מספר תקנות בענייני טומאה, כדי להבדיל בין עם ישראל לשאר העמים שהחלו לעלות ל[[ארץ ישראל]].

ישנם המשערים{{הערה|'''תולדות תנאים ואמוראים''', ח"ב, עמ' 286.}} שהיה [[בנאי (מקצוע)|בנאי]], על-פי המתואר ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] ({{בבלי|שבת|לא|א|ללא=שם}}), שם מתוארים לפחות שני מקרים שבהם דחה אנשים שרצו [[גיור|להתגייר]] ב"הליך מזורז" באמת הבניין שבידו.

על פי ספר הדורות{{הערה|'''ספר הדורות''', שמאי הזקן.}}, שמאי האריך ימים ונפטר ככל הנראה בגיל 120, ובעקבות זאת קראו לו בתואר "שמאי הזקן".

===מקום קבורתו על פי מסורות שונות===
לפי מסורת אחת שמאי הזקן נקבר באזור [[הר מירון|מירון]], אך הדעות חלוקות בשאלה אם נטמן יחד עם הלל, או בהר שמולו - [[חורבת שמע]]. חלק מעולי הרגל מציינים את קבורתו יחד עם הלל, בית הלל ובית שמאי. יחד עם הלל, ללא בית הלל ובית שמאי. יחד עם בית שמאי, ללא הלל ובית הלל. יחד עם אשתו או שמאי לבדו.
{{ציטוט
| תוכן = מספר דעות למקום קברו של שמאי. האחת והיא המוקדמת ביותר, יחד עם הלל במירון, השנייה, בראש ההר של חורבת שמע, בתוך המאוזילאום. השלישית, במערה שמדרום-מזרח לאבן הזו, ומפלס אחד מתחתיה, מערת י"ב כוכין + 2 כוכים בכניסה (חלקם מנו גם את הכוכים שבפתח המערה למניין הכוכים של המערה), ליד מערת הכהנים. הרביעית, במערה שבאמצע העלייה לראש ההר, מה שכיום מצוין כמערת תלמידי שמאי, מערת י"א או י"ב כוכין נמוכים וחרבים (2 כוכים נראים כשלשה), והוא במרכז המערה תחת גל אבנים (גל האבנים פוזר ואיננו בנמצא כיום). כנראה שכיון שהוא נגרר אחר תלמידיו רבו הדעות, מאחר שלתלמידיו יש כמה מקומות בהם נקברו.
| מקור = מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל
}}
מאידך [[רב אביתר גאון]] כותב כי נקבר באזור [[דלתון]] "לדלתן, ויקבר בראש ההר, אצל [[רבי יוסי הגלילי|ר' יוסי הגלילי]]. וסביביו יונתן בן עוזיאל, והלל ושמאי ואלעזר בן ערך ואלעזר בן עזריה". אך כנראה התכוון במילה 'סביביו' לאזור הסובב את דלתון, הכולל את [[עמוקה]] (קבר [[יונתן בן עוזיאל]]), מירון (קברי הלל ושמאי), ו[[עלמה (מושב)|עלמה]] (קברי [[רבי אלעזר בן ערך]] ו[[רבי אלעזר בן עזריה]]).

===מידותיו והתנהגותו===
שמאי נחשב כקפדן ומחמיר גדול בנוגע ל[[תורה]] ול[[הלכה]]. ב[[תלמוד]] מובא מספר סיפורים המתארים את אופיו הקפדני, כך למשל מתואר כיצד הוא דחה [[נכרי]]ים שבאו להתגייר אצלו מסיבות חסרות חשיבות, בעוד הלל קיבל אותם. על קפדנותו של שמאי, התבטאו שלושת הגרים, ש"קפדנותו של שמאי ביקשה לטורדנו מן העולם. ענוותנותו של הלל קירבנו תחת כנפי השכינה"{{הערה|{{בבלי|שבת|לא|א}}.}}. על ההבדל בהתנהגות שמאי והלל, התבטאו [[חז"ל]]: "לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ואל יהיה קפדן כשמאי"{{הערה|{{בבלי|שבת|ל|ב}}.}}. עם זאת, שמאי הדגיש שמבחינה חברתית יש להיות נעים פנים, כפי אמרתו הידועה, "והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות"{{הערה|{{משנה|אבות|א|טו}}.}}.

היה ידוע בחיבתו המיוחדת ל[[שבת]], ומסופר שכל מוצר שהיה קונה במשך השבוע, היה מצהיר כי הוא מוקדש לשבת{{הערה|'''מכילתא דרשב"י''', כ, ח.}}. על התנהגות זו חלק הלל, שסבר שעל האדם לדאוג ולחשוב על אותו ה[[יום]]{{הערה|{{בבלי|ביצה|טז|א}}.}}.

==מפסקיו==
ב[[תלמוד]] מובא בשם [[רב הונא]], ששמאי והלל נחלקו שלושה פעמים ב[[הלכה]]: בכמות המינימלית בכדי לחייב [[הפרשת חלה]] פסק שיש צורך ב[[קב (מידת נפח)|קב]] חלה בשביל לחייב הפרשה, לעומת הלל שפסק שיש צורך בשני קבים, ובכמות [[מים]] שאובים, לפסילת [[מקווה]], אז פסק שמאי שתשעה קבין מים שאובים פוסלים, לעומת הלל שפסק שכמות של מלא הין פוסל. בנוסף, פסק שמאי ש[[אישה]] הרואה [[דם נידה]] [[טומאה|נטמאת]] טומאת נידה מהזמן בו היא רואה את הדם, לעומת הלל שפסק שבשל ה[[ספק (הלכה)|ספק]] היא נחשבת טמאה למפרע מהפעם האחרונה בה בדקה את עצמה.

בהמשך התלמוד מובא עוד [[מחלוקת]] בין שמאי והלל, אודות אדם הבוצר [[ענבים]] בכדי לדרוך עליהם ב[[גת (משטח דריכה)|גת]]: לדעת שמאי, הענבים [[הכשר לקבל טומאה|מוכשרים לטומאה]], בעוד לדעת הלל הענבים אינם מוכשרים לטומאה. הלל הקשה על פסק זה של שמאי: "מפני מה בוצרין בטהרה ואין מוסקין בטהרה"? ושמאי השיב לו בתגובה, כי "אם תקניטני, גוזרני טומאה אף על המסיקה". בדיון שנערך בין החכמים שהיו במקום, נפסקה ההלכה כשמאי על פי ה[[אחרי רבים להטות|רוב]]. הלל קיבל את הדין, וישב בהכנעה לפני שמאי, על אף שהיה הנשיא. על יום זה התבטאו בהמשך שהיה קשה לישראל, כיום שנעשה בו [[חטא העגל|העגל]]{{הערה|שם=שבת|{{בבלי|שבת|יז|א}}.}}. בעקבות הודאת הלל בפני שמאי בדין זה, לא מנה אותו רב הונא מבין שלושת המחלוקות בהם נחלקו הלל ושמאי{{הערה|שם=שבת}}. מחלוקת נוספת בין שמאי להלל, היא ב[[המחלוקת על הסמיכה ביום טוב|מחלוקת על הסמיכה ביום טוב]], שם אחז שמאי בדעה שאין לסמוך בעוד הלל אחז בדעה שיש לסמוך{{הערה|שם=חגיגה}}. עם זאת, היו תקנות בהם אחזו שמאי והלל בדעה אחידה, כדוגמת גזירת [[טומאה]] על ה[[ידיים]]{{הערה|{{בבלי|שבת|יד|ב}}.}}.

==תלמידיו==
{{ערך מורחב|בית שמאי}}
תלמידיו של שמאי כונו בשם "בית שמאי" והם שמשו ה[[בר פלוגתא]] של תלמידי הלל שכונו "בית הלל". ב[[תלמוד]] מובא שהסיבה שרבו המחלוקות בין בית שמאי לבית הלל, הייתה משום שהם לא היו משמשים את רבותיהם הלל ושמאי{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|פח|ב}}.}}. בית שמאי התאפיינו בשיטה הקפדנית והמחמירה בעוד בית הלל בשיטה המקלה. ברוב המחלוקות נפסקה ההלכה כדעת בית הלל. בגמרא מובא שהסיבה לכך היא שבית הלל "נוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד, אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן"{{הערה|{{בבלי|עירובין|יג|ב}}.}}.

על אף המחלוקות הרבות, בית שמאי ובית הלל לא היו נמנעים מלקיים קשרים שונים, כקשרי נישואין{{הערה|{{משנה|יבמות|א|ד}}.}} וכדומה. בשונה ממחלוקות אחרות, מחלוקות בית שמאי ובית הלל מצוינות במשנה כמחלוקת "לשם שמים"{{הערה|{{משנה|אבות|ה|ח}}.}}.

==לקריאה נוספת==
* {{חכמים|שער שלישי: שמאי, הלל ותלמידיהם|א|202-151}}
*[[אלי ויזל]] בספרו '''הנשמה התלמודית'''. בית שמאי ובית הלל.[[ידיעות ספרים]] 2014, עמוד 19-46.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=שמאי הזקן}}
* {{תנאים ואמוראים|ג|285|עמודים=1120-1118}}
* {{אנצ דעת|2883}}
* {{אורות|[[אבי רט]] והרב [[בני לאו]]|מדברים חכמים: שמאי- אליטיזם מאהבה|247}}
* [http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=40054 שמאי], מתוך [http://www.meirtv.co.il/site/set.asp?id=22813 סדרת פינות על חכמי ישראל עם הרב אורי שרקי], באתר [[ערוץ מאיר]].
* {{בריטניקה|biography/Shammai-ha-Zaken}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007501068805171|שמאי הזקן, תנא}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{תנאים}}
{{שלשלת הקבלה}}
{{השתלשלות המסירה תנאים ואמוראים}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:הזוגות]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: אבות בתי דין]]
[[קטגוריה:אישים שעל שמם יישובים בישראל]]
[[קטגוריה:אישים הקבורים בהר מירון]]
[[קטגוריה:המכלול: ערכים שנוצרו במכלול]]
[[קטגוריה:יהודי המאה הראשונה לפנה"ס]]
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-1]]
[[קטגוריה:מוסרי התורה]]
[[קטגוריה:רבנים ארץ-ישראלים משנות ג'ת"ש - ג'ת"ת]]
{{מיון ויקיפדיה|דף=שמאי הזקן|גרסה=35934790|פריט=Q467138|תאריך=יוני 2023}}