הצגת המקור של הדף "רבי שלום מוסקוביץ'"

{{אישיות רבנית
|תואר=האדמו"ר מ[[חסידות שאץ|שאץ]]
|תמונה=קובץ:רבי שלום משאץ.PNG
|כיתוב=נואם בבית המדרש עץ חיים ב[[לונדון]]
|תאריך לידה עברי=[[י"ז בכסלו]] [[תרל"ח]]
|מקום לידה=[[שאץ]], [[רומניה]]
|תאריך פטירה עברי=[[כ"ב בטבת]] [[ה'תשי"ח]]
|מקום פטירה=[[לונדון]], [[אנגליה]]
|מקום קבורה=בית החיים ב[[אנפילד (רובע)|אנפילד]], [[לונדון]]
| השתייכות =[[חסידות שאץ]]
|מקום מגורים=
|מקום פעילות=
|רבותיו=
|תחומי עיסוק=
|חיבוריו= 'דעת שלום' על הרמב"ם, שו"ע ופרק שירה ועוד, ראו [[#ספריו|ספריו]]
|אב=רבי מרדכי יוסף משה מוסקוביץ מסוליץ
|אם=
|בת זוג=
|ילדים=ראו [[#בניו וחתניו|בניו וחתניו]]
|חתימה=
}}
'''רבי שלום מוסקוביץ'''' ([[שאץ]] [[י"ז בכסלו]] [[ה'תרל"ח]], [[23 בנובמבר]] [[1877]] - [[לונדון]] [[כ"ב בטבת]] [[תשי"ח]], [[15 בינואר]] [[1958]]) היה ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות שאץ|שאץ]].

==ביוגרפיה==
[[קובץ:אהל שאצער רבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האהל על קברו בבית העלמין באנפילד, לונדון]]
[[File:מצבת קברו של האדמור משאץ.jpg|thumb||שמאל|ממוזער|250px|מצבת קברו]]
[[File:צוואת האדמור משאץ.jpg|thumb||שמאל|ממוזער|250px|חלק מנוסח הצוואה התלוי על הקיר במתחם הקבר]]
נולד בעיירה [[שאץ]] שב[[רומניה]], ל[[רבי מרדכי יוסף משה מוסקוביץ']] מסוליץ ולרבנית '''פייגא ציפורה'''' (לבית [[רבי אשר ישעיה רובין|רובין]]). היה צאצא של רבי [[יחיאל מיכל מזלאטשוב]] ונקרא על שמו של האדמו"ר רבי [[שלום רוקח]] מ[[בעלזא]]. בצעירותו נסמך להוראה על ידי ה[[מהרש"ם]], ושהה במחיצתו תשעה חדשים. נשא את בת דודו, אחי אביו, רבי מאיר'ל משאץ. משנת תרס"ג כיהן ברבנות העיר [[שאץ]]. בתקופה מסוימת הנהיג 'קיבוץ' לבחורים חסידיים ולימדם תורה, ביניהם היה ר' [[רבי יהודה מאיר שפירא|מאיר שפירא]]. היה חסיד בעלזא נלהב, והסתופף בצלו של ה[[רבי ישכר דב רוקח (הראשון)|רבי ישכר דב רוקח]] מבעלזא, ולאחר מכן בצלו של בנו [[רבי אהרן רוקח|רבי אהרן]].

בשנת [[תר"צ]] עבר ל[[לונדון]] והשתקע בשכונת [[סטמפורד היל]], עוד בטרם הייתה מרכז יהודי חסידי. התפרסם כ"רבי משאץ". היה עמל בתורה שעות רבות ללא הפסקה ונודע כבקי בתחומים רבים בתורה.

נפטר ב[[כ"ב בטבת]] [[תשי"ח]] ונטמן ב[[בית החיים]] "עדת ישראל" שבשכונת "אנפילד" בעיר. קברו הוא מוקד עלייה להמונים{{מקור}}, ובפרט בימי שישי.

==צוואתו==
בצוואתו (המופיעה על פי בקשתו המודפסת באהל הציון ב[[עברית]] ב[[יידיש]] וב[[אנגלית]]) הוא מבטיח שיעורר רחמים אצל אבותיו עבור כל מי שיעלה לציונו, ידליק נר לזכותו, ויקבל על עצמו קבלה כלשהי של התחזקות ב[[מצוות]] או ב[[לימוד תורה]]. עוד ביקש בצוואתו שלא יכתבו על המצבה תוארים מופלגים ובפרט שהתואר "צדיק" לא יופיע בה.

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= עוד זאת אומר בעניי, ידוע שתמיד רציתי להשיב רבים מעון, ולפעמים ב״ה עלתה בידי לי כהוגן. רצוני בזה אי״ה גם אחרי פטירתי מן העולם הזה השפל לג״ע, והיינו כן, מי שיצטרך ישועה ורפואה לו או לזולתו ילך על קברי ויעשה כזה, בבואו(טוב אם אפשר ביום ו׳ עש״ק בבקר) ידליק נר אחד עבור הנשמה שתלך ותודיע לי כי אני מתבקש. ואז ידליק ב׳ נרות עבורי, ויאמר המבוקש והשמות. ברור שאלך לאבותי הק׳ שהם יעוררו רחמים לישועה ורפואה. אבל תנאי כפול, שהמדובר או זולתו יבטיח לי להטיב דרכו לשמים בדבר אחד. מי שחנותו פתוחה בש״ק יבטיח לי שיסגור, מי שהיה מגלח זקנו בתער באיסור יעשה עתה במספריים, איש בן תורה שאינו לומד יבטיח שמעתה ילמוד בכל יום ויום ודוקא גמרא, וכדומה כל אחד יבטיח איזה דבר טוב להטיב מעשיו, אז אי״ה אראה להשתדל לעורר רחמים. אבל זאת ידעו כל הבאים אלי ויבטיחו כנ״ל, לקיים מוצא שפתיהם, לא לשטות אותי לשעתו חייו ח״ו כי אז אהי׳ ברוגז גדול, ודי בעוה״ר ההשטאות בעוה״ז לא בעולם האמתי, וכל זה הנ״ל יהי׳ נכתב על דף בשפת יודיש וענגליש באר היטב.}}

==ילדיו==
*בנו, רבי יצחק, חתן [[רבי לייבוש מרדכי הלברשטאם]] מ[[חסידות שינאווא|שינאווא]]. נפטר לפני [[מלחמת העולם השנייה]]. אלמנתו וילדיו נרצחו בשואה.
*בנו, רבי יעקב, חתן רבי יוסף דב סיגל. נפטר בחיי אביו. דברי תורתו הודפסו בספר "שארית יעקב".
*בנו, רבי יחיאל מיכל, חתן רבי אלעזר הורוביץ מ[[חסידות מעליץ|מעליץ]]. נפטר בחיי אביו. דברי תורתו הודפסו בספר "שארית יעקב".
**נכדו, [[הרב נפתלי מוסקוביץ]] - האדמו"ר מ[[חסידות מעליץ|מעליץ]] ב[[אשדוד]].
**נכדו, [[הרב יעקב מוסקוביץ]] - האדמו"ר משאץ ב[[בני ברק]].
**נכדו, [[הרב יצחק אלעזר מוסקוביץ]] - האדמו"ר משאץ-[[מונסי]].
*חתנו, גיסו ובן דודו רבי יואל משאץ מונטריאול
*חתנו, רבי יעקב הלברשטאם, האדמו"ר מ[[חסידות טשאקאווא|טשאקאווא]]
**נכדו, [[הרב משה הלברשטאם]] - חבר הבד"ץ של העדה החרדית
**נכדו, [[רבי נפתלי הלברשטאם (ירושלים)|הרב נפתלי הלברשטאם]] - האדמו"ר מטשאקאווא ירושלים
**נכדו, הרב מאיר הלברשטאם - האדמו"ר מטשאקאווא בני ברק
*חתנו, [[רבי ישכר בער רוטנברג]] מ[[חסידות אפטא|וואדיסלב]]

חלק מצאצאיו משמשים כאדמו"רים, מהם:  האדמו”ר מ[[חסידות שאץ|שאץ]] ב[[אנטוורפן]], האדמו”ר משאץ–דרוביטש, האדמו"ר משאץ אשדוד והאדמו"ר משאץ ב[[בית שמש]].

==ספריו==

*'''אגרות שלום''', לונדון תשע"ד.
*'''אור גנוז''' חלק א' על התורה וחלק ב' על מועדים, מאמרים וליקוטים. לונדון, תשנ"ו{{הערה|{{היברובוקס||אור גנוז חלק א'|42488|על התורה|ללא}} ו{{היברובוקס||חלק ב'|42489|על מועדים, מאמרים ליקוטים ואגרות קודש}}}}.
*'''אור גנוז''', על הגדה של פסח, לונדון תש"ן{{הערה|{{אוצר החכמה||הגדה של פסח אור גנוז|618735}}}}.
*'''דעת שלום''', על סדר "פרק שירה"{{הערה|1=ספרו על פרק שירה ח"א http://www.hebrewbooks.org/42493, {{היברובוקס||חלק ב'|42494||ללא}}, {{היברובוקס||חלק ג'|42495||ללא}}, {{אוצר החכמה||חלק ד'|618733||ללא}}, {{היברובוקס||פרק שירה - שירת השבת|42496||ללא}}}}
*'''דעת שלום''', על הרמב"ם ושולחן ערוך{{הערה|1=ספר "דעת שלום" על הרמב"ם ושולחן ערוך http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42497&st=&pgnum=1&hilite=}}.
*'''שבת שלום''', מונסי תשע"א{{הערה|{{אוצר החכמה||שבת שלום|618734}}}}.
*'''קונטרס דעת שלום''', פירוש ע"פ קבלה על [[סיפורי מעשיות (ספר)|סיפורי מעשיות]] ל[[רבי נחמן מברסלב|מוהר"ן מברסלב]].
*'''זמירות שבת "דעת שלום"''', בהוצאת מכון מים רבים - שאץ, בני ברק תשס"ז.
*'''תהלים "שירת שלום"''', בהוצאת מכון מים רבים - שאץ, בני ברק תשע"א.
===מכתביו===
==קישורים חיצוניים==

*{{תאש|93|הרב ר' שלום מאסקאוויץ שליט"א}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מוסקוביץ', שלום}}
{{ניווט|מוסתר=כן|רוחב=98%|כותרת=עץ משפחת מוסקוביץ|תוכן={{טקסט מוגדל|{{עץ משפחת מוסקוביץ}}}}}}
{{ניווט|מוסתר=כן|רוחב=98%|כותרת=עץ משפחת וואהרמן|תוכן={{טקסט מוגדל|{{עץ משפחת וואהרמן}}}}}}
[[קטגוריה:משפחת וואהרמן]]
[[קטגוריה:משפחת מוסקוביץ]]
[[קטגוריה:רבנים בריטים]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית זלוטשוב]]
[[קטגוריה:אדמו"רים בריטים]]
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בלונדון|עדת ישראל]]
[[קטגוריה:אדמו"רי שאץ]]
[[קטגוריה:רבנים אנגלים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש]]
{{ו}}