הצגת המקור של הדף "רבי ישראל בעל שם טוב"

{{אישיות רבנית
| תואר = בעל שם טוב
| שם = רבי ישראל
| תמונה = Beshttomb1.jpg
| כיתוב = המצבה שעל קברו ב[[מז'יבוז']]
| תאריך לידה עברי = [[ה'תמ"ח]]
| מקום לידה = [[אוקעפ]], [[האיחוד הפולני-ליטאי]] או ב{{דגל|נסיכות מולדובה}} [[נסיכות מולדובה]]
| תאריך פטירה עברי = [[ו' בסיון]] [[ה'תק"ך]]
| מקום פטירה = {{דגל|האיחוד הפולני-ליטאי}} [[מז'יבוז']], [[האיחוד הפולני-ליטאי]]
| מקום קבורה = {{דגל|אוקראינה}} [[מז'יבוז']], [[פודוליה]], [[אוקראינה]]
| שם מלא = רבי ישראל בן אליעזר
| כינוי = הבעל שם טוב, {{ש}}אור שבעת הימים
| מקום פעילות = [[פודוליה]]
| השתייכות =
| רבותיו =
| תלמידיו = [[רבי דב בער ממזריטש]]
| אב = [[רבי אליעזר אבי הבעל שם טוב|רבי אליעזר]]
| אם = שרה
| בת זוג = הרבנית חנה
| ילדים = [[רבי צבי בן הבעל שם טוב|רבי צבי]], [[אדל בת הבעל שם טוב|הרבנית אדל]]
| בני דורו = [[הנודע ביהודה]]
| חיבוריו =
| חתימה = [[קובץ:Besht Signature.jpg|200px]]{{קטן|{{יישור טקסט|מרכז|חתימה זו נמצאה ב[[גניזה החרסונית]] שלדעת רבים רוב המסמכים בה מזוייפים}}}}
| תפקיד1 =
}}
רבי '''ישראל בן אליעזר''', הידוע כ'''בעל שם טוב''' (ב[[ראשי תיבות|ר"ת]]: '''בעש"ט''' ולעיתים '''ריב"ש'''{{הערה|בקרב גדולי החסידות מקובל לכנותו 'אור שבעת הימים' (ראו [[תפארת שלמה]] פרשת בחוקותי: "מאשר זכינו ל'''אור שבעת הימים''' קדושת הבעש"ט, לאורו נסע ונלך", וראו עוד בספריו של [[רבי יצחק אייזיק מקומרנא]]).}}; בין [[ת"נ]] ל[[ת"ס]], [[1690]] ל-[[1700]]{{הערה|לפי מסורת מרבי [[אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (הראשון)]], נולד בשנת [[ה'ת"נ]]. על פי העולה ממכתב (שנטען שהוא מהבעש"ט) שפורסם בכתב העת [[התמים (כתב עת)|התמים]], גיליון א', כחלק מ'[[הגניזה החרסונית]]', שהחוקרים סבורים שהיא מזויפת, נולד ב[[י"ח באלול]] [[ה'תנ"ח]] ולדעת החוקר [[שמעון דובנוב]] נולד בשנת [[ה'ת"ס]]. סקירה מדוקדקת, ראו: [[משה רוסמן]], '''הבעש״ט מחדש החסידות''', מרכז זלמן שזר, תשנ"ט. עמ' 21.}} – [[ו' בסיוון]] [[ה'תק"ך]], [[21 במאי]] [[1760]]) היה מנהיג ציבור יהודי ב[[מזרח אירופה]], ומייסד [[תנועת החסידות]].

החל משנת [[ה'ת"ק]] (1740) התגורר ב[[מז'יבוז']], שהייתה אז עיר ראשית במחוז [[פודוליה]] (כיום ב[[אוקראינה]]), ובה חי עד פטירתו. שם הצטרפו תלמידים רבים לתנועתו החדשה. הוא הדגיש בתורתו מאפיינים של דבקות בה' וחסידות.

==ביוגרפיה==
===ילדותו===
מעט ידוע על חייו של הבעל שם טוב, והמקור הישיר המפורסם ביותר הוא הספר "[[שבחי הבעל שם טוב]]" – קובץ [[הגיוגרפיה|הגיוגרפי]] שהודפס לאחר פטירתו, בשנת [[ה'תקע"ה]] ([[1815]]).

נולד לרבי [[אליעזר אבי הבעל שם טוב|אליעזר]] ולשרה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.daat.ac.il/he-il/hasidut/toldot/baashat.htm|הכותב=ד"ר יצחק אלפסי|כותרת=רבי ישראל בעל שם טוב - חייו ותורתו|אתר=|תאריך=2010}}}}. על פי המסורת, בעת לידתו היה אביו בן קרוב לגיל מאה{{הערה|"כמו שמצינו בספרים מובא בשם הבעש"ט זי"ע, אשר נשמתו היתה כל כך גבוהה אשר לא היה אפשר לבוא לזה העולם אם היה לאביו איזה כח התאוה, על כן היה אביו בן מאה שנים כשנולד הבעש"ט, ונתבטל ממנו כל התאוה, ולא נולד רק בעזר אלקי בלבד" (ספר [[אמרי נועם (דז'יקוב)|אמרי נועם]], פרשת שמות אות כ). וראה עוד בספר 'מליצי אש' (ז' סיון אות לא).}}. משפחתו מיוחסת ל[[דוד המלך]] דרך רבי אליעזר איסרליש אח [[הרמ"א]]{{הערה|ש.נ. גוטליב, '''אהלי שם''', עמ' 241, הערה 5, [[פינסק]] [[ה'תרע"ב]].}}. תאריך לידתו הוא נושא להשערות שונות. לפי מסורת מאוחרת של [[חב"ד]] הוא נולד ב[[י"ח באלול]] [[ה'תנ"ח]]{{הערה|כך עולה בין היתר ממכתב של הבעש"ט שפורסם בכתב העת [[התמים (כתב עת)|התמים]], גליון א', כחלק מ'[[הגניזה החרסונית]]', שהחוקרים סבורים שהיא מזויפת.}}, וההיסטוריון [[שמעון דובנוב]] נקב כנראה בטעות בשנת [[ה'ת"ס]] כשנת הולדתו. לפי מסורת מ[[רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (הראשון)|רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה]], נולד בשנת [[ה'ת"נ]]{{הערה|לסקירה מדוקדקת, ראו: [[משה רוסמן]], '''הבעש״ט מחדש החסידות''', מרכז זלמן שזר, תשנ"ט. עמ' 21.}}. יש מקדימים את שנת לידתו ל[[ה'תמ"ח]]{{הערה|כן בירר בספר 'ראש בני ישראל', וראה שם אודות השיטות המאחרות את שנת לידתו.}}.
[[קובץ:Besht Tax List 1758.jpg|שמאל|ממוזער|150px|אחת מרשימות משלמי המיסים בעיירה מז'יבוז, משנת [[1758]], "בעל שם" מודגש.]]

בכמה מקורות מצוין מקום הולדתו כעיירה אוקופ (אוקעפ), שאותה זיהה [[משה רוסמן]] כאוקופי סווייטיי טרויצי {{אנ|Okopy, Ternopil Oblast}} הסמוכה ל[[קמניץ-פודולסקי]]. המיקום מדווח רבות, אך [[משה אידל]] ציין שאף כי הוא מוזכר כתושב העיירה, שום מקור מוקדם לא נוקב בה כמקום היוולדו. בהתבסס על ניתוח ספרות השבחים על אודותיו, טען אידל שנולד סמוך לשם, בסְפַר הצפוני של [[נסיכות מולדובה]] (שאליה, ולא לו[[ולאכיה]], הכוונה ב"במדינת וולחאי בסמוך לספר" הנזכרת ב'[[שבחי הבעל שם טוב]]'), מדרום לנהר [[פרוט (נהר)|פרוט]]. האזור היה הגבול בין [[מדינת חסות|מדינת-החסות]] ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאני]]ת מולדובה לחבל [[פודוליה]] ב[[האיחוד הפולני-ליטאי|איחוד הפולני-ליטאי]]{{הערה|[[שבחי הבעש"ט]], אות ג; ראו משה רוסמן, "הבעש"ט מחדש החסידות", עמ' 87, הערה 1.; משה אידל, [https://www.academia.edu/8723256/ R. Israel Ba‘al Shem Tov "In the State of Walachia"], בתוך: '''Holy Dissent; Jewish and Christian Mystics in Eastern Europe''', Wayne State University Press, 2011}}.

על פי המסופר, רבי ישראל [[יתמות|התייתם]] מהוריו בגיל צעיר, בהיותו בן חמש{{הערה|לפני פטירתו קרא לו אביו ואמר לו: ישראל, כל דבר שיש לך תפנה לקדוש ברוך הוא ואל תפחד משום דבר בעולם (שבחי הבעש"ט; ליקוטי דיבורים, חלק ג', עמ' 770-778).}}. במשך תקופה מסוימת לאחר התייתמותו, הוא חי על חשבון הקהילה שבעירו שכלכלה אותו{{הערה|מכתב הבעל שם טוב, התפרסם בחוברת התמים, גיליון א', עמ' 19-20.}}. בני העיר מסרוהו למלמד. מדי פעם היה יוצא לשדה ו[[התבודדות|מתבודד]] עם בוראו. כאשר גדל קצת השכיר עצמו לשמש כעוזר ל[[מלמד]] תינוקות בעיר הולדתו ולהביא את הילדים לבית תלמודם, וכן להוליכם ל[[בית הכנסת]] לומר [[קדיש|אמן יהא שמיה רבא]] ו[[קדושה (תפילה)|קדושה]]. לאחר מכן מינוהו להיות שומר ומ[[שמש (בית כנסת)|שמש]] ב[[בית המדרש]]{{הערה|שבחי הבעש"ט, אות כ'.}}.

כשהיה בן ארבע עשרה ציווה [[רבי אדם בעל שם]] לבנו למסור את כתביו לנער ישראל. בנו של רבי אדם בעל שם נסע לעיר אוקעפ, ולמד אתו{{הערה|[[שבחי בעש"ט]] אות ג-ט.}}. נשא אישה מבנות עירו אוקופ, אולם אחר זמן קצר נפטרה אשתו ולא הותירה ילדים{{הערה|שבחי הבעש"ט, אות ג'.}}. בתקופה מסוימת שימש כ[[שוחט]] בעיירה קשילוביץ הסמוכה ל[[יזלוביץ]]{{מקור}}.

===נישואיו בזיווג שני===
לאחר שהתאלמן התיישב בקהילה הסמוכה לעיר [[בראדי]], שם שימש כעוזר למלמד [[תשב"ר]] ואף כבורר בסכסוכים{{הערה|שם=אלפסי|{{קישור כללי|כתובת=http://www.daat.ac.il/he-il/hasidut/toldot/baashat.htm|הכותב=ד"ר יצחק אלפסי|כותרת=רבי ישראל בעל שם טוב - חייו ותורתו|אתר=|תאריך=2010}}}}. בברודי התפרסם כ[[למדנות|למדן]] גדול ומופלג{{הערה|שבחי הבעש"ט, אות ד'.}}, ונשא את הרבנית חנה (שהיתה [[גרושה]]) בת רבי אפרים, [[רב]]ה של העיר בראדי, ואחותו של [[רבי אברהם גרשון מקיטוב]]{{הערה|שבחי הבעש"ט, אות י"ט.}}.

לאחר נישואיו עבר לגור סמוך ל[[קיטוב (עיירה)|קיטוב]]{{הערה|שבחי הבעש"ט, אות ו'.}}, שם במשך מספר שנים הרבה להתבודד באזור ההררי שבין קיטוב ל[[קוסוב]], שבו נמצא הפארק הלאומי [[הוצולשצ'ינה]]. גיסו רבי אברהם גרשון לא ראה את נישואיו לאחותו בעין יפה, משום שבאותה תקופה נראה רבי ישראל בור ועם הארץ, וגרם לעזיבתו את העיר. ישראל וחנה עברו לגור באזור הררי, והתפרנסו כחופרי טיט. לו ולחנה נולדו בן ובת: [[צבי בן הבעל שם טוב|צבי]] ו[[אדל בת הבעל שם טוב|אדל]]. באותה תקופה הוא התפרנס מניהול [[בית מרזח]]{{הערה|שבחי הבעש"ט, אות י' - י"א.}} ששכר לו גיסו רבי גרשון, לאחר שחי ב[[עני]]ות, ב[[כפר]] סמוך ל[[קוטי|קיטוב]]. הבעש"ט בנה לעצמו ב[[יער]] 'בית [[התבודדות]]', שם היה מתפלל ולומד ב[[יום חול|ימות החול]], ולקראת [[שבת]] היה חוזר לביתו. לאחר תקופה גילו מעט מבני העיר את גדלותו ולא הניחוהו לשמש כבעליו של בית המרזח, ואחד מ[[עשיר]]י העיר שכר אותו לשמש כמלמד לבניו{{מקור}}.

במשך תקופה נדד בכמה מקומות והתפרנס בעיקר כעוזר למלמד, אחר כך עבר ל[[טלוסט]]{{הערה|על שם עיר זו היה חותם את עצמו 'ישראל בעל שם מטלוסט' כמובא בשו"ת מים חיים ל[[רבי חיים רפופורט]], ראה באתר [https://www.toratchabad.com/גדולי-החסידות-בהלכה מעיינותיך].}}, והיה מתבודד הרחק מן היישוב, ומזמן לזמן היה נכנס לכפרים ולעיירות והשכיר את עצמו כמלמד וכ[[שוחט ובודק|שו"ב]]. כשהיה בן שלושים ושש חשף את עצמו כבעל שם. על פי המסורת החסידית, [[אחיה השילוני]] הוא שלימדו את תורת הנסתר בין השנים [[ה'תפ"ד]] - [[ה'תצ"ד]] {{הערה|[[התמים (כתב עת)|התמים]], חוברת א', עמ' 12 - 13.}}  והוא שדרש ממנו להתגלות לעולם<ref>{{קישור כללי|כתובת=חב"ד אור אינסוף|הכותב=הרב משה ניסלעווויטש|כותרת=סוד התגלות הבעשט ותורתו|אתר=חב"ד אור אינסוף}}</ref>.

הבעש"ט ניסה [[עליה לארץ ישראל|לעלות לארץ ישראל]] והוא הגיע במסעו עד ל[[קושטא]], אך הדבר השתבש, והוא הבין שמן השמים מונעים זאת{{הערה|{{אוצר החכמה|אלפסי, יצחק|המאירים לארץ|150677|||עמוד=43}}.}}. פרטי הנסיעה אינם ידועים, אך קיימות מסורות חסידיות על כך{{הערה|ראו למשל אצל {{אוצר החכמה|הרב אברהם וייצהנדלר|נסיעת הבעל שם טוב לארץ ישראל|615269|||עמוד=2}}.}}.

===פעילותו===
{{ציטוט-צף
|וקודם מוסף הלך להבעל שם טוב ובא לבית קטן ללבוש הקיטל, ואמר המגיד כי היה מכיר שהיה אצלו השראת השכינה, וכשראה אותו הכיר בו כי אינו בזה העולם, וכשלבש הקיטל נקמט הקיטל על כתפיו, ואחז [[המגיד ממזריטש|המגיד מישרים הגדול]] בקיטל לפשטו מקמיטתו, וכשנגע התחיל לרעוד, ואחז בשולחן שהיה שם וגם השולחן התחיל לרעוד עמו. והבעל שם טוב הלך, עד שהוצרך להתפלל ולבקש מן ה' יתברך שיקח ממנו דבר זה כי אין בכוחו לסבול.|[https://www.daat.ac.il/daat/history/shivhey/4-2.htm שבחי הבעש"ט]}}
בשנת [[ה'תצ"ד]]{{הערה|שבחי הבעש"ט, אות י"ב - י"ג.}}, התחיל הבעל שם טוב להתגלות, ומאז החל להתעסק ברפואות וב[[קמיע]]ות, ונדד בין עיירות יהודיות. פעל בעיקר ב[[פודוליה]], אז מחוז בדרום [[האיחוד הפולני-ליטאי|ממלכת פולין]] (כיום מרכז [[אוקראינה]]), ובשנת [[ה'ת"ק]] (1740) עבר ל[[מז'יבוז']], שהייתה אז עיר ראשית במחוז פודוליה, ובנה לעצמו בית מדרש, ושם ישבו אצלו חבורת תלמידים בקביעות ורבים היו נוסעים אליו{{הערה|'''עיר מבצר''', פרק כ"א, בהוצאת מכון זכרון הספר [[ה'תשס"ג]].}}. בעיר זו התגורר עד פטירתו. לפי המסופר בחר במז'יבוז' בשל המגורים בעבר של [[רבי יואל סירקיש]] בעל ה[[ב"ח]] במקום{{הערה|{{אוצר החכמה|[[רבי אריה מרדכי רבינוביץ]]|שערי אריה|155754|עמוד כו, נחלי אמונה אות ה'|עמוד דיגיטלי=26}}}}. מסופר שפעל להציל את הציבור מסכנות שונות באמצעות כוחותיו הרוחניים. הבעש"ט פיתח את הרעיון של "[[השגחה פרטית]]", לפיו אף: "אחד העשבים הצומח במעמקי היער, או באחד ההרים הגבוהים אשר לא עבר שם איש . . השם יתברך גזר אומר אשר עשב פרטי זה חיה יחיה חדשים ימים ושעות קצובות, ובמשך זמן זה יסוב ויכוף במספר כזה וכזה"{{הערה|כתר שם טוב, סימן קעט ואילך, בהוספות. ראה גם שומר אמונים, השגחה פרטית יז ד"ה ועובדא; יהל אור לו, ז; אור התורה, ואתחנן - עמ' קצב; שו"ת משנה הלכות ז, רפט-רצ.}}.

כבר בימי הבעש"ט, החלה התנגדות כלפי תנועת החסידות, בין מראשי המתנגדים נמנו [[הנודע ביהודה]]{{הערה|ראה נודע ביהודה קמא, יורה דעה, סימן צג}} ו[[רבי חיים צאנזר]]{{הערה|[[יצחק אלפסי]], '''תולדות החסידות''' עמ' 23}}. עם זאת ההתנגדות בימיו הייתה עדינה ביותר, וזאת בשונה מהדורות שלאחר מכן בהם ההתנגדות הובילה לרדיפות וכתבי חרם נגד החסידים.

באותה תקופה פרח אצל [[יהודי מזרח אירופה]] העיסוק ב[[קבלה]]. מקורות פריחה זו היו התסיסה ה[[משיח]]ית ה[[שבתאות|שבתאית]] ולהבדיל תורת [[האר"י]] שהגיעה ל[[מזרח אירופה]]. דבר זה גרם לרבים לעסוק בתורת הקבלה בצורה לא ראויה. הבעש"ט הדריך את תלמידיו כיצד לעסוק בקבלה. בערוב ימיו פעלה באזורו, שהיה ספוג בהשפעה חזקה של ה[[שבתאות]], גם תנועתו של [[יעקב פרנק]]. הבסיס הקבלי החזק שהיה משותף לו ולקבוצות אלה היה בין המניעים העיקריים של ה[[התנגדות לחסידות]]. יש טוענים כי בשנת [[ה'תקי"ט]], נערך ויכוח פומבי בעיר [[לבוב]] בין תלמידי הבעש"ט לבין [[כת הפרנקיסטים]]{{הערה|'לקוטי דיבורים' (ליקוט לב); 'לקוטי דיבורים בלשון הקודש' (עמ' 767).}}, בו נצחו תלמידי הבעש"ט. יש טוענים כי יום הניצחון [[כ"ו בתמוז]] תקי"ט נקבע על ידי הבעש"ט כיום חג{{הערה|[[הגניזה החרסונית]], אגרות קעד-קעה עמ' 558-559}}{{הערה|[[רבי מנחם מנדל שניאורסון]] הסביר ב[[אגרות קודש (רבי מנחם מנדל שניאורסון)|אגרות קודש]] (חלק יט עמוד פא) וב'ימי חב"ד' (עמוד 216) כי הסיבה שיום זה לא התקבל כחג, הוא משום ששנה לאחר מכן כבר נפטר הבעש"ט.}}. ב"שבחי הבעש"ט" נכתב שאמר על התקרית: {{ציטוטון|השכינה מיללת ואומרת: כל זמן שהאיבר מחובר יש תקווה שיהיה לו איזה רפואה, וכשחותכין האיבר אין לו תקנה עולמית, כי כל אחד מישראל הוא איבר מהשכינה}}{{הערה|[[חביבה פדיה]], [http://www.jstor.org/stable/23565155 איגרת הקודש לבעש"ט: נוסח הטקסט ותמונת העולם: משיחיות, התגלות, אקסטזה ושבתאות], עמ' 346; Pawel Maciejko, '''The Mixed Multitude: Jacob Frank and the Frankist Movement''', 1755-1816, University of Pennsylvania Press, 2011. עמ' 2.}}.

בעבר היו חסרות הוכחות היסטוריות ביחס לבעש"ט, מעבר למצבתו וכתבי תלמידיו, אך ב[[שנות השמונים של המאה ה-20]] מצא [[משה רוסמן]] בארכיון העיירה מז'יבוז, את הכיתוב "בעל שם, דוקטור" כמי שפטור מתשלום מיסים, ועמו מופיעות דמויות נוספות הנזכרות ב"שבחי הבעל שם טוב". הוא נזכר ברצף עד 1760 שבה שמו חסר{{הערה|משה רוסמן, "הבעש"ט מחדש החסידות", עמ' 206 והלאה}}.
[[קובץ:BaalShemMatzeivoh.JPG|ממוזער|250px|המצבה הישנה על קבר הבעש"ט, לפני השיפוץ ב-2008.]]

באותה תקופה החל ללמד תלמידים, שחלקם הפכו גם הם למורים חסידיים, כמו רבי [[יעקב יוסף כ"ץ|יעקב יוסף מפולנאה]]; רבי דב בער, "[[המגיד ממזריטש]]", שלאחר פטירתו הפך לממשיכו העיקרי; רבי [[מאיר הגדול מפרמישלאן]] ורבי [[פנחס מקוריץ]]. באותה תקופה גם חודש הקשר עם גיסו, רבי אברהם גרשון, שהפך לתלמידו. בשלב מסוים רבי אברהם גרשון עבר למז'יבוז' כדי לשמש מורה ומחנך לצבי, בנו של הבעש"ט.

===פטירתו===
יום פטירת הבעל שם טוב לוקה במחלוקת, לפי רוב הדעות וכך גם הובא ב[[סידור]] לתלמידו [[רבי אברהם שמשון מראשקוב]] שהוא נפטר ב[[חג השבועות]] ([[ו' בסיוון]]) [[ה'תק"ך]] (1760){{הערה|כך מקובל אצל רבים, וד"ר [[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]] הביא לו ראיות מכתב יד שנכתב סמוך לפטירה.}}. לעומת זאת, ישנם הטוענים{{הערה|סיני (ירחון) מז עמ' קלא. נטעי גבריאל על חג השבועות, עמ' תטז, מביא מקורות רבים לשתי הדעות}} שפטירתו הייתה ביום שני של חג השבועות ([[ז' בסיוון]], [[יום טוב שני של גלויות]]). נקבר ב[[בית החיים]] במז'יבוז'.

נינו [[רבי נחמן מברסלב]] הביא כי הבעל שם טוב אמר "שנעשו לו שני נקבים בלבו על ידי המעשה של הש"צ ימ"ש, ומזה נסתלק" (ליקוטי מוהר"ן ח"א רז). [[יהודה ליבס]] סבור כי הכוונה להמרת הדת ההמונית של [[יעקב פרנק]] ותלמידיו, מספר חודשים לפני פטירתו של הבעל שם טוב{{הערה|יהודה ליבס, "סוד האמונה השבתאית", עמ' 45}}.

==תורתו==
הבעש"ט לא כתב את תורתו. מעט מדברי תורתו והנהגותיו נרשמו על ידי תלמידיו ונדפסו בספריהם ובספרי תלמידי תלמידיו.
[[קובץ:Besht Siddur.jpg|ממוזער|250px|[[סידור]]ו של הבעל שם טוב, ב[[ספריית חב"ד]] ארכיון #1995{{הערה|ב[[אדר א']] [[תשפ"ב]] העלתה הספרייה סריקה של הסידור לאתר הספרייה - [https://www.chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=mscatalog&mode=details&volno=1 סריקת סידור הבעל שם טוב], כרטיס מספר 1, ב"קטלוג כתבי היד {{!}} כתבת הפרסום ב[[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]]: [https://col.org.il/news/136651 הכתבה המדוברת בכפר חב"ד על הגילוי ההיסטורי - כעת לקריאה] {{!}} סקירה על פרסום סריקת הסידור: {{ישראל היום|משה ויסטוך|נדיר ביותר: נחשפו דפים מסידורו של הבעל שם טוב|7956166|10 בפברואר 2022}}, {{קישור כללי|כתובת=https://col.org.il/news/136603|הכותב=מענדי קורטס|כותרת=התגלית המרגשת בעולם החסידי: חשיפת סידורו של הבעל שם טוב|אתר=COL|תאריך=10 בפברואר 2022}}, {{ערוץ7|ניצן קידר|תגלית מרגשת: סידורו של הבעל שם טוב|540742|10 בפברואר 2022}}, {{קישור כללי|כתובת=https://col.org.il/news/136620|הכותב=שניאור דייטש|כותרת=בעקבות פרסום סידור הבעש"ט בספריית אגו"ח שנחשף השבוע|אתר=COL|תאריך=11 בפברואר 2022}}}}]]

הבעש"ט ראה חשיבות רבה באותיות ובדיבור, ככלי להתגלות אלקית. הוא לימד את תלמידיו להתעמק באותיות המרכיבות כל מילה, במילה ("תיבה") עצמה, וכן באות א' המרכיבה לשיטתו כל הברה והברה, כדי לחשוף את האלוקות המתגלה בהן.

עוד הדרכה מרכזית שלו היא ההתרחקות מסגפנות, ו"עבודה בגשמיות", דהיינו עבודת ה' בשיתוף הגוף. בספרו של רבי יעקב יוסף מפולנאה (בעל התולדות יעקב יוסף), מובא משמו כי דרש את הפסוק "ו[[מבשרך לא תתעלם]]", שאסור לו לאדם להתעלם מגופו, אלא עליו להעלות גם את הגוף לעבודת ה'. "עבודה בגשמיות", כוללת גם עבודת ה' בתחום החולין - כגון בעת משא ומתן. חלק מהתורות המובאת בעניין בשמו מציגות את ה"עבודה בגשמיות" בדיעבד וחלקן כלכתחילה. עבודת ה' בגשמיות משתלבת עם העיקרון של "מלוא כל הארץ כבודו", שביקש הבעש"ט להנחיל לתלמידיו. תחת הסיגופים הנחה הבעש"ט להרבות בטבילה במקווה. את הטבילה ראה הבעש"ט לא כהכשרה לדבר מצוה, אלא כעניין מהותי ודרך לדבוק בה'.

הדרכות אחרות שלו עוסקות ב"העלאת מחשבות זרות". לשיטתו, אין לדחות "מחשבות זרות" העולות לאדם בזמן התפילה או לימוד התורה, אלא לזהות את היסוד ("הניצוץ") החיובי, האלקי, החבוי בהם, ולהעלות אותו לשורשו. חלק מצדיקי החסידות הבהירו שעבודה זו נאמרה רק לצדיקים ולא לאנשים פשוטים{{הערה|ראו [[רבי שניאור זלמן מלאדי]] ב{{ויקיטקסט|תניא מנוקד/חלק א/פרק כח|תניא פרק כ"ח}}, [[יושר דברי אמת]] {{ויקיטקסט|יושר דברי אמת קונטרס ראשון יז|קונטרס ראשון יז}}}}.

הדרכות אחרות שלו נוגעות לייחודים קבליים שונים אותם הוא ביקש להחיל גם על חיי החול - יחוד בדיבור (גם דיבורי חול), ייחודים המגינים מפני צרות, ועוד. הבעש"ט חיבר כמה כוונות בסגנון [[קבלה#האר"י וקבלת האר"י|קבלת האר"י]], בהן מפורסמות כוונותיו לטבילה במקווה שנשמרו בסידור [[רבי שבתי מרשקוב]]. 

עוד לימד הבעש"ט שקודם הגאולה הכללית, חייב אדם לגאול את עצמו. "הגאולה הפרטית" היא מן המצרים האישיים של כל אדם, צרותיו ופחדיו. אם ידע לזהות את הבורא בכל נקודות החושך של חייו - יגאל את עצמו ויתרום לגאולת הכלל. נאמר בשמו כי כל אדם צריך לבנות את "קומת משיח השייכת לנשמתו"{{הערה|רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24871&st=&pgnum=186 מאור עיניים], פרשת פנחס}}.

בנוגע ל[[כללי הפסיקה]] דעת הבעל שם טוב, שה[[ט"ז]] ו[[הש"ך]] הם הפוסקים האחרונים, ועל כן יש לראות שלא לעבור על דעתם כי אם להחמיר, אבל אין להקל כנגדם כי אם בצירוף איזה טעם באופן שגם הם היו מסכימים להקל, כגון בהפסד מרובה וכדומה{{הערה|שארית ישראל (וילעדניק), שער ב', דרוש לסוכות, מאמר ראשון, ד"ה אח"כ אמר}}.
===אגרת לרבי גרשון מקיטוב===
באיגרת שכתב הבעש"ט לגיסו, [[רבי אברהם גרשון מקיטוב|רבי גרשון מקיטוב]], הוא מספר על עליית נשמה שזכה לה בראש השנה שנת [[ה'תק"ז]] ([[1746]]), ובה נכנס להיכלו של משיח. באיגרת נאמר: {{ציטוטון|ושאלתי את פי משיח אימתי אתי מר? והשיב לי: בזאת תדע, בעת שיתפרסם לימודך בעולם, ויפוצו מעינותיך חוצה, מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך ואז ייכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה. ותמהתי על זה והי' לי צער גדול באריכות הזמן כל כך מתי זה אפשר להיות}}.
[[קובץ:Besht Shul1 Medzhibozh.jpg|ממוזער|250px|שמאל|תמונת בית הכנסת של הבעש"ט, מלפני [[ה'תרע"ה]]]]
[[קובץ:Besht11.jpg|שמאל|250px|ממוזער|בית המדרש המשוחזר של הבעל שם טוב בשנת תש"ע]]
[[קובץ:בית כנסת בעש"ט העתיק 06.jpg|ממוזער|בית כנסת המשוחזר של הבעל שם טוב במעזיבוז באוקראינה]]

==גדלותו ושבחיו==
רבי [[רבי חיים יוסף דוד אזולאי|חיים יוסף דוד אזולאי]] כתב עליו: {{ציטוטון|הרב המפורסם קדוש יאמר לו מהר"ר ישראל בעל שם טוב}}<ref>{{צ-ספר|שם=שם הגדולים מערכת ספרים, ערך צפנת פענח}}</ref>.

המגיד מקוז'ניץ כתב עליו:{{ציטוטון|האיש אלקי המפורסם בכל קצוי ארץ וים רחוקים, בהיר הוא בשחקים, איש אשר רוח אלקים בו}}{{הערה|לשון [[המגיד מקאזניץ]] ב[[הסכמה|הסכמתו]] לספר [[דגל מחנה אפרים]] לנכדו של הבעש"ט. הלשון המלא: "ומי יפאר גודל פאר המעלות ורום המדות של האי אילנא רבא ותקיף ורישיה מטי עד צית שמיא, הלא הוא המנוח איש אלקי המפורסם בכל קצוי ארץ וים רחוקים, בהיר הוא בשחקים, איש אשר רוח אלקים בו, נר ישראל, עמוד החזק, פטיש הימיני, מורינו הרב רבינו ישראל בעל שם טוב זכרונו לברכה לחיי העולם הבא, אשר טבעו יצא בעולם אשר האיר לארץ ולדרים עליה זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא".}}. וכן כתב עליו רבי לוי יצחק מברדיצ'וב:{{ציטוטון|איש אלקים, קדוש ישראל, רבן של כל בני הגולה, אשר אור תורתו זורח מסוף העולם ועד סופו}}{{הערה|לשון ה[[קדושת לוי]] בהסכמתו לספר דגל מחנה אפרים.}}. וה"חוזה" מלובלין כתב: {{ציטוטון|איש האלקים קדוש, רבן של בני הגולה, אשר ודאי עיר וקדיש מן שמיא נחית להאיר לארץ ולדרים עליה}}{{הערה|לשון [[החוזה מלובלין]] בהסכמתו לספר דגל מחנה אפרים.}}.

[[רבי מנחם מנדל מוויטעפסק]] כתב באגרת {{ציטוטון|היה היה דבר ה' ביד הבעל שם, ויגזור אומר ויקם, אחד היה, ומהקדמונים לא קם כמוהו, ואחריו לעפר מי יקום}}{{הערה|פרי הארץ מכתב יט.}}. כך גם אמר עליו תלמידו [[המאור עיניים]]: 'לפניו לא היה, ואחריו לא יהיה עד ביאת הגואל, וכשיבוא משיח הוא יהיה'{{הערה|מעשיות ומאמרים יקרים עמ' ד.}}, ותלמידו [[רבי דוד לייקעס]] אמר בהספדו על הבעש"ט: 'אם היה רבינו בזמן האבות, אזי כשם שחותמין מגן אברהם, כן היו חותמין מגן ישראל'{{הערה|כתבי [[רבי משה מידנר]] אות לב.}}.

ב[[ספרי חסידות]] מובא כי הבעש"ט היה לומד עם ה[[נביא]] [[אחיה השילוני]], שהיה מתגלה אליו{{הערה|"אחיה השלוני, שקיבל ממשה רבינו ע"ה, והיה מיוצאי מצרים, ואח"כ מבית דינו של דוד המלך ע"ה, והיה רבו של אליהו הנביא, '''ורבו של מורי זלה"ה'''" ([[תולדות יעקב יוסף]] פרשת בלק). וראה ב'שלחן הטהור' ל[[רבי יצחק אייזיק מקומרנא]] ('זר זהב' סימן רי אות ח) ועוד.}}.

===תלמידיו===
מבין תלמידיו ידועים:{{טורים
| תוכן = * [[רבי דב בער ממזריטש|רבי דב בער]] "המגיד ממזריטש" - ממשיכו בהנהגה
* [[רבי יעקב יוסף מפולנאה]], בעל ה[[תולדות יעקב יוסף]]
* [[רבי מנחם נחום מטשרנוביל]], בעל ה[[מאור עיניים (צ'רנוביל)|מאור עיניים]]
* [[רבי יעקב קאפיל חסיד]] [[בעל תפילה]] של הבעש"ט אבי שלשלת [[חסידות קוסוב|קוסוב]]-[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]]
* האחים [[רבי יצחק דוב מרגליות]] ו[[רבי מאיר מרגליות]], בעל ספר יכין ובועז ו[[שו"ת]] מאיר נתיבים - תלמידיו הראשונים
* גיסו [[רבי אברהם גרשון מקיטוב]]
*[[רבי לייב שרה'ס]]
* [[רבי צבי סופר]]
* [[רבי שבתי מרשקוב]]
* [[רבי דוד ממיקולייב]]
* [[רבי דוד לייקעס]]
* [[רבי דוד פורקס]]
* [[רבי זאב וולף קיציס]]
* [[רבי חיים מקרסנה]]
* [[רבי יהודה לייב מפולנאה]] ("המוכיח")
*[[רבי יהודה לייב משפולי]]
* [[רבי מאיר הגדול מפרמישלאן]]
*[[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]]
* [[רבי נחמן מהורדנקא]]
* [[רבי פנחס מקוריץ]]
* [[רבי שמואל מקאמינקא (הראשון)|רבי שמואל מקאמינקא]]
* [[רבי אלכסנדר שוחט]]
* [[רבי יצחק מדרוהוביטש]], ובנו [[רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב]]
* [[רבי נחמן מקוסוב]]
* [[רבי מנחם מנדל מבאר]]
*[[רבי יהודה לייב מפיסטין]]
*[[רבי מרדכי מזסלב]]
}}
כמו כן, למדו אצלו בנו [[רבי צבי בן הבעל שם טוב|רבי צבי]], ונכדיו (בניה של אדל) רבי [[משה חיים אפרים מסאדילקוב]] ורבי [[ברוך ממז'יבוז']].

לתלמידים נוספים ראו: [[:קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]

==משפחתו==
*בנו [[רבי צבי בן הבעש"ט|רבי צבי]], נשא בזיווג שני את בתו של רבי שמואל חסיד.
*בתו [[אדל בת הבעש"ט|אדל]], נישאה ל[[רבי יחיאל מיכל אשכנזי]].
**[[רבי משה חיים אפרים מסדילקוב]], בעל ה[[דגל מחנה אפרים]]
**[[רבי ברוך ממז'יבוז']]
**פייגא, אמו של [[רבי נחמן מברסלב]]

ראה עוד '''זרע קודש מחצבתה''' - כל צאצאי הבעש"ט עד דור עשירי, תשפ"ה.

===אילן יוחסין===
{{עץ משפחת הבעש"ט}}

==חיבוריו==
הבעל שם טוב לא חיבר ספרים ולא רשם את דברי תורתו, אך בידינו אגרת אחת שכתב לגיסו [[רבי גרשון מקיטוב]]. לפני כמאה שנה נדפסו עוד שני אגרות שנטען כי נכתבו על ידי הבעש"ט לבנו רבי צבי{{הערה|שלושת אגרות אלו, נדפסו יחד במהדורות רבות כ"שלוש אגרות" מהבעש"ט}}. תוכן האגרות הוא ליקוט מילה במילה מספרי ה[[תולדות יעקב יוסף]] ובסופן של כל אחת מהאגרות נוסף על ידי הכותב כביכול, שישנה סגולה לומר את תוכן האגרת מתוך קלף. ההתייחסות בעולם החסידי והמחקרי לשני "אגרות" אלו היא כזיוף{{הערה|ראה למשל "מגדל עז" מונדשיין יהושע כפר חב"ד תש"מ על מכתבים אלו: "שני המכתבים האחרים .. אינם אלא גיבוב תורות של הבעש"ט ובתוספת סגולות ספיציפיות לכל מכתב ומכתב... ובהיות שכל קונטרס זה הוא מעשה זיוף גס ונתעב, לא רציתי לחברו לטהור לא נתייחסתי אליו כלל"}}. כמו כן קיים ב[[ספריית חב"ד]] סידור שהתפלל בו, ובו הערות בכתב ידו. תורות רבות מופיעות בשמו בספרי תלמידיו. העורך הראשון והגדול ביותר של תורתיו הוא רבי יעקב יוסף מפולנאה, ששיבץ מאות רבות מאמרותיו בתוך ספריו "[[תולדות יעקב יוסף]]", "צפנת פענח" ועוד. מקורות אלו ואחרים לוקטו בספר "[[כתר שם טוב (בעש"ט)|כתר שם טוב]]" (נדפס לראשונה בזאלקווא תקנ"ד).

החיבור "[[צוואת הריב"ש]]", למרות שמו, לא נכתב בידי הבעש"ט. מקור החיבור, שראה אור ב[[ה'תקנ"ג]] ([[1794]]), בבית המדרש של ממשיכו ותלמידו הבולט, [[המגיד ממזריטש]]{{הערה|ראה אודות כך במחקר שבסוף הספר "דברות המגיד" שיצא לאור בשנת [[תשע"ט]]}}.

בשנת [[ה'תרצ"ח|תרצ"ח]] יצא ב[[לודז']] האוסף הגדול ביותר של האמרות המיוחסות לו, "[[בעל שם טוב על התורה|בעל שם טוב]]" (לודג' תרצ"ח; מאוחר יותר זכה לשם: "בעל שם טוב על התורה"). המחבר מונה שם מאתים ועשרה ספרים שמהם ליקט.

==ראו גם==
*[[שבחי הבעל שם טוב]]
*[[תנועת החסידות]]
*[[ההתנגדות לחסידות]]
*[[בית המדרש של הבעל שם טוב]].

==לקריאה נוספת==
*שלמה אביש, '''ראש בני ישראל''', ניו-יורק: מכון זיכרון בספר, תשע"ה{{הערה|גרסה קודמת פורסמה בסדרה של 18 פרקים בשם "קורות חייו המקוריים של רבן של ישראל ה"בעל שם טוב הקדוש" זי"ע", בתוך: '''היכל הבעש"ט''', תשס"ג-תשס"ט, וזמינים לצפיה באתר [[היברובוקס]].}}
*[[שמעון דובנוב]], '''תולדות החסידות: על יסוד מקורות ראשונים, נדפסים וכתבי יד''' (הדפסה ג'), תל אביב: דביר, תשכ"ז{{ULI|004053079}}
*[[חנוך גליצנשטיין]], '''ספר התולדות - הבעל שם טוב''', [[קה"ת]]
*[[גרשם שלום]], "דמותו ההיסטורית של ר' ישראל בעל-שם-טוב", בתוך: הנ"ל, '''דברים בגו''', [[תל אביב]]: [[עם עובד]], [[1975]], עמ' 287–324{{ULI|004239945}}
*[[רחל אליאור]], '''ר' יוסף קארו ור' ישראל בעל שם טוב: מטמורפוזה מיסטית, השראה קבלית והפנמה רוחנית''' [[תרביץ]] סה,ד (תשנ"ו) עמ' 671–709 {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23600571}}
*[[עמנואל אטקס]], '''תנועת החסידות בראשיתה''', תל אביב: [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]], [[אוניברסיטה משודרת]], תשנ"ח-1998 {{ULI|003991766}}
*עמנואל אטקס, '''בעל השם: הבעש"ט – מאגיה, מיסטיקה, הנהגה''', ירושלים: [[מרכז זלמן שזר]] לתולדות ישראל, תש"ס-2000{{ULI|004154000}}
*[[משה רוסמן]], '''הבעש"ט מחדש החסידות''' (תרגם מאנגלית: דוד לוביש), ירושלים: מרכז זלמן שזר, 1999 {{ULI|004075915}}
*[[אברהם חיים רובינשטיין]], '''שבחי הבעש"ט''' (עורך הסדרה: עמית עסיס), [[הוצאת ראובן מס]], 2005{{ULI|000478574}}
*נתנאל לדרברג, '''סוד הדעת – דמותו הרוחנית והנהגתו החברתית של רבי ישראל בעל שם טוב''' (עורך הסדרה: עמית עסיס), הוצאת ראובן מס, 2007{{ULI|021019890}}
*[[גדליה נגאל]], '''הבעש"ט: אגדות, אפולוגטיקה ומציאות''', ירושלים: המכון לחקר הספרות החסידית, תשס"ח{{ULI|009144164}}
*רחל אליאור, '''ישראל בעל שם טוב ובני דורו''', '''מקובלים, שבתאים, חסידים ומתנגדים''', א-ב, ירושלים: כרמל תשע"ד{{ULI|011879948}}
*רועי הורן (עורך), '''הבעל שם טוב, האיש שבא מן היער''', הוצאת [[ידיעות ספרים]], 2017 {{ULI|015854144}}
*רועי הורן, '''הבעל שם טוב וקבלת האר"י,''' רמת גן: הוצאת בר-אילן, תשפ"א
*אסתר ליבס (עורכת), '''בעקבות הבעש"ט: מאתיים וחמישים שנה למותו של הבעש"ט, מאתיים שנה למות ר' נחמן מברסלב''', ירושלים: הספרייה הלאומית, תש"ע.
*עוז דוד בלומן (עורך), '''שמעתי ממורי''', ישראל: והקרן קיימת, תשע"ט
*[[יונתן מאיר]], '''דמותו המיתולוגית של [[הבעש"ט]]''', ירושלים, [[מכון שוקן למחקר היהדות]], תש"פ

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=הבעל שם טוב|ויקישיתוף=Category:Baal Shem Tov|שם ויקישיתוף=הבעל שם טוב|ויקימילון=הבעש"ט}}
'''ספרים'''
*[[אליעזר שטיינמן]], '''[http://www.hebrewbooks.org/34980 רבי ישראל בעל שם טוב]''', ירושלים: המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, ה'תש"ך {{ULI|004046569}}
*{{HebrewBooks||שבחי הבעל שם טוב|3861}}
*[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=93462731 שבחי הבעל שם טוב], [[מהדורה מוערת]] ומבוארת, [[אברהם חיים רובינשטיין]], [[הוצאת ראובן מס]], באתר [[כותר (ספרייה דיגיטלית)]]
*[https://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/index.htm כתר שם טוב], הטקסט השלם באתר [[ספריית חב"ד]]
*{{הספרייה הדיגיטלית||כתר שם טוב|001268340|}}
*[https://ktj.org.il/ספרי-קודש-קטני-הכמות-הרבי-האיכות/צוואת-הריבש/ צוואת הריב"ש] - באתר קדושים תהיו
*[https://huji.academia.edu/RachelElior פרק המבוא] של [[רחל אליאור]], '''ישראל בעל שם טוב ובני דורו: מקובלים, שבתאים, חסידים ומתנגדים''', ירושלים: כרמל, א-ב, תשע"ד

'''מאמרים'''
*{{אנצ דעת|19|הבעל שם טוב (ערך א')}}
*{{אנצ דעת|2001|הבעל שם טוב (ערך ב')}}
*{{דעת|[[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]]|daat/kitveyet/shana/elfasi-4.htm|רבי ישראל בעל שם טוב, חייו ותורתו}}
*{{דעת|גרשון קיציס|daat/kitveyet/mahanaim/haagada-1-2.htm|האגדה במשנת הבעש"ט}}, מתוך: [[מחניים (כתב עת)|מחניים]], סיוון תשנ"ד (עמ' 206–215)
*{{דעת|נתנאל לדרברג|daat/vl/mihubesht/mihubesht01.pdf|מיהו הבעש"ט?}}, פרק מתוך הספר "סוד הדעת"
*{{דעת|[[מ"ש גשורי]]|daat/kitveyet/mahanaim/habaal-2.htm|הבעש"ט - מפענח הניגון החסידי}}, מתוך: מחניים מ"ו, תש"ך
*{{דעת|ד"ר [[דב נוי]]|daat/kitveyet/mahanaim/agadot-2.htm|אגדות הבעש"ט}}, מתוך: מחניים מ"ו, תש"ך
*{{דעת|[[בצלאל לנדוי]]|daat/kitveyet/mahanaim/likudam-2.htm|ליכודם של תלמידי הבעש"ט}}, מתוך: מחניים מ"ו, תש"ך
*[[מור אלטשולר]], [https://web.archive.org/web/20170321125758/http://www.jewish-studies.info/3.htm איגרת הקודש של הבעש"ט]
*[[חביבה פדיה]], '''איגרת הקודש לבעש"ט: נוסח הטקסט ותמונת העולם: משיחיות, התגלות, אקסטזה ושבתאות''', '''[[ציון (כתב עת)|ציון]]''', כרך ע' חוברת ג', תשס"ה, עמודים 311–354 {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23565155}}
*{{הארץ|[[דוד אסף]]|במותו היה כמו שלהבת מראה תכלת|1.1202479|18 במאי 2010}}
*{{אתר ישיבה1|3=18469|2=הרב שלמה יוסף זוין זצ"ל, על גדלותו בתורה}}
*[[יהושע מונדשיין]], [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=43 סידורו הק' של מרן הבעל שם טוב נ"ע], באתר שטורעם
*[https://he.chabad.org/generic_cdo/aid/1210014/jewish/-250.htm רבי ישראל הבעל שם טוב - 250 שנה לפטירתו], ב[[אתר בית חב"ד]]
*[[משה פראגר]], [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1960%2F05%2F31&id=Ar00207&sk=5465FED2 הבעש"ט – אגדה ודמות היסטורית], [[דבר (עיתון)|דבר]], 31 במאי 1960
*[[רפאל מאהלר]], [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=AHR%2F1960%2F06%2F03&id=Ar00304&sk=21990D9D מייסד החסידות ומורשתו הרוחנית], [[על המשמר]], 3 ביוני 1960
*{{היברובוקס2|שטרן אברהם|מליצי אש  סיון אות לא (עמ' 37–40)|29094||עמוד=37}}

'''מידע נוסף'''
*[http://bshemtov.com/ אוצר כתבי הבעל שם טוב]
*{{מרחב}}
*[https://www.nli.org.il/he/discover/judaism/figures/baal-shem-tov פרטים ומידע על הבעל שם טוב], באתר [[הספרייה הלאומית]]
*[http://www.geni.com/people/Rabbi-Yisroel-ben-Eliezer-Baal-Shem-Tov-Besht-רבי-ישראל-בן-אליעזר-בעל-שם-טוב-בעש-ט/6000000004785138002#/tab/overview עץ המשפחה של הבעל שם טוב]
*[https://web.archive.org/web/20100514144157/http://www.zadikim.org/index.asp?catID=17059&siteLang=3 רבי ישראל בעל שם טוב], באתר אוהלי צדיקים
*[http://www.zusha.org.il/person/הבעל-שם-טוב/ סיפורי הבעל שם טוב], באתר זושא
*[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/gallery/jewish/Pages/besht-exhibition.aspx תערוכה וירטואלית לציון 250 שנה לפטירת הבעל שם טוב], באתר [[הספרייה הלאומית]]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1698|מספר שנים=62}}
{{חסידויות}}
{{עץ תולדות החסידות}}
{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:בעל שם טוב}}
[[קטגוריה:הבעל שם טוב]]
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:מז'יבוז': רבנים]]
[[קטגוריה:חסידות]]
[[קטגוריה:בעלי שם]]
[[קטגוריה:ניסיונות עלייה לארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים שהונצחו על מדליות ישראל]]
[[קטגוריה:המכלול: ערכים ששוכתבו או הורחבו במכלול]]
[[קטגוריה:רבנים אוקראינים משנות ה'ת"ק - ה'ת"ר]]
[[קטגוריה:אדמו"רים אוקראינים]]
[[קטגוריה:ילידי 1698]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1760]]
[[קטגוריה:יהודים הקבורים במז'יבוז']]
[[קטגוריה:קוטי: רבנים]]
{{מיון ויקיפדיה|דף=הבעל שם טוב|גרסה=37509098|פריט=Q319062|תאריך=נובמבר 2023}}