הצגת המקור של הדף "אגף המודיעין"

{{יחידה צבאית
| שם = אגף המודיעין
| סמל = [[קובץ:AmanLogo.svg|170px|]] [[קובץ:Flag of IDF Military Intelligence Directorate.svg|170px|גבול]]
| כיתוב סמל = סמל ודגל האגף
| מוטו = "לך דומייה תהילה"
| כינוי = אמ"ן
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
| שיוך = {{סמל|צה"ל|25|+}}
| יחידת אם = [[המטה הכללי של צה"ל|המטה הכללי]]
| סוג = אגף / יחידת מטה {{ש}} זרוע [[מודיעין צבאי]]
| בסיס האם = [[הקריה]]
| מקים היחידה =
| מלחמות = כל [[מלחמות ישראל]]
| כוח אדם =
| ציוד עיקרי =
| דרגת המפקד = {{דרגה|אלוף||+}}
| מפקדים = [[אגף המודיעין#ראשי האגף|ראשי האגף]]
| מפקד נוכחי = [[שלומי בינדר]]
}}
'''אגף המודיעין''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''אמ"ן''') של [[צה"ל]] הוא חלק מ[[קהילת המודיעין הישראלית]], האחראי על איסוף וניתוח [[מודיעין צבאי]]. אגף המודיעין פועל בתיאום ובמשולב עם שירותי המודיעין האחרים על פי הגדרת ייעודם.
אגף המודיעין נושא באחריות למתן [[התרעה]] מפני [[מלחמה]] ומפני פעולות איבה ו[[טרור]], ל[[הערכת מודיעין|הערכת המודיעין]] הלאומית במישור הצבאי והמדיני, למתן מודיעין צבאי שוטף ולהפצתו, ל[[ביטחון מידע|ביטחון המידע]], ול[[מודיעין מסכל|מודיעין המסכל]] בצה"ל.

אגף המודיעין מנחה מקצועית את כל גופי המודיעין בצה"ל:
* גופי המודיעין בזרועות צה"ל: [[להק המודיעין]] (למד"ן) ב[[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] ו[[מספן המודיעין]] (מד"ן) ב[[חיל הים]].
* יחידות המודיעין בפיקודים המרחביים: [[פיקוד הצפון]], [[פיקוד המרכז]], [[פיקוד הדרום]] ו[[פיקוד העורף]]; ובאוגדות והחטיבות שתחתיהם.

אגף המודיעין פועל בתיאום עם [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים]] ("המוסד"), [[שירות הביטחון הכללי]] (שב"כ), ואגף המודיעין ב[[משטרת ישראל]].

ב[[ראש אגף המודיעין]] עומד [[קצין (צבא)|קצין]] ב[[דרגות צה"ל|דרגת]] [[אלוף]]. ראש אגף המודיעין הנוכחי הוא האלוף [[שלומי בינדר]].

לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]] הוחלט על הפרדה בין אגף המודיעין ל[[חיל המודיעין]], אשר בראשו יעמוד [[קצין מודיעין ראשי]], שיהיה כפוף לראש אמ"ן ויבוא במקום תפקיד "עוזר ראש אמ"ן לחמ"ן". המטרה הייתה לאפשר לראש אמ"ן להתמסר לנושאי המחקר, הערכת המודיעין וההתרעה, ולהסיר ממנו את הצורך לדאוג לטיפול היום-יומי בענייני הלוגיסטיקה והארגון הקשורים לניהול זרוע המודיעין בצבא.

==מבנה ארגוני==
מבנה אגף המודיעין הנוכחי מתבסס על מטה המורכב מחטיבות (בדומה ל[[להק אוויר|להקים]] שבמטה [[זרוע האוויר והחלל]] וה[[מספן הים|מספנים]] שבמטה [[זרוע הים]]), ויחידות עצמאיות אחרות. המבנה ההיררכי של החטיבות, כנהוג ביחידות מטה בצה"ל, מורכב ממחלקות, ענפים ומדורים.

'''מפקד אגף המודיעין''' הוא ראש האגף, קצין בדרגת [[אלוף]]. תחתיו נמצא '''מטה אגף המודיעין''', הגוף העוסק בניהול השוטף של האגף ותהליכי [[בניין הכוח]] בו. בראשות מטה האגף עומד קצין בדרגת [[תת-אלוף]], ולמטה האגף כפופות שתי '''חטיבות''', אשר גם עליהן מפקד קצין בדרגת תת-אלוף – חטיבת המחקר וחטיבת ההפעלה המבצעית. החטיבות מהוות את הגופים המרכזיים לניתוח תוצרי המודיעין, אשר נאספו על ידי '''יחידות האיסוף''': [[יחידה 8200]] האמונה על השגת [[מודיעין אותות]], [[יחידה 9900]] האמונה על השגת [[מודיעין חזותי]] ו[[יחידה 504]] האמונה על השגת [[מודיעין אנושי]]. תחת קטגוריה זו נמצאת גם [[מנהלת המטרות המטכ"לית]] שמטרתה לאסוף מידע ולסמן מטרות לפעולות צה"ל. האחריות על גיבוש תמונת המודיעין בחלקי הצבא השונים נתונה גם על '''היחידות הזרועיות''' ו'''היחידות הפיקודיות'''. את מרבית המערכים של אגף מודיעין מתפעל ה'''חיל''' היחיד אשר כפוף לאגף: [[חיל המודיעין]]. בראשות חיל המודיעין עומד [[קמנ"ר]] – קצין מודיעין ראשי, בדרגת תת-אלוף.

{| width="840px" class="wikitable"
|-
! colspan="4" | יחידות אגף המודיעין
|-
! width="40px" | [[תג יחידה|תג]] או סמל
! width="230px" | שם
! width="650px" | תפקיד
|-
|[[קובץ:IDF Intelligence Operations Division.svg|מרכז|40px]]
| '''[[חטיבת ההפעלה המבצעית]] (חט"ה)'''
| אחראית על ריכוז פעילותם של מערכי המודיעין השונים באגף והגברת התיאום ביניהם, אחראית גם על שיתופי הפעולה וקשרי החוץ המודיעיניים של אמ"ן.
בנוסף אחראית על איסוף מודיעין רגיש ומדויק על בכירי ארגוני הטרור.
|-
|
|'''[[מערך המבצעים המיוחדים]] (מ"מ)'''
|מערך שתכליתו ביצוע מבצעים מיוחדים וכולל יחידות מבצעיות (המפורסמת שבהן היא [[סיירת מטכ"ל]]), [[היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין|יחידה טכנולוגית]] ויחידת מודיעין.
|-
|[[קובץ:IDI logo.png|מרכז|40px]]
| '''[[חטיבת המחקר]] (חט"מ)'''
|חטיבת המחקר היא הגוף המוביל את ה[[מחקר מודיעיני|מחקר המודיעיני]] באגף המודיעין.

לצד ניתוח [[מודיעין צבאי]] – עוסקת גם במחקר מדיני, כלכלי, [[מודיעין טכנולוגי|טכנולוגי]], חברתי ופוליטי.
|-
|[[קובץ:Information Security Department logo.svg|מרכז|40px]]
|'''[[מערך ביטחון המידע]] (מחב"ם)'''
|גוף שמטרתו להבטיח [[ביטחון מידע|מניעת דליפה]] של מידע צבאי מסווג לגורמים לא מוסמכים. המערך מנחה את כלל גופי ביטחון המידע בצה"ל. לצד פעולות אכיפה והסברה בתחום אבטחת המידע, המערך עוסק גם בביצוע [[תחקיר ביטחוני|תחקירים ביטחוניים]] ושימור העליונות המודיעינית של ישראל במרחב.
|-
|[[קובץ:Modiin.jpg|מרכז|40px]]
|'''[[חיל המודיעין]] (חמ"ן)'''
|חיל המודיעין הוא מטה אגף המודיעין.
המטה אחראי על העניינים הארגוניים ובניין הכוח באגף המודיעין – החל מאיתור [[מלש"ב|מיועדים לשירות ביטחון]], קיום ההכשרות השונות, תכנון תקציבי ועד לתפעול הממשקים בין הגורמים השונים באגף וביניהם ליתר חלקי [[קהיליית המודיעין הישראלית|קהיליית המודיעין]].
|-
| colspan=4 | <center>'''יחידות האיסוף'''</center>
|-
|[[קובץ:8200 unit logo.svg|מרכז|40px]]
| '''[[יחידה 8200]] (עוצבת מודיעין אותות)'''
| יחידה לאיסוף [[מודיעין אותות]] (סיגינט) ו[[קריפטוגרפיה|פענוח צפנים]].
היחידה משתמשת בטכנולוגיות מתקדמות על מנת ליירט אותות אלקטרוניים של האויב ושל גורמים זרים ולהפיק מידע מודיעיני מתוכם.
|-
|[[קובץ:9900 unit logo.svg|מרכז|40px]]
| '''[[יחידה 9900]] (עוצבת מודיעין חזותי)'''
| יחידה לאיסוף [[מודיעין חזותי]] (ויזינט).
היחידה מתבססת על פענוח וניתוח מודיעיני של [[תצלום לווין|תצלומי לווין]], [[תצלום אוויר|תצלומי אוויר]], תצפיות שטח וכדומה.
|-
|[[קובץ:504 unit logo.svg|מרכז|40px]]
| '''[[יחידה 504]] (עוצבת מודיעין אנושי)'''
| יחידה לאיסוף [[מודיעין אנושי]] (יומינט).
היחידה אחראית על הפעלת סוכנים מחוץ לגבולות מדינת ישראל, ולצד שימוש ב[[ריגול]] עושה שימוש גם ב[[חקירה משטרתית|חקירות]] לשם השגת מידע חיוני.
|-
| colspan=4 | <center>'''היחידות הזרועיות'''</center>
|-
|[[קובץ:IsraelAirforceIntelligencelogo2023.png|מרכז|58x58 פיקסלים]]
| '''[[להק המודיעין]] (למד"ן)''' (תחת פיקוד חיל האוויר)
| הגוף האחראי על גיבוש תמונת המודיעין בזירה האווירית שבה פועל [[חיל האוויר הישראלי]] והעברתה לגורמי הפיקוד והתכנון במפקדת חיל האוויר וליחידות הלוחמות של החיל. במקביל אחראי הלהק על שילוב המרכיב האווירי בתמונת המודיעין הכוללת שמגבש אגף המודיעין.
|-
|[[קובץ:Israel Navy Intelligence logo.svg|מרכז|40px]]
| '''[[מספן המודיעין]] (מד"ן)''' (תחת פיקוד חיל הים)
| הגוף האחראי על גיבוש תמונת המודיעין בזירה הימית שבה פועל [[חיל הים הישראלי]] והעברתה לגורמי הפיקוד והתכנון במפקדת חיל הים וליחידות הלוחמות של החיל. במקביל אחראי המספן על שילוב המרכיב הימי בתמונת המודיעין הכוללת שמגבש אגף המודיעין.
|-
| colspan=4 | <center>'''היחידות הפיקודיות'''</center>
|-
| [[קובץ:HamanZafon.svg|מרכז|40px]]
| '''[[פיקוד הצפון|יחידת המודיעין פיקוד הצפון]]'''
| הגוף האחראי על גיבוש תמונת המודיעין בצפון המדינה ובגבולותיה של ישראל עם [[לבנון]] ו[[סוריה]], והעברתה לגורמי [[פיקוד הצפון]].
|-
| [[קובץ:HamanMerkaz.svg|מרכז|40px]]
| '''[[פיקוד המרכז|יחידת המודיעין פיקוד המרכז]]'''
| הגוף האחראי על גיבוש תמונת המודיעין במרכז המדינה ושטחי [[בקעת הירדן]] ו[[יהודה ושומרון]], והעברתה לגורמי [[פיקוד המרכז]].
|-
| [[קובץ:HamanDarom.svg|מרכז|40px]]
| '''[[פיקוד הדרום|יחידת המודיעין פיקוד הדרום]]'''
| הגוף האחראי על גיבוש תמונת המודיעין בדרום המדינה ובגבולותיה של ישראל עם [[רצועת עזה]] ו[[חצי האי סיני]], והעברתה לגורמי [[פיקוד הדרום]].
|-
| [[קובץ:Modiin pakar.png|מרכז|40px]]
| '''[[פיקוד העורף|יחידת המודיעין פיקוד העורף]]'''
| הגוף האחראי על גיבוש תמונת המודיעין עבור צרכיו של [[פיקוד העורף]] ובכלל זה ניתוח האיומים הנשקפים מצד גורמי אויב על האוכלוסייה האזרחית בישראל.
|-
| [[קובץ:Modiin Depth IDF.svg|מרכז|40px]]
| '''[[מפקדת העומק|יחידת המודיעין מפקדת העומק]]'''
| הגוף האחראי על גיבוש תמונת המודיעין עבור צרכיו של [[מפקדת העומק]]
|-
| colspan=4 | <center>'''גופים חיצוניים'''</center>
|-
|[[קובץ:Israeli Military Censor logo.svg|מרכז|40px]]
| '''[[הצנזורה הצבאית]]'''
| גוף שכפוף לאגף המודיעין מבחינה ארגונית אף כפוף מקצועית לחוק בלבד.
מטרת היחידה היא ביצוע [[צנזורה]] מוקדמת בנושאים הנוגעים לביטחון המדינה [[שלום הציבור]] או הסדר הציבורי. הצנזורה הצבאית בודקת שידורי [[טלוויזיה]] ו[[רדיו]], [[עיתון|עיתונים]] ו[[ספר]]ים, מוחקת בעצמה קטעים או מורה למחברים להשמיטם.
|}

==היסטוריה==
{{להשלים|פסקה=כן|סיבה=מפרט רק על ה"פאשלות" של אמ"ן ולא מזכיר את ההצלחות|נושא=ישראל|נושא2=צבא וביטחון}}

===מחלקת המודיעין===
במרץ 1949 הוחלט על הפרדה בין שירותי המודיעין הצבאי לאזרחי. הוקמה מחלקת המודיעין (ממ"ן) במקום שירות המודיעין. האחריות על ביטחון הפנים הועברה ל[[שירות הביטחון הכללי]] שזה עתה הוקם. בראש המחלקה הועמד [[חיים הרצוג]] והיא הורכבה ממספר שירותי משנה:
*ש"מ 1 – מודיעין קרבי ומחקר, בפיקוד [[בנימין גיבלי]]
*ש"מ 2 – מערך האזנה, בפיקוד [[מרדכי אלמוג]]
*ש"מ 3 – ביטחון שדה ו[[ריגול נגדי]], בפיקוד [[אברהם קדרון]]
*ש"מ 4 – צנזורה צבאית ודוברות, בפיקוד [[גרשון דרור]]
*ש"מ 5 – מרכז החקירות וענף ביטחון פנימי לחקירת שוהים ב[[ארצות ערב]], בפיקוד [[אריה פינס]]
*ש"מ 6 – מחקר מודיעין שטח ותשתיות אסטרטגיות, הכנת עזרי שטח, מפות וצילומים, בפיקוד [[עמנואל ילן]]
*ש"מ 7 – מודיעין מקורות גלויים, ספריית מודיעין, מודיעין טכנולוגי, מחקר צבאות לא-ערביים, בפיקוד [[פנחס פיק]]
*ש"מ 8 – יחידה טכנית כולל מעבדת המודיעין המרכזית, בית הדפוס, פיתוח טכנולוגי, בפיקוד [[חיים יערי]]
*ש"מ 9 – קישור ל[[נספח צבאי|נספחים צבאיים]], בפיקוד [[מאיר דה-שליט]]
*ש"מ 10 – יחידה לאיסוף מודיעין גלוי בעיתונות ובניית [[כרטסת]] אישים, בפיקוד [[שמואל טולידאנו]]
*ש"מ 18 – המחלקה לפעולות מיוחדות ([[המחלקה הערבית]]/מסתערבים/יחידת השחר), הפעלת קת"מים/סוכנים, בפיקוד [[שמריה גוטמן]]
*שירות המפות והצילומים (שמו"צ) – בפיקוד [[פנחס יואלי]].

===הקמת האגף===
אגף המודיעין הוקם ב-[[28 בדצמבר]] [[1953]] כאגף ב[[המטה הכללי של צה"ל|מטה הכללי של צה"ל]]. לפני הקמת האגף פעלה מחלקת המודיעין (ממ"ן), שהייתה כפופה ל[[אג"ם]]. ראש מחלקת המודיעין הראשון בצה"ל היה [[איסר בארי]], והחליף אותו [[חיים הרצוג]]. באפריל 1950 מונה [[בנימין גיבלי]] לראש מחלקת המודיעין, ובמהלך כהונתו, בדצמבר 1953, הפכה מחלקת המודיעין לאגף במטכ"ל, וגיבלי היה לראש אמ"ן הראשון.

==כישלונות והישגים==
===העסק הביש===
{{ערך מורחב|העסק הביש}}
בתחילת [[שנות ה-50 של המאה ה-20]] הכשירה והפעיל מחלקת המודיעין חוליית ריגול במצרים, מקרב יהודים מקומיים. החוליה פעלה במסגרת [[יחידה 131]], שיועדה לפעולות ריגול במדינות ערב. [[ההסכם האנגלו-מצרי (1936)|שיחות]] שהתנהלו בין מצרים ל[[בריטניה]], בתחילת שנות ה-50, על פינוי הצבא הבריטי מ[[תעלת סואץ]], גרמו לדאגה בישראל. אגף המודיעין העלה רעיון לחבל בחשאי במתקנים מערביים במצרים, כך שהפעולה תיראה כאילו נעשתה על ידי מחתרת לאומנית מצרית, ובכך לפגוע ביחסים שבין מדינות המערב למצרים. לביצוע פעולות החבלה הפעיל המודיעין הישראלי את חוליית הריגול בפיקודו של [[אברי אלעד]], שהורה לאנשיו להתחיל בפעולות חבלה. ב-2 ביולי 1954 בוצעה הפעולה הראשונה: אנשי הקבוצה הטמינו מטען חבלה קטן בתא דואר ב[[אלכסנדריה]], וגרמו לשריפתו. ב-14 בחודש בוצעה הפעולה השנייה: מטענים מתלקחים הונחו בספריות האמריקאיות ב[[קהיר]] ובאלכסנדריה וגרמו לשריפות. הפעולה השלישית תוזמנה ל-23 ביולי, יום השנה ל[[מהפכת הקצינים החופשיים|מהפכת הקצינים]], וכוונה נגד [[בית קולנוע|בתי קולנוע]] בקהיר ובאלכסנדריה. פעולה זו נכשלה על מדרגות קולנוע "ריו", כאשר מטען תבערה התלקח בטרם עת בכיסו של אחד מחברי החוליה, שנעצר במקום. באף אחד מהמקרים לא גבו פעולות החבלה הללו קורבנות בנפש. כל חברי החוליה, פרט לאלעד, נלכדו והועמדו לדין, ושניים מהם נדונו למוות. שליח המודיעין במצרים, [[מקס בינט]], נעצר אף הוא והתאבד בכלאו.

בעקבות פרשה זו הודח גיבלי מתפקיד ראש אמ"ן, ובמקומו מונה [[יהושפט הרכבי]].

===עסקת הנשק בין מצרים לגוש המזרחי===
ב-[[1955]] אמ"ן לא נתן כל התרעה על התגבשותה של [[עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-מצרית]], עסקה שגולם בה איום בסיסי על ביטחון ישראל{{הערה|{{מעריב אונליין|גדעון מיטשניק|לאחר 66 שנים: הכישלון המודיעיני באחת המלחמות הראשונות בישראל|news/military/Article-867168|28 בספטמבר 2021}}}}.

===ליל הברווזים===
{{ערך מורחב|ליל הברווזים (1959)}}
ב-[[1 באפריל]] [[1959]] שודרו ב[[רדיו]] בדרמטיות [[מילת קוד|סיסמאות]] ל[[גיוס מילואים]] פומבי, מבלי שקדמה לכך כל מתיחות צבאית. זרעה בהלה רבה בישראל, עוררה מתיחות מיידית בין ישראל לבין שכנותיה, וגרמה לגיוסי חירום בצבאות [[מצרים]] ו[[סוריה]] ולמצב [[כוננות]] ב[[ירדן]]. בישראל היו משוכנעים כי מלחמה עומדת לפרוץ בכל רגע. למחרת הודיע [[דובר צה"ל]] שהודעת הגיוס הייתה קריאה רגילה לאימונים שגרתיים ופרסומה בפומבי בא לבחון את מהירות התגייסותן של יחידות המילואים בקריאה פומבית. בהכנת התרגיל השתתף גם ענף ביטחון שדה באמ"ן, ובעקבותיו הודח הרכבי מתפקיד ראש אמ"ן, ובמקומו מונה [[חיים הרצוג]].

===כוננות "רותם"===
{{ערך מורחב|כוננות רותם}}
ב-[[18 בפברואר]] [[1960]], בעקבות מידע כוזב שהעבירה [[רוסיה]] ל[[מצרים]] על כוונת ישראל לתקוף את [[סוריה]], החלו כוחות צבא מצריים גדולים לחצות את [[תעלת סואץ]]. בתוך שישה ימים הצליח הצבא המצרי לרכז יותר מ-500 [[טנק]]ים בגבול הנגב ללא כל התרעה מודיעינית.

רק לאחר שהגיעה התרעה מודיעינית מ[[ארצות הברית]], גילה צה"ל שמול 500 הטנקים המצריים ניצבים רק 30 טנקים ישראלים, והחל להעביר לדרום כוחות גדולים של [[שירות המילואים בישראל|מילואים]] וצבא סדיר, במסגרת [[כוננות רותם]]. רק בתחילת מרץ הוציאו המצרים את כוחותיהם מ[[סיני]].

===ניסוי הטילים הבליסטיים של מצרים===
ב-[[21 ביולי]] [[1962]] ביצעה מצרים שיגור פומבי של ארבעה [[טיל בליסטי|טילים בליסטיים]] בלי שאמ"ן נתן כל התרעה על היווצרות איום בליסטי על ישראל.

===מלחמת ששת הימים===
בשנים שלפני [[מלחמת ששת הימים]] העריכה מחלקת אמ"ן-מחקר, חד-משמעית, כי [[גמאל עבד אל נאצר]], [[נשיא מצרים]], לא ייזום משבר כל עוד [[צבא מצרים]] מעורב ב[[מלחמת האזרחים בצפון תימן]] ובפברואר הוא הבהיר שמלחמה לא צפויה לפני [[1970]]. ראש מחלקת אמ"ן-מחקר דבק בהערכה זו גם חודשים ספורים לפני פרוץ המשבר בהעריכו כי המצרים לא יוכלו להסתכן במלחמה בחמש השנים הקרובות.

ב־[[6 ביוני]] [[1967]], היום השני למלחמת ששת הימים רשם אמ"ן את אחד מהישגיו המשמעותיים במלחמה כאשר יחידת מודיעין האותות שלו, [[יחידה 515]] קלטה את [[שיחת נאצר-חוסיין]]. בשיחה זו, נשיא [[מצרים]] הוליך שולל את מלך [[ירדן]] וטען כי [[חיל האוויר המצרי]] הולם מהבוקר ב[[שדה תעופה|שדות התעופה]] של ישראל, אף על־פי שידע כי חיל האוויר שלו חוסל לחלוטין יום קודם במסגרת [[מבצע מוקד]]. נאצר עשה זאת כדי לגרום לחוסיין להעמיק את מעורבותו במלחמה ואולי להקל על מצרים. בשעה זו העולם, כולל תושבי ישראל, עדיין לא ידעו את גודל ההצלחה הכוללת ביבשה ובאוויר בשל דרישתו של [[שר הביטחון]] [[משה דיין]] לקיים [[ערפל קרב]] כבד. השיחה שנקלטה הושמעה ב[[גלי צה"ל]] על פי החלטת דיין, מתוך חשש שמצרים מנסה באמצעות השקר לגרור את [[ברית המועצות]] למלחמה, כפי שהתחייבה בהסכם ההגנה, במקרה שארצות הברית תתערב לצד ישראל. כמו כן, הייתה כוונה לסכסך בין נאצר לחוסיין לאחר שיפורסם כיצד הם מרמים זה את זה.

===מלחמת ההתשה===
בסוף [[1968]] החליט הרמטכ"ל [[חיים בר-לב]], על בסיס הערכותיו של אמ"ן, להכין את צה"ל למלחמה באביב ו[[מלחמת ההתשה]] אכן פרצה כמה ימים לאחר המועד שבו נשלמו ההכנות לקראתה. אבל במהלכה אמ"ן כשל במתן התרעה על כך ש[[ברית המועצות]] עלולה לשגר כוחות צבא שיסייעו למצרים, ובכך תרם להיווצרות העימות המסוכן בין צה"ל לכוחות סובייטיים.

===מלחמת יום הכיפורים===
{{הפניה לערך מורחב|מודיעין במלחמת יום הכיפורים}}
[[קובץ:Aman Yom Kippur 1973 Analyses Summery.jpg|ממוזער|שמאל|250px|סיכום מסמך ההערכה שהוציאה אמ"ן/מחקר ב-5 באוקטובר 1973, יום לפני פריצת מלחמת יום הכיפורים]]
חטיבת המחקר העריכה לפני [[מלחמת יום הכיפורים]], באוקטובר [[1973]], כי הסבירות לפריצתה של מלחמה היא נמוכה והמשיכה לדבוק ב"[[הקונספציה|קונספציה]]" גם כאשר הצטברו לפחות 11 התרעות אסטרטגיות קונקרטיות, ולפיהן מטרת ההכנות הצבאיות של ה[[סוריה|סורים]] וה[[מצרים]] סמוך לגבולה של מדינת ישראל היא יציאה למלחמה, ולא למטרות מגננה (כפי שהעריכה לגבי סוריה) או לשם עריכת תרגיל (כפי שהעריכה לגבי מצרים).

חרף ההתרעות הרבות שהצטברו נותרה "דעת מחקר", אותה ייצגו בעיקר סא"ל [[יונה בנדמן]], רע"ן מצרים, תא"ל [[אריה שלו]], רמ"ח מחקר והאלוף [[אלי זעירא]], ראש אמ"ן, לפיה "הסבירות שהמצרים מתכוונים לחדש את הלחימה היא נמוכה".

כישלונו של אמ"ן לספק התרעה אסטרטגית איכותית על המלחמה העומדת לפרוץ הוא אירוע יוצא דופן אפילו בהיסטוריה הארוכה של כישלונות מודיעיניים ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]]. כישלון זה בולט במיוחד על רקע הפער הנרחב בין הכמות הרבה של מידע התרעתי, שעמדה לרשות אגף המודיעין ערב המלחמה, לבין איכותה הנמוכה של ההתרעה שהוא סיפק בסופו של דבר.

[[ועדת אגרנט]], שהוקמה אחרי שוך הקרבות, ביקרה בצורה קשה ביותר את פעילות אגף המודיעין בתקופה שלפני המלחמה, ובעקבות המלצותיה הודחו מתפקידם שורה של קצינים בכירים באגף המודיעין ובחטיבת המחקר, ובראשם אלי זעירא ואריה שלו.

===הסכם השלום עם מצרים===
ב-[[9 בנובמבר]] [[1977]] הודיע [[אנואר סאדאת]] בנאום ארוך בפני חברי מועצת העם המצרי על נכונותו להגיע ל[[הכנסת|כנסת]] ב[[ירושלים]] כדי לדון על שלום עם ישראל.

ראש הממשלה [[מנחם בגין]], "[[המוסד]]" הכפוף לו ו[[שר החוץ]] [[משה דיין]] ניהלו מגעים חשאיים עם מצרים. חרף העובדה שמדובר במהלך בעל השלכות אסטרטגיות הנמצא תחת אחריותה הישירה של חטיבת המחקר, בחר ראש הממשלה מנחם בגין שלא לשתף את אמ"ן במהלכים החשאיים ולא התייעץ עם חטיבת המחקר בנושא.

הסתרת המידע תרמה להתרעה של חטיבת המחקר שהעריכה כי [[ביקור הנשיא סאדאת בישראל]] יסודו במזימה מצרית נוספת. הערכה זאת הובילה את הרמטכ"ל, [[מרדכי גור|מוטה גור]], להזהיר את ראש הממשלה, מנחם בגין, מפני כוונותיו התוקפניות של סאדאת יומיים לפני הגעתו. בעקבות אזהרתו המוטעית ספג הרמטכ"ל מוטה גור נזיפה רועמת ופומבית מפיו של [[שר הביטחון]], [[עזר ויצמן]].

===האינתיפאדה===
ב-[[1987]] הופתעה ישראל מעצם פרוץ [[האינתיפאדה הראשונה|האינתיפאדה]] לאחר שחטיבת המחקר (אף כי היא לא אחראית בלעדית לכך) לא ניתחה בצורה נכונה את ההתפתחויות בשטחים.

===מלחמת המפרץ===
חטיבת המחקר לא התריעה ב-[[1990]] על פלישת עיראק ל[[כווית]], אשר הביאה לפרוץ [[מלחמת המפרץ]] ב-[[1991]].

===הסכם השלום עם ירדן===
ב־[[13 בספטמבר]] [[1993]] נחתם [[הסכמי אוסלו|הסכם העקרונות]] בין ישראל ל[[אש"ף]] והחל התהליך המדיני עם ה[[פלסטינים]]. לאחר מכן עלתה השאלה האם בעקבות חתימת הסכם זה, יהיה אפשר לחתום הסכמי שלום עם גורמים ערביים נוספים, ובפרט עם [[ירדן]], ששליטה, [[חוסיין, מלך ירדן|המלך חוסיין]], קיים מגעים חשאיים ארוכי טווח עם ישראל.

חטיבת המחקר העריכה כי אין למהלך זה כל סיכוי וחזרה על הערכת המודיעין שהוצגה לראשי המדינה מזה שנים רבות, ולפיה, חוסיין לא יחתום על [[הסכם שלום]] פומבי עם ישראל עד שכל שכנותיה של ישראל, ובעיקר [[סוריה]], יעשו זאת.

ראש הממשלה, [[יצחק רבין]], דחה הערכה זו, והעדיף את הערכת "[[המוסד]]", לפיה הגעה להסכם עם ירדן היא אפשרית. רבין פתח במשא ומתן עם חוסיין, שבסיומו, ב־[[26 באוקטובר]] [[1994]], נחתם [[הסכם השלום בין ישראל לירדן]]. גם הסכם זה, מאז חתימתו, כמו הסכם השלום עם מצרים, איתן ויציב. לאחר ההגעה להסכם תקף רבין בפומבי את אגף המודיעין וטען כי הערכותיו הטעו אותו, והוא שמח שבחר שלא להסתמך עליהן.

===הנסיגה מרצועת הביטחון בדרום לבנון===
חטיבת המחקר העריכה לאורך [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] חד־משמעית כי לאחר נסיגה מ[[רצועת הביטחון]] בדרום לבנון ימשכו התקפות ה[[ארטילריה רקטית|רקטות]] של [[חזבאללה]] על יישובי הצפון, וכי בהיעדר רצועת הביטחון, יוכלו אנשי חזבאללה להתקרב לגבול ולהרחיק באמצעות הרקטות שברשותם עד לאזור [[הקריות]], ואף לחדור לשטח מדינת ישראל למטרות ביצוע פיגועים. החטיבה העריכה כי מספר הפיגועים יגדל וישראל תשלם מחיר דמים גבוה מזה שהיא משלמת בעת שהות צה"ל ברצועת הביטחון. תחזית זו לא התממשה מספר שנים, ולאחר נסיגת צה"ל מדרום לבנון ב־[[24 במאי]] [[2000]], פחתה כמות הפיגועים מגבול לבנון באופן משמעותי, וכמות הנפגעים קטנה בסדר גודל בהשוואה למצב טרם הנסיגה.

השקט היחסי ששרר בגבול הצפון בשש השנים מאז הנסיגה בא לסיומו באופן חד ב-[[12 ביולי]] [[2006]]. לאחר שלוחמי החזבאללה הצליחו לתצפת בצורה נרחבת על הכוחות הישראלים בזכות הנסיגה, ביצע החזבאללה פיגוע קשה בסיור צה"ל על הגבול ובעקבות כך, חטיפה של שני חיילי צה"ל והריגת חיילים נוספים. בתגובה לאירוע זה, פתחה ישראל בלחימה בחזבאללה בתוך שטח דרום לבנון. הכח הראשון שנכנס מיד עם החטיפה, היה [[טנק]] של גדוד 71 שארבעת לוחמיו נהרגו מ[[מטען גחון]] רב עוצמה שהוכן מבעוד מועד לכניסה של חיילי צה"ל בעקבות החטיפה. חזבאללה הראה שהחטיפה לא הייתה מיקרית אלא כהכנה לעימות רציני וגדול עם צה"ל לאחר שש שנות אימון והכנת השטח. עקב מוכנות חזבאללה, לא נותר לישראל אלא להפציץ מהאוויר ולהיכנס אל עומק השטח תוך לחימה עזה, מה שהתפתח ל[[מלחמת לבנון השנייה]]. במהלך מלחמה זו, הראה חזבאללה את יכולתו לירות רקטות לא רק לעבר יישובי הצפון, אלא אף להגיע ל[[חיפה]], [[בית שאן]] ודרומית מכך. הירי נמשך לכל אורך המלחמה עד לכניסת [[הפסקת אש|הפסקת האש]] לתוקף ב-[[14 באוגוסט]] 2006.

===מלחמת עיראק===
{{ערך מורחב|מלחמת עיראק}}
חטיבת המחקר העריכה לפני [[מלחמת עיראק]] במרץ [[2003]], בסבירות גבוהה שהתקרבה לוודאות, כי בידי עיראק נמצאת "יכולת שיורית" בתחום ה[[נשק כימי|נשק הכימי]] וה[[נשק ביולוגי|נשק הביולוגי]], כמו גם עשרות [[טיל קרקע-קרקע|טילי קרקע-קרקע]] המסוגלים להגיע לישראל ושניתן לזוודם בחימוש כימי וביולוגי. כמו כן העריכה חטיבת המחקר ערב המלחמה, בסבירות נמוכה בדרך-כלל, כי [[סדאם חוסיין]] עלול לתקוף את מדינת ישראל באמצעות [[נשק בלתי קונבנציונלי]] (נב"ק) שברשותו; אם באמצעות טילי קרקע-קרקע (טק"ק), ואם באמצעות [[מטוס קרב|מטוסי קרב]] ו[[כלי טיס בלתי מאויש]]ים שהוכשרו לצורך כך. ראש אמ"ן, [[אהרן זאבי-פרקש]], ונציגיו הפגינו ביטחון עצמי גבוה ביחס למובהקות הערכותיהם המודיעיניות בתחום היכולות בחודשים שקדמו למלחמה, חרף המצע האיסופי הדליל בנושאי נב"ק וטק"ק.

נוכח הערכות המודיעין בתחומי היכולות והכוונות, ובהתאם להערכות המצב, החליטה [[ממשלת ישראל]] לנקוט שורת צעדי התגוננות פסיבית ואקטיבית בעלות של מאות מיליוני שקלים, שכללו גיוס אלפי [[שירות המילואים בישראל|חיילי מילואים]] מ[[מערך ההגנה האווירית|מערך הנ"מ]] ומ[[פיקוד העורף]] ומתן הנחיה לתושבי המדינה לפתוח את [[ערכת מגן|ערכות המגן]].

ככל שהלכה וקרבה המערכה, התרחש תהליך ברור של העצמת יכולות עיראק. כך למשל טיפסו לאיטן הערכות לגבי מספר הטילים ארוכי הטווח מבודדים עד לעשרות, ובשבועות האחרונים שלפני המערכה אף הגיעו ההערכות לרמה של בין 50 טילים כמינימום ועד ל-100 כמקסימום.

גם בשלבי המלחמה המתקדמים ולאחר ש[[צבא עיראק]] כבר ניגף כמעט לחלוטין בפני צבאות [[ארצות הברית]] ובעלות בריתה, נמנעה מערכת הביטחון מלהסיר את הכוננות ומלשחרר את אזרחי ישראל מערכות המגן הצמודות, מחשש לתקיפת ישראל מאזור "אל קאים" שבצפון-מערב עיראק, אשר טרם נכבש באותה עת. החלטה זו ממחישה את אמונתו העמוקה של אמ"ן בקיומם של נב"ק וטק"ק ברשות המשטר העיראקי, ומהווה המחשה מסוימת למידת הביטחון שבה הוצגו הנתונים בפני הדרגים המחליטים. ב-[[8 באפריל]] מסר ראש אמ"ן למליאת [[ועדת החוץ והביטחון]] של הכנסת כי "אני מעריך שבסבירות גבוהה מאוד יש נשק בלתי קונבנציונלי".

לאחר סיום המלחמה התברר כי הערכות המודיעין בתחום היכולות העיראקיות אינן תואמות את המציאות שהתגלתה בשטח. [[הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק]] מתחה ביקורת חריפה על תפקודי קהילת המודיעין אל מול עיראק, אך קבעה בדעת רוב כי בהינתן דלות החומר האיסופי בנושאי נב"ק וטק"ק, ההערכות השגויות שגובשו לבסוף נופלות, גם אם בדוחק, בגדר טעויות שאינן חורגות מגדר הסביר והמקצועי.

===תוכנית הגרעין של לוב===
{{ערך מורחב|תוכנית הגרעין של לוב}}
{{הערה|{{הארץ|יניב קובוביץ|באישור ישראל: קטאר העבירה לעזה יותר ממיליארד דולר מאז 2012|0000017f-db41-d3a5-af7f-fbef66ad0000|10 בפברואר 2019}}}}ב־[[19 בדצמבר]] [[2003]] הצהירה [[לוב]] על כוונתה להפסיק לייצר [[נשק גרעיני]]{{הערה|{{גלובס||שליט לוב, מועמר קדאפי, הודה שניסה לייצר נשק כימי וגרעיני וטילים ארוכי טווח|752874|20 בדצמבר 2003}}}}. ההצהרה הפתיעה את אגף המודיעין ו"[[המוסד]]" שלא ידעו כלל כי לוב בראשותו של [[מועמר קדאפי]] עוסקת במרץ בפיתוח נשק גרעיני, מפתחת תעשייה גרעינית מסועפת המוקמת באתרים רבים, וכי תוכניתה בתחום זה הגיעה לשלבים מתקדמים למדי.

ההצהרה הייתה תולדה של מגעים חשאיים שהתקיימו ממרץ 2003 בין לוב, [[ארצות הברית]] ו[[בריטניה]]. שירותי המודיעין של ארצות הברית ובריטניה לא שיתפו בזמן אמת את עמיתיהם בישראל בחשיפות המשמעותיות שלהם את תוכנית הגרעין הלובית ואף הסתירו מישראל את המהלכים שננקטו מול המשטר הלובי בניסיון להביאו לפירוק תעשיית הגרעין ולהניאו מהמשך הפיתוח של יכולותיו בתחום הגרעין.

[[הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק]], שבמהלך עבודתה התגלה הדבר, הגדירה זאת כ"כשל מודיעיני חמור שחייב לעורר בדק בית ושידוד מערכות".

ב־[[24 בנובמבר]] [[2004]], הגיש אמ"ן ל[[ועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים|וועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים]] ב[[הכנסת|כנסת]] דו"ח על הנסיבות שהובילו לכישלון במעקב אחר התוכנית הגרעינית של לוב. הדו"ח כלל גם המלצות לרפורמה במבנה איסוף המודיעין.

לפי ספרו של יוסי מלמן, בעקבות המידע שהתגלה על תוכנית הגרעין של לוב ובחינה מחדש של החומר המודיעיני, הסתבר כי [[תקיפת הכור הגרעיני בסוריה|סוריה מקימה כור משלה]].

=== טבח שבעה באוקטובר ===
ב-7 באוקטובר 2023, פתח ארגון הטרור [[חמאס]] ב[[טבח שבעה באוקטובר|טבח על יישובי עוטף עזה]], העיר שדרות, נתיבות, ואופקים. במהלך המתקפה השתלטו מחבלים על יישובי העוטף ומוצבים צבאיים, חטפו אזרחים וחיילים, וטבחו באנשים וחיילים רבים. כמענה לכך פתחה מדינת ישראל ב[[מלחמת חרבות ברזל]].

בתקופה שלפני שבעה באוקטובר, שלח ראש [[חטיבת המחקר]] באגף המודיעין הזהרה לראש הממשלה בנוגע לחשש לפעולות צבאיות של אויבי ישראל. זאת, על רקע מה שעלול להתפרש כתקופת משבר במדינה, לאור [[המחאה נגד הרפורמה המשפטית]]{{הערה|{{הארץ|חיים לוינסון|אמ"ן הזהיר את נתניהו במכתבים: "איראן, חיזבאללה וחמאס מזהים הזדמנות לסערה מושלמת"|0000018b-ee0f-d36e-a3cb-fe5f9e2d0000|20 בנובמבר 2023}}}}{{הערה|{{הארץ|ליאור קודנר|"שלחו לנתניהו את התרעת המודיעין הזו בכתב כדי שהוא לא יוכל להכחיש אחר כך"|0000018b-f146-d117-abcf-f7ef399b0000|21 בנובמבר 2023}}}}. כבר שנה לפני המתקפה היה ידוע על תוכניות תקיפה של חמאס{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|יותר משנה לפני שהחלה, הצבא החזיק במידע על תוכנית המתקפה של חמאס בקיבוצים ובבסיסים|0000018c-0021-d4d0-addf-47ff72980000|24 בנובמבר 2023}}}}{{הערה|{{הארץ|יזהר באר|היועץ לעניינים פלסטיניים של השב"כ לשעבר: "הסגן של הנייה הבטיח 'מלחמה שתפתיע את ישראל'"|0000018c-5e07-d798-adac-feaf2e500000|13 בדצמבר 2023}}}}{{הערה|{{הארץ||האוצר המודיעיני והכישלון: ישראל עלתה על רשת הכספים של חמאס – ולא עשתה דבר|0000018c-7385-d48b-a5ec-77d5885d0000|16 בדצמבר 2023}}}} עם זאת, קודם למתקפה, אמ"ן לא העביר לדרג המדיני כל התרעה מודיעינית קונקרטית לגבי תקיפה קרבה. למעשה, בימים שלפני שבעה באוקטובר, העריכו בכירים באגף המודיעין בפני הדרג המדיני שחמאס [[הרתעה (אסטרטגיה)|מורתע]], ולא מעוניין בהסלמה{{הערה|{{ynet|יואב זיתון ועינב חלבי|בימים שלפני מתקפת הפתע: בכירים בצה"ל אמרו לדרג המדיני שחמאס מורתע|news/article/s111tsucga|7 באוקטובר 2023}}}}. בשנת 2014 הזהיר ראש הממשלה נתניהו מפני התוכנית שביצע חמאס ב-2023{{הערה|{{הארץ|גידי וייץ|ב-2014 הזהיר נתניהו מפני התוכנית שחמאס מימש ב-2023: "זו מכה איומה, דמורליזציה ענקית"|0000018d-410c-d02c-a79f-439fd44c0000|25 בינואר 2024}}}}

פורסם כי כשלושה שבועות לפני המלחמה פורסם תרגיל של החמאס, הכולל תרגול של [[מפקדה|חמ"ל]] ממודר, [[הונאה צבאית|הסחה]] באמצעות [[שיגור רקטות פלסטיניות לעבר ישראל|מטחי רקטות]], פריצת [[גדר המערכת סביב רצועת עזה]], תנועה מהירה באמצעות [[טנדר]]ים, הגעה ליישובי [[עוטף עזה]], כניסה לבתים והריגת תושביהם{{הערה|{{ערוץ7||צבי יחזקאלי: חמאס פרסם את כל התוכנית לפני חודש|615944|8 באוקטובר 2023}}}}. [[תצפיתנית|תצפיתניות]] שהשקיפו על הגבול העידו שהבחינו בפעולות לא שגרתיות והתריעו בפני מפקדיהן, אך נענו בביטול{{הערה|{{הארץ|יניב קובוביץ|"מי שיגיד שאי אפשר היה לדעת – משקר": התצפיתניות ראו את חמאס נערך לטבח, אך דבר לא נעשה|0000018b-e1f9-d168-a3ef-f5fb8a3c0000|18 בנובמבר 2023}}}}.

בלילה שלפני המתקפה עודכנו [[הרמטכ"ל]], [[הרצי הלוי]], ראש אמ"ן, [[אהרון חליוה|אהרן חליוה]] ו[[ראש השב"כ]], [[רונן בר]], במידע שהעיד על כוונת פעולה של החמאס. כל אחד מהם קיים התייעצויות בעניין עם אנשי מטהו, אולם לא ננקטו אמצעים לקדם את פני המתקפה. החשד היה שמדובר בניסיון חטיפה מקומי. [[דובר צה"ל]] אישר כי אכן היו סימנים בלילה שלפני פלישת חמאס, אך הוחלט שלא להעלות את רמת ה[[כוננות]], והצהיר כי יש לתחקר את תפיסת ההגנה של ישראל לנוכח הכישלון בפענוח הסימנים{{הערה|{{וואלה|אמיר בוחבוט|צה"ל מודה: היו סימנים מעידים לפני המתקפה – אך לא התראה מודיעינית|3615458|12 באוקטובר 2023}}}}.

ב[[מלחמת חרבות ברזל]] סיפק אמ"ן מודיעין רב לכוחות הלוחמים, לשם הגנה על לוחמי צה"ל ולשם פגיעה במחבלים{{הערה|{{מבט מל"מ||אמ"ן: מודיעין רלוונטי ובזמן – סיכום ביניים למלחמת "חרבות ברזל"|mm97new|6|מאי 2024}}}}.

=== התקיפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) ===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי]], [[המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024)]]}}
בליל 14 באפריל 2024, ערכה איראן תקיפה אווירית נרחבת משטחה נגד ישראל, שכללה 110 טילים בליסטיים (ח'ייבר שכן), 185 כטב"מים (שאהד 238) ו-36 טילי שיוט.
התקיפה הייתה תגובה ישירה לתקיפת הקונסוליה האיראנית ב[[דמשק]] שיוחסה לישראל שבועיים לפני כן בה נהרג מפקד כוח קודס בסוריה ולבנון מוחמד רזא זאהדי, והיוותה שלב נוסף בהידרדרות הכללית שחלה ביחסים בין המדינות בעקבות מלחמת חרבות ברזל, והפעם הראשונה במסגרת הסכסוך המתמשך בין המדינות שבה איראן תקפה את ישראל בגלוי משטחה. כמה שעות לפני התקיפה האווירית, השתלטה איראן על אוניית המכולות MCS Aries. אגף המודיעין כשל בהערכה המרכזית שסיפק לדרג המדיני לקראת [[ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי|ההתנקשות בדמשק של בכיר כוח אל-קודס האיראני]], [[מוחמד רזא זאהדי|חסן מהדוי.]] ההערכה המוטעית של אמ"ן, העריכה כי איראן לא "תשבור את הכלים", לא תגיב משטחה או בצורה ישירה. הצפי היה לתגובה חריפה של כוחות שלוחים, כגון חזבאללה והחות'ים, אך בלי חתימה איראנית ישירה{{הערה|{{ynet|נדב איל|כישלון המודיעין – והמסר הישראלי: קואליציה נגד איראן תפחית מהתגובה|news/article/yokra13885521|14 באפריל 2024}}}}.

==סמל אגף המודיעין==
[[קובץ:AmanOldLogo.svg|ממוזער|170px|סמלו הקודם של אגף המודיעין (שהיה בשימוש עד שנת 2002), כפי שהופיע על [[תג יחידה|תג היחידה]] אותו ענדו החיילים ששירתו באמ"ן]]
פרח ה[[פלר דה ליס]], שבעברית מתבלבלים בינו לבין פרח ה[[חבצלת]], נבחר להופיע הן בסמל אגף המודיעין והן בסמל [[חיל המודיעין]] (אם כי בשתי צורות שונות). הבחירה בפרח נבעה מהעובדה שבימי קדם היו כותשים את ה[[בצל]] שלו, ובחומר שהתקבל מהכתישה השתמשו [[מרגל]]ים כ[[דיו סתרים]]{{הערה|שם=מאקו|{{mako|מיכל דניאלי|אמ"ן – אגף המודיעין|7d0b003f53ca031006|pzm-units/intelligence|1 ביולי 2011}}}}. על פי גרסה נוספת, פרח הפלר דה ליס נבחר לסמל המודיעין מסיבה אחרת או נוספת: הפרחים סגורים ביום ונפתחים ב[[לילה]]. עובדה זו מזכירה את עבודתם של אנשי המודיעין, אשר פעמים רבות נעשית בחסות הליל: המודיעין, כמו הפרח, "פורח" בחשיכה ולא ניתן להבחין בו ביום{{הערה|שם=מאקו}}.

צבעי סמל אמ"ן הם [[ירוק]] ו[[לבן]] לסירוגין. צורת ההופעה לסירוגין של הצבעים בסמל האגף באה להמחיש את ההיגד "'''החבוי שבגלוי והגלוי שבנסתר'''", המגלם את הוויית עבודת המודיעין. החל משנת 2002 משולב בסמל גם [[מגן דוד]]. בשנה זו עוצב הסמל מחדש בעיגול, מתוך מטרה ליצור אחידות עם סמליהם העגולים{{הערה|1=[https://archive.today/20130705160827/http://dover.idf.il/IDF/About/Insignia/תגים+פיקודים+זרועות+ואגפים.htm#selection-696.0-751.28 '''תגים – פיקודים זרועות ואגפים'''], מאורכב מתוך אתר [[דובר צה"ל]]}} של יתר הזרועות והאגפים ב[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] (להבדיל מסמלי החילות, שלסמליהם צורת [[מגן (הרלדיקה)|מגן]]).

צבע ה[[כומתה]] של חיילי אגף המודיעין הוא [[ירוק]] כהה. המעבר לכומתה בצבע זה נעשה בראשית [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]], בהחלטה משותפת של ראש אמ"ן, [[אמנון ליפקין-שחק]], והקמנ"ר [[אורן שחור]]{{הערה|משה דוד, "'''תופסים צבע'''", מוסף "המגזין" של [[מעריב]], 11 ביולי 2011, עמ' 4–5}}.

==ראשי האגף==
{| border=1 cellpadding=4 cellspacing=0
|- bgcolor="#008000"
!שם||תקופת כהונה{{הערה|עד 28 בדצמבר 1953, שם התפקיד היה "ראש מחלקת המודיעין"}} ||הערות
|-
| סגן-אלוף [[איסר בארי]] || 1948–1949 || הודח מתפקידו לאחר שהורשע בחריגה מסמכות בעקבות הוראתו להוציא להורג את [[עלי קאסם עבד אל קאדר|עלי קאסם]] ששימש כמודיע
|-
| אלוף-משנה [[חיים הרצוג]] || 1949 – אפריל 1950 || לימים, [[נשיא מדינת ישראל]]
|-
| אלוף-משנה [[בנימין גיבלי]] || אפריל 1950 – דצמבר 1953 || הודח מתפקידו בעקבות [[העסק הביש]] והדחה למתן [[עדות שקר]]
|-
| אלוף-משנה [[יהושפט הרכבי]] || דצמבר 1953 – מרץ 1954 || ממלא מקום ראש האגף
|-
| אלוף-משנה [[בנימין גיבלי]] || מרץ 1954 – מאי 1955 || ראש האגף הראשון. הודח מתפקידו בשל חלקו בפרשת "[[העסק הביש]]"
|-
| אלוף [[יהושפט הרכבי]] || מאי 1955 – אפריל 1959 || הודח מתפקידו בשל מעורבותו בפרשת "[[ליל הברווזים (1959)|ליל הברווזים]]"
|-
| אלוף [[חיים הרצוג]]|| אפריל 1959 – ינואר 1962 || כהונה שנייה. לימים, [[נשיא מדינת ישראל]]
|-
| אלוף [[מאיר עמית]] || ינואר 1962 – ינואר 1964 ||לימים, ראש "[[המוסד]]"
|-
| אלוף [[אהרן יריב]] || ינואר 1964 – ספטמבר 1972 ||לימים, יועץ לרמטכ"ל ב[[מלחמת יום הכיפורים]] וראש [[הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים|צוות המשא ומתן להפרדת הכוחות בין ישראל ומצרים]]
|-
| אלוף [[אלי זעירא]] || ספטמבר 1972 – אפריל 1974 || הודח מתפקידו בעקבות המלצות [[ועדת אגרנט]] שחקרה את נסיבות פריצתה של [[מלחמת יום הכיפורים]]
|-
| אלוף [[שלמה גזית]] || אפריל 1974 – פברואר 1979 ||היה אחראי על איסוף מידע לקראת [[מבצע אנטבה]] והיה שותף לשיחות השלום עם מצרים
|-
| אלוף [[יהושע שגיא]] || פברואר 1979 – מרץ 1983 || נאלץ לפרוש בשל [[טבח סברה ושתילה]]
|-
| אלוף [[אהוד ברק]] || מאי 1983 – ינואר 1986 || לימים, ה[[רמטכ"ל]] ה-14 ו[[ראש ממשלת ישראל]]
|-
| אלוף [[אמנון ליפקין-שחק]] || ינואר 1986 – מרץ 1991 || לימים, ה[[רמטכ"ל]] ה-15
|-
| אלוף [[אורי שגיא]] || מרץ 1991 – יוני 1995 ||היה מעורב במבצע דין וחשבון בהתנקשות במזכ"ל [[חזבאללה]] [[עבאס מוסאווי]], ופיקד על חטיפתו של [[מוסטפא דיראני]]
|-
| אלוף [[משה יעלון]] || יוני 1995 – 1998 || לימים, ה[[רמטכ"ל]] ה-17 ו[[שר הביטחון]]
|-
| אלוף [[עמוס מלכא]] || 1998 – דצמבר 2001 ||
|-
| אלוף [[אהרן זאבי-פרקש]] || דצמבר 2001 – ינואר 2006 ||
|-
| אלוף [[עמוס ידלין]] || ינואר 2006 – נובמבר 2010 ||במהלך כהונתו התנהלה [[מלחמת לבנון השנייה]] ו[[מבצע מחוץ לקופסה]] לתקיפת הכור הגרעיני בסוריה
|-
| אלוף [[אביב כוכבי]] || נובמבר 2010 – ספטמבר 2014 || לימים, הרמטכ"ל ה-22
|-
| אלוף [[הרצי הלוי]] || ספטמבר 2014 – מרץ 2018||לימים, מפקד [[פיקוד הדרום]], [[סגן הרמטכ"ל]] והרמטכ"ל ה-23
|-
| אלוף [[תמיר היימן]] || מרץ 2018 – אוקטובר 2021 ||במהלך תפקידו היה ממתכנני [[מבצע חגורה שחורה]] ו[[מבצע שומר החומות]]
|-
| אלוף [[אהרון חליוה]] || אוקטובר 2021 – אוגוסט 2024 || התפטר מתפקידו לאחר שבמהלך כהונתו פרץ [[טבח שבעה באוקטובר]] אשר הוביל ל[[מלחמת חרבות ברזל]]{{הערה|{{ישראל היום|לילך שובל|"לעד אשא את הכאב": ראש אמ"ן חליוה פורש - מכתב ההתפטרות המלא|news/defense/article/15641196|22 באפריל 2024}}}}
|-
| אלוף [[שלומי בינדר]] || אוגוסט 2024 – הווה ||
|}

==ראו גם==
* [[סוכנות ביון ההגנה]], המקבילה האמריקאית
* [[מודיעין ההגנה]], המקבילה הבריטית
* [[המינהל הראשי של המטה הכללי הרוסי]], המקבילה הרוסית

==לקריאה נוספת==
* [[יוסי מלמן]] ו[[דן רביב (עיתונאי אמריקאי)|דן רביב]], תל אביב: "'''מרגלים לא מושלמים'''", הוצאת [[מעריב]], [[1990]]
* [[יואל בן-פורת]], "'''נעילה – סיפור ההפתעה של מלחמת יום הכיפורים'''", הוצאת ידיעות אחרונות, 1991
* [[אורי שגיא]], "'''[[אורות בערפל]]'''". תל אביב, [[ידיעות ספרים]], [[1998]]
* [[משה זונדר]], "'''סיירת מטכ"ל'''", [[כתר ספרים]], [[2000]].
* [[אורי בר-יוסף]], "'''[[הצופה שנרדם|הצופה שנרדם – הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה]]'''", הוצאת זמורה ביתן, 2001
* [[אלי זעירא]], "'''מלחמת יום הכיפורים: מיתוס מול מציאות'''", מהדורה שנייה, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2004
* [[רונן ברגמן]], "'''[[נקודת האל-חזור (ספר)|נקודת האל חזור]]'''", הוצאת [[כנרת זמורה ביתן]], [[2007]]
* עמוס גלבוע, [[אפרים לפיד]], '''מלאכת מחשבת: 60 שנה למודיעין הישראלי: מבט מבפנים''', הוצאת [[המרכז למורשת המודיעין]] ו[[ידיעות ספרים]], [[2008]]
* רונן ברגמן, "'''מדינת ישראל תעשה הכל'''", [[הוצאת כנרת זמורה ביתן]], [[2009]]
* [[יועז הנדל]] ו[[יעקב כץ (עיתונאי)|יעקב כץ]], "'''ישראל נגד [[איראן]], מלחמת הצללים'''", בהוצאת [[כנרת זמורה-ביתן]], [[2011]]
* [[אהרן זאבי-פרקש]] ו[[דב תמרי]], "'''ואיך נדע? מודיעין, מבצעים, מדינאות'''", [[הוצאת ידיעות אחרונות]], 2011
* יוסי מלמן ודן רביב, "'''מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2012]].
* [[עמוס גלבוע]], "'''מר מודיעין'''", ידיעות ספרים, [[2013]]
* דוד סימנטוב ושי הרשקוביץ, "'''אמ"ן יוצא לאור – העשור הראשון לאגף המודיעין בצה"ל'''", [[מערכות]], 2013
* [[דני אשר]], "'''מעשה אמ"ן – סיפורו של המודיעין הצבאי בצה"ל – כרך ראשון – מהקמתו ועד מלחמת יום הכיפורים'''", [[מערכות|צה"ל – הוצאת מערכות]], [[2014]].
* דני אשר, "'''מעשה אמ"ן – סיפורו של המודיעין הצבאי בצה"ל – כרך שני – עידן המלחמות עתירות העצמה'''", [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]], [[2018]].
* [[אפרים לפיד]], '''לוחמי הסתר – המודיעין הישראלי מבט מבפנים''', ידיעות ספרים, 2017.
* [[אהד לסלוי]], '''המדינאי ואיש המודיעין: הילכו שנים יחדיו בלתי אם נועדו''', [[הוצאת מודן]], 2021.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=אמ"ן}}
* {{אתר צה"ל||אגף המודיעין|4074}}
* [https://web.archive.org/web/20171017145623/https://www.aman.idf.il/ אגף המודיעין] – אתר האינטרנט הרשמי של החיל (מאורכב)
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007263278505171|ישראל, צה"ל. אגף מודיעין}}
* [https://www.idf.il/אתרים/אגף-המודיעין/אמן/מסלולים/ כל מה שצריך לדעת על המסלולים המיוחדים של אגף המודיעין], ב[[דובר צה"ל|אתר צה"ל]], 2017
* [https://archives.mod.gov.il/Exhib/aman/Pages/default.aspx מסמכי אמ"ן], באתר [[ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון]]
* [https://web.archive.org/web/20140222231313/http://www.archives.gov.il/NR/rdonlyres/CE262935-1906-43D0-80A8-B1869C654990/0/Yadin03Color.pdf דו"ח ועדת ידין-שרף (יולי 1963) על תיחום תחומי האחריות של גופי המודיעין בישראל], באתר [[ארכיון המדינה]]
* {{הארץ|יוסי מלמן|המודיעין הישראלי: טעינו בהערכה שלסדאם נשק לא קונוונציונלי|1.1366139|10 בדצמבר 2008}}
* {{ynet|[[רון בן ישי]]|"להיות מוכנים למשהו שיגיע משום מקום בלי התרעה ויצית תבערה גדולה". המודיעין 2014|4509980|14 באפריל 2014}}
* {{ישראל היום|[[יואב לימור]]|מודיעין עילית|175647|18 באפריל 2014}}
* עידן סונסינו, [http://www.idf.il/1133-20176-HE/IDFGDover.aspx מסמכי ארכיון מסווגים חושפים את הסיפור מאחורי הקמת אמ"ן], אתר [[צה"ל]]
*{{מערכות|אלוף הרצי הלוי, סא"ל א', סרן י', אמ"ן 2048: עליונות מודיעינית בעידן הדיגיטלי|3/114213|477}}
* [[אפרים לפיד]], [https://www.youtube.com/watch?v=3Fe71SiP0Is&list=PLi5YWPpw7LbwiW-kRddjGjAISsYnxekPk&index=4 המודיעין הישראלי במלחמת ההתשה] בכנס [[העמותה הישראלית להיסטוריה צבאית]], אוקטובר 2019
* {{אתר צה"ל|ינון שלום יתח|לאחר עשור של בנייה - נחנך ה"דאטה סנטר" החדש של אמ"ן|102333|29 בספטמבר 2020}}
* {{ערוץ7|קובי פינקלר|כך חשפו באמ"ן מאות קילומטרים של מנהרות טרור|494003|27 במאי 2021}}
* {{אתר צה"ל|[[דני אשר]]|תמורות ושינויים באמ"ן – עם קליטת האלקטרוניקה והמחשבים|42535|27 ביולי 2021}}
* [[אפרים לפיד]], [https://www.israeldefense.co.il/node/62450 תרבות ארגונית של מודיעין במציאות משתנה], ביקורת על ספרו של [[מאיר פינקל]], {{כ}}[[IsraelDefense]], {{כ}}01 ביולי 2024
* {{אתר צה"ל|איה חיימוביץ'|רוצים לחזור לשירות - באמ"ן? זה המרכז שיקצר לכם את התהליך|216558|15 ביולי 2024}}
* {{mako|שי לוי|הצצה נדירה ליחידת אמ"ן שמנהלת קשר מודיעיני מעבר לים|84593671f60b691026|pzm-soldiers|9 במאי 2025}}
* {{NFC||פערים גדולים בהכרת האויב|0026-d-171421-00|28 במאי 2025}}

;סמל אגף המודיעין
* {{אתר צה"ל|ליעד גלבוע|לתולדות סמל חיל המודיעין|83813|15 בנובמבר 2022}}, מתוך כתב העת "[[יסודות (כתב עת)|יסודות]]", גיליון 4
* {{יוטיוב|lOBFeiY1ypw|שם=תעלומת סמל מודיעין: בעקבות הפרח המסתורי של אנשי הצללים {{!}} צה"ל|אורך=05:04|ערוץ=צה"ל – צבא ההגנה לישראל}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{ש}}{{צבא הגנה לישראל}}
{{ארגוני ביון חוץ}}
{{קהילת המודיעין הישראלית}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:אגף המודיעין|*]]
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:קהילת המודיעין הישראלית]]
[[קטגוריה:מערך המודיעין בצה"ל]]
[[קטגוריה:אגפי צה"ל|מודיעין]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=אגף המודיעין|גרסה=41331580|פריט=Q453558|תאריך=אוגוסט 2025}}