תערו של היצ'נס
תערו של היצ'נס (באנגלית: Hitchens's razor) הוא תער אפיסטמולוגי שנוסח על ידי הסופר כריסטופר היצ'נס (1949–2011) ונקרא על שמו. היצ'נס ניסח אותו כך: ”מה שניתן לטעון ללא ראיות, ניתן לשלול ללא ראיות”. על פי עיקרון זה נטל ההוכחה לגבי נכונות הטענה מוטל על הטוען. אם נטל זה לא יתקיים, הרי שלפי היצ'נס ניתן לדחות את הטענה, ומתנגדיה אינם צריכים להתווכח עוד על מנת לדחותה. היצ'נס השתמש בביטוי זה במיוחד בהקשר של ביקורת על אמונה דתית.
ניתוח
הביטוי מופיע בספר של היצ'נס משנת 2007. המונח "תערו של היצ'נס" נטבע על ידי הבלוגר ריקסטון (Rixaeton) בדצמבר 2010, וזכה לפופולריות בעיקר לאחר שהיצ'נס מת בדצמבר 2011.
לפי ג'יליאן מלכיור (Melchior) בוול סטריט ג'ורנל ב-2017, ניסוח זה היה הווריאציה של היצ'נס לתערו של אוקאם.[1] תערו של היצ'נס כונה גם "גרסה מודרנית" של הפתגם הלטיני Quod gratis asseritur, gratis negatur ("מה שנטען בחופשיות [כלומר, ללא סימוכין] ניתן לשלילה בחופשיות").[2] גרסה נוספת לתערו של היצ'נס היא: "מה שנטען ללא סיבה (או הוכחה), ניתן להכחיש ללא סיבה (או הוכחה)",[3] אימרה שהמקור לה הוא כנראה מהמאה ה-17 או קודם לכן.[4]
אמירה דומה היא העיקרון המשפטי המיוחס למשפטן הרומי יוליוס פאולוס, בן המאות השנייה והשלישית לספירה, Ei incumbit probatio qui dicit, non qui negat ("חובת ההוכחה היא על הטוען, לא על המכחיש").[5] עיקרון זה נקשר באופן מסורתי לחזקת החפות מפשע במשפט האנגלי.
ביקורת
תערו של היצ'נס משמש נגד טענות אשר באות לחדש דבר, ומציב את נקודת המוצא המשותפת כהנחה מוסכמת אשר כל שינוי ממנה מטיל את נטל הוכחה על הבא לשנות. אולם השימוש בתערו של היצ'נס כטענה בעד האתאיזם ונגד המאמינים בקיומו של בורא לעולם, אינו תקף, כפי שטען הפילוסוף מייקל ו' אנטוני (Antony, 2010) שיש להחיל את התער גם על האתאיזם עצמו, שגם הוא "טענה" שיש להוכיחה, ובחינת האתאיזם לאור תערו של היצ'נס מביאה למסקנה כי גם האתאיזם אינו מוצדק מבחינה אפיסטמית.
היצ'נס מתיימר להראות שניתן לטעון לאתאיזם אף ללא ראיות, שכן הוא ה"דף החלק" ממנו והלאה יש לדון על קיומן של דברים נוספים. אולם טענתו מבוססת על כך שניתן להתייחס כנקודת מוצא מוסכמת, ליצירתו וקיומו של העולם על כל מורכבותו האדירה, כאפשרי גם ללא בורא ויד מכוונת למרות חוסר ההסתברות הסטטיסטי הקיצוני שבדבר. אולם הנחה זו עצמה אינה מובנת מאליה, אלא אדרבה, ככל שמניחים שחוסר ההסתברות שבה קיצוני יותר, כך היא טעונה הוכחה חזקה יותר מן הטענה שאכן יש מי שעשה זאת בכוונה תחילה.
בדומה לכך טען הפילוסוף סטפן אוונס (2015) בעקבות אלווין פלנטינגה, שישנם אמונות יסודיות שאינן נשענות על הוכחה, כמו האקסיומה האנושית בדבר קיומה של האנושות, טענה שפילוסופים ספקניים פקפקו גם בה (כמו בדיונים על תורת ההכרה ועל טענת הקוגיטו), אולם היא מקובלת אצל רוב העולם כאקסיומה שאינה צריכה הוכחה. דומה לה היא האמונה בדבר קיומו של בורא לעולם, שהיא אקסיומה שלפי ברירת המחדל של השכל האנושי, קיומו של העולם ומורכבותו האדירה מכתיב את קיומו של בורא שיצר זאת. לדידם הטענה כי בריאת העולם וקיומו נעשו בצורה אקראית וללא יד מכוונת, על אף שמבחינה סטטיסטית הסתברות כזו מוגדרת כדבר "בלתי אפשרי", היא היא הטענה שאין לה הוכחה, ומשכך ניתן לדחותה ללא הוכחה.[6]
ביקורת דומה נוספת טוענת כי תערו של היצ'נס עצמו נשען על הנחת יסוד אפיסטמית, ללא הוכחה חיצונית. ומכיון שההנחה הזו, שניתן לשלול ללא הוכחה כל טענה שלא הוכחה, מתבססת על כך שהיא מתקבלת אף שלה עצמה אין הוכחה, אזי אין עדיפות מובנית להנחת היסוד שעליה נשען התער על פני הנחות יסוד אחרות. ובדיון על האמונה בבורא לעומת אתאיזם, אדרבה, האמונה בקיומו של בורא עולם היא אינטואיציה בסיסית וחזקה יותר[7], לנוכח עצם קיומו של עולם מסודר, חוקי ומורכב. לפי ביקורת זו, התער עשוי להועיל נגד טענות שרירותיות שבצורה טבעית אינן מתקבלות על הדעת, אך אינו רלוונטי בטענות מבוססות יותר[8] .
הערות שוליים
- ↑ Melchior, Jillian (21 בספטמבר 2017). "Inside the Madness at Evergreen State". The Wall Street Journal. נבדק ב-19 ביוני 2019.
Mr. Coffman cited Christopher Hitchens's variation of Occam's razor: 'What can be asserted without evidence can be dismissed without' [evidence]
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Jaroszkiewicz, George (2017). Quantized Detector Networks: The Theory of Observation. Cambridge: Cambridge University Press. p. 282. ISBN 9781108547413. נבדק ב-21 באוגוסט 2021.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ Translation from Stone, Jon R. (2005). The Routledge Dictionary of Latin Quotations: The Illiterati's Guide to Latin Maxims, Mottoes, Proverbs, and Sayings. New York: Routledge. p. 101. ISBN 0-415-96908-5.
- ↑ Annaniensis, Juvenalis (1686). Solis intelligentiae, cui non succedit nox, lumen indeficiens, ac inextinguibile ; illuminans omne hominem venientem in hunc mundum. Typis Simonis Uzschneideri. For 19th-century usage see, e.g., The Classical Journal, Vol. 40 (1829), p. 312.
- ↑ Watson, Alan, ed. (1998) [1985]. "22.3.2". The Digest of Justinian. Philadelphia: University of Pennsylvania Press. ISBN 0-8122-1636-9.
- ↑ Evans, C. Stephen (2015). Why Christian Faith Still Makes Sense: A Response to Contemporary Challenges. Grand Rapids, Michigan: Baker Academic. pp. 16–17. ISBN 9781493400225. נבדק ב-21 באוגוסט 2021.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ כמאמר המשנה תורה לרמב"ם, הלכות יסודי התורה, פרק א', הלכה א': "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון"
- ↑ האם האמונה בא-לוהים יכולה להיות אמונת יסוד מוצדקת? באתר JSTOR.
תערו של היצ'נס42975958Q887815