תג'ויד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

תַּגְּ'וִידערבית: تجويد) היא אמנות הקריאה הנכונה בקוראן. קריאה על פי כללי התג'ויד מתבצעת כאשר הקוראן נקרא לצורך מילוי חובה דתית, כגון במהלך התפילה במסגד.

עקרונות התג'ויד

כללי התג'ויד כוללים הוראות בנוגע לביטוי הנכון של עיצורים ותנועות בהקשרים פונטיים שונים. כמו כן הם כוללים הוראות בנוגע למקצב הקריאה ובנוגע להפסקות הנדרשות בין מילים בטקסט. לפי המסורת המוסלמית, כללי התג'ויד נמסרו עם מסירת הקוראן למוחמד מפי המלאך גבריאל. מקובל לייחס את התגבשות כללים אלה למאה ה-8.

שינוי באיכות ההגיים

  • ע'נה
  • אִדְּעַ'אם (إدغام) - הידמות מלאה של העיצור n בסוף הברה לאחד מהעיצורים l, m, r, w, y, הפותחים את ההברה הבאה. לדוגמה: בביטוי لا شرقية ولا غربية (סורה 24, איה 35), המילה شرقية נהגית sharqiyyatiw (במקום sharqiyyatin).
  • אִקְלַאבּ (إقلاب) - הידמות חלקית של העיצור n בסוף הברה לעיצור b הפותח את ההברה הבאה. לדוגמה: הביטוי הנפוץ من بعد נהגה mim ba'ad (במקום min ba'ad).
  • אִח'פַא (إخفاء) - הידמות חלקית של העיצור n בסוף הברה לאחד מחמישה עשר עיצורים (כגון t, d, z, s, f, v, k). בהידמות זו ה-n מבוצעת בלא נגיעת קצה הלשון בחך.
  • קַלְקַלַה (قلقلة) - התפתחות של תנועת עזר לאחר אחד מהעיצורים q, t, b, j, d, כאשר הוא בא באפס תנועה. לדוגמה: הביטוי ولقد خلقنا (סורה 15, איה 26) נהגה מעין walaqad-e-khalaqna.
  • תפח'ים

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

20701542תג'ויד