חיבור שקע-תקע
חיבור שֶׁקַע-תֶּקַע הוא האמצעי הנפוץ לחיבור או ניתוק מהיר של מכשירי חשמל ביתיים ואחרים לרשת החשמל. לחיבור שני רכיבים עיקריים:
התקע הוא רכיב עטוף בחומר מבודד, המחובר למכשיר באמצעות כבל חשמלי. בתוך התקע, מחוברים גידי הכבל לאלקטרודות הבולטות מתוכו ומאפשרות התאמתו לשקע מתאים. האלקטרודות עשויות על פי רוב פליז או ניקל. תקעים חשמליים כוללים יציאה של שתי אלקטרודות לפחות - לחיבור קו המופע וקו האפס. בחלק מהתקעים קיימת אלקטרודה שלישית להארקה. קו המופע יהיה בפין הימני, האפס בשמאלי וההארקה בתחתון. ימין ושמאל כאן הם כאשר מסתכלים על התקע מאחור, כלומר במצב בו הוא מחובר לשקע. צבע הבידוד של המוליך של הפאזה בתקן הישראלי הוא חום (אדום בתקן הישן), ושל האפס - כחול (שחור בתקן הישן). קו ההארקה הוא בצבע ירוק צהוב. לעיתים קרובות ישנם תבליטים קטנים בחלקו הפנימי של התקע, בהם הפאזה מסומנת בסימן ~ (טילדה) או באות L, האפס בספרה 0 או באות N, וההארקה ב- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: . תקעים למכשירים תלת-מופעיים (מערכת תלת-פאזית) מכילים שלוש אלקטרודות מופע.
השקע הוא הרכיב שאליו מחובר התקע, והוא תואם לתקע. המעטפת של שקעים חשמליים עשויה חומר מבודד, על פי רוב בקליט, ומכילה פתחים חריצים המתאימים לסידור האלקטרודות של התקע. השקע מחובר לרשת החשמל באמצעות מוליכים המחוברים לאלקטרודות פנימיות קפיציות, בעלות מבנה המותאם לעטיפת האלקטרודות של התקע, תוך יצירת שטח מגע משמעותי ביניהם. שקעים חשמליים עשויים להיות ניידים (כמו בקצהו של כבל מאריך) או נייחים. שקעים נייחים ניתנים להתקנה כמעט על כל משטח, בין אם מדובר בקיר, ריהוט או כל אלמנט יציב אחר. קיימים שקעים להתקנה בולטת על משטחים, אשר מכונים על הטיח (עה"ט), ושקעים להתקנה שקועה. כאשר מסתכלים על השקע המותקן, השקע מסודר בצורה כזו שהפאזה בצד ימין של השקע, האפס בצד שמאל, ולמטה ההארקה. צבע הבידוד של המוליך של הפאזה בתקן הישראלי הוא חום (אדום בתקן הישן), ושל האפס - כחול (שחור בתקן הישן). קו ההארקה הוא בצבע ירוק צהוב. לעיתים קרובות ישנם תבליטים קטנים בחלקו הפנימי של השקע, בהם הפאזה מסומנת בסימן ~, האפס בספרה 0, או באות N, וההארקה ב- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: . שקעים למכשירים תלת-מופעיים (תלת-פאזי) מכילים שלוש אלקטרודות מופע.
בישראל
ברוב המתקנים הביתיים בישראל בשנות החמישים נעשה שימוש בשקעים ותקעים עם שני פינים המכונים גם תקע אירופי (סוג C). סוג זה של תקעים נמצא בשימוש עד היום לשם חיבור מכשירים בעלי בידוד כפול.
בתחילת שנות השישים אומץ תקן ישראלי לתקעים ושקעים עם שלושה פינים בפרופיל שטוח. תקן זה הוא ייחודי ובלעדי לישראל (סוג H). בשקעים אלו נוספה הארקה שלא הייתה קיימת בשקעים הישנים, אולם חסרונם של השקעים החדשים היה בזה שלא איפשרו חיבור התקעים הישנים בעלי שני הפינים העגולים (תקע אירופי C), והיה צורך להשתמש במתאמים מיוחדים. עם הזמן שונה התקן והוחל שימוש בשקעים בהם היה שינוי במכסה השקע, שני פתחים שהם שילוב של פתח שטוח ופתח עגול, שאיפשר גם חיבורם של תקעים עם שני פינים עגולים (תקע אירופי C).
בשנת 1989 אומץ תקן ישראלי (SI 32) חדש לתקעים - שלושה פינים בפרופיל עגול במקום שלושה פינים בפרופיל שטוח לאלקטרודות (ראו בתמונה למעלה). בתחילה הופצו שקעים המתאימים גם לתקן החדש (עם פתח שהוא שילוב של פתח שטוח ופתח עגול גם לפין ההארקה, ראו תמונה למעלה) ובשנת 2006 החלו להופיע התקעים החדשים עם שלושה פינים בפרופיל עגול, בעלי קוטר גדול מבעבר. יתרונם של הפינים העגולים הוא בכך שהם נותנים שטח מגע גדול יותר בהדקים של השקעים ומונעים התחממות של נקודות המגע, דבר המגביר את הבטיחות (במוסדות מסודרים לא מפיצים יותר תקעים בפרופיל שטוח). חסרונם בכך שאין אפשרות להכניס תקעים חדשים עם שלושה פינים עגולים לשקעים ישנים שבהם חור פין הארקה (שלישי תחתון) בפרופיל שטוח. החדשים לא יכנסו גם לשקעים הישנים יותר, בעלי שלושה חורים בפרופיל שטוח. חוסר התאמה זה דורש שימוש במתאמים או מפצלים כדי לחבר תקע חדש לשקע ישן, שימוש בעייתי מבחינה בטיחותית.
בבתים ישנים ניתן למצוא גם תקעי BS-546 של 15 אמפר שנועדו לתנורי חימום או מזגנים.
שקע נוסף שניתן למצוא בישראל הוא שקע תלת פאזי בעל חמישה מגעים.
סוגי שקעים
במדינות שונות נעשה שימוש בשקעים ותקעים חשמליים שונים בצורתם. התקעים עם שלושת הפינים העגולים שבשימוש בישראל, ובגרסה דומה[1] בתאילנד. תקעים עם שני פינים, יכולים להתאים לשקעים במדינות רבות. תקעים עם שני פינים ממדינות רבות יתאימו גם לשקעים ישראליים (ראו בקישורים חיצוניים).
A
השקע הלא מוארק שנפוץ בארצות הברית. ידוע גם כ־NEMA 1-15 ומוגדר בתקן 6 ANSI/NEMA WD[2].
B
שקע מוארק שהוא השקע הביתי הנפוץ בצפון אמריקה. תקעים מסוג A יכולים להיכנס גם לשקעים מסוג B. ידוע גם כ־NEMA 5-15.
C
יורופלאג (Europlug) או בשמו הרשמי CEE 7/16. זהו תקע לא מוארק שתוכנן להתאים לכל השקעים הנפוצים באירופה (למעט השקעים הבריטיים מסוג G). מתאים גם לשקעים ישראליים. שקעים מהסוג הזה אינם נפוצים.
D
שקע מוארק עם שלושה פינים גדולים יחסית ופין ההארקה בולט מעבר לשניים האחרים. זה היה התקן בבריטניה עד שנת 1962. הוא עדיין בשימוש במדינות שונות כגון הודו ונמיביה. שמו הוא BS-546 (גרסת 5A).
E
שקע צרפתי (CEE 7/4) הוא שקע מוארק שבו ההארקה היא פין בולט. תקעים מהסוג הזה נמצאים בשימוש בצרפת, בלגיה, פולין, צ'כיה, תוניסיה ומרוקו. מקובל להשתמש בהם בתקעים מסוג CEE7/7 אשר מתאימים גם לשקעים הגרמניים מסוג F.
F
שקע גרמני ("שוקו" - Schuko) הוא שקע מוארק שנמצא בשימוש, בין השאר, בגרמניה. שמו הרשמי הוא CEE 7/5. ההארקה לא נמצאת בפין ייעודי אלא במגרעות בצד התקע.
G
שקע מוארק שהוא השקע התקני בבריטניה מאז 1962. בשימוש גם באירלנד, מלטה וקפריסין. שמו הרשמי הוא BS-1363. פין ההארקה ארוך יותר ותפקידו לפתוח זוג תריסי הגנה הסוגרים את פתחי שני הפינים האחרים, הפינים מחופים בבידוד חשמלי עד מחציתם, כך שכאשר הם מוחדרים לשקע באופן חלקי, שעדיין מאפשר זרם חשמלי, לא ניתן לגעת במתכת חשופה. נוסף על כך מצויד כל שקע בנתיך ביטחון. בשל סיבות אלה זהו התקן הבטיחותי ביותר בעולם[3]
H
שקע ישראלי בשימוש בישראל, ביהודה ושומרון, וברצועת עזה מקבל גם תקעים מסוג C.
שקע זה נחשב מסוכן יחסית, משום שהוא יצוק בקו זהה לקו הקיר ואינו משוקע. בזמן הוצאת התקע, הפינים חשופים עם חשמל "חי" למגע, ובמיוחד על ידי ילדים קטנים - בעלי אצבעות דקות.[1] (בעיה זו נפוצה גם בשקעים אחרים)
I
השקע הנפוץ באוסטרליה, ניו זילנד וארגנטינה. התקעים הם בצורת V אולם בכיוון הפוך מזה שבשקעים הישראליים. גם בסין יש שקעים דומים.
J
השקע הנפוץ בשווייץ ובליכטנשטיין. פין ההארקה נמצא רק מעט מתחת לשני הפינים האחרים. שמו הרשמי: SEV 1011[4].
K
השקע הנפוץ בדנמרק וגרינלנד. פין ההארקה בצורת חצי עיגול.
L
סוג שקע ותקע הנמצאים בשימוש באיטליה, צ'ילה, וחלק ממדינות צפון אפריקה. התקן CEI 23-50 מאפיין שלושה פינים הנמצאים בשורה אחת, תוך שהוא מבדיל בין כאלו המיועדים ל-10 אמפר ו-16 אמפר. ההבדל ביניהם בקוטר הפינים ובמידת המרווח ביניהם. יש שקעים אוניברסליים לשני תתי התקן.
M
גרסה גדולה יותר של סוג D - גרסת 15A של תקן BS-546. בשימוש בדרום אפריקה, לסוטו וסווזילנד.
N
זהו השקע הנפוץ בברזיל. דומה במראהו לשקע מסוג J השווייצרי, אולם הוא שטוח עוד יותר ממנו. מבוסס על תקן שהיה אמור להיות משותף לכלל השקעים באירופה, אך יישומו הושעה (IEC 60906-1[דרוש מקור]).
ראו גם
- מתקן חשמל דירתי
- שקע ותקע - דמויות בפרסומת של חברת החשמל
- מערכות החשמל בעולם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
הערות שוליים
- ^ תקן TIS 166-2549
- ^ להורדת תקן ANSI/NEMA WD 6 (דורש הזדהות)
- ^ Protecting BS 1363 - the world’s safest mains plug and socket
- ^ סקירת חיבורי החשמל מתוך אתר הממשלה השווייצרית
32734875חיבור שקע-תקע