שפת הבי"ת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף שפת הבית)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שפת הבי"ת היא שפה מוצפנת בה משלבים אחרי כל תנועה את העיצור /b/ ואחריו את אותה התנועה.[1] לדוגמה, במקום לומר "אני רוצֶה ספר", אומרים: אַבַּנִיבִּי רוֹבּוֹצֶבֶּה סֵבֵּפֶבֶּר. דוגמה נוספת, במקום לומר "אני שר", אומרים: אַבַּנִיבִּי שַׁבַּר.

ניתן להשתמש בכל אות, לאו דווקא באות ב' (שפת הגימל עם האות ג', וכו') ולאו דווקא באות אחת (דוגמת שפת הריש-גימל), אך השימוש באות ב' הוא הנפוץ ביותר.[1]

השפה משמשת ילדים כשפת סתרים, וזאת בדיבור בלבד – לא נהוג להשתמש בה בכתב. שימוש נוסף הוא כמשחק מיומנות דיבור – מי שמתבלבל מפסיד במשחק.

השיר "אבניבי" בביצוע יזהר כהן, ששורת הפזמון שלו נכתבה בשפת הבית: "אבניבי אובוהבב אובותבך", זכה באירוויזיון 1978. עשור קודם לכן נעשה שימוש בשפה בשירה של להקת הנח"ל "רכלניות", שאת מילותיו כתב דוד עתיד.[2]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Ruth Yakir, Secret Languages of Israeli Children, Language-Behavior Papers 2, 1973, עמ' 28–39
  2. מילות השיר "רכלניות", באתר שירונט
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שפת הבי"ת41330434Q113368721