שיעור קומה (ספר)

שיעור קומה הוא חיבור השייך לספרות ההיכלות והמרכבה ועוסק בתיאור האלוקים במונחים של דמות אנושית, עד כדי מניין האיברים, שמותיהם ומידותיהם. זמן חיבורו המשוער הוא בין המאה השנייה למאה השלישית לספירה והוא נכתב ככל הנראה בארץ ישראל.^{[דרוש מקור]}

היקפו של הספר קטן והוא משתרע על פני כחמישה עד שישה עמודים, וזהות מחבר הספר אינה ידועה.

היחס לספר

בשל התפיסה כי ספר שיעור קומה הוא בעל אופי אנתרופומורפי השתמשו בו הקראים בוויכוחם עם רב סעדיה גאון, והתנגחו בו בעזרת שימוש בציטוטים מתוך החיבור בניסיונם להוכיח כי היהדות הרבנית סוטה מן הרציונליות, בתגובה רס"ג פקפק ביחוס הספר לרבי עקיבא ורבי ישמעאל, אך טען שגם אם יתברר שהספר נכתב על ידם ואינו זיוף, אפשר לפרש את דבריו כמוסבים על האור הנברא המתגלה לנביאים בחזיונות, ולא לה' עצמו, כך שלא יובילו להגשמה.

הראב"ע מקבל את סמכותו של הספר אך טוען שאין להבינו כפשטו, אלא יש להבין את תיאורי הגוף שבו כביטוי סמלי של חלקי הקוסמוס. גם רבי יהודה הלוי קיבל קריאה של ספר זה מחוץ לפשוטו, בטענה כי הממדים האבסורדיים נועדו על מנת לעורר יראת שמיים - "בעבור שיש בו מהכנס מוראו בנפשות".

הרמב"ם, שמזוהה עם השיטה הרציונלית, נטה בתחילה לקבל את הספר כמשל, אך בהמשך דחה את הספר בתוקף, וב"תשובות הרמב"ם" אף טען כי החיבור "אינו אלא חיבור אחד הדרשנים בערי אדום [...] השמדת אותו הספר והכרתת זכר ענינו מצווה רבה".

היש"ר מקנדיאה בספר נובלות חוכמה ייחס ספר זה לר' אלעזר מוורמייזא זיהוי שמתברר כשגוי מאחר שהחיבור מוזכר כבר אצל רב האי גאון.

תוכן הספר

ספר "שיעור קומה" עוסק בתיאור האלוקות תוך מתן צורת אדם לא-ל, כאשר מובנו הפשוט הוא כי לא-ל יש דמות גשמית (אנתרופומורפיזם). לפיכך רבנים רבים קבעו שאין להבין את החיבור כפשוטו וכי יש בו סודות עמוקים, או התנגדו אליו בחריפות, וערערו על יחוסו לתנא רבי ישמעאל.

בסופו של ספר שיעור קומה נמצאת הצהרה, המיוחסת לרבי ישמעאל, על חשיבותו של הספר: ”אני ורבי עקיבא ערבים בדבר זה, שכל מי שהוא יודע שיעור זה של יוצרנו ושבחו של הקב"ה מובטח לו שהוא בן העולם הבא”.

מניעי כתיבת הספר

על אף היותו של הספר, כנראה, הביטוי החריף ביותר בכל ספרות חז"ל להגשמת הא-ל, דעתו של החוקר יוסף דן (שיש המתנגדים לה) היא, כי מניעי כתיבתו היו הפוכים ונועדו להשגיב ולהרחיק את דמותו של הא-ל מתפיסת האדם, שכן לעומת תיאור איברי האלוקות, שלכאורה נתפסים בשכל האדם, השמות והשיעורים המתוארים אינם הגיוניים.

החיבור מכנה את איברי הא-ל בצירופי אותיות שונים, ללא כל מובן הנראה לעין. דוגמה לכך הוא שמו של אישון עין ימינו, שנקרא "אזדייה אטטיטוס", ואישון שמאלו שנקרא "מטטגרופמציא מטטרון גרופמציא". גם המידות המתוארות ביחס לאיברים הן מידות מופלגות שאינן נתפסות בשכל. הספר משתמש בקנה מידה של עשרות אלפי רבבות פרסאות.

מחבר הספר מבהיר מה שיעורן של מידות אלה: ”אומר לך חשבון פרסאות כולן שעורין. כל פרסה ופרסה - ג' מילין, וכל מיל ומיל - עשרת אלפים אמה, וכל אמה ואמה - שלוש זרתות (...) וזרת שלו - מלוא כל העולם כולו”.

עניין נוסף הוא השימוש בלשון רבבה (עשרת אלפים), שכן מידה זו היא הגדולה ביותר הנמצאת בשימוש בעברית ולכן טרח המחבר והרחיק את מידותיו של הא-ל עד לקצה יכולתה של השפה בתיאור מניין ומידה.

ראו גם

• ספרות ההיכלות והמרכבה

קישורים חיצוניים

• מידע על שיעור קומה (ספר) בקטלוג הספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שיעור קומה (ספר)42253726Q7047885