הרי השוף
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: סידור מבולבל, אוסף פרטי טריוויה לא קוהרנטי. ייתכן ובכלל צריך תבנית עיר ולא תבנית הר כי מדובר באזור..
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: סידור מבולבל, אוסף פרטי טריוויה לא קוהרנטי. ייתכן ובכלל צריך תבנית עיר ולא תבנית הר כי מדובר באזור.. |
 | |
| יערות וכרמים בהרי השוף | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום |
 לבנון |
| רכס הרים | הר הלבנון |
הרי השוף (בערבית: جبال الشوف, ג'באל א-שוף) הם אזור בלבנון בתחומי נפת שוף במחוז הר הלבנון.
הרי השוף נמצאים בהר הלבנון מדרום-מזרח לביירות, בירת לבנון. האזור כולל רצועת חוף צרה ובה העיר דאמור ועמקים והרים במורדות המערביים של הר הלבנון. הרי השוף הם לב העדה הדרוזית ומנהיגם ואליד ג'ומבלט גר בארמון ג'ומבלט בעיירה מוחטרה. גם אמירי לבנון גרו בעבר במקום, וראוי לציון מיוחד שיהאב השני שבנה את ארמון בית-א-דין במחצית הראשונה של המאה ה-19. עיר היסטורית נוספת, ממש מתחת לבית-א-דין, היא דיר אל קמר.
בהרי השוף אירעו התנגשויות אלימות בין דרוזים לנוצרים (בעיקר מארונים) ב-1848, 1860 ולאחרונה בזמן מלחמת האזרחים בלבנון בשנים 1983 ו-1984 (מלחמת ההרים, חרב אל-ג'בל). תושבים נוצרים רבים נמלטו מבתיהם כתוצאה מהאירועים והם עדיין לא חזרו לשם, אף על פי שחלק מהכפרים שנהרסו על ידי הדרוזים נבנו מחדש.
הטבע באזור הוא פראי יותר מרוב האזורים האחרים בלבנון והבניה במקום דלילה למדי. יער הארזים הגדול ביותר במדינה נמצא בתחומו, ובו עצי ארז עתיקים שאדם אינו יכול להקיף בזרועותיו את מלוא רוחב גזעם. המקרא מספר (ספר מלכים א', פרק ה', פסוק כ"ד) כי חירם הראשון מצור, שלח לשלמה המלך ארזים מן הלבנון לבניית בית המקדש הראשון.
במבצע שלום הגליל בשנת 1982 כבשה ישראל את הרי השוף, ושלטה באזור עד ספטמבר 1983 תוך ניסיון לנצל לטובתה את מלחמת העדות שם ולכונן שלטון נוצרי אוהד בלבנון שיוכל לחתום הסכם שלום עם ישראל. באוגוסט 1983 הסיגה ישראל את כוחותיה ממחוז הרי השוף (דרומית-מזרחית לביירות), ונותרה רק ברצועת הביטחון . בנסיגתה מהשוף, ישראל הסירה את החיץ האנושי של חייליה שניצב בין המיליציות הנוצריות לבין הדרוזים, וגרמה לסבב לחימה נוסף, שזכה לכינוי "מלחמת ההרים". עד ספטמבר, הדרוזים הצליחו להשתלט כמעט על כל השוף.
בהרי השוף נמצאת דיר אל-קמר, עיירה נוצרית-מארונית. בשנת 1590 העביר שליט לבנון פחר א-דין השני את בירתו מבעקלין לדיר אל-קמר. בין המאה ה-16 ל-18, הייתה העיירה מוקד שלטונם של שליטי הר הלבנון עד אשר העביר האמיר באשיר השני לבית שהאב את בירתו לעיירה בית א-דין.
