שאטו לאפיט רוטשילד
שאטו לאפיט רוטשילד (צרפתית: Château Lafite Rothschild) היא אחוזת יין באזור בורדו שבצרפת הנמצאת בבעלותה של פיליפין דה רוטשילד מהענף המשפחתי הצרפתי של משפחת רוטשילד. מקור השם לאפיט הוא במונח la hite שמשמעו גבעה קטנה בצרפתית.
היסטוריה
שאטו לאפיט רוטשילד נמצא בכפר פויאק שבאזור מדוק בצפון-מערב בורדו ובו אחוזות יין רבות, האחוזה הייתה רכושו של גומבו דה לאפיט ב-1234[1]. במאה ה-17, רכשה משפחת סגור את שאטו לאפיט, בכלל זה גם את בית האחוזה הגדול שנבנה במאה ה-16 שעדיין עומד על תילו. למרות שהכרמים היו קיימים במקומם הנוכחי כבר מ-1680 לערך, ז'אק דה סגור נטע את חלק הארי של הכרמים. בשחר המאה ה-18, ניקולס אלכסנדר, המרקיז דה סגור, שיכלל את טכניקות עשיית היין של האחוזה, והציג את יינותיו בחברה הגבוהה האירופאית. הרבה לפני שהוא נודע בכינוי "נסיך היין", ויין שאטו לאפיט כונה "מלך היין" הודות לתמיכתו רבת ההשפעה של לואיס פרנסואה דו פלזי, דוכס רישילייה. בדמדומי המאה ה-18, ביסס המוניטין של לאפיט את מעמדו ואפילו תומאס ג'פרסון ביקר באחוזה ונעשה לקוחה לכל חייו.
בעקבות המהפכה הצרפתית, התקופה הנודעת כ'שלטון הטרור' הביאה להוצאתו להורג של ניקולא פייר דה פישאר ב-30 ביוני 1794, והביאה אל קיצה את בעלותה של משפחת סגור על האחוזה שנהפכה להיות נכס ציבורי[1]. ב-1797 נמכרו הכרמים לקבוצת סוחרים הולנדים.
במחציתה הראשונה של המאה ה-19 לאפיט עברה לידיה של משפחת ואנלרברג והיין השתבח באיכותו, ובכלל זה גם הבצירים הגדולים: ב-1795, 1798 ו-1818. הברון ג'יימס מאיר רוטשילד רכש את השאטו תמורת 4.4 מיליון פרנקים, והאחוזה כונתה מעתה שאטו לאפיט רוטשילד. הברון גיימס מאיר רוטשילד הלך לעולמו שלושה חודשים לאחר קניית לאפיט. מכאן נעשתה האחוזה רכושם המשותף של שלושת בניו: אלפונס, גוסטב ואדמונד.
המאה העשרים הייתה עידן של הישגים ומהמורות, בעקבות משבר הפילוכסרה שפקד את הכרמים ושתי מלחמות העולם. במהלכה של מלחמת העולם השנייה התיישב במקום הצבא הגרמני, ומרתפי היין של השאטו נבזזו. אריק דה רוטשילד ירש את דודו אליה דה רוטשילד בשנת 1974.
הכרמים
הכרם של שאטו לאפיט רוטשילד הוא אחד הגדולים במדוק ונאמד בכקילומטר מרובע, תפוקתו היא בסביבות 35,000 ארגזי יין מדי שנה, שמהם 15,000 עד 25,000 שמורה לגידול הראשון (היתרה שמורה ליין השני). מבין גפניו כ-70% הם מזן קברנה סוביניון, 25% מרלו, 3% קברנה פראן ו-2% פטיט ורדו, בעוד שהיין המוגמר מכיל בין 80 ל-95% ענבים מזן קברנה סוביניון, 5 עד 20% מרלו, ועוד כ-3% קברנה פראן ופטיט ורדו. לעיתים היינן מחליט על תמהיל חריג, כפי שזה נתבצע בבציר שנת 1961 שבה 100% מתכולת היין היה קברנה סוביניון.
היינות
בנוסף לגידול הראשון (היין המובחר שאטו לאפיט רוטשילד), כשליש מתוצרת היין שמשווק היקב נמכרת תחת התווית של יין שני המכונה Carruades de Lafite. יין שני שכיח בקרב השטואים המובילים וזה של לאפיט הוא מהמשובחים שבהם [2]. רק לארבע אחוזות יין הוענק מעמד של גידול ראשון בסיווג היינות של 1855 בבורדו, שהיה מבוסס בעיקרו על מחירי היינות העדכניים לאותה עת. מאלה, הראשון ברשימה היה שאטו לאפיט רוטשילד, יצרן מתמיד של אחד מהיינות היקרים והמשובחים בעולם.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שאטו לאפיט רוטשילד |
אתר האינטרנט הרשמי של שאטו לאפיט רוטשילד
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Lichine, Alexis (1967). Alexis Lichine's Encyclopedia of Wines and Spirits. London: Cassell & Company Ltd., pp.316-318.
- ^ H. Johnson & J. Robinson The World Atlas of Wine pg 90 Mitchell Beazley Publishing 2005 מסת"ב 1840003324
