רוג'ר מורטימר, רוזן מארץ' הראשון
| לידה |
25 באפריל 1287 ויגמור, הרפורדשייר |
|---|---|
| פטירה |
29 בנובמבר 1330 (בגיל 43) טייברן, לונדון |
| מדינה | ממלכת אנגליה |
| בת זוג | ג'ואן דה ג'נוויל, ברונית ג'נוויל השנייה |
| אב | אדמונד מורטימר, ברון מורטימר מוויגמור השני |
| אם | מרגרט דה פינס, ברונית מורטימר |
| יורש העצר | רוג'ר מורטימר, רוזן מארץ' השני |
רוג'ר מורטימר, ברון מורטימר מוויגמור השלישי, רוזן מארץ' הראשון (באנגלית: Roger Mortimer; 25 באפריל 1287 - 29 בנובמבר 1330), היה אציל אנגלי מאדונויות הספר הוולשי שלקח חלק בהדחת אדוארד השני והיה במשך שלוש שנים שליט בפועל של ממלכת אנגליה לצד המלכה איזבלה.
ביוגרפיה
מורטימר נולד בוויגמור, הרפורדשייר, למשפחת אצולה אנגלו-נורמנית. בנו השני של אדמונד מורטימר, ברון מורטימר מוויגמור השני, ובת האצולה הצרפתית מרגרט דה פינס, עם מותו של אחיו הבכור ואביו, הוא ירש את תוארי ואדמות המשפחה ב-1304. מצד אביו היה נצר לג'ון, מלך אנגליה, ול'ואלין הגדול, נסיך ויילס; דרך גולדיס ד'י, ביתו של ל'ואלין וג'ואן מוויילס ביתו של המלך ג'ון. מצד אימו מרגרט, היה נצר לז'אן דה בריין מלך ממלכת ירושלים. בשנות נעוריו ניהל מאבק עיקש לשליטה בנחלות המשפחה באירלנד, שם פעל כנגד משפחת לייסי ובהמשך גם מול צבאות אדוארד ברוס, אחיו של מלך סקוטלנד, שניסה להכתיר עצמו כמלך אירלנד. מורטימר הצטיין כמצביא, נטל חלק בהדיכוי מרד ל'ואלין אפ גריפיד' בוויילס, ובתמורה קיבל מינוי לסגן המלך באירלנד, שם ביצע רפורמות ניהוליות וחיזוק שליטתה של אנגליה באזור. מורטימר שמר על נאמנות למדינה, אך הסתבכויות עם יועצי המלך אדוארד השני, בעיקר עם יו דספנסר, הובילו להתנגשות עם הכתר ולבסוף הפך לראש מתנגדיו של המלך[1].
ב-1322 הביס המלך את המורדים, ומורטימר נשלח למאסר במצודת לונדון. לאחר בריחתו המוצלחת לצרפת ב-1323 הצטרף למלכה איזבלה, וביחד תכננו פלישה לאנגליה ב-1326 להדחת אדוארד השני מהשלטון. תרגיל ההפיכה הצליח, מורטימר השתלט על השלטון בפועל והמלך הודח לטובת בנו, אדוארד השלישי הצעיר. מורטימר מונה לרוזן מארץ' וקיבל לעצמו אחוזות רבות, שצברו לו כוח והשפעה חסרי תקדים. אך נהיגתו השלטונית והתנהלותו האישית, כמו התערבותו הגלויה מאוד בהחלטות המלוכה, עוררה עליו ביקורת ציבורית רחבה ואיבה מצד אצילי אנגליה, שזעמו על המינויים הפוליטיים, הענקת האדמות, שבירת מוסכמות ההיררכיות, וצבירת כוח אישי על חשבון אצילים אחרים[1][2].
התנגדותו לכתר ומעורבותו בהדחתו ורציחתו האפשרית של אדוארד השני, כולל האשמות בקיפוח אצולה, ניצול רכוש המדינה להתעשרות עצמית, ריכוז סמכויות חסר תקדים ותמרון המלכה איזבלה, הובילו להחלטה של אדוארד השלישי, משהתבגר, להשתחרר מחסות מורטימר ואמו. באוקטובר 1330 ביצע אדוארד הפיכה שקטה ואסר את מורטימר בטירת נוטינגהאם. הוא הובא בפני הפרלמנט בלונדון, שם הואשם ב-14 סעיפים חמורים, בהם אונס סמכויות המלוכה, רצח, ניהול כמנהיג בפועל וגנבת ממון. בגזר הדין נשפט למוות וניתלה בלונדון ב-29 בנובמבר 1330. רכושו הוחרם, תאריו נלקחו ממנו וגופתו הוצגה לקהל הרחב למען יראו וייראו. דמותו המורכבת, מחזיקת הכוח ומורדת-הכתר, קנתה לה מקום ייחודי בזיכרון הפוליטי של ימי הביניים האנגליים. תאריו, בהם רוזנות מארץ' וברונות מורטימר הוחזרו למשפחה ב-1355 וניתנו לנכדו רוג'ר מורטימר, רוזן מארץ' השני[2][3].
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
- רוג'ר מורטימר, רוזן מארץ' הראשון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- Roger Mortimer, 1st Earl of March, Mortimer History Society
- רוג'ר מורטימר, רוזן מארץ' הראשון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Roger Mortimer, 1st Earl of March, Mortimer History Society
- ^ 2.0 2.1 Anna Belfrage, Loving all his imperfections – in remembrance of Roger Mortimer
- ↑ Kathryn Warner, The Execution of Roger Mortimer, Edward II, 29 בנובמבר 2006
- ↑ בנו של ז'אן דה בריין, מלך ירושלים.
- ↑ ביתו של ל'ואלין הגדול, נסיך ויילס, ונכדתו של ג'ון, מלך אנגליה.
- ↑ ביתו של ויליאם מרשל, רוזן פמברוק הראשון.
| הקודם: אין |
רוזן מארץ' 1330–1328 |
הבא: הופקע והוחזר ב-1355 לנכדו רוג'ר מורטימר |
| הקודם: אדמונד מורטימר |
ברון מורטימר מווינגמור 1330–1304 |
הבא: הופקע והוחזר ב-1355 לנכדו רוג'ר מורטימר |
רוג'ר מורטימר, רוזן מארץ' הראשון42978225Q312990