רבי יוסף לייפר (פיטסבורג)
 | |||||
| רבי יוסף מפיטסבורג (בשמאל) | |||||
| לידה | אייר תרנ"א | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | ט"ו באדר תשכ"ו (בגיל 74) | ||||
| כינוי | צדקת יוסף | ||||
| מקום קבורה |
 חלקת הרבנים בהר המנוחות - ירושלים, ישראל | ||||
| מקום פעילות | פיטסבורג | ||||
| תקופת הפעילות | אחרונים | ||||
| השתייכות | חסידות | ||||
| חיבוריו | צדקת יוסף | ||||
| בת זוג | שרה טאבא | ||||
| שם השושלת | פיטסבורג | ||||
| אב | רבי ישכר בער מסאטמר | ||||
| צאצאים | רבי אברהם אבא לייפר | ||||
| |||||
רבי יוסף לייפר (אייר ה'תרנ"א – ט"ו באדר ה'תשכ"ו; ) היה האדמו"ר הראשון מפיטסבורג. מכונה הצדקת יוסף על שם ספרו.
ביוגרפיה
נולד לרבי ישכר בער מסאטמר בן רבי מרדכי מנדבורנה ולדבורה בת רבי יהושע השיל אייכנשטיין מחודרוב. נקרא על שם סבו רבי יוסף בלוך (מחבר הספר 'גנזי יוסף'). התייתם מאביו בגיל 15, ובגיל 17 נסע ללמוד בישיבתו של רבי יהודה גרינוואלד (בעל 'שבט מיהודה') ונסמך על ידו. כמו כן, נסמך לרבנות גם בידי רבי אברהם צבי ברגמן רבה של יאסין ורבי שאול בראך גאב"ד קאשוי. נשא לאשה את בת־דודו שרה טאבא (בת רבי אברהם אבא ווילף, חתן רבי יהושע העשיל אייכנשטיין, שהיה גם חותן אביו רבי ישכר בער מסאטמר). לאחר נישואיו התגורר בקראלי למשך שבע שנים, ובשנת תרפ"ד עבר לפיטסבורג עקב קשיים כלכליים. בשנת תרפ"ז פתח בפיטסבורג ישיבה שפעלה עד לשנת תר"ץ.
שלח שלשה מבניו ללמוד בישיבות אירופה, שניים מהם נספו בשואה.
מקיץ ה'תשכ"ה החלה בריאותו להידרדר והוא אושפז בבית חולים בדנוור, סמוך לבית בתו לאה טברסקי. בפורים ה'תשכ"ו חלה החמרה במצבו, ובשושן פורים נפטר. ארונו הובא ארצה בי"ח באדר לקבורה בחלקת הרבנים בהר המנוחות.
דברי תורתו נדפסו בספר 'צדקת יוסף'.
צאצאיו
- בנו רבי אברהם אבא לייפר, ממשיכו באדמו"רות פיטסבורג
- בנו רבי ישכר בער, חתן רבי אהרן משה לייפר, נרצח בשואה
- בנו מרדכי, נרצח בשואה
- בנו יצחק אייזיק, נפטר בילדותו
- בתו לאה הינדא הייתה נשואה לרבי שלמה טברסקי מהורנסטייפל, ובזיווג שני נישאה לרבי מאיר רוזנבוים
- בתו חיה אשת רבי אברהם טברסקי
לקריאה נוספת
- מכון יד איתמר, עדות ביהוסף, אשדוד, תשס"ח.
39373210יוסף לייפר (פיטסבורג)