רבי חנוך זונדל פוגל
| מקום קבורה | בית העלמין העתיק בצפת | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | י"ג באלול ה'תרמ"ב | ||||
| תאריך עלייה | ה'תרכ"ד | ||||
| מקום פעילות | וישווא, צפת | ||||
| השתייכות | תנועת החסידות | ||||
| תחומי עיסוק | רבה של וישיווא ודיין בצפת | ||||
| רבותיו | רבי מנחם מנדל שטרן; רבי משה לייב מסאסוב; המגיד מקוז'ניץ; רבי מנחם מנדל מקוסוב; רבי חיים מקוסוב; הצמח צדיק מויז'ניץ | ||||
| בת זוג | חיה רבקה | ||||
| אב | רבי נפתלי הירץ | ||||
| |||||
רבי חנוך זונדל פוגל (- י"ג באלול ה'תרמ"ב) היה רבה הרשמי הראשון של וישיווא. בשנותיו האחרונות עלה לארץ ישראל, התגורר בצפת וכיהן כדיין בבית דינו של רבי שמואל הלר וכרב בית המדרש של חסידות ויזניץ בעיר.
ביוגרפיה
נולד לרבי נפתלי הירץ שכיהן כרב באחד הערים שבמחוז למברג[1]. למד אצל אביו ואצל רבי מנחם מנדל שטרן בעל הדרך אמונה[2].
היה חסידם של רבי משה לייב מסאסוב, המגיד מקוז'ניץ, ורבי מנחם מנדל מקוסוב, ולאחר פטירתו היה לחסידו של ממשיכו רבי חיים מקוסוב ולאחר מכן של ממשיכו הצמח צדיק מויז'ניץ[1].
בהצעת רבו רבי מנחם מנדל מקוסוב נשא את חיה רבקה בת רבי יוסף יוזפא כ"ץ, שהיה אחיינו ותלמידו של רבי אורי מסטרליסק. דודו רבי אורי מסטרליסק שלח את חמיו לגור במחוז מרמרוש, לבקשת גיסו רבי מנחם מנדל מקוסוב שרצה ליישב במקום תלמידי חכמים, לאחר נישואיו שלח גם אותו לגור שם. בתחילה התגורר בדראגומירשט ליד חמיו, וסביבות שנת ה'תקפ"ו עבר לוישיווא יחד עם חמיו שהחל לכהן כרב העיר הלא רשמי - זאת כיוון שהקהילות במרמרוש עדיין לא היו מאורגנות באופן שיכלו להחזיק רב רשמי בשכר[1].
ברבנות
בשנת ה'תר"ו כשעלה חמיו לארץ ישראל נתמנה לכהן כרב במקומו ובעידודו של רבו רבי חיים מקוסוב. לאחר זמן התקבל לכהן כרבה הרשמי הראשון של העיר[3] וכך גם הוכר מטעם הממשלה ההונגרית[1]. בתקופת כהונתו כרב התכתב בהלכה גדולי הרבנים בדורו ביניהם: רבי שלמה דרימר[4] ורבי יוסף שאול נתנזון[5].
בזקנותו בסביבות שנת ה'תרכ"ד עלה לארץ ישראל עם אשתו והתגורר בצפת[6]. טרם עליתו לארץ מינה אותו רבו הצמח צדיק לאחראי קופת רבי מאיר בעל הנס של כולל ויז'ניצא בארץ ישראל. בצפת צירפו אותו כדיין ל'בית הדין האשכנזי של עדת החסידים דצפת' שבראשה עמד רבי שמואל הלר[1]. כמו כן שימש כרב בית המדרש של חסידות ויזניץ בעיר.
נפטר בי"ג באלול ה'תרמ"ב ונטמן בבית העלמין העתיק בצפת סמוך לציון האר"י[1]. מצבת קברו נעלם במשך השנים.
צאצאיו
- רבי נפתלי הירץ, היה שו"ב בפטריווא שברומניה[7].
- רבי חיים, עלה עם אביו לארץ ישראל[1].
- בתו פרל יוטא, נישאה לרבי משה יהודה יעבץ-מילר בן רבי אורי מנשה רבה של סניאטין, עלה לארץ ישראל וכיהן כדיין בצפת[8].
לקריאה נוספת
- פוגל, לב נפתלי, עמ' י"ג, באתר אוצר החכמה.
- הרב שמעון פוגל, "אב"ד ווישווא ודומ"ץ ויזניץ", בתוך גליון קשר איתן, עמ' 20, בטאון חסידות ויזניץ, פרשת כי תצא תשפ"ד, בני ברק.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 פוגל, לב נפתלי, עמ' י"ג ואילך.
- ^ ראו: רבי יקותיאל יהודה גרינוולד, זכרון לראשונים, תרס"ט, עמ' 19, רבי מנחם מנדל שטרן.
- ^ שלמה יעקב גרוס ויצחק יוסף כהן, מארמארוש, תל אביב: בית מרמרוש, תשמ"ג, עמ' 78, אויברווישווא, חיי התורה; וראו: נפתלי בן-מנחם, מספרות ישראל באונגאריה, ירושלים: תשבי, תשי"ח, עמ' 288, הדפוס העברי באויבערווישווא.
- ^ רבי שלמה דרימר, בית שלמה - או"ח, תרל"ז, עמ' מב ב, סימן ס"ה.
- ^ נתנזון, יוסף שאול בן אריה ליבוש הלוי, שואל ומשיב - תליתאה - א, עמ' מ"ז, סימן רפ"ה.
- ^ בשלמה יעקב גרוס ויצחק יוסף כהן, מארמארוש, עמ' סב נכתב בעלה בערך בה'תרכ"ד אולם ברבי שלמה דרימר, בית שלמה - או"ח, תרל"ז, עמ' מב ב, סימן ס"ה ישנה תשובה אליו באייר ה'תרכ"ו שם הוא נזכר עדיין כאב"ד ווישווא.
- ^ אליעזר פנחס סופר, די שיינע פארגאנגענהייט פון מארמאראש, תשנ"ט, עמ' ש, פטריווא.
- ^ מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה - ג, ירושלים: המכון להנצחת יהדות גליציה, תשמ"ו, עמ' 257, יעבץ, רבי אורי מנשה.
- המכלול: ערכים שנוצרו במכלול
- תלמידי רבי מנחם מנדל הגר מקוסוב
- תלמידי רבי משה לייב מסאסוב
- תלמידי המגיד מקוז'ניץ
- חסידי קוסוב
- חסידי ויז'ניץ
- רבנים חסידים
- רבנים חסידים בארץ ישראל
- וישאו דה סוס: רבנים
- צפת: רבנים
- אנשי עליות קדומות לארץ ישראל
- רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש
- יהודים הקבורים בבית הקברות בצפת
- יהודים ממרמורש
- משפחת כהנא הלר
- רבנים טרנסילבנים