רבי זכריה מנדל בן אריה לייב
| לידה | קראקא, פולין |
|---|---|
| פטירה | 1706 |
| מקום קבורה | בלז |
| מדינה | פולין |
| מקום פעילות | קראקא, טורבין, בלז |
| תחומי עיסוק | רבנות, פרשנות השולחן ערוך, |
| חיבוריו | באר היטב על יורה דעה וחושן משפט |
| תקופת פעילות | עד ל-1706 |
| השתייכות | יהדות פולין |
| אב | רבי אריה לייב "הארוך" מקראקא |
רבי זכריה מנדל בן אריה לייב (נפטר בתס"ו 1706 בערך) היה רב ופוסק, מחכמי פולין בתקופת האחרונים, פרשן ה"שולחן ערוך". כיהן כרבה של בלז וראש הישיבה בה, היה מראשי ועד ארבע ארצות ומחבר הספר "באר היטב" על חלקי יורה דעה וחושן משפט שבשולחן ערוך.
ביוגרפיה
רבי זכריה מנדל היה בנו הבכור של הרב אריה לייב "הארוך" מקראקא, רבה של קראקא, ונקרא על שם סבו, "רבי זכריה הנשיא". סבו מצד אמו היה רבי פישל, רבה של קראקא. גיסיו היו הרבנים רבי שמואל מפיורדא, מחבר הספר "בית שמואל", רבי יחזקיה יהושע פייבל תאומים, ורבי שאול, בנו של רבי השיל מקראקא.
לאחר פטירת אביו בט"ו באייר תל"א (25 באפריל 1671) התמנה כרב בית הכנסת הגבוה של עדת בוהמיה בקראקא. משם עבר לטורבין, ובשנת תמ"ט (1689) נבחר כרבה של בלז, משרה בה כיהן כשבע־עשרה שנה עד פטירתו.
משפחתו
מלבד יחוסו המשפחתי לרבני פולין, נודעו גם רבים מצאצאיו כמנהיגי קהילות ומלומדים. בניו ובנותיו:
- רבי משה בן זכריה מנדל – מילא את מקומו כרבה של בלז.
- רבי אריה לייב.
- רבי יצחק – רבה של סקול. נשוי לחנה בת הרב חיים מייזלש.
- מלכה – בנה היה הרב יששכר בר רמרז, רבה של סקול וחמיו של רבי שלום רוקח, מייסד חסידות בעלז.
- פריידא – בתה רבקה הענא הייתה אמו של רבי שלום רוקח.
- פייגא – בעלה היה רבי אייכל, שעל מצבתו נכתב שהיה "ראש סנהדרי קטנה בפולין".
- מירל – נשאה לרבי אריה ליב בן נתן נטע, רבה של טרנינגרד, מרבני פולין ומרבותיו של הרב אריה לייב הלוי אפשטיין בעל "הפרדס".
לקריאה נוספת
- רפאל הלפרין, אטלס עץ חיים, בערכו. (חלק ז, בני ברק תשמ"ב, עמ' 137).
- מאיר וונדר, אלף מרגליות, ירושלים תשנ"ג. (מס. 684). עמ' 476–477.
קישורים חיצוניים
זכריה מנדל בן אריה לייב35667061Q8068356
- ↑ ראו רבי אברהם שטרן, מור"ר זכרי' מענדל ז"ל אב"ד הוראדנא, מליצי אש, עמוד 83, אות רט, באתר היברובוקס