קימחון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף קמחון)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןקימחון
ענבים נגועים בקימחון
ענבים נגועים בקימחון
מיון מדעי
ממלכה: פטריות
מערכה: פטריות שק
מחלקה: Leotiomycetes
סדרה: Erysiphales

פטריות הקִימַחון הן טפיל מוחלט הנמנה עם מערכת פטריות השק. הן חיות בעיקר על צמחים מכוסי זרע.

תכונות עיקריות

  • התפטיר בהיר, גדל שטחית על העלים, ועל-פי-רוב מוגבל לתאי האפידרמיס של הצמח הנתקף.
  • התפטיר צמוד בכריות התמדה ובמצצים (איבר מיוחד של צמחים טפילים, החודר לרקמות של הצמחים הפונדקאיים), המתפתחים בתאי האפידרמיס.
  • קשר מתאים עם הפונדקאי, כלומר הנזק לפונדקאי הוא איטי ומתמשך, והצמחים הפגועים עשויים להתקיים זמן רב.
  • הקונידיות (נבגים אל-זוויגים) תפוחות מכילות חלוליות עשירות במים, ונפוצות בייחוד על ידי זרמי האוויר.
  • בקמחונות רבים הדרגה הזוויגית אינה חשובה ביותר, כי הריבוי נעשה בעיקר בעזרת הקונידיות.
  • רוב פטריות הקימחון עמידות ללחות נמוכה של האוויר ומתפתחות בה יפה.

סימנים

סימני הנגיעות בקמחונות מתגלים בפונדקאים בצורות שונות, בהתאם לסוגים השונים של הקמחונות ושלבי ההתפתחות של המחלה. בדרך כלל, נגיעות הצמחים נובעת מהתפתחות השלב האל-זוויגי, לעיתים הדרגה הזוויגית נעדרת לגמרי, ובכל מקרה היא מופיעה בשלב גידול יותר מאוחר. שלוש צורות אל-זוויגיות מצויות במשפחה זו: קימחון (Oidium) הכולל 5 סוגי קמחונות, הקמחונית (Oidiopsis), והצורה השלישית הנמצאת בארץ ישראל על עצי תות בלבד, Ovulariopsis.

הסימן המובהק של צורה זו הוא הכיסוי הלבן או האפור-חום העוטה את חלקי הצמחים הנגועים. בפונדקאים רבים, כגון בדלועיים, בגזר ובסלק, אין החלקים הנגועים מראים החמה ניכרת ברקמתם, אולם כשהקימחון פוגע בעלים הרכים של צמחים כמו גפן, תפוח, ורד, וחרוב, או כשהוא פוגע באיברי הרבייה של גפנים, הוא גורם להחמת הרקמה הנפגעת ולפעמים גם להתקפלות ולנשירה. ברוב הפונדקאים מופיע הקימחון משני צדי העלה הנגועים, אולם לפעמים מוגבלת התופעה רק לחלקו העליון של העלה, כמו בעלי אגוז אדמה. הקימחון מתפתח בשיעור רב יותר על חלקי צמחים עשבוניים, משום שהללו מפותחים למדי בהשוואה לחלקיהם הצעירים.

את הפגיעה הנגרמת ליבול מקמחונות קל לאמוד כאשר המחלה פוגעת במישרין בחלקי הצמחים המיועדים לאכילה. אם הפגיעה היא עקיפה, כגון זו המתרחשת בעלים של צמחים שפירותיהם או שורשיהם מיועדים לאכילה, תלויה מידת הנזק במועד הפגיעה, בקצב הפגיעה ובעצמתה וכן בכושר ההתמודדות של הפונדקאי. הפסדים חמורים ביבול, המחייבים בדרך כלל טיפולי הדברה, יכולים להופיע בדלועיים, בעגבנייה, בפלפל, בגזר, בסלק סוכר וסלק מספוא, באפונה, בטבק ובתות שדה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קימחון בוויקישיתוף

קימחון וסוגיו, באתר ישראפלנט

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23485579קימחון