פרמקוקינטיקה
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
פרמקוקינטיקה (יוונית עתיקה: pharmakon = סם ו-kinetikos = תנועה) היא ענף במדע הפרמקולוגיה העוסק בהשפעת הגוף על תרופות, ובתנועת התרופה בתוך הגוף. דהינו המסלול שבו תרופה צריכה לעבור מהרגע שנכנס לגוף ועד המפגש באתר המטרה. בפועל, תורה זו מיושמת על תרופות, אם כי באופן עקרוני היא נכונה גם לגבי מזונות, חומרים המשתתפים בתהליך המטבוליזם, הורמונים, סמים, רעלים ועוד.
תהליכים בפרמקוקינטיקה
תהליך התנועה של התרופה בגוף לאחר נטילתה כולל מספר שלבים. לעיתים ארבעת הגורמים של הפרמקוקינטיקה (מסומנים גם בראשי תיבות ADMET, ADME/T או ADME/TOX על פי שמותיהם באנגלית):
- ספיגה (Absorption)
- פיזור (Distribution)
- חילוף חומרים (Metabolism)
- אלימינציה (Elimination)
- רעילות (Toxicology)
ספיגה
ספיגת התרופה, היא תנועת התרופה מהמקום בו הוחדרה לגוף אל מחזור הדם. מדידת כמות התרופה הנספגת וקצב הספיגה, מסייעים בידי המדענים לקבוע את עוצמת ההשפעה של התרופה וכן את מהירות ההשפעה. כאשר התרופה מוחדרת למחזור הדם ישירות בעירוי, היא אינה צריכה לעבור כל מכשול כך ש- 100% ממנה מגיעים ליעד. לעומת זאת כאשר התרופה ננטלת בדרכים אנטרליות קיימים מכשולים לא מעטים המעכבים את ספיגתה במחזור הדם.
המחסומים הטבעיים העומדים בפני התרופה במערכת העיכול הם:
- הדופן של נימי הדם הנמצאים בתוך הקיבה.
- תאי האפיתל המצפים אותה, ועקב היותם צמודים זה לזה בחוזקה, ובעלי קרום פוספוליפידי, הם מקשים על התרופות לעבור ביניהם[1].
כמות התרופה אשר נספגת ומגיעה למערכת הדם מהווה את הזמינות הביולוגית (Bioavailability) של התרופה.
פיזור התרופה בגוף
תהליך המעבר של התרופה מנוזל הדם אל רקמות הגוף, נקרא תהליך פיזור התרופה בגוף. תהליך זה הוא תהליך הפיך.
מדידת הפיזור
נהוג למדוד את נפח פיזור התרופה בגוף על פי מודל דו-מדורי, כאשר הגוף נחלק לשני מדורים: המדור המרכזי, והמדור ההיקפי. המדור המרכזי כולל את האיברים המקבלים את אספקת הדם הגבוהה בגוף כגון: נוזל הדם, הלב, המוח, הריאות והכבד. יתר האיברים המקבלים אספקת דם איטית נכללים במדור ההיקפי. נפח שני המדורים ביחד מהווה את הנפח הכולל של פיזור התרופה בגוף[2].
מעבר מן הדם לרקמות
רוב התרופות פועלות מחוץ למחזור הדם, ברקמות הגוף השונות. על מנת להגיע אל רקמת "איבר המטרה", על התרופה לצאת מכלי הדם, ולהתפזר ברקמות הגוף. פעולה זאת מתבצעת באמצעות רשת הנימים[3]. הנים בנוי משכבה אחת של תאי אפיתל המכונים "תאי אנדותל. תאים אלו מחוברים ביניהם ברפיון בצורה המשאירה מעברים, דרכם מתאפשר מעבר המולקולות של התרופה לרקמת הגוף.
המחסום הטבעי העומד בפני התרופה במעבר לרקמות הגוף הוא הימצאותם של שומנים בקרום התא, והיכולת המעטה של חומרים מסיסי מים לפעפע דרך קרום התא השומני.
חילוף חומרים
תהליך חילוף החומרים של התרופה הוא הליך המתבצע בכבד ומכין את התרופה לקראת פינויה מן הגוף. בשלב הראשון מתפרקת התרופה כך שהיא הופכת מחומר המסיס בעיקר בשומן, לחומר המסיס במים.
אלימינציה
היכולת של הגוף לסלק תרופה מהגוף.
רעילות
רעילות כוללת בתוכה את כלל תופעות הלוואי. כאשר מדובר בתרופות חשוב לזכור כי ישנה פגיעה לא רק בחלבון אתר המטרה, אלא בחלבונים נוספים הנמצאים בסביבתו של אתר המטרה.
מדד תרפויטי
שיקולים פרמקוקינטיים בעת יצירת תרופה חדשה
לקריאה נוספת
- יחזקאל מזרחי, המדריך השלם לפרמקולוגיה, מהדורה רביעית, הוצאת דיונון, 2009
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: פרמקוקינטיקה |