פליקס ד'ארל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף פליקס ד'הרל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פליקס ד'ארל

פליקס ד'הרלצרפתית: Félix d'Hérelle;‏ 25 באפריל 1873, מונטריאול22 בפברואר 1949, פריז) היה מיקרוביולוג צרפתי שהתפרסם לאחר גילוי בקטריופאג'ים.

ביוגרפיה

פליקס ד'הרל נולד במונטריאול, קנדה למשפחה שהגיע מצרפת. אביו נפטר כאשר הוא היה בן שש. ד'הרל למד בתיכון לואי הגדול בפריז. לאחר סיום הלימודים הוא למד באוניברסיטת בון אך לא סיים אותה. פליקס ד'הרל טייל ברחבי אירופה. בטורקיה הוא פגש את אשתו והם התחתנו כאשר הוא היה בן 20. בגיל 24 המשפחה נסעה לקנדה בה הוא פתח מעבדה והתחיל ללמוד מיקרוביולוגיה מספרים. בשנת 1901 הוא פרסם את המאמר המדעי הראשון שלו ב-Le Naturaliste Canadien.

לאחר הולדת הבת השנייה, פליקס ד'הרל חתם על חוזה עם ממשלת גווטמלה והתחיל לעבוד כמיקרוביולוג בבית חולים בבירה. באותה תקופה הוא למד מחלות של צמחים והחל לעבוד על יצירת ויסקי מבננות. בשנת 1907 הוא עבר למקסיקו לפי הזמנת ממשלת המדינה. בהיותו שם, בשנת 1909 הוא הצליח לייצר משקה חריף מסיסל. המכונות לייצור תעשייתי הוזמנו בצרפת ובהתאם לכך הוא חזר לפריז להשגיח על הייצור.

בהיותו בפריז פליקס ד'הרל קיבל אישור לעבוד במכון פסטר ללא תשלום. בשנת 1911 כל המשפחה חזרה לצרפת.

במהלך מלחמת העולם הראשונה פליקס ד'הרל בעזרת המשפחה יצר כ-12 מיליון מנות של תרופות לצורכי צבא.

ב-3 בספטמבר 1917 פליקס ד'הרל פרסם עבודותיו על חקר בקטריופאג'. בשנת 1919 הוא לראשונה הצילח לרפא חולה של דיזנטריה. בשנת 1920 הוא עבר להודו-סין הצרפתית בה המשיך בלימודי מחלות. בהמשך הוא חזר למכון פסטר ובעזרת אדואר אלכסנדר דה פומיאן קיבל הרשאה להשתמש בציוד המכון. בשנת 1921 הוא פרסם את הספר The Bacteriophage: Its Role in Immunity כפרסום רשמי של המכון.

על מחקריו בתחום בקטריופגים הוא קיבל תואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת ליידן ובשנת 1925 הוענקה לו מדליית לוונהוק. בשנת 1926 הוא היה מועמד לקבלת פרס נובל בפעם הראשונה.

פליקס ד'הרל המשיך בפיתוח טיפולים בחולים במצרים ובהודו בביקורים שם. בשנת 1934 הוא הוזמן לטביליסי בה התחיל לעבוד עם חברו גיאורגי אליאבה. לאחר מספר שנים, אליאבה הואשם בפעילות נגד בשלטון כחלק של הטיהורים הגדולים וד'הרל עם משפחתו נמלטו מברית המועצות.

ד'הרל חזר לצרפת. שיטות ריפוי בעזרת בבקטריופאג'ם, למרות קשיים טכנולוגיים, התפתחו במהירות וקיבלו הכרה בינלאומית במיוחד במהלך מלחמת העולם השנייה. לאחר גילוי פניצילין שימוש בשיטה זו למעשה הופסק בכל המדינות למעט ברית המועצות.

פליקס ד'הרל נפטר מסרטן בפריז בשנת 1949.

על שמו נקרא רחוב בפריז משפחת Herelleviridae של בקטריופאג'ים. הוא היה מועמד לקבלת פרס נובל מספר פעמים.[1]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פליקס ד'ארל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Nomination%20archive, NobelPrize.org, ‏2020-04-01 (באנגלית אמריקאית)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32308881פליקס ד'ארל