פוליטיקה
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: סגנון מרושל וכיסוי חלקי מאוד של הנושא.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: סגנון מרושל וכיסוי חלקי מאוד של הנושא. |
מדיניות (פּוֹלִיטִיקָה) היא פעילות הנעשית בקבוצות על מנת לקבל החלטות משותפות ומחייבות. פוליטיקה מתקיימת בחברה או במדינה ובכל קבוצה בה מתקבלות החלטות משותפות מחייבות הנוגעות לכלל חברי הקבוצה. משום כך פוליטיקה היא לא התייחסות רק לתהליכי החלטות בממשלים, אלא היא תקפה גם בהליכי החלטות בתוך ארגונים ולמשל בדומה בתוך המשפחה (במידה וההחלטות מחייבות).
פוליטיקה במובנה היומיומי משמשת בדרך כלל היא לבטא פעילות המתרחשת בממשלים בקביעת החוקים, בחלוקת התקציבים, בהתחרות על משרות ובקביעת מדיניות. וכן לבטא פעילות המתקיימת במאבקי כוחות בתוך ארגונים ומערכות היררכיות. אך פוליטיקה היא ההתנהלות לצורך קביעת החלטות משותפת כך שוויכוחים רעיוניים שאין להם השפעה מעשית מידית למשל אינם נחשבים פוליטיקה.
לפוליטיקה שם רע כפעילות מלאת תככים רמאות וצעקנות שאינה יכולה להתנהל בהסכמה ובנועם. אך האופי שלובשת פעילות פוליטית הכרחי מכיוון שהפוליטיקה היא פעילות שמפשרת וקובעת החלטות בין מגוון צרכים ואינטרסים מנוגדים ובהכרח היא זירת עימות על כל החלטה שתתקבל לגבי הקבוצה בה נעשית הפוליטיקה. סיבה נוספת למאבקים בפוליטיקה היא המאבקים בין שחקנים בתוכה על עמדות השפעה משרות וכוח. קרבות שאינם קבלת החלטות ישירות על הקבוצה אבל מאופיינים בעימותים, תככים וקרבות.
מאפייני פוליטיקה
פוליטיקה היא כל פעילות בתוך קבוצה שמטרתה לקבל החלטות מחייבות לכלל הקבוצה, תוך ניסיון לגשר על הפערים הקיימים בין חברי הקבוצה.
בהגדרה זו ניתן לזהות ארבעה מרכיבים מרכזיים:
- פעילות קבוצתית – הפעילות הפוליטית מתבצעת כפעילות קבוצתית. ללא קבוצה אין פוליטיקה.
- פוליטיקה קיימת היכן שיש חילוקי דעות בתוך קבוצה. כאשר קיים הסכמה כללית - לא יכולה להתקיים פוליטיקה.
- פוליטיקה היא קבלת החלטות על ידי פשרה וגישור בין הדעות המנוגדות בין חברי הקבוצה. לדוגמה: הסכמות בין מפלגות על מדיניות פוליטית.
אם כי: גם שימוש בכוח לכפיית עמדה בתוך הקבוצה היא מעשה פוליטי - כל פעילות לקבלת החלטות בקבוצה היא פוליטיקה.
- ההחלטות המתקבלות מחייבות את חברי הקבוצה. בין השאר גם על ידי שימוש בכוח. לדוגמה: החלטה של ממשלה על גביית מיסים מאזרחי המדינה.
פוליטיקה במובנה הרחב
פוליטיקה במובנה הרחב היא השפעה על החברה, על ידי הכוחות הפועלים בה.
על פי הגדרה זו כל פעילות אנושית היא פוליטיקה, שכן כל הפעולות המתבצעות על ידי האדם הן חברתיות. אך יש לסווג את הפוליטיקה לתחומים מוגדרים:
פוליטיקה של השלטון והממשל
הפוליטיקה הידועה ביותר היא הפוליטיקה העוסקת בעיצוב מוסדות הממשל והחוקים הנחקקים במסגרתם. בחלק זה של הפוליטיקה מעורבים כל הגורמים, המהווים את בעלי הכוח הרשמיים בחברה: אצולה, מפלגות, אשר בראשם עומדים מדינאים.
לחלק הממשל בפוליטיקה מצורפים כוחות מתחומים אחרים: כלכלה; חינוך; דת וכו'. כל תחום כזה מעצב את תרבותה של החברה ואת המבנה שלה, על כן הם גם נחשבים לחלק בלתי נפרד מהפוליטיקה.
מכיוון שהכוחות החברתיים השונים קשורים אלו באלו, הפוליטיקה היא תחום עיסוק אחד. המכיל זוויות שונות של בחינה, בהתאם לתחום הנבחר.
דוגמה: המאפיין הבולט ביותר של תופעת העבדות שייך לענף הכלכלה, שכן מדובר בתחום העסקה, רכישה ובעלות. למרות זאת, לסוגיה זו ביטויים חשובים לא פחות בתחומים אחרים:
- בתחום הממשל: האפשרות לעבדות נקבעת בחוק.
- בתחום החינוך: חינוך עשוי להוות אמצעי, המאפשר הסתכלות על אדם כעל חפץ.
- בתחום האמנות: האמנות יכולה לתמוך בערכי חופש ושחרור.
פוליטיקה של החברה בכללה
כל פעולה בכל תחום שהוא של החיים, היא פעולה בעלת משמעות פוליטית, גם בלא קשר ישיר לתחומים השונים בהם הפוליטיקה עוסקת.
פוליטיקה במובנה הרחב, מתוקף היותה קשורה לכל הכוחות החברתיים הקיימים, מיושמת הלכה למעשה בכל פעילות יומיומית כלשהי של האדם הפשוט בחברה. כל מעשי הפרט מושפעים מההתרחשויות הפוליטיות בחברה.
דרך נוספת להגדרת המושג פוליטיקה: "סך כל הדרכים והפעולות שהחברה האנושית נוקטת, על מנת להתמודד עם המחסור התמידי במשאב הרלוונטי". לדוגמה: כיצד מתמודדת חברה מסוימת עם חוסר במים לתושבים, כיצד מתמודדת קבוצת אנשים עם הצורך להיות השורד האחרון בתוכנית ריאליטי, כיצד מתמודדת הממשלה עם תקציב מוגבל.
עמדה פוליטית, או תפישת עולם פוליטית היא מכלול הרעיונות, הערכים ואופני החשיבה של אדם או ארגון הנוגעים להתרחשות הפוליטית בחברה.
פוליטיקה במובנה הצר
פוליטיקה במובנה הצר היא תחום שלטוני המכיל את מאבקי הכוחות של כלל הגורמים הנוגעים בשליטה.
פוליטיקה נוצרת בכך שקיימים ריכוז של כוח ופיזורו בידי גורמים נפרדים בחברה באופן לא מוחלט, כלומר - חלוקת הכוח ושימושו ניתנים לשינוי, בהתאם לדינמיקה בין הגורמים הקשורים בו.
דוגמה: במפעל מסוים יכולה להיווצר חלוקת כוח בין ראש ועד העובדים (אשר התנהגות העובדים נתונה להשפעתו), בין מנכ"ל המפעל (אשר קובע את ההתנהלות הטכנית והכלכלית של המפעל), לבין בעל המפעל (אשר שולט על רווחי המפעל, על הפסדיו ועל משכורות עובדיו). במפעל זה יכולה להתקיים פוליטיקה, אשר בה כל אחד משלושת גורמי הכוח הנ"ל מסוגל להשפיע על התנהגות הגורמים האחרים ולהיות מושפע מהם, וכן קיימת אפשרות של שינוי חלוקת הכוח (למשל, על ידי העברת אחריות על תחומי ניהול שונים מהמנכ"ל לראש ועד העובדים) ביניהם בהתאם לדינמיקה המתרחשת.
תנאי יסודי של הפוליטיקה הוא שלכל גורם שורה של אינטרסים פרטיים (תחומי עניין), בסדר עדיפויות מסוים, שקיומם תלוי בניהול הכוח בחברה ובחלוקתו. אינטרסים אלו דורשים מהגורם המחזיק בהם לפעול בצורה הטובה ביותר על מנת לקדם אותם, תוך התייחסות לגורמים האחרים.
בדוגמה הקודמת: אינטרס בעל המפעל הוא הגדלת רווחי המפעל, אינטרס המנכ"ל הוא הגדלת משכורתו ושמו המקצועי על ידי ניהול מוצלח והאינטרס של ראש הוועד הוא קידום טובת העובדים הפשוטים.
הפוליטיקה היא תחום בו הגורמים השונים מנסים לקדם את האינטרסים שלהם בלא שימוש בכוח עצמו, אלא בהתייחסות אליו. השימוש בכוח (חקיקת חוק, הפעלת צבא, קנייה/מכירה, העמדה לדין וכו') הוא גם פוליטיקה; שכן הוא קבלת החלטה משותפת גם אם היא נעשתה בכפייה בסופו של דבר. סוג הכוח המדובר (צבאי, כלכלי, משפטי, תחוקתי, פיזי, אמנותי וכו') משפיע גם על טיב הפוליטיקה שתיווצר סביבו.
בדוגמה הקודמת: השכר אותו משלם בעל המפעל, קביעת כללי המפעל על ידי המנכ"ל והשבתת המפעל על ידי העובדים - כל אלו אינם פוליטיקה לכשלעצמם. הדיונים בין בעל המפעל לראש הוועד, האיום בשביתה וכדומה, הם הפוליטיקה של המפעל.
אינטרס פוליטי - הצורך של גורם פוליטי להשיג יתרון יחסי באבקי הכוחות הפוליטיים. לדוגמה: לראש הוועד ולמנכ"ל אינטרס פוליטי ליצור חיכוכים ביניהם, על מנת לקדם את הדימוי שלהם בקרב שולחיהם.
דמות פוליטית, או פוליטיקאי - אדם כלשהו המתעסק בפוליטיקה במידה העולה על רוב האנשים בחברה, באינטנסיביות של העיסוק או במידת השפעתו על החברה.
כוח פוליטי - כוח שמשמעו היכולת של גורם מסוים לשנות דפוסי השימוש וחלוקת הכוח (הרגיל) בחברה. כוח זה לרוב אינו ניתן למדידה מדויקת, שכן הוא גמיש ויחסי לשאר הכוחות הפוליטיים בחברה ומהווה שקלול של רכיבים רבים. הרכיבים העיקריים הם:
- תחומי האחריות ותפקידיהם המוטלים על גורם זה, אשר מאפשרים לו להפעיל כוח על החברה ובכך מקנים לו גם כוח פוליטי.
- יריבויות פוליטיות ובריתותיהן, שיש לגורם הפוליטי עם גורמים פוליטיים אחרים.
- אופיו של הגורם הפוליטי ותדמיתו, המשפיעים על היחס שיקבל מגורמים אחרים ועל מידת יכולתו להשפיע עליהם.
באופייה, מחייבת הפוליטיקה את הגורמים הפוליטיים לצבור כוח רגיל וכוח פוליטי (במקביל). הדבר יוצר "משחק פוליטי", המורכב משני תהליכים:
מגעים פוליטיים - הידברות בין נציגי הגורמים הפוליטיים. מטרתם הרשמית של המגעים היא יצירת הסכמה על החלטה פוליטית סופית על פי האיזון הקיים של הכוחות הפוליטיים.
מגעים פוליטיים נחשבים למורכבים ביותר, שכן כל צד בהם מחויב אך ורק לאינטרסים שלו וכל התנהגותו במסגרת המגעים (כולל השפה בה הוא משתמש) נועדה לקדם אותם. לרוב, למגעים אלו אופי של משא ומתן, שכן מחד לא ניתן לקדם באופן מלא את מלוא האינטרסים של כל הגורמים, ומאידך הגורמים זקוקים זה לזה על מנת לקדם אותם.
לדוגמה: דיונים של ראש הוועד ובעל המפעל על גובה השכר (בהם עשויים שני הצדדים לוותר על חלק מדרישותיהם על שהחלק האחר יתקבל על ידי הצד השני).
החלטה פוליטית ומינוי פוליטי - החלטה בדבר שימוש או חלוקה של כוח שנעשית משיקולים פוליטיים של המחליטים אותה, על מנת לקדם את האינטרסים שלהם.
לדוגמה: החלטת המנכ"ל לא לקצץ במשכורות העובדים בעקבות איום בשביתה.
בכל חברה בה קיימת פעילות פוליטית ישנה מערכת פוליטית, המהווה את מכלול הכוחות הפוליטיים ויחסם זה לזה. לרוב, מערכת זו מורכבת ביותר והתנהלותה ארוכת טווח. הטווח הארוך בו מתנהלת הפוליטיקה מכתיב אופן התנהלות, המתבסס על אסטרטגיה פוליטית של כל גורם פוליטי, אשר נועדה לקדם את האינטרסים שלו בצורה הטובה ביותר לאורך זמן. לרוב, החברה ממסדת באופן חלקי או מלא את הפוליטיקה המתרחשת בה. מיסוד כזה, על ידי נורמה או חוק, קובע את כללי המשחק הפוליטי. כללים אלו לרוב רגישים ביותר - בעיקר כאשר הם נקבעים באופן נורמטיבי ולא על ידי חוק. דרך קביעתם נחלקת לשני סוגים:
- כלל הנקבע בהסכם חברתי, על מנת לקדם את החברה כולה, שהסיבה לשימורו היא החלטה של כל גורם פוליטי (מסיבה זו או אחרת) לשמרו, אף על פי שהדבר מגביל את האינטרס הפרטי שלו. (לדוגמה: בישראל, לפני שביתה, חייב ראש ועד העובדים להכריז על 'סכסוך עבודה', אף על פי שלעיתים הדבר מגביל אותו).
- כלל הנוצר בשל חתירתו הנפרדת של כל גורם למימוש האינטרס שלו, כלומר - כלל הנוצר מעצמו ושהפרתו תזיק באופן ישיר לאינטרס של הצד המפר. (לדוגמה: הכלל הקובע כי נחוץ יושר במגעים פוליטיים, נשמר משום שצד לא ישר פוגע באמון העתידי שיהיה לו, ובכך ממעיט מכוחו הפוליטי).
מכיוון שהפוליטיקה עוסקת בחלוקה של כוח בחברה ובשימושו, היא מסוגלת לערב סוגים שונים של כוחות במערכת פוליטית אחת. הפוליטיקה יוצרת מגע בין גורמי כוח ממישורי קיום שונים, סביב העיצוב המשותף של החברה מלבד הקשר הישיר שקיים ביניהם.
מישורי קיום לגביהם מתייחסת פוליטיקה עשויים להיות: ממשל, צבא, כלכלה, אמנות, משפט, חינוך, דת, לאום ותקשורת.
מבין נושאים אלו, נחשב תחום הממשל למישור העיקרי בו מתרחשת הפוליטיקה, שכן הוא המכריע באופן ישיר כיצד תתפקד החברה בכל שאר התחומים.
בין תחומים אלו נאבקות תנועות פוליטיות על צבירת כוח פוליטי. תנועות אלו מורכבות מארגונים שונים (לרוב במישורי קיום שונים) ומתומכים, המשתפים פעולה על מנת לקדם את האינטרסים המשותפים שלהם. על אף שלתנועות ממדים רבים שאינם פוליטיים, ניתן להבחין במהלך ההיסטוריה במאבק פוליטי ביניהן.
תתי תחומים בפוליטיקה שלטונית
תחומים רבים נוגעים לפוליטיקה ועוסקים בה:
השתתפות פוליטית - מידת המעורבות של אזרחים בפוליטיקה למשל שיעור הצבעה בבחירות, מידת היציאה להפגנות ומידת קיומן וחוזקן של תנועות חברתיות, כמות החברים במפלגות פוליטיות ועוד.
תקשורת פוליטית - תקשורת העוסקת בפוליטיקה עוקבת אחריה ומספקת מידע מתוך הפוליטיקה לאזרחים. כן בתחום התקשורת הפוליטית נמדדת ההתנהגות התקשורתית של פוליטיקאים.
תרבות פוליטית - מידת ההסכמות והציפיות של אזרחים מהפוליטיקה בארצם. היחס של אזרחים לפוליטיקה בכללה ולפוליטיקאים עצמם ולמה הם מצפים מהם.
כלכלה מדינית - גישות ושיטות על דרך הכלכלה שנובעות מאידאולוגיות פוליטיות. לדוגמה: קפיטליזם, סוציאליזם, קומוניזם. תפקיד המדינה בשוק הכלכלי ובחלוקת העושר.
גיזרון
מקור המילה "פוליטיקה" בשפה היוונית[1], ופירושה המקורי הוא תחום הדעת העוסק בענייני הציבור, או "מדינאוּת". מילה זו נגזרת מהמילה היוונית פוליס[2], שהייתה היחידה הפוליטית האוטונומית ביוון הארכאית וביוון הקלאסית.
אל העברית חדרה מילה זו כבר בתקופת המשנה, שם מוזכר המקצוע: "פוליטיקין" (פוליטיקאים, אנשי ציבור)[3]. התנא רבי יהודה, שחי באושא, הזכיר מילה זו בציטוט:
"וכן היה רבי יהודה אומר, תורמין בצלים מבני המדינה על הכופרים, אבל לא מן הכופרין על בני המדינה, מפני שהוא מאכל "פוליטיקין".
— מתוך מסכת תרומות, פרק ב' משנה ה'
על פי רבי עובדיה מברטנורא, המילה "פוליטיקין" שימשה לתיאור "אנשים חשובים, בני פלטרין של מלכים".
שמאל וימין פוליטיים
ערך מורחב – שמאל וימין בפוליטיקה
בפוליטיקה המודרנית נהוג למיין את התנועות הפוליטיות ומגמותיהן לשמאל ולימין, אף על פי שחלוקה זו שונה במקצת בכל חברה על פני תבל. מקור מונחים אלו, נמצא במקומות הישיבה של הסיעות השונות בפרלמנט הצרפתי שהורכב לאחר המהפכה הצרפתית, משמאל ליושב ראש, ישבו אלה שדרשו לבטל את המלוכה ואילו מימינו, ישבו השמרנים והמתונים.
תנועות, דוקטרינות ומפלגות פוליטיות בהיסטוריה המודרנית (לפי הא-ב)
ראו גם
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: פוליטיקה |
| ערך מילוני בוויקימילון: פוליטי |
 ציטוטים בוויקיציטוט: פוליטיקה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פוליטיקה |
- אריסטו, פוליטיקה, ספר א' (ארכיון), באתר של שמעון בוזגלו
הערות שוליים
29312486פוליטיקה